|
עקיבא, די.
מה שאני עומד לעשות בשורות הבאות מנוגד לכללים הנהוגים שבין עיתונאי לבין דובר ואיש יחסי ציבור. אבל כנראה שהכתב עקיבא נוביק חצה כבר את הגבולות, ומשכך גם אני מרשה לעצמי לחרוג מן הכללים.
לפני כחודשיים פרסם נוביק ב'ידיעות אחרונות' כתבה פותחת אשר השחירה את כל האברכים לומדי התורה במדינה. הכתבה שראויה ל'פרס פוליצר' בשל העובדה שלראשונה תפסה את כל השער בעיתון של המדינה, כתבה ובה מרואיין אחד, אנונימי, אשר בעצם הראיון השחיר בצורה חד משמעית רבבות רבים.
עקיבא נוביק התנצל, גמגם בתירוצים שונים והתגונן בכך שהוא סיקר אירועים חרדיים טובים ולא רק שליליים, וזאת לטענתו, בניגוד לעמיתיו. בעקבות הכתבה, פורסם אודות חרם אשר יוזמים כנגדו דוברים ועיתונאים חרדיים. הפרסום וההדים עשו את שלהם והוא, כתב צעיר שחשש מלאבד את מקורותיו, צלצל דקות לאחר פרסום הידיעה, אליי, ולנוספים מקרב נמעניו החרדים, על מנת לוודא שהחרם לא יוטל עליו. האמנתי לו, קיבלתי את דבריו, וגם אם לא, לא איש חרמות אנוכי.
הבוקר שוב בחר "ידיעות אחרונות" להשחיר את עמודו הראשי בתוספת עמודים נוספים בתוך העיתון בדבר תרמית הישיבות. הפעם נוביק הלך לישיבות, חיפש, דיבר, ראיין, כתב וחתם גם את שמו בכתבה.
נוביק, כמו עיתונאים רבים אחרים במדינה הקטנה שלנו מסקר תחום אחד ספציפי, תחום חם ותוסס ולצערנו גם כאוב, כתבנו לענייני דתות. פגשתי בו לראשונה בעצרת שזכיתי לדברר, עצרת בג"ץ עמנואל. לאחריה קיימנו מספר שיחות טלפוניות פה ושם. עקיבא עשה לי אמנם רושם טוב. הוא גם בא מהציונות הדתית. אבל בפועל, שוב ושוב הוא מוכיח אחרת.
בניגוד לעמיתיו, אנשי המקצוע שפועלים כבר שנים בתחום התקשורת, יהודה שלזינגר מ"ישראל היום", יאיר אטינגר מ"הארץ", איציק טסלר מ"מעריב", סיון רהב מאיר, אורי רווח, ידידיה מאיר, קובי אריאלי ורשימה ארוכה נוספת של עיתונאים המייצגים בצורה זו או אחרת את המגזר החרדי בתקשורת הכללית - נוביק בחר בדרך אחרת. הדרך הקלה להתפרסם, הדרך הקלה לתפוס שער. להשמיץ וללכלך בכל דרך.
בטוחני, מעל לכל ספק, כי אם תשאלו כתבים כאלה ואחרים האם גנזו במו ידיהם סיפורים תקשורתיים חמים כנגד חרדים כאלו או אחרים, או לחילופין האם לא ביטלו אי פעם בראשם יוזמה כזו או אחר לכתבה פותחת, תשמעו תשובה חיובית. רק בעקבות ההשלכות הקשות והמשמעותיות שיש לכתבה שכזו על מרקם היחסים העדין בין החברה החרדית לציבור הכללי במדינה. ועוד לא דיברנו על חילול ה' הנורא שייגרם מכך.
לצערי, מה ששלזינגר, אטינגר וחבריהם אשר זוכים לשיתוף פעולה מצד כל הדוברים, אנשי היח"צ, העיתונאים, אישי הציבור החרדיים, בעיקר בשל מקצועיותם הראויה לשבח, אך לא פחות בשל המוסר והאחריות אשר על פיה הם נוהגים בתפקידם, הכתב החדש והצעיר, עקיבא נוביק, לא למד ולא עשה.
אני פונה הפעם לעקיבא בצורה זו, באופן פומבי, בשמי ולא אנונימית כמו אותו אברך רשע. עקיבא די.
לא ביקשתי ממך מעולם שתסקר את ארגוני החסד החרדיים הרבים אשר אתה מכיר היטב, לא ביקשתי ממך שתסקר את רבבות האברכים המוסרים את נפשם וחייהם למען התורה שהיא עמוד העולם. אבל תפסיק לחיות בינינו ולקבל מאיתנו, ולהשמיץ אותנו. לא חסרים חומרים טובים, יש מספיק אייטמים, מרואיינים וכתבות שתוכל גם בהם להצליח ולהתפתח מקצועית. עברת את הגבול עקיבא, עברת אותו.
|
25
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל