אני אומר לכם, חוצפן הפלאפון הזה.
אני מדפדף ל - "אחותי", לוחץ send, מצמיד לאוזן -
בום! מסתכל על הצג ו - אה?!...
כתוב שם "אסור" + שלט של 'אין כניסה' בצד אדום.
סליחה? זו אחותי. חוצפן, מה יש לך אתה?!...
למחרת, באמצע היום אני מקבל שיחת טלפון -
"שלום, אני מעוניינת להציע לך דור שלוש וחצי, משהו חדיש ומגניב",
"את נורמלית?! בטח זה דור נושך, נכון?!", שאלתי.
"הא?! לא, אבל יש בו 'שן כחולה', משהו משוכלל" היא עונה בשמחה.
"י-ד-ע-ת-י שהוא נושך! ועוד עם שיניים כחולות".
"תגיד, בחור, אנגלית אתה יודע?
או לפחות איך אומרים bluetooth בעברית?!"...
(c) לאח.. שהזיע בשביל לעצב ת'תמונה הזו. אלא מה? אח"כ בא פה איזה 'שם משתמש' שבקשתי ממנו עזרה בעיצוב,
והוא עושה לי כזה - מה? רק זה?! זה ממש פשוט! אתם לא מבינים כמה נפגעתי. שנים אני מעצב את זה וזה 'כלום' בשבילו?!... (:
----
עוד לא ראיתי שום 'בולדוג' מהלך על שתיים.
ת'אמת? פגשתי כמה 'פינצרים' כאלה שהתעסקו איתי, אבל זה לא נחשב.
היה להם רק ת'תכונות של פינצר - לנבוח, להתקרב מ-א-ו-ד קרוב, ואז אחרי שעשיתי
להם 'קישט' קטן, הם רצו כמו טיל אחורה עם מבט תמיד נגד כיוון הריצה...
"פני הדור כפני הכלב", אומרים חז"ל.
מישהו פה ראה איש כמו כלב? ובכלל, דור שלם כזה?
מממ. הרב, אמרת ש - 'חכמים' כתבו ת'משפט הזה, אתה בטוח...?
"איה, אהההההה, איה", בן דוד שלי בן 3 בוכה.
- מה קרה חמוד, מי הרביץ לך? אני שואל כמו בחור טוב.
- הקיר!
מממ. מעניין הא? קיר מרביץ?! פחח. אבל לא יפה לצחוק עליו. טוב, נזרום איתו ביחד...
- נו, אז תחזיר לו, אבל הכי חזק שאתה יכול, כמו גי-בור!
טוב, ת'המשך אתם יכולים לתאר לעצמכם. פשוט המסך פה לא מספיק ל - 'איה'
שנשמע פתאום בחדר. מממ. מעניין למה, אולי הקיר קרה לבני דודים שלו, הבלטות?
סתם. אני לא כ-ז-ה רע. בואנה, אל תספרו לאחרים. שלא יפגע לי בשידוך... ;)
תנסו (או שלא) לתת לכלב מכה עם מקל.
הכלב, קופץ על המקל. הוא לא מבין שיש מישהו מאחורי [!] המקל שהוא זה שנתן לו ת'מכה, ע"י המקל.
תהרוס ת'מקל? ה - 'מישהו הזה' שמכה אותך יביא מחבת. ת'תן ביס למחבת?
חוץ מזה שישברו לך השיניים כלבנו היקר - האדם שמאחורי המקל יביא מסור, מה אז תעשה?!...
קיצור: הכלב לא מבין שיש מישהו מ-א-ח-ו-ר-י המכה הזו, אלא הוא קופץ על החפץ.
הדור שלנו? כמו הכלב.
הקפאה, אירן, גשם, אובמה, ו - אוו'ץ.
לצערינו אפשר לצרף פה עוד דוגמא כואבת ממש 'טרייה' -
'האסון בכרמל', כך שמה של השריפה האחרונה...
קופצים על אובמה, מחפשים פתרון למים, מחפשים איך לאכול ת'איום הגרעיני, אלא מה?
רק שכחנו, שמאחורי כל היסורים האלה, כל הקשיים האלה, כל המקלות האלה,
עומד מנהיג. עומד אלקים. עומד בורא עולם. ה-ו-א מחליט ה-כ-ל בעולם.
במקום שנזכור 'לקפוץ' על הקב"ה (בתפילה...) שהוא זה בעצם מכה אותנו, בשביל שנתקרב אליו,
אנחנו קופצים על המקל. מנסים לנשוך ולכלות את המקל.
נו, אז מול לבנון הייתם 'גיבורים' - אומר הקב"ה, קחו עכשיו 'מחבת', איזה בומבה יותר קשה,
שתראו איך הטבע לבד אוכל בכם ואתם לא יכולים לעשות כלום מולו...
ושוב?! לא נבין שיש מישהו שתופס במקל ומכה אותנו, שעליו צריך לקפוץ בשביל להפסיק ת'מכות?!..
נכון, חשוב מאוד גם לעשות 'השתדלות בדרך הטבע' וכן לדבר עם אמריקה, כן לפתוח במלחמה מתי שצריך,
כן לקבל 'מטוסי כיבוי' מהעולם, אבל מה? תמיד לזכור מה העיקר. מה באמת עוזר. מי באמת מחליט.
וואו, חברים. חייבים לזכור שבסופו של דבר מי שמנהיג ת'עולם הזה, זה בורא העולם.
ואם הוא יחליט שאין הקפאה - לא יעזור לאובמה כלום, לא יעזור ל - 'אבו מאזן' נאדה,
אנחנו ננצח. איך? למי אכפת איך, אלוקים כבר יסדר הכל. ושוב, ת'השתדלות חובה עלינו לעשות,
אבל שאני יבין, יש פה מישהו שקורא ת'קטע הזה והוא בשב"כ? אולי אשתו של ביבי נמצאת כאן?!
מממ. מאמין שלא. אז מה יעזור 'הניתוח המדיני' שאתה חופר עליו כבר חודשיים?!...
"כן יהיה, לא יהיה" - ובמקום 'תהילים נגד טילים', אתה מתחיל לבלבל לכל העולם ת'מוח.
בשביל מה?! מבטיח לך, שאת 'אובמה', זה לא ידגדג בגרוש. נאדה. כלום.
אז חבר'ה ---
מהיום, די! מפסיקים להכלל במשפט 'פני הדור כפני הכלב'.
אנחנו, קופצים רק על מי שתופס במקל. 'קופצים' רק על אלוקים,
בתפילה, בעוד פרקי תהילים, בעוד מעשה טוב, בלימוד תורה, בעוד קבלה טובה.
אבאל'ה בשמיים לא סתם מביא לנו יסורים, אלא לסמן לנו -
וואו, אני פה! תסתכלו אלי! באו, תתקרבו! תחזרו!
אז יאלה, בואו נפתח ת'משדרים האמוניים שלנו, או במילים אחרות ובוטות -
'נפסיק להיות כמו כלבים', ונבין ש - כל צרה או קושי שבאה עלינו,
הכל מלמעלה - אבל לא סתם, אלא כל דבר בא לרמוז לנו כמה שיותר -
להתקרב, להתחבר, לחזור הכי קרוב שאפשר - לקב"ה!
עשו טובה ותקפיצו את השרשור הזה.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה בי חיוך מתוק על הפנים... (:
מי שלא קרא - כדאי, משהו לחיים:
בנות - תגידו לה שיש,
אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'...
תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה.
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'.
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
משהו ככה לסיום:
תסתכלו על המייל הזה, נכון חמוד?
matokmidvash10@gmail.com
קיצור - ממנו בעז"ה ישלח כל שבוע הד"ת לשבת +
קטע מחשבות מהחיים כמו שעולה פה. לא יודע מה איתכם,
בלי לחשוב פעמיים, אני כבר הצטרפתי... (:
יש מצב לתקציר?