הגדולה, היא איתך בבית, או שהיא הולכת למעון?
לפני כמה זמן חזרתם הביתה?
את יושבת איתה בחדר עד שהיא נרדמת?
אם היא הולכת למעון, הצורך לקום בבוקר יעזור לכם להכניס אותה לשיגרה, ואם לא, אז מה איכפת לך שהיא לא הולכת לישון בשעה מוקדמת? תזיזי את שעות השינה שלה לאט לאט, כל פעם חצי שעה.קדימה. הילדים שלי בני 2.5 ו1.5 בערך הולכים לישון בין 8-10, אבל שניהם בבית, אז מה איכפת לי? להפך אני קמה יחסית מאוחר, וזה מתאפשר לי רק כשהם הולכים לישון מאוחר וקמים בהתאם. אבל בכל מקרה, לאט ובנחת, קשה להזיז בבת אחת את השינה 3 שעות קדימה.
עוד משהו שעוזר מאוד (גם כן, מנסיון של מי שהילד שלה לא היה הולך לישון לפני 12...) לדאוג ששנת הצוהריים תהיה מוקדמת, ואחה"צ לדאוג לפעילות מעייפת לגדולה - לדוגמא לצאת לגן שעשועים.
ואולי את יכולה למצוא איזו ילדה, אפילו בת 6-7 שרק תבוא לשחק עם הגדולה. זאת יכולה להיות בת של השכנים שאוהבת ילדים קטנים, או אפילו משהי שתשלמי לה קצת כסף. במקרה הזה זה מסתדר מצויין, כי עדיף לך ילדה קטנה (את לא מחפשת ביביסיטר, וילדה קטנה תשחק הרבה יותר בכיף עם פעוטה בת שנה) וכך את יכולה לשם לה באמת גרושים. פעם, פעמים בשבוע שמישהו אחר יעסיק לך את הילדה יקל עלייך מאוד. (זה גם בטח יותר זול ממטרנה...)
ולגבי ההנקה - חבל, חבל, חבל לוותר עליה. זה לא יקל עליך, רק יקשה עליך. תצטרכי להתחיל לדאוג למטרנה, בקבוקים, ההוצאה הכספית גדולה, הבכי בגלל גזים, מחלות ועוד.
במקום זה תנסי לשנות גישה בנוגע להנקה - זאת לא עוד מטלה, זאת המנוחה שלך. מנוחה שלא משנה מה קורה את מקבלת אותה. בכל פעם שהקטנה צריכה לינוק את מתיישבת על הספה, עם ספר או טלפון או מול המחשב, או כל תעסוקה אחרת שאת יודעת לעשות תוך כדי הנקה. ועכשיו את נחה. ואם הגדולה בוכה, לא נורא לילדה בת שנה מותר לבכות מידי פעם. תקומי אליה אחרי שתסיימי להניק. לחילופין, את יכולה להושיב אותה על ידך כשאת מניקה ולקרוא לה סיפור, אבל בכל מקרה בהנקה את במצב 'בטטה' בנוחות על הספה או במיטה...
וזה מביא אותי לנקודה האחרונה שמאוד הקלה עלי להתמודד עם שני ילדים קטנים בבית. מותר לילדים לבכות!!! ואם הם בוכים זה לא הופך אותך לאימא רעה!!! את נותנת את המקסימום שיש לך, וזה מספיק. במעון, יש 5-6 ילדים על כל מטפלת לפחות, הם מקבלים הרבה פחות יחס וזה גם יחס הרבה פחות טוב כי אין כמו אימא בעולם.
נוסף לכך - הילדים הם במקום הראשון תחזוקת הבית רק במקום השני. כשאני הבנתי את זה והתחלתי לשבת ולשחק עם הבן שלי רמת הבכי והעצבים ירדה פלאים. איך בכל זאת מספיקים משהו בבית? ביחד עם הילדה - תני להכניס כביסה למכונה, לעמוד על ידך כאת שוטפת כלים (אם היא לא עומדת מספיק יציב אפשר להושיב אותה על ידך בכיסא הגבוה), תני לה סוקט'ש וכלי פלסטיק לסבן, זה מתחיל ככה, והיום כשאני שוטפת כלים הגדול שלי מסבן ואני שוטפת, אין צורך לסבן שוב אחריו... להחזיק את קופסאת האטבים כשאת תולה/מורידה כביסה, ולשחק בלסדר את הבית.
ודבר אחרון ומועיל ביותר - מנשא. וכזה שאפשר בקלות לשים את התינוקת גם על הגב. אני ממליצה על מנשא סיני, ואפשר אפילו לתפור לבד - הוראות תפירה אפשר להשיג באינטרנט. הקטן שלי היה ילד של ידיים - כל היום רצה להיות רק על הידיים, וזה כ"כ הקל עלי.
ואל דאגה, הקטנה תגדל והן תתחלנה לשחק ביחד, וזה יהיה לך ממש כיף
המון מזל טוב, והמון בהצלחה
