א.אני חושבת שיש מענה לציבור הדתי לאומי.

ב.תלוי מתי,יכול להיות בקלות אבל בדרך כלל הרבה זה הרבה זמן..

ג.זה לא אני זו אמא שלי..

ד.תלוי איפה היא נמצאת.

א. בעיקרון כן, אבל זה אומר בד"כ חולצת בסיס מתחת/גופיה סגורה/שרוולון וכאלה ..

(בקטע של החולצות- אין הרבה יפות ואופנתיות צנועות שלא צריך להוסיף להן משו בשביל זה!)

ב. בד"כ מוצאת בקלות- אני פשוט הולכת בד"כ לאיזור קבוע, אבל כן יש איזשהי בעיה למצוא.

ג. יומיום: חצאיות- בד"כ בסביבות ה60-80 ש"ח.. חולצות- בסביבות ה50 ש"ח 

    שבת/אירוע: שמלה- 100-150 ש"ח (לפעמים פחות..) חולצות- בסביבות ה50-80 ש"ח וחצאיות- בשביבות ה80-100 ש"ח.. (זה המחירים כשאני הולכת בלי אמא שלי, עם אמא- לפעמים גם הרבה יותר...;] )

ד. יכל להיות- תלוי אם יהיו שם הרבה בגדים יפים ואופנתיים.. (ולא רק דוסים ממש..)

                    בהצלחהה! =)

אהלן,

יש מענה לבגדים לציבור.אמנם מעט חולצות שישר אפשר לשים בלי שום דבר מתחת אבל אפשר

ב.מחיר חצאית רגילה בסביבות ה100 אולי טיפה יותר(אבל לא הרבה) חולצות אידשית לא קניתי הרבה זמן אבל גם גג 100 ש"ח 

ולשבת/אירוע תלוי איפה אבל זה יכול להגיע גם ל300 שקל  (כי אין חניות זולות יותר!)
ד.ממש תלוי איפה זה ממוקם..ושהבגדים לא יהיו של ממש ממש דוסים שיהיה גם ביניים...

שבת שלום
 

א. כן.חולצות בסיס\גופיות סגורות\תחתיות לחצאיות וכו' וגם מייצרים פחות צמוד ופחות צועק.

ב. כמעט תמיד במשך שעות..

ג. חצאיות ליום חול או לשבת-עד 150

    עליוניות ליום חול או לשבת-עד 90 (משתדלת פחות..)

    טוניקות לשבת-עד 120

ד. יש מצב שהייתי הולכת אבל רק אם הם היו יפים..

     ובכללי אני מעדיפה חולצות  ששמים מתחת משו-חולצת בסיס\גופיה סגורה..

א. פחות או יותר כן.. כי יש עכשיו המון חולצות בסיס, גופיות סוגרות (לא סובלת תדבר הזה!! עדיף בהרבה חולצה..) , תחתיות וכו'... ויש חנויות שפונות בעיקר למגזר הדתי.. וגם המון חולצות למשל אפשר ללבוש מעל... (אני אישית שונאת ללבוש חולצה בלי כלום מתחת(תמיד עם גופיה) אז זה לא כ"כ קריטי) וחצאיות הרבה יותר קל למצוא.. ושמלות או טוניקות- לובשים חצאית מתחת.. בקיצור, דיי כן.. פשוט צריך לחפש במקומות המתאימים..

ב. תלוי איפה אני מסתובבת ומה אני מחפשת.. יש חנויות שאני נכנסת אליהם ואני תמיד יוצאת מהם עם משו.. אפילו אם זה רק חולצת בסיס, עליונית, גופיה>> אינמצב שאנלא יקנה משו'.. (אלא אם כן אינלי כסף..) אבל באופן כללי> הרבה יותר קל לי למצוא בגדים ליומחול מאשר לשבת.. וגם> כשאני מסתובבת לבד, אני הרבה פעמים לא יקנה כלמיני דברים.. וכשאני עם אמא שלי למשל או עם חברות מסויימות, אני כן יקנה אותם.. וגם הפוךך...

ג. ליומחול> ממש מתקמצנת בד"כ.. חצאית (בד"כ ג'ינס, 3/4 או ארוכה) 60-100 (כן, אני מוצאת.. ודווקא ממש בקלות) וחצולה/עליונית- הרבה מהעליוניות שלי מפרינס, שזה אומר 70.. ומתמנון, שזה אומר בערך 20-40.. וחולצות, בעיקר בסיס.. ואני מוצאת יחסית בזול ממש.. עד 40 בערך.. לשבת אני יותר משקיעה> חצאית עד 200 אם היא ממש יפה.. בד"כ יותר בסביבות 100-150.. עליונית עד 80-90 בערך.. הרבה פעמים אני פשוט יקנה כלמיני דברים יפים בשוק.. ואז זה ממש-ממש זול!!

ד. תלוי איפה זה היה, תלוי אם הייתי מחפשת לאירוע מסויים או ססתם ככה, ועוד... באופן כללי, אני פחות הולכת לרשתות וכאלה.. אז הגיוני שאני כן ילך לשם.. (בעיקר אם זה יהיה בחובב"צ או בהסתדרות למשל...)

נהניתי לחפור... מקווה שעזרתי... 

 בעזהי"ת

א. יש פטנטים, מה יש לומר.. גופיות סוגרות, שרוולונים, חולצות-חצי, תמנונים שונים, חולצות בסיס, תחתיות..

ב. מחפשות שעווווווווווווות ולא מתפשרות, אבל זה סתם כי הטעם שלי, ממ, מיוחד. [שהעיקר לא יהיה אפור, לא חום כהה, לא שחור, לא לבן בלבד, בלי פרחים, בלי פסים לכל כיוון, בלי משבצות, בלי נקודות, ארוך או שאפשר עם תחתית,לא קומות, לא בלון, לא צמוד, עדיף עם כיסים, להמשיך? ]

ג.תלוי כמה אני אוהבת אותו, בעיקרון אפשר גם חולצות עד 120 ליומיום, חצאיות עד 230 ליומיום נראלי [זה פשוט הכי יקר שיצא לי לקנות..], ולשבת- יצא גם חצאית ב- 400 [לבת מצווה], חולצות גם ב- 150+.. אבל סתם כי זה מה שיש. [פעם רציתי לקנות בגד, לשבת, חולצה+חצאית ב- 420, אבל אמרתי שזה יקר מידי. התקשרתי לאמא לשאול- 'מה? רק 420? תקני גם לי!..]

ד. אני חושבת שיש חנויות כאלה. הילה, הודיה עיצובים, פרינס גם בד"כ, בת עין, ממנה, העין השלישית, וגם רוב הדברים של לורד קיטש צנועים, ו- nx מעצבים, בקיצור- לא, ממש אין צורך חנויות נוספות ספציפיות לדוסים, יש מספיק [ז"א, חנויות חדשות ויפות זה תמיד טוב, אבל לא בקטע הדוסי דווקא..]

א.אני לדג' קונה במקומות שכולם קונים (חרדים,חילונים.. ואנחנו) כמו fox תמנון תפוז...

ואם זה לא צנוע שמים מתחת חולצת בסיס...

ב.זה ממש תלוי כמה  כסף אני מכונה להשקיע... ואם הרבה כסף אז אני מוצאת בקלות ממש!

ג. ליום יום אז עד 150 בערך לחצאית עליונית ממש תלוי נגיד אם אני ממש ממש אוהבת אז הרבה...

ד. לא יזיק לפתוח עוד חנות אבל שתהיה יפה ומעוצבת אני צ'כה לראות מה יהייה בה...

א. קיים לפי דעתי... יש די הרבה (יחסית) חנויות שמתאימות את עצמן מאוד, ושהן לא במוצהר לדתיות, כמו- הילה, העין השלישית, אוטנתי, קמיליון, בת עין, פרינס, ועוד הרבה שלא עולות לי לראש... חוץ מזה, לדוגמא גם דיסקרט ממש יש להם דברים... ובכלל, ברוב החנויות (בקניון..) כן יש דברים טובים... אין בעיה ללבוש עם חולצת בסיס מלמטה...

ב. יחסית בקלות.. זה תלוי בטעם, אבל אני לא חושבת שקיימת היום בעיה לציבור הדתי בכלליות...

ג.יום יום- חולצה: עד 60 ש"ח חצאית: עד 150 נראלי

שבת: חולצה: עד 80 ש"ח חצאית: עד 250...

ד. הייתי הולכת לשם לראות מה יש ואם זה היה בסגנון שלי (הרי יש מלא סגנונות..) אז הייתי הולכת לשם הרבה.. אבל זה לא סותר את זה שעדיין הייתי הולכת לקניון...

אני חושבת אם פותחים חנות את בד"כ יכולה להתאים את זה לסגנון מסויים....

ולכל אחד יש סגנון שונה

ולכן יוצר קל לחפש גם בחנויות של חילונים ולא צנועות כי יש המון סגנונות ואז את צריכה להתאים את זה לצניעות 

אם חולצת בסיס וכו'..

אבל דווקא יש יחסית הרבה חנוית שמתאימות אותם לציבור הדתי..

השאלה באיזה סגנון זה..

בהצלחה!

בד"כ לוקח לי הרבה זמן למצוא בגדים!

שעות אני מסתובבת ובד"כ לא מוצאת כלום..

ובעיקרון אני רוצה לנשקיע בחצאיות  80-100 ש"ח אבל זה לא כ"כ קיים..

אז משלמים יותר.

וחולצות אני משקיעה עד 60 ש"ח

ולשבת טוניקות 150 הכי הרבה!

א. יש מענה, לא כמו שיש לאחרים, אבל לדעתי זה מספיק.

ב. סיוט למצוא בגדים! אני לא קונה עד שאני חייבת, כי אין כמעט בגדים בסגנון שאני אוהבת.

ז"א פשוט אבל לא מדי, וצנוע...

ג. מאה עד מאה חמישים. ובד"כ זה גם לא עולה יותר מזה- מה שאני קונה.

ד.ברור ששם קודם, כי אין לי מה למצוא בחניות מעצבים...

    אמן שיהיו חנויות בסגנון שלי........

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??