ידוע שהרב אמנון יצחק שליט"א יצא נגד מספר זמרים עקב כך שהם מופיעים באירועים שהישיבה בהם נפרת (ק"ו הריקוד בהם)
היה לי ממש קשה לראות תפרסומים האלה כל שבוע וזה ממש הכעיס אותי, במקרה דברתי עם אחי על זה אז הוא ממש שינה לי תהשקפה לגבי זה.
ידוע שהרב אמנון יצחק שליט"א יצא נגד מספר זמרים עקב כך שהם מופיעים באירועים שהישיבה בהם נפרת (ק"ו הריקוד בהם)
היה לי ממש קשה לראות תפרסומים האלה כל שבוע וזה ממש הכעיס אותי, במקרה דברתי עם אחי על זה אז הוא ממש שינה לי תהשקפה לגבי זה.
המילים הם דתיים.
אבל הזמר הוא חילוני למהדרין!
אגב - אף פעם לא הבנתי את המילים בשיר: " מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד..."
למה אם אני מאמינה ב -ה' , אני אפחד לאבד את האמונה?
דוגרי - שיר של שאבבניקים... חחח
זה משפט כזה לא נכון אבל כ-ז-ה לא!!
למה? כי מי שמאמין בד' הוא ה-כ-י מפחד לאבד ת'אמונה שהוא רכש...
מי שמאמין באמת לא חושש אפילו לאבד את האמונה כי היא טבועה בו חזק
מי שהאמונה שלו רופפת יפחד לאבד אותה....
וכדי לא לנצל"ש- אז אני שמעתי מהרב אבינר שאומר שצריך זמר כשר מילים כשרות ומנגינה כשרה
א. אני לא לא הרב אמנון יצחק ואני לא יודע בדיוק מה הוא חושב.
ב. יכול להיות שהוא גם פסק כמו הרב מוצפי והוא אוסר לשמוע זמר חילוני (ולעניות דעתי זו סברתו), מה שבטוח נגד אייל גולן הוא לא יצא והוא גם לא ייצא נגדו בחיים.
יש לי מה להגיד בנושא,
אבל לא בפורום הזה...
קיצור - זהירות עם כל מילה בנושא.
כדאי מאוד לברר ת'נושא הלכתית פנימה,
מתוך ספרי ההלכה של הראשונים - אחרונים. ואז ממילא נבין גם למה יש רבנים שאוסרים,
ויש רבנים שמתירים. הנושא ממש לא פשוט כמו שהוא נשמע או כמו שמציגים אותו.
או אם הייתי מגדיר את זה - פשוט מאוד רק במבט קצת (הרבה) שונה...
קיצור,
להבין את ט-ע-ם האוסרים, ואת ט-ע-ם המתירים.
לא רק 'לצטט' דעות,
אלא להתחיל 'לחפור' (או במילה ישיבתית -) לעיין בסוגיה הזו בפנים.
כי מי שלא נכנס לטעם פנימה,
יכול בקלות מאוד (...) להגיע ללשון הרע או הוצאת שם רע.
מקווה שהובנתי.
חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל! (:
אלא לנושא עצמו- האם מותר לשמוע את השירים הדתיים שלו?
אני יכולה לשבת ולקרוא דברי כפירה כלהיום ולומר "האמונה שלי מספיק חזקה ואני לא אפול"
זה שונה... כי לא משנה באיזה דרגה בנ"א נמצא הוא תמיד צריך לשמור על העיניים ועל האוזניים שלא יקרא כפירה ומינות כי אז האמונה יכולה להאבד לו.
יצא נגד אייל גולן? (אם הוא יצא נגד שוואקי אז למה לא נגדו?)
טוב אבל אני רוצה לדעת בתכל'ס בלי סיבובים... האם מותר לשמוע, או אסור את השירים הדתיים של אייל גולן.
האם לפי דעת הרבנים זה משפיע על הנפש?
נגד אייל גולן אין לו סיבה חצאת כי הוא לא מתפרנס מאנשים דתיים שככה גם אם תפרסם שאסור לשמוע אותו זה לא כזה יפפריע לו כי הוא עובד עם הציבור החילוני, אבל שוואקי עובד עם הציבור הדתי לכן הוא מנסה להוריד ממנו לקוחות כדי שהוא יפסיק לשיר במעורב.
לגבי האם מותר לשמוע את השיריים הדתיים של אייל גולן- זה מחלוקת בין הרב עובדיה (מתיר, אבל לא בטוח שזה כזה בסדר) והרב מוצפי פסק שאסור ואני כמעט בטוח והרב אמנון יצחק פסק כמו הרב מוצאפי.
ממ אני חושב שלפי דעת כל הרבנים זה משפיע על הנפש (אך אני לא בטוח). רבינו החמיר בזה מאוד.
...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד
ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?
לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.
כמו שנאמר "אל נורא עלילה".
אילו היו בזים אז לא היו מגיבים. עצם זה שמגיבים לחי בגלות ואומרים לו לעלות סימן שמצטערים עליו, לא בזים לו. גם אם זה בא בתקיפות ובכעס
נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד.
למשל לשדוד בנק.
אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.
הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.
אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.
אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?
מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.
מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).
מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?
צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת
כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ
קשה לקריאה?
או תובעני מבחינת עבודת השם?
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?
ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?
(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)
(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)
אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..
אני אתחיל.
א. קלאסי- ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).
ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..
על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.
אבל מי יקרא את זה?
בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?
אשמח לחידוד..
זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.
או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.
ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד
(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)
אכתוב ב"נ בהמשך
שומרת את השרשור
כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).
לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).
ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)
מרגולממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.
ובנפרד בשביל הפרקטיות…
אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)
הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)
בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..
ה' ישמח אתכם, תודה 
ידעו..
זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי
האדמור מפיאסצנה היד..
הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.
בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה
אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..
אבל שוב זה קצת שונה..
שווה לעיין שם בכל מקרה😃
על שמחה ועצבות יש מלא!
אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..
תודה
ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.
אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.
בהצלחה!