גם הוא נפגע בזה שהוא לוחץ לה...

מה עדיף - בושת פנים בעולם הזה, או בושת פנים בעולם הבאה?

והרב אמר (לא זוכרת אם זה הרב אבינר או הרב אליהו) שלא ללחוץ ולהסביר בנימוס על שמירת נגיעה.

אני אישית חושבת שחשוב לכבד אדם ובטח אדם מבוגר, גמאני הייתי במצב כזה ולחצתי כדי לא להביך את האדם (שבמקרה הזה לא ידע על שמירת נגיעה).

||מפחדת שיקפצו עליי||

אבא שלי עובד במשרד מכובד וגדול, ואיזה יום הלכתי איתו לעזור לו עם כמה לקוחות חשובים...

בסוף, כאילו שהם סיימו הכל והתכוונו ללכת, אז אחד מהם אמר לי- אה, את הבת שלו? נעים מאוד להכיר- והושיט את היד ללחיצה.

יודעים מה, ות'אמת! - אני לא שומרת נגיעה, ולא מקפידה על זה,לא כלום.

 אבל פתאום באינסטינקט שכזה, היססתי.

לא יודעת.. ואז הוא אמר כזה- "אה, את דתייה, נכון..." פשוט רציתי לקבור את עצמי, היה פשוט ל-א נעים...

הכל הסתיים, הם הלכו, ואז אבא שלי בא אלי ואמר לי- (ואבא שלי דתי) יודעת מה ענבר? אני בדר"כ כן לוחץ ידיים לנשים שבאות,כי אני יודע גם שזה כולה עיסקה, אני לא בקשר יומיומי איתם והכל... אבל כשראיתי אותך היום עם הלקוח ההוא...וואלה..עשית משהו והלקוחה שאח"כ הייתה אצלי, באה ללחוץ את היד- ואמרתי לה שאני מתנצל אבל אני דתי וזה לא מקובל..

והיא הבינה... (~סוף~ )

לא יודעת, תבינו מה שתבינו, אני הייתי גאה בעצמי

בס"ד

 בעבודה של סבתא שלי ניגש אלי אחד העובדים (אחרי שסבתא שלי הציגה אותי בפני כל המחלקה שלה "זאת הנכדה שלי, תכיר יוסף, מוחמד, טניה, אסתריקה וכ"ו...), הוא בערך בן 60 +\- והוא לחץ לאח שלי כבר ואז בא ללחוץ לי...ואין לי מושג איך זה קרה לי אבל אמרתי לו..."אמממ...סליחה, אבל אני שומרת נגיעה" הוא אומנםפ את זה יפה, "אוי, אופס!היד שלי נתקעה" וצחק על זה, אבל שחשבתי על זה אחרי הוא יכל ממש להפגע!

אמרו לי שצריך לא לגעת! ולשמור... אבל לא שאלתי רב, רק חברה מפה=]=] שחס וחלילה לא מזלזלת בהם!

כי זה עלול להעליב...

אבל פעם הבאה זה לא צריך להיות בהיסוס אלא מתוך ידיעה ברורה מה את עושה בכל אופן עלי והצליחי!

שיכבד את הדת שלי, גם אם הוא מבוגר,

בד"כ אנשים מבינים.

לפי דעתי צריך ללכת לפי העקרונות שעל פיהם אני חיים גם כשזה

לא כ"כ נעים, ו-'פאדיחות לא להושיט יד'..

פשוט להסביר יפה שאני שומרת נגיעה וזהו.

ואם הם לא יודעים מה זה שמירת נגיעה- אפשר להגיד- אני לא נוגעת בבנים..

|חכי חכי.. איך מחר אני אקפוץ עליך.. |

מקווה שלא פגעתי...

הסתייגויות והוא אומר שלא לכתחילה אלא צריך להימנע ככל האפשר ורק אם לא הבינו אז ללחוץ, בכל אופן רוב הפוסקים החמירו בזה.... 

רוב הפוסקים מכריעים שלא לוחצים חזרה, בכל מקרה שלא יהיה. שבאמת אין לדורשת מונופול להפגע. הרב אבינר אאל"ט הציע להסביר לה בנחמדות ועם חיוך שאתה לא יכול ללחוץ את ידה, אבל ההערכה היא זהה...("לכל הדודות: "אני לוחץ ידיים רק לזקנות.. את עוד צעירה)   

מסופר על הרב מרדכי אליהו זצ"ל, כשמלכת אנגליה הושיטה לו יד, והוא נענה בשלילה. (המלכה התנצלה לאחר מכן שהושיטה ולא התחשבה בדתו של הרב) ויש מקרה גם עם הרב עובדיה וגולדה מאיר. 

בגדול, אם אתה מסביר טוב, שוואלה, אתה מאוד שמח לראות אותו\ה אבל וואלה, יש הלכה, וזה שאתה לא נוגע לא אומר שאתה פחות מעריך יוצאים בסדר.. ("אני באמת מצטער, אני שומר נגיעה..." עובד יופי, מניסיון)

אריאל הוצאת לי ת'מילים מהמקלדת!

נגיד משפחה שלא ראיתי מזמן - לודעת נגיד בני דודים שכמה וכמה שנים טובות לא ראיתי בכלל, באים לביקור וזה - מה לעזאזל אני אמורה לעשות? לונראלי אפילו שהם יודעים שיש דבר כזה "שמירת נגיעה"! והם בטח לא יבינו מה אני רוצה מהחיים שלהם..

ושלא תגידו שזה לחיצת יד - זה חיבוק וכאלה..

אז מילא אם הם מבוגרים - סבא ודוד שלא ראיתי ממזמן, אז פסדר, חיבוק. (לא פסדר אבל נגיד..)

אבל בנים בגיל שלי?

כן, אני יודעת שאני צ'כה לשאול רב - אבל בכולזאת

לבנ"ד ודודים תסבירי שהתחלת לשמור נגיעה  ו"מותר לך לגעת רק בזקנים"

סבא מותר הלכתית, תני לו אפילו נשיקה, מצווה.

צריך להתחיל בנחמדות ולהראות שהקשר נשאר בדיוק כמו שהיה, רק בלי מגע. 

בע"ה.

תקראי שם :
 

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/10028

מדוע יד מושטת?

1.  לא מכבר הוזמנתי לפגישת עבודה עם אשת ציבור מהמערכת הפוליטית, שנקבעה שבוע מראש בבית קפה  שלא הכרתי בצפון תל-אביב. ערב הפגישה התעורר בליבי חשש שמא עוזריה של אותה אשת ציבור לא טרחו לוודא שהמקום אליו הוזמנתי מחזיק תעודת כשרות. בדיקה באינטרנט ושיחת טלפון אל בית הקפה המדובר אימתו את החשש. התקשרתי לעוזרת של אותה אשת ציבור והסברתי שלא אוכל להזמין שום דבר בבית קפה שאינו כשר. העוזרת השיבה שאין בעיה להעביר את הפגישה למקום אחר, ושאלה האם אני מכיר משהו כשר בסביבה. מכיוון שאינני בקיא בבתי קפה תל-אביביים וזמני היה דחוק, חשבתי לפתור את הבעיה בכך שאמנע מלאכול ולשתות.

מאוחר יותר הרהרתי שוב בדבר והבנתי שהפתרון שלי אינו מספק. מי שיראה אותי יושב שם לא יידע שאיני טועם דבר. הצופה המזדמן עלול לחשוד בי באכילה לא כשרה, או גרוע מכך - להסתמך עליי ולאכול שם מתוך מחשבה שבוודאי בדקתי והמקום כשר. אז טרחתי ומצאתי בית קפה כשר במרחק סביר מהמקום המיועד לפגישה. שעתיים לפני מועד הפגישה התקשרתי שוב לעוזרת כדי להעתיק את מקומה.

2.  כעת נותרה עוד בעיה אחת: מה אעשה אם אותה אישיות פוליטית לא יודעת שיהודים (ויהודיות) שומרי הלכה מנועים מללחוץ את ידו של בן המין השני? אני כמובן לא אושיט יד ללחיצה, אך אם היא תקדים ותושיט את ידה עלול להיווצר מצב מביך.

לפני כמה שנים הוזמנתי לפגישה בביתו של איש תקשורת בכיר ומפורסם שגם אשתו עוסקת בתקשורת. כדי להימנע ממבוכה כתבתי לו מראש בסגנון הומוריסטי שהוא הולך להיפגש הפעם עם דתיים מהז'אנר הקיצוני, ולכן הוא מתבקש להסביר מראש לאשתו את מנהגי הצניעות המוזרים שלנו. האיש השיב לי שאני יכול להיות רגוע בעניין ואשתו לא מתכוונת ליפול על צווארי כשאכנס לדירתם. בקיצור, הכול עבר בשלום. יצאנו משם בשתיים בלילה אחרי חמש שעות של שיחה מרתקת.

הפעם נקטתי שיטה שונה. ביד אחת אחזתי מחברת גדולה ועבה במיוחד, כביכול לצורך כתיבת פרוטוקול. ביד השנייה היה הטלפון הנייד. באתי בכוונה בחולצה לבנה, שיוצרת אפקט של מראה חרדי. ייתכן שצירוף כל אלה עם הזקן והציציות עשה את העבודה, כמו שגם ייתכן שכל זה היה מיותר מלכתחילה. בשורה התחתונה, לרווחתי - הושטת יד לא היתה. הפגישה עצמה, אגב, התקיימה באווירה נינוחה ועניינית והיתה טובה ומוצלחת.

3.  אולי חלק מהקוראים אומרים כעת לעצמם שאני סתם קיצוני וצר אופק. אילו השכלתי לשלב שמירת הלכה עם שפיות, נאורות וליברליות, הייתי נוהג בהתאם לפסק ההלכה של הרב שרלו שצוטט לאחרונה בתקשורת, ומרשה לעצמי לחיצת יד נימוסית שאין לה שום משמעות לא ראויה. הרי ח"כ מכובד וחובש כיפה סרוגה צוטט כמי שקורא לציבור הדתי-לאומי לאמץ את גישתו של הרב שרלו. מדוע לא יכולתי לנהוג כך גם אני וללחוץ ללא חשש את ידה של אותה גברת נכבדה? אם זה מה שאתם חושבים, ליברלים יקרים, כדאי שתקראו שוב את פסק ההלכה הכביכול-מתירני הזה. למעשה, ההתנהגות שנקטתי כדי למנוע את המצב המביך של היד המושטת תואמת לחלוטין את גישתו של הרב 'שלכם', הרב שרלו.

לא מאמינים? קראתם רק את הכותרות של הידיעות באינטרנט? הרי לכם ציטוט מהמאמר עצמו (לקוח מאתר ישיבת פתח תקווה): "הדבר הנכון ביותר הוא לנסות ולהימנע מלחיצת היד, והחכם עיניו בראשו להתחכם כדי למנוע מראש שבחורות יושיטו לו יד לשלום. הדבר כולל אף אמירה מראש לבחורה, כאשר הדבר אפשרי, שהוא אינו לוחץ ידי בנות". במילים אחרות: יש להיערך מראש כדי לא להגיע אל המצב של עמידה מול יד מושטת. או כפי שנוסחו הדברים בתשובה אחרת של הרב שרלו (אתר 'מורשת', תשס"ב): "עליו לעשות כל מאמץ שלא להגיע למציאות זו, וגם להקרין בשפת הגוף שאין הוא נוהג לעשות כך". על עצמו העיד הרב שרלו שבמצבים כאלה ידיו מצויות מאחורי גבו כשחיוך רחב על פניו. רק אם כל זה לא הועיל והיד כבר הושטה, התיר הרב שרלו את לחיצת היד כדי למנוע ביוש והלבנת פנים, כשהוא מסייג: "ברם, זו הלכה במציאות נדירה מאוד, ועל האדם לעשות מאמץ ניכר ועקבי שלא להגיע לכך".

4.  ההיתר של הרב שרלו אינו מוסכם, וכבר הזדרזו כמה רבנים לפרסם את הכרעתם ההפוכה. אך התגובות המתלהמות של כמה טוקבקיסטים 'פרומרים' נגד דבריו היו מוגזמות לחלוטין. אחרי הכל לא מדובר בהמצאה מהפכנית או בחידוש מקורי. כמדומני שרוב הפוסקים יאסרו לחיצת יד בכל מקרה, אך בדורות האחרונים וגם בדורנו פסקו כמה וכמה רבנים להתיר בשעת הדחק כדי שלא לבייש, ורשאי גם הרב שרלו לחשוב כמותם. מי שסבור שרק רב שהוא פשרן מושבע יכול להגיע לפסיקה כזאת, כדאי שיעיין באתר 'ישיבה' בתשובות הרה"ג דב ליאור ויראה שגם פוסק גדול ותקיף כמותו סבור שהמתירים יש להם על מה לסמוך, למרות שלכתחילה לדעתו אין לנהוג כך. ינהג כל אחד כפי שיורה לו הפוסק המקובל עליו, ובלבד שיהיה ברור שגם מי שנוהג להקל צריך לעשות מאמץ אמיתי כדי שלא להגיע אל המצב הזה.

5.  אינני מבקש להכריע במחלוקת הפוסקים ורבני דורנו ביחס לאותם מקרים נדירים שבהם לא הועילו המאמצים למנוע את העמידה מול היד המושטת (מומלץ לקרוא מאמר הלכתי מקיף על הנושא בספרו הבהיר והרחב של הרב שמואל הבר 'את צנועים חכמה' חלק ב'). במקום זאת אעיר שבתנאי החיים שלנו כיום, במקום להתווכח כיצד לנהוג כשהתקלה הזאת כבר קרתה, ראוי שנפעל בכלים ציבוריים כדי למזער את קיומה עד קרוב לאפס. אפשר לעשות שימוש בערוצי התקשורת הפתוחים בפנינו כדי לצמצם את מספר החילונים שאינם מודעים למגבלות ההלכתיות. במקום להתחבט ולהתווכח כיצד לנהוג כשחילוני בן המין השני הושיט לעברנו יד ללחיצה, למה שלא נכתוב מאמרים ואפילו נפרסם מודעות בתקשורת החילונית כדי להסביר אחת ולתמיד את מנהגם של יהודים שומרי הלכה? אחרי הכל, לחיצת יד היא מחווה ידידותית ששני הצדדים אמורים להרגיש איתה נוח. האם הצד החילוני באמת מעוניין להביך את מי שעבורו לחיצת היד היא תסבוכת מצפונית, התנגשות בין ערכים והתחבטות בין פסיקות הלכתיות חלוקות? האם אי אפשר להגיע למצב בו הושטת יד כזאת תהיה שקולה להזמנתו של אדם דתי לסעודה חגיגית במסעדת טריפה? מדוע לא ייצאו גם הרב שרלו וגם הרבנים החלוקים עליו ויסבירו את הדברים לציבור החילוני, כך שלא ירחק היום בו יהיה ברור שכל מי שמושיט יד לאדם דתי שאינו מהמגדר שלו מתנהג בחוסר התחשבות מודעת - ולכן גם בעלבונו אין צורך להתחשב?

6.  כמדומני שהבעיה של הציבור הדתי-לאומי מתחילה מכך שרבים מתוכנו לא קיבלו על עצמם מלכתחילה את ההלכה הזאת, גם לא בגירסתה המרוככת ברוח הפסק של הרב שרלו. הם לא מהססים להושיט יד ראשונים, ובוודאי שאינם עושים מאמצים שלא להיקלע מול יד מושטת, וכך הם מבלבלים את החילונים ומסבכים גם את מי שמבקש להקפיד על הלכות צניעות. אדם חילוני לא יושיט את ידו לאישה חרדית, אך כשידו המושטת של העיתונאי נחום ברנע לא פגשה יד-אחות של ח"כ ציפי חוטובלי נעלב הכתב הבכיר וכתב נגדה מאמר בעיתונו. מבחורה דתית-לאומית הוא לא ציפה להתנהגות צנועה שכזאת. 

[עמנואל שילה, בשבע בשבוע שעבר - גליון 417, שולחן עורך.] 

כולה ללחוץ יד! מה אתם עושים סיפור כזה גדול?!

איפה כתוב מפורש בתורה שאסור ללחוץ יד לגבר?

יש לי ספר שרואים רב(לא זוכרת מי - לוחץ יד לאישה(נראה לי חכי"ת) - גם הרבנית ליבוביץ לחצה יד לגברים...

או איך שתקראי לזה- אנחנו יהודים:

כתוב בתורה איך לבנות סוכה? אולי סוכה זה צימר? 

כתוב בתורה איך לוקחים אשה? אולי נמשוך לה בקוקו\צמה ונקשור לעמוד בפתח הבית?

על 5-6 פסוקים בתורה שמדברים על לקיחת אשה וגירוש אשה יש שתי מסכתות שלמות.

על כמה פסוקים שמדברים על סוכה יש מסכת שלמה...ומעיון בגמרא נפסקה ההלכה...

ההלכה בדורנו לא פה אחד כמו בתקופת הסנהדרין, לכל רב יש סימוכים משלו, בגדול- שכל אחד ילך לפי הרב שלו.

הרב שרלו מתיר במצב מסוים, אבל רוב המוחלט של חכמי הדור לא מסכימים איתו הלכתית.

(ולא, מחלוקת הלכתית זה ממש לא ניגוחים של רבנים אחד בשני אם לרגע חשבתם, הכל בדרכי נועם: מציאת מקורות וביסוס טענות.) 

שאסור ללחוץ יד לאישה?

אם הרב שרלו כותב שמותר, מן הסתם מותר - הוא לא אומר מה שבא לו..!

אולי יש כאלה שפשוט החמירו עם ההלכה עם השנים, והוא אמר - זהו אז היה תקופה של סכנה אם ילחצו - שמה יקרה משהו, והיום - בגלל שכולם רגילים - וכך דרך העולם - זה פחות בעיה.

כמו כן - לבישת מכנסיים, יש הרבה מאוד בנות דתיות שלובשות מכנסיים - היום זה לא משהו חריג של "לא ילבש" אלא זה דרך העולם!

בע"ה.

זה משהו מאוד חריג באזור שלנו. נשים דתיות לא הולכות מכנסיים.

ואם כן, אז זה כאלה שקשה להן לא לקיים עוד הלכות, בעוה"ר.

איפה שאת גר אולי זה לא מקובל, אצלינו יש הרבה דתיות שמסתובבות כך - ולאף אחד זה לא מפריע, זה רגיל!

אל תשכח שהדתיים לאומיים לא מסתכמים ב- ישובים/ריכוזים של דתיים כמו בירושלים,פ"ת,ק"ש,וכד'...

יש עוד הרבה מאוד! מושבים, מושבות, ישובים בנגב, בצפון, - שזה מקובל...

מאמץ ניכר ועקבי שלא להגיע לכך".  (הרב של (

(הרב שרלו בהמשך דבריו )

אבל יש בזה גם משו פסיכולוגי!!!!!

זה רק ואם והיה ואין שום דרך שהיא להתחמק ולמנוע הלבנת פנים אז...... ונכון להיום הדעה הזאת נחשבת למיעוט...

אבל תסביר את ההיגיון שועמד מאחורי אי לחיצת יד לבן!

אני לא מריגשה שום דבר מיוחד שאני לוחצת יד לבן - אולי בהתחלה זה הפריע לי - אבל עכשיו - זה לא מעורר אצלי איזשהו מחשבות עליו..!

אולי לבנים יש בעיה ללחוץ יד לבנות -> העבירה עליהם, לא יודעת

מה כבר יקרה מליחצת יד? מה יכול לקרות? שנתחבק? אוווי... חיבוק...

כל עוד אין לא נוגעים במקומות אסורים מה הבעיה?!? יש איסור לגלות ערוה נכון? זה מה שנאמר בתורה וחז"ל, ההחמרות באות מעל, מי שרוצה להחמיר - כל הכבוד.

אווף קשה לי להבין

אז לא. בשבילך לחיצת יד זה כלום.

כי תכלס, נו מה - כאילו - לחצתי לו ת'יד - so?! מה כבר קורה?

אבל רק לשם הבהרה - בנים לא חושבים כמונו. לא לא לא.

אני לא רוצה להיות בוטה - אבל לבנים יש חשיבה שונה ממש מזה של בנות. וקחי את זה קיצוני.

אגב, דוגמא - יש לי חברה לא שומרת נגיעה וסתם יום אחד הייתי איתה והיא דיברה עם איזה בן ונתנה לו כזה סתם ת'יד. אז סתם, היא לא ראתה כלום - אבל אני ראיתי ת'מבט שלו - מזעזע. וממש.

אז רק להבהרה - בנים צריכים להיות ממש חזקים כדי להתגבר על זה.

אז למה להקשות עליהם? וזה קשה. את אולי לא מבינה - אבל זה קשה. (ולא אני לא בן. אולי הייתי בגלגול הקודם- מי יודע)..

וסתם ככה שמירת נגיעה - אני לא אתחיל לך פה כי זה לא ייגמר - אז את מוזמנת לאישי בשמחה.

מקווה שנתתי קצת ידע כללי.

לא מספק בשביל להבין, אבל נותן קצת בכולמקרה

(זה מעניין אותי כי הוא קרוב משפה שלי לכן... )

מצטערת אני פשוט ריפרפתי ולא ממש מצאתי.. -ותודה

שהרבי מלובאוויטש למד באונברסיטה בצרפת שאלו אותו למה הוא לא לוחץ ידים של נשים.

אז הוא ענה שהוא לא נוגע בדבר שלא שלו.

אתן שואלות לעצמכן בטח "מה זשה כבר משנה אם אני אלחץ לו את היד"..

אם הייתן יודעות מה לחיצת יד מבת עושה לבנים בשכל...

למרבית הבנים, ובמיוחד לאלה שאינם שומרים נגיעה, לחיצת יד לכשעצמה לא מזיזה.

הם דיברו פה על בנים שלא מקפידים על שמירת נגיעה אז להם זה לא כ"כ משנה כי הם כבר רגילים לזה וזה לא עושה להם כלום... (לפי איך שזה מובן)

שמירת נגיעה כתובה בשולחן ערוך.

אין בזה ספק.

זאת לא החמרה, זאת הלכה.

וכמו שכתבר כתבו למעלה- בתורה רק נאסר "לא תבשל גדי בחלב אימו"- בכלל לא נאסר עוף, בכלל לא נאסרה אכילה שלהם אחד אחרי השני מיד.. אבל- חכמים למדו ב"מידות שהתורה נדרשת בהן" שזה כלים שקיבלנו במסורת ממשה רבינו איך להבין את התורה, הם למדו את כל הדברים האלה.

כנ"ל לגבי שמירת נגיעה. ו- הם קצת יותר חכמים ממך...

אם אכפת לך מההלכה- יופי.

אם לא, זה כבר סיפור אחר...

אתם באמת לא יודעות  מה זה עושה לבן רק ללחוץ יד לבחורה...אפילו שזה רק ללחוץ יד...

בס"ד

אסור ללחוץ לדעתי.. אבל זה קשה.. מאודד!! אני מודה.. גמאני נכשלתי בעוונותי...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.