לידה ראשונה--דבי

הייי...

אני בשבוע 38 לידה ראשונה ... אני קוראת בפורום הרבה אבל לא כותבת אף פעם.. אז הנה אני עם כמה שאלות מהמנוסות פה....

המליצו לי לקחת שמן נר הלילה- לבלוע פעם ביום ולהחדיר אחד פעם ביום - לריכוך צוואר הרחם, האם זה עוזר?

האם ידוע לכן אם לעלי פטל יש את אותו אפקט בעלים לחליטת תה ובטיפות שמוכרים?

 

ועוד שאלה---- אני מאוד מאוד רוצה ללדת לידה טבעית בלי אפידורל ואני כל הזמן חושבת על זה , בהתחלה חשבתי שאני יהיה גיבורה גדולה ובטוח יצליח לעבור את זה וכו' וכו' וככל שאני מתקרבת ללידה בע"ה אני מתחילה יותר ויותר לחשוש ולהילחץ ולחשוב שאולי בכלל ברגע שאני ירגיש מהזה צירים אני ממש לא אצליח לעמוד בזה ולהתמודד עם הכאבים וכל ההרפיות והנשימות וכל מה שלמדתי בכלל לא יעזור לי ... אני מנסה לחשוב מחשבות חיוביות כי אני יודעת שזה משפיע אבל בכל אופן לא מצליחה להימנע מהמחשבות האחרות..... הלחץ הוא בעיקר מהלא נודע.... מה אומרות???

לשאלה השניה..אז

גם לי יש תמיד פחד גדול מהלא נודע...בעיקר לפני..ואז ברגע עצמו אני מתפקדת מצוין ב"ה..

 

אני אמרתי לעצמי-אני אתחיל בלי אפידורל ואם אני אראה שאני לא עומדת בזה-אבקש שיתנו לי..

וזה גם מה שעשיתי-אמרתי להם לבנתיים אני לא מעונינת באפידורל..ובסוף גם לא לקחתי..

 

שיהיה לידה קלה ובמזל טוב!!פרח

לשאלה השנייהפצקרשת

אצלי (ואצל לא מעט נשים אחרות ששמעתי) עם תחילת הצירים הגיעו כוחות נפש חדשים, שלא הכרתי ולא היו תלויים בהכנות שלי. הגיע מצב נפשי אחר. משמים ממש. תחושת רוגע ושלווה וביטחון בתהליך. מאחלת גם לך... לדעתי זה היה קשור גם לתחילת הלידה בזמנה הנכון (שהיה יותר משבוע אחרי התאריך!) וללא זירוזים (גם לא טבעיים). אני חושבת שכשמחישים את התהליך לא משתחררים בדיוק ההורמונים הנכונים במינון האופטימלי ליצור מצב נפשי נכון ללידה. לכן אני רוצה גם לשאול - שמן נר הלילה הזה זה לזירוז, לא? אם כן - הייתי מוותרת עליו.

ממליצה לך לא לקשור בין 'בלי אפידורל' ל'גיבורה'. אני הרשיתי לעצמי להיות מאוד לא גיבורה בלידה. לכאוב וליילל. בלי קשר לעובדה שאני לא גיבורה - היה ברור לי שזו הדרך הנכונה עבורי ללדת. לא כי אני גיבורה. זה לא היה העניין. פשוט הרגשתי שזה מה שנכון לגוף שלי.

בהצלחה יקירה.

אני מקווהדבי

שבעזרת השם יהיה לי גם את הרוגע והשלווה שאת אומרת שקיבלת בלידה...........

דבי יקרהיפעת1

לגבי נר הלילה אין לי כ"כ נסיון,ליולדות שלי{ולעצמי} אני אומרת להשתמש בתרופות הומופטאיות ללידה {אם תרצי פרטים במסר}גם תה פטל,לפי דעתי האומופטיה עם השפעה חזקה יותר.

לגבי השאלה השניה קודם כל הכנה ללידה איך יולדים טבעי בלי משככי כאבים,בנזוג/אמא/חברה/דולה תומכת..שיעזרו לך להתמודד עם הצירים,נשימות הרפיה ותנוחות.

אני בעד להגיע ללידה לא נגד ולא בעד אפידורל,אלא כל מקרה לגופו אם תגיעי ללידה אחרי לילה ללא שינה רצוי לקחת אפידורל כדי לישון טוב ולצבור כוחות ללידה.

אם יש לך כוחות ואת מתמודדת טוב עם הצירים ואת יכולה בלי זה מצויין.

גם לידה עם אפידורל היא לידה טבעית.

ואין ציונים ללידה הכי חשוב שאת והתינוק/ת תהיו בריאים!!!

נשיקה

אני עם יפעת בעניין העייפות...חיפושית אדומה

ושתדעי שהנשימות ממש עוזרות - אם את מתמידה בהן (מה שאני לא עשיתי) במהלך הצירים.

לגבי ההרפיות: כשאת מתכוננת ועושה בבית תנסי להגיע למצב של ריחוף והתנתקות מהגוף שלך - מצב שאת כאילו מרגישה את הגוף שלך כבד ומודבק למחטה או לכסא, ואת נמצאת במקום אחר במוח שלך (מקום עמוק יותר או גבוה יותר אני מניחה שכל אחת מרגישה אחרת) למצב השכלי הזה קוראים מצב היפנוטי, או מצב אלפא. חוץ מהרפיית כל שרירי הגוף - את יכולה להגיע למצב הזה גם ע"י התבוננות ממוקדת בעצם כלשהוא שמול עינייך, עד כדי שכל מה שסביבו מטושטש (מבט צינורי כזה), ואז לשקוע בתחושה שזה עשה לך ולעצום עיניים.

ככל שתתרגלי יותר תוכלי להיכנס למצב אלפא יותר בקלות במהלך הלידה. לי זה ממש עזר להתמודד עם הצירים הכואבים של הסוף (זה לא גורם שלא תרגישי אותם, אלא שלא תסבלי מהם).

אגב, קראת את סיפור הלידה שפירסמתי כאן? שם זה יותר מפורט...

אפידורל?איזה יום שמח

דבר אחד כדאי לך לעשות... לא להחליט מראש כלום!!!

 

תבואי תנסי ותראי, אם תהי מסוגלת תמשיכי ואם לא תקחי,

 

מה שמאד עוזר זה כמובן מישהי איתך בלידה שיכולהל תרגל ולנשום איתך כי הבעל לא תמיד יכול וכשיר לכך..

שמן נר הלילהאנונימי (פותח)

לוקחים כדי להכין את צוואר הרחם ללידה. אני קיבלתי עליו המלצות ממיילדת וותיקה ביותר משערי צדק שממליצה לכל יולדת בלידה ראשונה להשתמש בו.

לגבי שאלתך השניה - לדעתי את חייבת לעצמך הכנה שלמה ללידה. קודם כל ללמוד על הלידה עצמה ועל ההורמונים כמו שאמרו לך בלידה יש הורמונים שמציפים ותך ועוזרים לך להתמודד עם הכאב.  אחר כך לחשוב היטב איזו עזרה היית רוצה לקבל בלידה - מבן הזוג, מממלווה /תומכת לידה וכמובן לא לפסוח על הכנה פיזית ופנימית ללידה - עם אילו כוחות את מגיעה, לתרגל תנועה נשימה והרפיה, ולראות איך הפחדים והלחץ מובילים אותך להכנה המתאימה לך בלידה הזו..

ואני מצטרפת למה שאמרה יפעת - לידה עם אפידורל היא לידה טבעית. ומזמינה אותך לקרוא מאמר שכתבתי על נוכחות ותמיכה בלידה אפידורלית.http://www.dulot.co.il/shulamit/show.asp?art=19&t=l

שמן נר הלילה אפשר לקחת בלידה ממש?שמחה ואושר

אני בחודש התשיעי מרחתי שמן שקדים לריכוך צוואר הרחם וגם לקחתי אותו איתי ללידה והיה מעולה כי כל פעם שהמקום השתפשף או התייבש כתוצאה מהלחיצות המיילדת מרחה לי את שמן השקדים וזה ממש הקל. ואני ממליצה על זה בחום, טבעי לחלוטין ועוזר מאוד.

עיסוי עם שמן שקדים מגמיש את המקוםיפעת1

ולא מרכך את צוואר הרחם.

לגבי האפידורלרות.

אמא שלי היא דולה, והיא ממליצה לכל היולדות שלה (וגם לי..) לבקש מראש נוזלים כדי שברגע שאולי כן תרצי אפידורל, לא תצטרכי לחכות עוד זמן עד שהנוזלים יכנסו (נראה לי שצריך 2 ליטר) אלא תוכלי ישר לקחת את האפידורל.

 

אני עשיתי את זה בשתי הלידות שלי ובסוף באמת לקחתי אפידורל, אז זה היה ממש שווה.

 

עוד דבר שאני לא יודעת אם אמרו לך או שאת יודעת, שאחרי שיש ירידת מים או שבוקעים את המים הכאב של הצירים נהיה הרבה הרבה יותר חזק.

 

שיהיה המון הצלחה ובשורות טובות!!!

צודקת,אני גם אומרת את זה בהכנה ללידה ^^יפעת1
ההחלטה הכי טובה היא-+mp8

לא להחליט.

לא לבוא סגורה על שום דבר (כן לוקחת / לא לוקחת)

אלא לבוא ולזרום עם מה שיש.

 

ועוד משהו:

לא מחלקים תעודות הצטיינות בחדר לידה.

גם לא אותות גבורה.

זה כואב וכדאי להיעזר במה שפלאי הטכנולוגיה מציעים לנו .

 

אמרה לי פעם מישהי: אם בזמני היה אפידוראל- הייתי יולדת עוד כמה ילדים.....

רק חשוב לציין שגם למתן הנוזלים יש תופעות לוואייוקטנה

והן לא רצויות:

1. הן מגדילות את נפח הדם, ועל כן מורידות את כמות החמצן הזמינה לתינוק, ולפעמים די בכך כדי לגרום לירידות דופק, ועל כן להתערבויות נוספות. 

2. כמות הנוזלים הגדולה גורמת לשלפוחית השתן לגדול מאוד. השלפוחית הגדולה עלולה לגרום לתינוק לבעיות בירידה והתקדמות בתעלת הלידה. 

מה שאמרת על ירידת מים ממש לא נכון!!aima
היה מיועד לרות. לא יודעת איך היגיע לפה.aima
אני מסכימה עם רות לגבי פקיעת המיםs83

שאז יש צירים יותר כואבים (לי פקעו אותם ממש לקראת הסוף כדי לקדם את הלידה).

לא יודעת לגבי ירידת מים...

יש הבדל ביניהם לא?!

כתבתי את זהרות.

מניסיון אישי, ככה שזה יכול להיות שאצלך זה היה אחרת

כנראה כל אישה מגיבה בצורה שונה.

 

לדעתי, טוב שהיא רואה את 2 התגובות כדי להתכונן נפשית שיש סיכוי כזה שיכאב לה יותר בצירים מאשר היה קודם, כמו שהיה לי.

לגבי אפידורלaima

אני בעד להחליט מראש שלא לוקחים.

 

ואת כן גיבורה ויכולה להיתמודד.

 

אפידורל לא אמור להיות אופציה. בטח לא עם כל הסיכונים שבו.

 

ומאחלת לך לידה מהנה.

 

וגם להחליט שמקיימים תמיד את כל המצוותיוקטנה

ושאף פעם לא אוכלים ממתקים, ושהבית תמיד צריך להיות מצוחצח. 

בכלל, תמיד כדאי להחליט מראש ללכת על כל הקופה, ולא להשאיר את הדברים בידי הגורל או כוחות גדולים כאלה ואחרים. אם נחליט מראש - תמיד הדברים יתנהלו לפי התכנית והשאיפות שלנו. כך גם לעולם לא נתאכזב! מעצמנו, ומהשתלשלות של אירועים שאינם בשליטתנו. חושף שינייםקורץמגניב

יוקטנה...איזה ציניות...אנונימי (פותח)

צוחק

קרעת אותי מצחוק...

יוקטנה, יפה אמרת!!!+mp8

aima', איזו נחרצות!!!

הידעת שאצל עשרות אלפי נשים בעולם זה כן אופציה??

והן גיבורות מאוד, לכן הן לוקחות החלטה אמיצה, מתגברות על הפחד- ומקלות על ייסוריהן בלידה??

יש משהו בדברים של aimaחיפושית אדומה

מכל הסיפורים ששמעתי, רק מי שהחליטה מראש שהיא לא תיקח, והיתה משוכנעת בזה - לא לקחה. כל השאר בסוף לקחו.

(חוץ כמובן מהיולדות המהירות- הן פשוט לא הספיקו לקחת )

זה בדיוק מה שהיתכונתי!aima

תודה!

הבעיה בהחלטה שלא לקחת אפידורליפעת1

ואם בסוף היולדת לוקחת היא מרגישה אכזבה..וכאילו היא "נכשלה" בלידה.

אני יותר בעד להכין את עצמך ללא לקחת אפידורל,ושתהיה פתוחה לכל שינוי..בהכנה ללידה שאני מעבירה אני מלמדת גם על קיסרי..לידה זה בלתי צפוי..אני רוצה שיהיה את כל הכלים להתמודד עם כל תרחישי הלידה.

זאת שאלה מאוד מעניינתפצקרשת

בהיריון השני היינו בסוג של עימות / דיון דומה אבל שונה - על מידת הנחישות להניק.

ההנקה הראשונה נכשלה, ואותי זה ציער ותסכל מאוד מאוד. היו לי כמה מסקנות לגבי הפעם הבאה, איך כדאי לנהוג כדי שההנקה תצליח. הייתי מאוד נחושה והחלטית שמה שקרה בפעם הראשונה לא יקרה בפעם השנייה. בעלי לעומת זאת חמל עליי ועל הצער הגדול שלי, ורצה לכוון אותי למצב נפשי של 'יופי אם יצליח, לא נורא אם לא' - שלא אהיה שרויה בצער עמוק אם אשקיע את כל מאודי בהתכוונות להנקה ובסוף זה לא יצליח. הרגשתי שיש אמת בכל אחת מהגישות אבל ה'אמת' שלי גוברת... ועדיף לי להיות נחושה שאין מצב שאני לא מניקה, כי רק ככה אני נותנת לזה סיכוי (כמו שכתבה מישהי מעליי בעניין האפידורל). בסוף ב"ה ההנקה עלתה יפה, אבל גם בלי קשר לכך וגם אם חלילה שוב היינו נכשלים - היום אני הרבה יותר חושבת שהגישה שלי הייתה טובה יותר: הרי גם אם ההנקה לא הייתה מצליחה, אם הייתי שלווה ורגועה שעשיתי כל מה שביכולתי (ביות מלא, ויתור על מוצץ, יועצת הנקה וכו' וכו') ובכ"ז לא הצלחתי הייתי אומרת שזה בידי ה' ומתנחמת. לעומת זאת אם הייתי באה בגישה 'פושרת' (עדיף בלי אפידורל אבל ליתר ביטחון כבר נתחבר לנוזלים / עדיף רק להניק אבל ליתר ביטחון נקנה קופסת מטרנה) והייתי נכשלת אז הייתי אכולת רגשות אשם וחרטות וחישובים - אם רק הייתי עושה ככה וככה אולי זה כן היה מצליח...

אז אני חושבת שגם במבחן התוצאה גישת הנחישות יוצאת משתלמת יותר.

(כל הנ"ל רלוונטי למי שבכלל רוצה לידה בלי אפידורל או בדוגמא שלי הנקה. אני ממש לא באה להתווכח עם מי שחושבת אחרת, רק מציעה למי שחושבת כמוני איך כדאי לה לגשת לעניין.)

פצקרשת, כתבת יפה מאודAvrechit

וסידרת לי בראש את מה שחשבתי כל הזמן.

 

אני מאוד מסכימה איתך, בכך שמי שמלכתחילה מתכוננת ל"מנסה בלי אפידורל אבל אולי כן", הייתי נותנת סיכוי של 90% שהיא כן תיקח בסוף, אלא אם כן תהיה לה לידה קלה ו\או קצרה באופן מיוחד.

לעומת זאת, מי שמחליטה מראש שהיא ממש לא רוצה לקחת - ברור שיש סיכוי שתהיה לה לידה קשה וארוכה, זה לא נדיר בלידות ראשונות, ושהיא לא תסתדר בלי. אבל אני מאמינה שרוב הסיכויים הם שהיא כן תסתדר בלי. ולא בשביל להיות גיבורה כלל וכלל, אלא מסיבות כאלה ואחרות שבגללן נשים מעדיפות ללדת בלי.

 

אני נהגתי כמוך, פצקרשת, מבחינת הנחישות בלידה ובהנקה, ואני חושבת שזה השתלם...

 

אבל ודאי שהנחישות היא רק בכפוף לכך שאנחנו לא באמת מחליטות, ויודעות שמה שיהיה בסוף זה מה שה' רוצה.

נכון שזה נשמע קצת סותר, אבל זה לא. הנחישות היא בעצם חלק מההשתדלות שלנו.

לגבי אפידורלaima

אני בעד להחליט מראש שלא לוקחים.

 

ואת כן גיבורה ויכולה להיתמודד.

 

אפידורל לא אמור להיות אופציה. בטח לא עם כל הסיכונים שבו.

 

ומאחלת לך לידה מהנה.

 

אני בעד לקחת אפידורלשירק

ואת האהבה לטבע להשאיר לתחומים אחרים, לגדל פרחים בעציצים למשל...

שירק גדול!אני ירושלמית
תודה רבהדבי

לכולכם על כל העידוד והתמיכה, נתתם לי הרבבה נקודות למחשבה, בעקרון אני מסכימה עם מי שאמרה שאם באים נחושים עם רצון לא לקחת אפידורל זה נותן לזה את האפשרות לקרות, ואת האפשרות להתמודדות עם זה..לעומת זאת אם באים בגישה של אם לא אז לא ניקח ואם כן אז כן ניקח אז יותר קשה להתמודד ויש יותר סיכוי בסוף שזה יהיה עם אפידורל.... כמו הרבה דברים בחיים...

 

 

אבל--- מצד שני אני באמת לא רוצה לבוא ללידה סגורה על תוכנית מסוימת מה שרק יגרום לי לאכזבה ברגע שהתכנית לא תלך כמו שציפיתי....כי בכל אופן זה פעם ראשונה ואני לא ממש יודעת למה לצפות....

 

עכשיו הבעיה זה למצוא איפשהו את האיזון בין השתיים.....

איך אפשר לסגור על משהו כזה-+mp8

כשמעולם לא חווית צירים, ואינך יודעת איך זה מרגיש??

אולי תראי שזה דבר עביר, ולא נורא ואפשר להתמודד- וייתכן שתראי כי זה בלתי נסבל עבורך,

אז למה לבוא נעולים על משהו שלא יודעים??

תמהני....

אני עם יפעת1אנונימי (פותח)

חמודה, תהיה סגורה על מה ששאלת בשאלה הראשונה. את ענין האפידורל תשאירי פתוח

שלא תתאכזבי. גם אני ובעלי החלטנו יחד שננסה למשוך ככל האפשר בלי אפידורל וללדת טיבעי אבל ברגע שהגעתי לבית החולים צרחתי שיקראו למרדים. המיילדת אמרה לי שמקרה כמוני לא ראו הרבה זמן. ושלא תביני לא נכון- יש לי כוח סבל חזק אבל הצירים בלי פתיחה כמעט ממש היו יותר מדי.

מקווה שלא הפחדתי אבל חשוב שתדעי שהסיפור שלך הוא רק שלך ולא של אף אחת לפנייך או אחרייך ולכן רק את תוכלי להחליט ברגע האמת.

בהצלחה

שמן נר הלילה ועוד..גלגול

השתמשתי בשמן נר הלילה (-יקר!) אבל עשה לי ממש טוב. זה קפסולות שבולעים, משמן את המקום מבפנים (וגם השפיע לי על עור הפנים ממש לטובה!). הפטל אם אני לא טועה הוא יותר לזירוז. שמן שקדים לא עזר לי . לגבי אפידורל או לא- נשמע מדבריך ותסלחי לי אם לא (-אני אומרת את הדברים רק במטרה של לעזור..) זה נראה לי שאלה יותר עמוקה- האם אני סוגרת הרמטית מכל הכיוונים את הלידה שלי ולא משאירה פתח לרבש"ע או לא. זאת אומרת יש שתי קצוות:א.- אלוקים אני יולדת תעשה מה שאתה רוצה בי - הידים פרוסות לצדדים ואני בפוזה של מה שיהיה יהיה- זה לא טוב!!! ב. יש את הקצה השני של..- הכל בידים שלי! אין מצב שאני אצטרך אפידורל! אני לא מוכנה לאפשרות הזאת ולעוד תרחישים שיכולים להיות שלא כפי שתכננתי- גם זה לא טוב!!

ג. לדעתי הגישה הנכונה לבוא ללידה: אני שותפה מלאה בלידה- אבל שותפה- יש גם את רבש"ע שעוזר לי, ומצד שני אני לא פסיבית - אני מראה יכולת ללדת שותפות- השתדלות. (-אגב גם הרופאים מתרשמים לטובה מיולדת שמראה שהיא פעילה ורוצה ויכולה- בגבולות הטעם הטוב... ולא מתייאשים מראש אם ח"ו יש סיבוך כל שהוא...)- שתהיה לידה קלה! עם הרבה סיעתא דשמיא!

שום דבר לא ברור מאליו בלידהאנונימי (פותח)

ברור שחשוב מאוד להגיע ללידה עם הידיעה שאת חזקה ושיש לך כוחות לעבור את כל המכשולים והכאבים עד יציאת התינוק והשילייה,  ולדעתי זו באמת הגישה הנכונה - יש לך כוחות.

אך בכל זאת, לא כל תהליך הלידה בשליטתנו.  לרוע המזל, לעיתים יש סיבוכים, עיכובים וכאבים בלתי נסבלים.

בעיקר בלידה ראשונה, בה אנחנו אפילו לא יודעים למה לצפות - לא כדאי להתעכב על הפרטים "הקטנים" בטרם מגיעים ללידה עצמה - האם לקחת משככי כאבים, באיזו תנוחה בדיוק תתבצע הלידה וכו'.

 

שוב, יש לך כוחות! ואת מעולה! אבל תכיני את עצמך בגדול ללידה - הכל בידי שמיים!

ובינתיים, תעבדי על תנועתיות ונשימות, תתכונני ללידה בשיתוף פעולה עם הגוף שלך. כשיתחילו הכאבים תמשיכי תנועתיות, מקלחות, נשימות  - את ההמשך תשאירי להמשך...

שחלילה לא תתעייפי מרוב החלטות. 

(היום יש כאלה שבלי אפידורל לא היו מצליחות ללדת...ואסור לזלזל בהן!!)

ברוך השם שנתן לנו את העזרים ללידה - אפידורל, ניתוח קיסרי ועוד.

 

בהצלחה ובשורות טובות!

השתדלות ואמונהאנונימי (פותח)

לגבי ההשתדלות בנושא הצמחים-

1. שמן נר הלילה שמעתי מרופאה שעוסקת גם ברפואה טבעית שגם בבליעה וגם בעיסוי זה לא ישפיע על צוואר הרחם משמעותית (כן יעזור בעיסוי פרינאום, אבל לא משמעותי לעומת שמן שקדים). לא מצאתי שום מחקר שהוכיח יעילות (למרות שקראת י המלצות אלו במקומות רבים).

2. תמיד עדיף יותר טבעי ולכן עדיף תה מעלים. ההשפעה אמורה להיות דומה ואם נראה לך ש" לא תחזיקי מעמד" רק עם תה עדיף תמצית.

3. כמו כל דבר שאנחנו רוצים צריך להתכונן ולהכין כלים (אף אחת לא נהיתה מזכירה או טייסת בגלל שמעוד רצתה...).

מה עוזר לך בעבר ידע נוסף, תרגול מעשי, הכנה רוחנית , הכנה נפשית וכ' . אם זה חשוב לך פעלי בהתאם והשקיעי במימוש הרצונות שלך.

בהצלחה רבה- נעה (מנחת סדנאות הכנה רוחנית ונפשית ללידה, קורסים ודולה).

נעה מה המצב??יפעת1
סחטיין על החייאת הפורוםאנונימי (פותח)

פעם אחרונה שניכנסתי הפורום פה היה ממש רדום.

אחרי שפנו אלי כמה דרך הפורום הזה, נכנסתי לראות מה קורה והופתעתי מהקצב המרשים...

אז בעזרת ה', אבקר מידי פעם (ועוד דף הבית שלנו זה ערוץ 7, גם ככה).

המשך הצלחה...

תודה יפעת1אחרונה

נשמח לראותך נשיקה

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מי כתבה אותי? זה בדיוק אני!ראשוניתאחרונה

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדש

מרגיש לי שחשוב לומרשלומית.אחרונה

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך