"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ
ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו".

מבחוץ. לא סתם, דרישות, הא?..
וגם זמן ההדלקה - שכל החבר'ה בצ'כונה,
שכולם יראו את אור הנרות.

---

מממ. בשעת הסכנה, מניח על השולחן בתוך הבית ומספיק?
מה עם פרסום הנס?! כאילו, בסדר, סכנה - אבל...

אבל אבל אבל.
ואנחנו נקח את זה לכיוון אחר.
עזבו רגע ת'חנוכיה המדליקה הזו, בואו נתקרב לעצמינו רגע.
אנחנו - באנו לעולם להפיץ את אור הקב"ה. לקרב, להשפיע, לתקן, לשפר.
ממש, כל אחד ואחת מאיתנו - 'חנוכיה קטנה'. יש של שמן, יש של שעווה, ויש גם של נפט,
סתם לא. כולנו טהורים. העיקר הכוונה...

באים חכמים ואומרים לנו -
"בשעה הסכנה? מניחה מניחה על שולחנו ודיו".
נו, מה אתה רוצה להגיד בזה?! יש לי סיפור. קרה לי ממש לפני כמה ימים, בצא'ט בפייסבוק.
איזשהו בחור אחד פתח איתי בשיחה, בלה בלה בלה - הגענו למסקנא שהוא אחד ששולח הודעות בפייס'
לחבר'ה להתחזק. מממ. ממש 'בונבוניה' של בחור.
- יש'ך חסימה באינטרנט אחי?
- לא. אני לא צריך את זה.
|שוק|
פשוט חטפתי שוק. מה אני מתרגש?! מילא כאלה שיש להם ת'גועל האסור הזה במסך, שזה בעעע,
אבל לפחות אין להם דרישות. אבל אתה? אחד שיש לו דרישות מאחרים להתחזק - יש לך...?!
עזבו מה שהוא ענה לי, ומסתבר שהוא 'בחור ישיבה' לשעבר, שהגיע כבר לשפל המדרגה,
ועכשיו רוצה לכפר על העבר שלו. הביא לי שם וורטים וכו', אבל מה שהכי עצבן שהוא אמר -
"כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו",
פה, ממש פה באים חכמים וצועקים אליו - פססט, תקשיב, 'בשעת הסכנה', כשיש סכנה רוחנית -
עזוב, אל תלך להשפיע. שב אתה לבד, תתמלא ותסתכל על הנרות. 'מניחה בתוך ביתו ודיו'...


אבל יודעים מה התשובה שלו?
"עברתי הכל, כלום כבר לא מזיז בי משהו"...
א) מסכן. מי תרצה להתחתן עם אחד כזה, שהיא - כמין השני, כאשתו - לא תזיז לו?!...
ב) מממ. אני בספק ע-נ-ק אם זה לא מזיז לו (גם אם לא, גם ר-ק להסתכל - אסור). לראות תמונות
כמו שיש בפייס', בואו נגיד שיצר הרע מקבל מנה טובה ושמנה לבטן...
ג) מי התיר לך להכנס לשם ככה?!
הוא טוען שרב גדול (שלא קבלתי את שמו) הסכים לו להכנס לשם.
מממ. לא יודע איזה רב, אבל מה שבטוח שאם הרב היה יודע איך נראת הדוגמנית הזו שמופיעה שם בצד,
מסתבר שהוא היה שם שם קיר ביטון. ככה שאני לא מאמין שרב התיר כזה דבר...

קיצור: או שהוא משקר, או שהוא מסכן, או שהוא...
לא משנה. אותו נדון לכף זכות, אבל בואו נלמד מזה אנחנו.


לקרב, להשפיע, להחזיר או כל מיני מילים כאלה שאנחנו טובים בלהגיד אותם -
בואו נשתדל שלא נזיז ת'הלכה בגלל השליחות הזו. יענו אנחנו רוצים לקרב, ובסוף מתקרבים לשם...
פעם שמעתי ת'משפט הזה - "תגיד, אתה נורמלי, שאני לא אלך לקולנוע לראות סרט?!
אין פלא למה הציבור החילוני לא אוהב אותנו. אתם מתרחקים מהם! צריך לקרב אותם"..

וואו, אנחנו נקרב, ואם יהיה צורך - גם נתקרב. לא לתרבות שלהם, אלא ללב שלהם.
אבל זהירות, כי הגבול ממש לא פשוט. או במילים של חנוכה -
'בשעת הסכנה מניחו בתוך ביתו - ודיו'. מספיק. שיאיר לבד.
 

שמור על עצמך אחי,
בשביל שלא נצטרך לקרב, עוד 'מקרב'...


 

---

תסתכלו על המייל הזה, נכון חמוד?
matokmidvash10@gmail.com
קיצור - ממנו בעז"ה ישלח כל שבוע הד"ת לשבת +
קטע מחשבות מהחיים כמו שעולה פה. לא יודע מה איתכם,
בלי לחשוב פעמיים, אני כבר הצטרפתי... (:

>>>

חנוכה - חופש, זמן של כיף ורוגע למחשבות טובות.

מי שלא הספיק לקרוא - מומלץ:

בנות - תגידו לה שיש,
אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'... י
תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה.
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

מה קורה מאמי? י

יGet out - now

הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל... י

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!