הנושא החרוש- גמילה מטיטוליםמשתדלת

שלום לכולן.

 

אני אמא צעירה לפעוטה בת שנה ו7.

הילדה מאוד נבונה, ובעלת הבנה טובה.

לכן חשבתי אולי אפשר כבר להתחיל לגמול אותה.

אבל אני ממש לא יודעת איך מתחילים ומה כדאי ולא כדאי לעשות. אשמח לשמוע טיפים וכל מידע.

האם יש שיטות שונות? האם עדיף סיר או ישבנון?  (כיום היא אומרת לי בדר"כ אחרי שהיא עושה קקי, אבל לא מודיעה על פיפי) והאם גומלים קודם יום, ומשאירים טיטול בלילה??

הייתי שמחה לשמוע מניסיון של אמהות שגמלו בערך בגיל הזה..

ועוד דבר- אני צריכה ללדת עוד חודש וחצי, האם זה יכול להיות בעייתי שזה יוצא צמוד? יותר מדי עומס נפשי על הילדה?

תודה רבה מראש לכל העונות.

הטיפ הראשוןיהודיה מא"י
חכי לקיץ. הרבה יותר קשה לגמול שקר.
דבר ראשון, קשה יותר להתאפק כשקר.
דבר שני, הטיטול הוא חתיכת תוספת לחימום, חבל לוותר עליו דווקא עכשיו
דבר שלישי בקיץ לובשים פחות בגדים=פחות כביסות.
סיר/ישבנון/ישר על האסלה זה משתנה מילד ילד. אישית, הראשון שלי ישב ישר על האסלה. השני מפחד ויושב על מושב אסלה מקטין. מקווה מאוד לא להצטרך להשתמש בסיר, זה ממש מגעיל אותי.

ואם ישבנון אני ממליצה לא לקנות ישבנון, אלא מושב מקטין אסלה + שרפרף. זה זול יותר, עמיד יותר ושימושי יותר. רק שמי לב שהחלק החיצוני שלו גדול מספיק, אחרת הוא לא יושב יציב על האסלה.

ולגבי הלידה המתקרבת - השאלה הגדולה האם לך זה לא יהיה עמוס מדי.
ולגבי גמילה ביום וגמילה בלילה. יש שתי שיטות. אחת גמילה בבת אחת. ביום אחד מורידים טיטול לגמרי וזהו. ושיטה שניה היא הדרגתית. בהתחלה רק כמה שעות, רק בבית ורק ביום. ולאט לאט ממשיכים.
לכל ילד מתאימה גמילה אחרתיוקטנה

כדאי לגשש ולנסות עד שמוצאים מה הכי קל לכל ילד. כדאי להקל על הילד כמה שאפשר

באמת רוב הילדים נגמלים בקיץ, אז אפשר פשוט "לשחרר" את הילד אל העולם, לגלות בעצמו את נושא הפיפי והקקי.

אבל אם דווקא פתאום עכשיו הנושא עלה בדעתך, ייתכן שקלטת משהו מהילדה שאומר שדווקא עכשיו יש חלון הזדמנויות טוב, שחבל להחמיץ

 אם זה המצב, אני יכולה לספר לך שיש לי ילד בן שנה ו-10 שמסתובב בימים אלה ממש בלי חיתול, רוב שעות היום. ואנחנו מתגוררים בסמוך לחברון! קררר... אני פשוט מלבישה עוד שכבהבגוף (עוד סוודר). לגרביים הוא מסרב, אבל ייתכן שבתך תסכים, ואם כך - מה טוב! 

אם הילדה לא הולכת למסגרת, ונמצאת איתך גם בבוקר, זה בהחלט תורם.

בשלב ראשון הייתי משאירה אותה ערומה (מהמתניים ומטה, וכשיוצא לה, הייתי מסבירה ש"זה פיפי. פיפי עושים בסיר/באסלה". כך כמה פעמים. בנוסף, הייתי מנסה להושיב אותה על הסיר והאסלה כמה פעמים מיוזמתי, ומקריאה סיפור (או שרה שירי אצבעות, או הצגת בובות), עד שנמאס לה. אם בזמן הזה יש תוצרת: "כל הכבוד! עשית פיפי בסיר! ילדה גדולה!" וכדומה.

אצלנו רוב הילדים העדיפו בסיר, זמן רב. דווקא הקטן מעדיף האסלה, ולא סתם - בלי מקטין! הוא פשוט מאזן את עצמו על הקצה בצורה טובה מצחיק... הוא התרגל לכך, מכיוון שהייתי מחזיקה אותו לפיפי וקקי בין הרגליים שלי, כשאני על האסלה מסביבו. עכשיו הוא כבר מעדיף לבד.

לגבי גמילת יום ולילה - שוב - תחושי את הילדה. אצלנו כל ילד העדיף משהו אחר. כל פעם חשבתי שגיליתי את השיטה היותר טובה, עד שהבנתי שכל ילד פשוט צריך משהו אחר...

דבר אחרון - הרבה ילדים נגמלים במהירות לפיפי, ומעדיפים לעשות קקי בחיתול עוד חודשים רבים לאחר מכן. אני ממליצה ללכת איתם ולאפשר להם את זה, עד שהם מרגישים ביטחון לעשות גם את הקקי באסלה.

שיהיה בהצלחה, ומה שהכי חשוב: ב-נ-ח-ת!!!

מנצלש"ת.. (ככה אומרים?...)רק תפילה

גם אני מצטרפת ליהודיה לגבי הקיץ.

אני דוקא שמחתי בכך שבגלל שהבת שלי עכשיו בת 1.9 בחורף, לא יהיו לי התלבטויות אם הגיעה הגיל להגמל כי במילא חורף, ובחורף היה ברור לי שלא אגמול..

אלא ש... הקטנטונת מודיעה לפני שהיא עושה ("טולי" מלווה בפרצוף מתפרצף אכיל במיוחד...) וכעבור דקה- החיתול מתמלא לו... ובגלל זה עכשיו יש לי בכ"ז התלבטות.. המטפלת במעון (היא שם עד 4) דוקא גילתה סימני התלהבות לגמול אותה, ואני מעדיפה לא לגמול... חורף, קררר (וכל הפירוט של יהודיה...) (גם ככה מספיק ששרוול של הבגד מתרטב ממשהו חייב להחליף כי קר...)

אבל, האם יש סיכוי שאני "אפספס" בכך את הגמילה? [אחרי שעושה היא תמיד אומרת, ולפני- לעתים קרובות] יש עניין של לתפוס את זה בזמן?

תודה..

תודה למגיבות..משתדלת

הפנמתי את מה שאמרתן,

השאלה שלי האם אפשר לנסות ומקסימום לא הולך לחזור לטיטול, או שזה יכול לעשות לילדה בילבול או לגרום לחוסר ביטחון לגבי הפעם הבאה שננסה...

אני עשיתי עם הגדולה שלי גמילה חלקיתחנצ'ואחרונה

הרגלתי אותה לעשות בשירותים עם הטיטול... זה לא לגמרי, ובימים החמים יותר אני מוציאה את הטיטול לגמרי וזה בסדר גמור.

 

את יכולה לנסות.

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך