אני רוצה בעז"ה לזכות להקים בית בישראל,

להיות רעיה ואם בעז"ה,

אני רוצה שיהיה לי בעל שיאהב אותי וישקיע בי ויתן לי

וכך גם אני..

ואני יודעת שלא הכל ורוד ושיש קשיים בדרך,

אבל נבנים ביחד ומתמודדים..

אני מאחלת לך שבעז"ה גם את/ה תזכי/ה להקים בית בישראל בקרוב בעז"ה

וכולנו גם..

לצערי  מה שכתבתם קצת סתום לגביי נשמע באוזניי כסיסמתי

ונכון שכל אחד רוצה את בן הזוג שלו בשביל לחוות דברים יחד

וויש ככ הרבה דברים נהדרים גם בלבד,פשוט היה משתמע לי ממה שאנשים כותבים שזה כל החיים

אני לא נגד חתונה .

ותאמת נכון זה המקום אולי לפרוק את כל מה שבלב על העניין רק עכשיו זה עולה בדעתי,

אבל הייתי שמחה לדעת שאנשים מאושרים בכל ליבם גם כשהם עוד לא נשואים.

עכשיו, כשדוגרי- החיים שלי דבש ואין לי על מה להתלונן, אני לא מצליחה להיות שמחה עד הסוף.

אני מרגישה שמשהו חסר לי, שכל התקדמות שאני עושה בחיים היא "כאילו" התקדמות. לא התקדמות אמיתית ושלמה.

חתונה זה לא כל החיים- הנה, 20 שנה אני מסתדרת יופי בלי בעל, ורק עכשיו, בזמן האחרון התחלתי להרגיש "לבד".

יש לי הרבה חברות שלא מרגישות ככה. הן עוד לא רוצות לצאת ולפגוש. חלקן רוצות להיבנות קודם, חלקן רוצות לחיות קודם.

אני אישית מרגישה שהבנייה הכי טובה והחיים הכי טובים- יכולים לבוא רק עם החצי השני.

באמת ב"ה טוב לי בחיים... ממש... מכל הבחינות!!

ובכל זאת - אני מרגישה בהחלט את החסר. חיסרון של דבר שאני אפילו לא מכירה...

והוא בהחלט מתחזק ועולה עם הגיל...

החיים אבל בהחלט רובם....

את רוב החיים מבלים ביחד עם האישה/בעל....

אז זה אמור להעסיק אנשים בגיל הזה...

ואני רוצה לחוות את כל מה שיש לעולם להציע- עם בעלי!

תראי העניין שברור שאני לא חושבת רק על חתונה כול היום אבל אני כן חושבת להתחתן... זה לא ממש מפריע לי אישית שאני שומרת נגיע הרי אני חייה ככה זה לא שזה חסר לי...

העניין של חתונה זה בעצם לעבור שלב...אני חושבת שכרגע אני פשוט חצויה... אין מה לעשות ככה זה אנחנו רוצים את האתגר הזה של חתונה של משפחה...

מתוך "יש ככ הרבה להציע!!" שאת לא תוותרי עליו בשביל לחבוק צאצא?

איזה שרשור קטנצ'יק בנושא..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t339684#4180529

שפחות או יותר אומר שאפשר לעשות כל מיני דברים לפני,

אבל בלי זוגיות זה חסר מטרה.

רווקים שנשארים רווקים כדי למצות את החיים,

מגלים שהם דוקא הפסידו אותם...

לא שאני אומר שצריך להתארס בגיל 17 וחצי כדי לא לבזבז שניה,

ונכון, רווקות זו לא מחלה וחתונה זו לא תרופה,

אבל כן באיזשהו מקום החיים שלנו כפרט ולא כזוג

קצת חסרי משמעות, תוכן וכיוון.

בס"ד

יש שלב כזה אצל כל אדם שבוא הוא מרגיש שהוא לא שלם...לא שחסר לו משהו אלא יותר נכון שהוא עצמו חסר ואז הוא מתחיל לחפש את מה שישלים אותו....

אנשים לא תמיד יודעים מה הם מחפשים, והם מנסים להכניס את זה לכל מיני תבניות ומילים כמו בדידות וכו'...אבל כשאדם מתחתן הוא הופך להיות חלק ממשהו יותר גדול שעכשיו מופיע בשניים...וזה לא אחד ועוד אחד אלא כבר יש לזה שם חדש זוג או יותר נכון בית..

באמת לעולם יש הרבה מה להציע ,ואנחנו לא מוותרים על מה שיש לעולם להציע אבל הרצון שלנו שואף לעשות את זה כשנהיה בצורה המלאה שלנו...

ועם כל זה אומר שעדיין חשוב מאוד לא להישאב לזה באופן טוטלי, ולא לשכוח את עצמינו בכל החיפושים..למרות שזה יכול למלא את כל התודעה מצד הרצון הגדול(והנפלא) שקיים בנו....

בהצלחה

שבת שלום!! 

אדם מונע לכיוון הזה, גם מבלי שיש לו בזה "עניין"..- לא טוב היות האדם לבדו זו מציאות שקשה להתכחש לה

באופן חד משמעי!

אני חושבת שאת גם שוכחת שבסופו של דבר-

הבית שאדם מקים - זה המקום שלו בעולם!

לכן זה תופס כ"כ הרבה נפח וחשיבות.

חוצמיזה שיש עוד המון תחומים שבהם אנחנו רוצים לתרום ולתת ולהועיל!

לא חסר בכלל!

והם לאו דוקא קשורים למסגרת הנישואין..

ב"ה

למה נראה לך שלהתחתן זה סותר את כל מה שיש לעולם להציע?

ו"כל עניינם בחיים זה להתחתן" לא בדיוק כי אז יוצא שברגע שאחרי החתונה... נגמר כל עניינם בחייהם 8-)

אומנם לא חוויתי רווקות ארוכה אם בכלל, אבל מתוך הכרות קרובה עם רווקים אני מרשה לעצמי לכתוב- נראה לי שלמרות הרצון האמיתי להתחתן, צריך לא לחיות בהרגשה של בינתיים, עד ש...

לדעתי אפשר להתקדם גם בתכונות הפנימיות וגם במעשים ובפעולות וגם בחוכמה ובחסד ללא בן זוג.

אני חושבת שלפעמים נכנסים למערבולת של דייטים ורגשות והתרגשויות ואכזבות וכאילו הכל מסביב נראה פחות חשוב ופחות גדול. אבל אל תשכחו שחלק ממי שאתם והאופן שבו בן זוגכם יכיר אתכם - נמדדים גם לפי הדרך שבה אתם חיים את חייכם כרגע- בהמתנה או בעשיה.

הזוגיות כרגע נראית לרווקים מטרה, אך בעצם זו מן מעטפת, שמתוכה ומכוחה אפשר להמשיך ולפעול. 

לכל הפחות אנחנו יכולים לחשוב על זה ביחס לעצמנו, ולעולם שלנו. 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.