אשמח לחוות דעת נוספות:
הבנות שלי ( 10 , 8) לובשות בגדים בגודל דומה...
הגדולה רזה,
הצעיר מעט מלאה,
מה שיוצר בגדים בגודל זהה.
הרבה פעמים אני קונה בגדים משותפים, זה גם חסכוני , בעיקר בחורף שהבגדים יקרים יותר.
אני מנסה לקנות בגדים דומים בצבעים שונים, ושיחליםו ביניהן כרצונן.
מצד אחד יוצר מעט ויכוחים,
מצד שני, התמודדות בריאה ולימוד לחלוק.
אז- כן או לא?
יש למישהי נסיון אישי משלה כילדה / נערה?
( לי אין אחיות פשוט...)
יש ילדים ויש ילדים.
מחד עצם התרגול להתחלק במה שיש בצורה נבונה ומתחשבת הוא לימוד גדול.
מאידך- לימוד גדול למה?
וכי מתי בחיים יזדמן לך להתחלק בבגדיך באופן רציף?
נראה לי שיש ילדים שבגד בעבורם הוא כעין "נכס אישי מאוד"- הם צריכים את הפרטיות, את הנקיון, את הלדעת מה נכנס לכביסה, מה יצא, איפה נמצא ושיהיה בשלוף.
לעטמתם יש ילדים מאוד פתוחים וזורמים. מה שתביאי להם הם ילבשו, יתנו לחברים בדר"כ גם ישכחו את בגדיהם תחת כל עץ רענן ועוד כהנה וכהנה.
אם בנותייך שוהות מאוד בהתנהלותן לא הייתי אפילו מנסה ליצור מלתחה משותפת, חיכוחים לא חסרים ולהיכנס לגיל ההתבגרות עם מטען נוסף על האחות- מיותר.
אך אם שתיהן זורמות ופחות שמרניות עם בגדיהן, את יכולה ליצור כעין נוסחה של יש בגדים של ביחד כמו פיז'מות, גרביים, סוודרים וכד' ויש בגדים של לבד- בגדי שבת אהובים, חולצות מיוחדות וכד'.
לא היתה לי אחות עם מידות זהות שיכולתי לחלוק איתה,
אבל כשהיגעתי לגיל- אמא שלי חלקה איתי כשהיה צורך, ועד עצם היום הזה- זה כך.. 
את הבגדים שמוגדרים שלה, אבל היינו בכיף משתמשות בבגדים אחת של השניה וזה היה ממש כיף!
אני חושב, ששיתוף מעין זה יכול לבנות הרבה מאוד אצל הילד (אצלנו בשל קשיי מקום תרופה קצרה שתי הבנות ישנו ביחד באותה מיטה).
זה בנה אצלן בצורה מאוד יפה את ההבנה שלא אני במרכז, ולא אני מקבל את הכל, אלא צריך לחלוק עם האחרים את מה שיש לי
אבל... אם זה יוצר מתחים תמידיים בבוקר מה כל אחד יקבל אז כדאי לעשות חלוקה ברורה, גם לחסוך אנרגיה וגם לחסוך עצבים מיותרים.
בהצלחה!!
ז"א אם זה גורם לויכוח לא הייתי נוהגת כך כמו שכבר נימקו פה לפני.
הייתי קונה לכל אחת בגדים משלה ואומרת להן שאם בא להן הן יכולות להתחלף וכך יהיה להן יותר מגוון.
אצלי ישנה אותה תופעה אבל עם שני בנים (זה בודאי מאוד שונה!), אחד בן 8 השני בן 11, לובשים כמעט אותה מידה.
לכל אחד יש את הבגדים שלו וכשערימות הכביסה ללא שליטה וחסר משהו למישהו (משום מה זה קורה הרבה..)
אז הם משלימים אחד מהשני - את הגדול זה מרגיז והקטן יותר דווקא מבסוט.
ולעודד אותן כן להחליף בינהן, וכן להתחלק . אבל שלכל אחת תהיה הנישה שלה- הרי הבגד הוא ביטוי של האישיות, חלק מהאני. זה מצוין להלוות ולהתחלק אבל כדאי שזה יהיה בכיף שלהם ולא כשהעניינים לא מספיק ברורים- כל אחת נלחמת על החלק שלה. בכלל מבחינתי ההגדרות האלו חוסכים הרבה בעיות - בכלל. זה שלך וזה שלך- במשחקים, בדמי כיס, בזמן שאמא מקדישה ובכלל... יש הבדל בין לחלוק לבין זה שהכל בלאגן ולא כל אחד יודע את מקומו.
לנו תמיד היו הבגדים שלה והבגדים שלי והכיף שלנו היה (ועדיין) לקחת אחת לשניה
זה נראה לי חשוב להרגיש שיש לי את הבגדים שלי ואם אני רוצה אני יכולה לחלוק עם אחותי.
(עכשיו גם אחותי הקטנה מצטרפת לחבורה 
)
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
