בס"ד

יש כאן פורום לסופרים וספרים. בהצלחה!

/Forum/Forum.aspx/f99

בס"ד

של מיכאל שיינפלד.

אחד הספרים היותר טובים שקראתי.

ממליץ בחום!

השאר לא כל כך יבינו את מעמקי התחבטויותיו של הביניש!

(תשאלו למה בנות של רבנים?

פשוט כל היום הן שומעות את הבחורים, עם אותם בעיות, מדברים עם האבות שלהם..)

בס"ד

אלירז, יש משהו במה שכתבת.

יש את של אמונה אלון שיצא לפני כמה חודשים.

שהאמא מנהלת אולפנא ויש בעיות בבית והבת מנסה להחזיר את הוריה את משפחה...משהו כזה.

קראתי, וגם חברות שלי לקחו אותו ממני וקראו [למרות שאני הזהרתי...]

אין בספר הזה אפילו לא דבר טוב אחד...

סיפור משעמם בלי שום מסר, ובכלל לדעתי הוא ממש לא מתאים לציבור שלנו...

ספר טוב ממש!!

סיפור מדהים, נוגע, חזק.

בלי מסר? מה זה? אם לא יביאו לך את המסר בכפית אז אין מסר?

יש בספר הזה כ"כ הרבה מסרים! כ"כ הרבה אמירות חזקות! 

אני קראתי ונהנתי מכל רגע.

על הספר הזה.

(נראה לי שמי שקרא יסכים איתי)

הבחור שם מתואר כמאוד מאוד מיוחד.

רגיש ברמות על, ועמוק

מאוד מבין

עדין נפש

רומנטי 

ועוד..

בקיצור-צריך לדעת לא להשחף לחלומות על בחור כזה. ולא על קשר כזה.

שניה, אני אנסה להסביר:

מוזר להגיד, אבל זה קצת כמו ש-

לא טוב לראות סרטים כי הכל שם קורה כהרף עין ואוהבים ומושלמים ומרגשים, ואז נכנסים לנו שטויות לראש ולדימיון שככה החיים האמיתיים וזה מה שצריך לקרות,ונתבאס אם לא קורה כך,

אז- ספר כזה (כמה שהוא כן מעניין, ומעמיק, ופותח נקודות מחשבה, ועדין), צריך לזכור שהסופר כתב אותו גם הוא, מתוך ערגה לקשר ולנישואים, ומתוך תיסבוכים שהוא עובר/בני-בנות גילו עוברים. וההתפתחויות שהוא מתאר הן בהחלט פרי דמיוניו, וכמובן גם שהסוף טוב ומרגש ושמח-כי הוא הסופר והוא החליט איך יתגלגלו העניינים.

צריך לזכור שמחוץ לספר , כל אחד עם הסיפור שלו.. וההתמודדוית שלו, וכל אחד עם הדברים שמתאימים לו ולנפש שלו בעצמו.

מקווה שהצלחתי להסביר

אני השתעממתי....

הארת לי משו...

מצד שני- דווקא מההתבוננות מבחוץ -כלומר מסיפור בספר-- על משו שככ קרוב לחיים שלנו (שלא כמו סרט הוליווד למשל) אנחנו יכולים ללמוד ממש המון על עצמנו

הוא מדבר על כל הדייטים שלו עם מישהי שהוא בסוף מתחתן איתה...

וזה ממש קשור לכאן =)

גם לא סיימתי את הספר, שיינפלד מנסה בכח להיות הרב סבתו/ שייקספיר ובחלק מהקטעים זה יוצר אווירה מגוחכת.

קוראי הספר מתחלקים לשני חלקים, אלו שמתו עליו ואלו שלא סבלו אותו. אני פשוט לא התחברתי ולא נהניתי כ"כ מהקריאה.

זה הזכיר לי ספר ולא זכרתי איזה ... 

עכשיו אני יודעת  

- באמת הספרים האלה יותר לבנים (רואים שבנים רשמו אותם..)

אבל עדיין נחמד לקרוא.. 

והגברים שם- הם יותר "מגוונים" , יותר אמיתיים כאלה...

לא יודעת איך להגדיר.

אבל הם מלוכלכים, בלשון המעטה..

ספרים גאוניים!!!

כל הספרים המדהימים של הרלן קובן המוכשר שבסופרים D:

טוב, פו הדב.  ברור.

מקימי של נועה ירון דיין - אחד המדהימים בעולם.

וקראתם דרור- על דרור וינברג, ספר מ-ע-ו-ל-ה!

"צומת הדרורים", ו"הנערים מביתן 3"  של חיה הרצברג.  כל כך יפה בעיני..

אוהל הדוד תום!

דרך קצרה ארוכה, של בוגי יעלון.

סודות יום הפלישה - על מלחמת המודיעין לקראת הפלישה לנורמנדי.

אם את רוצה ספר יפה באמת על רב בישראל - ספר שלשם שינוי באמת עשוי ברמה - זה "מעילו של שמואל" של ש.מ. וולך, על הרב שמואל אהרן יודלביץ.

ספר שמעורר המון מחשבה - זה "סיפור מלחמה, סיפור אהבה" של גל הירש.  החצי הראשון טרחני ומעצבן אבל חובה על כל ישראלי לקרוא את הספר מהשלב שבו פורצת מלחמת לבנון השניה.  משהו על תרבות עריפת הראשים שלנו.

באנגלית קוראים לזה "in every generation"

מומלץ ממש!!

ספר מדהים ואמיתי לגמרי.

ספר מהמם!!!!

של דוד בן יוסף-(בכלל הספרים שלו טובים!)

איש מדהים!

בס"ד

ורד, הסיפור " האם יש סיכוי לאהבה " קשור לאתר חברים מקשיבים או לרועי אביחי??.

אני ממליץ על עוד ספר- ייסורים של רועי אביחי בהוצאות ה-אתר " חברים מקשיבים ".

ספר מאוד מעניים ומרתק.

למה לא רואים אותכם ב'ספרים וסופרים'?

נראה שתוכלו לתרום שם לא מעט!

כולכם מוזמנים!

זה נקרא לדבר על זה.

מומלץ מאוד!!

אות מאבשלום זה ספר מהמם!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.