כדאי לגשש ולנסות עד שמוצאים מה הכי קל לכל ילד. כדאי להקל על הילד כמה שאפשר 
באמת רוב הילדים נגמלים בקיץ, אז אפשר פשוט "לשחרר" את הילד אל העולם, לגלות בעצמו את נושא הפיפי והקקי.
אבל אם דווקא פתאום עכשיו הנושא עלה בדעתך, ייתכן שקלטת משהו מהילדה שאומר שדווקא עכשיו יש חלון הזדמנויות טוב, שחבל להחמיץ
אם זה המצב, אני יכולה לספר לך שיש לי ילד בן שנה ו-10 שמסתובב בימים אלה ממש בלי חיתול, רוב שעות היום. ואנחנו מתגוררים בסמוך לחברון! קררר... אני פשוט מלבישה עוד שכבהבגוף (עוד סוודר). לגרביים הוא מסרב, אבל ייתכן שבתך תסכים, ואם כך - מה טוב!
אם הילדה לא הולכת למסגרת, ונמצאת איתך גם בבוקר, זה בהחלט תורם.
בשלב ראשון הייתי משאירה אותה ערומה (מהמתניים ומטה, וכשיוצא לה, הייתי מסבירה ש"זה פיפי. פיפי עושים בסיר/באסלה". כך כמה פעמים. בנוסף, הייתי מנסה להושיב אותה על הסיר והאסלה כמה פעמים מיוזמתי, ומקריאה סיפור (או שרה שירי אצבעות, או הצגת בובות), עד שנמאס לה. אם בזמן הזה יש תוצרת: "כל הכבוד! עשית פיפי בסיר! ילדה גדולה!" וכדומה.
אצלנו רוב הילדים העדיפו בסיר, זמן רב. דווקא הקטן מעדיף האסלה, ולא סתם - בלי מקטין! הוא פשוט מאזן את עצמו על הקצה בצורה טובה מצחיק... הוא התרגל לכך, מכיוון שהייתי מחזיקה אותו לפיפי וקקי בין הרגליים שלי, כשאני על האסלה מסביבו. עכשיו הוא כבר מעדיף לבד.
לגבי גמילת יום ולילה - שוב - תחושי את הילדה. אצלנו כל ילד העדיף משהו אחר. כל פעם חשבתי שגיליתי את השיטה היותר טובה, עד שהבנתי שכל ילד פשוט צריך משהו אחר...
דבר אחרון - הרבה ילדים נגמלים במהירות לפיפי, ומעדיפים לעשות קקי בחיתול עוד חודשים רבים לאחר מכן. אני ממליצה ללכת איתם ולאפשר להם את זה, עד שהם מרגישים ביטחון לעשות גם את הקקי באסלה.
שיהיה בהצלחה, ומה שהכי חשוב: ב-נ-ח-ת!!!
