אשמח לחוות דעת נוספות:
הבנות שלי ( 10 , 8) לובשות בגדים בגודל דומה...
הגדולה רזה,
הצעיר מעט מלאה,
מה שיוצר בגדים בגודל זהה.
הרבה פעמים אני קונה בגדים משותפים, זה גם חסכוני , בעיקר בחורף שהבגדים יקרים יותר.
אני מנסה לקנות בגדים דומים בצבעים שונים, ושיחליםו ביניהן כרצונן.
מצד אחד יוצר מעט ויכוחים,
מצד שני, התמודדות בריאה ולימוד לחלוק.
אז- כן או לא?
יש למישהי נסיון אישי משלה כילדה / נערה?
( לי אין אחיות פשוט...)
יש ילדים ויש ילדים.
מחד עצם התרגול להתחלק במה שיש בצורה נבונה ומתחשבת הוא לימוד גדול.
מאידך- לימוד גדול למה?
וכי מתי בחיים יזדמן לך להתחלק בבגדיך באופן רציף?
נראה לי שיש ילדים שבגד בעבורם הוא כעין "נכס אישי מאוד"- הם צריכים את הפרטיות, את הנקיון, את הלדעת מה נכנס לכביסה, מה יצא, איפה נמצא ושיהיה בשלוף.
לעטמתם יש ילדים מאוד פתוחים וזורמים. מה שתביאי להם הם ילבשו, יתנו לחברים בדר"כ גם ישכחו את בגדיהם תחת כל עץ רענן ועוד כהנה וכהנה.
אם בנותייך שוהות מאוד בהתנהלותן לא הייתי אפילו מנסה ליצור מלתחה משותפת, חיכוחים לא חסרים ולהיכנס לגיל ההתבגרות עם מטען נוסף על האחות- מיותר.
אך אם שתיהן זורמות ופחות שמרניות עם בגדיהן, את יכולה ליצור כעין נוסחה של יש בגדים של ביחד כמו פיז'מות, גרביים, סוודרים וכד' ויש בגדים של לבד- בגדי שבת אהובים, חולצות מיוחדות וכד'.
לא היתה לי אחות עם מידות זהות שיכולתי לחלוק איתה,
אבל כשהיגעתי לגיל- אמא שלי חלקה איתי כשהיה צורך, ועד עצם היום הזה- זה כך.. 
את הבגדים שמוגדרים שלה, אבל היינו בכיף משתמשות בבגדים אחת של השניה וזה היה ממש כיף!
אני חושב, ששיתוף מעין זה יכול לבנות הרבה מאוד אצל הילד (אצלנו בשל קשיי מקום תרופה קצרה שתי הבנות ישנו ביחד באותה מיטה).
זה בנה אצלן בצורה מאוד יפה את ההבנה שלא אני במרכז, ולא אני מקבל את הכל, אלא צריך לחלוק עם האחרים את מה שיש לי
אבל... אם זה יוצר מתחים תמידיים בבוקר מה כל אחד יקבל אז כדאי לעשות חלוקה ברורה, גם לחסוך אנרגיה וגם לחסוך עצבים מיותרים.
בהצלחה!!
ז"א אם זה גורם לויכוח לא הייתי נוהגת כך כמו שכבר נימקו פה לפני.
הייתי קונה לכל אחת בגדים משלה ואומרת להן שאם בא להן הן יכולות להתחלף וכך יהיה להן יותר מגוון.
אצלי ישנה אותה תופעה אבל עם שני בנים (זה בודאי מאוד שונה!), אחד בן 8 השני בן 11, לובשים כמעט אותה מידה.
לכל אחד יש את הבגדים שלו וכשערימות הכביסה ללא שליטה וחסר משהו למישהו (משום מה זה קורה הרבה..)
אז הם משלימים אחד מהשני - את הגדול זה מרגיז והקטן יותר דווקא מבסוט.
ולעודד אותן כן להחליף בינהן, וכן להתחלק . אבל שלכל אחת תהיה הנישה שלה- הרי הבגד הוא ביטוי של האישיות, חלק מהאני. זה מצוין להלוות ולהתחלק אבל כדאי שזה יהיה בכיף שלהם ולא כשהעניינים לא מספיק ברורים- כל אחת נלחמת על החלק שלה. בכלל מבחינתי ההגדרות האלו חוסכים הרבה בעיות - בכלל. זה שלך וזה שלך- במשחקים, בדמי כיס, בזמן שאמא מקדישה ובכלל... יש הבדל בין לחלוק לבין זה שהכל בלאגן ולא כל אחד יודע את מקומו.
לנו תמיד היו הבגדים שלה והבגדים שלי והכיף שלנו היה (ועדיין) לקחת אחת לשניה
זה נראה לי חשוב להרגיש שיש לי את הבגדים שלי ואם אני רוצה אני יכולה לחלוק עם אחותי.
(עכשיו גם אחותי הקטנה מצטרפת לחבורה 
)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
