הוא קרבי מורעל -

צריך לשמור מרחק.

לגבי אופי השרות- השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול היא "למה הוא שירת במסלול הספציפי הזה?"

                       יש הרבה מסלולים: הסדר, ששסדר, בן גרעין, שלוש שנים, נח"ל חרדי ועוד....

                       לכל מסלול אופי ומשמעות ולכל אחד סיבה שונה לבחור במסלול כזה או אחר.

לגבי פרופיל- יש חלוקה בין פיזי לנפשי והיא גדולה מאוד! לרוב כלל המידע יהיה חסוי (סודי רפואי).

                פיזי: יש הרבה "ליקויים" פייזים שלא יפריעו בכלל, כגון, משקפיים, פטור מלבישת נעליים צבאיות, פטור

                      מעמידה על הראש ועוד אלפי פטורים ו"סעיפים" שלא מפריעי באמת לתפקוד היומי באזרחות, לצד

                      אלה יש בעיות רפואיות אחרות שלרוב קשורות בבריאות אמיתית כגון בעיות עיכול ופריצת דיסק.

                      ושוב, צריך לדעת לשאול מה מקור הבעיה/ מגבלה, בעית מוטיבציה שבגללה הוא הוציא פטור

                     (לדוגמא: הרבה חיילים מוציאים פטור מנעליים צבאיות סתם כי יותר נוח ללכת בנעליי הרים

                     אמתיות...) או בעיה אמיתית שתשפיע על תפקוד יומיומי גם אחרי הצבא.

             נפשי: גם כאן יש חלוקה בין בעיות קשות שלרוב לא יאפשרו שרות בצ"ל לבין בעיות "קטנות" שלרוב אין

                     בהן הרבה מן האמת (לדוגמא: חייל שגורש/ היה פעיל בתחום לרוב יקבל סעיף/ הערה נפשית על

                     כך שאין לשלב אותו בפעילות פוליתית מחשש ל"ניגוד אינטרסים".) יש הרבה סוגים שונים של בעיות

                     נפשיות שלאו דווקא קשורות לצבא, מאוד מומלץ לברר את מקור הבעיה.

לגבי התפקיד: יש אלפיי (אם לא יותר) תפקידים בצבא כל תפקיד אפשר לבצע בצורה מעולה סבירה או גרוע...

                  יש המון פרטיים "קטנים" שמשפיעים על ביצוע (מוטיבציה לביצוע) התפקיד, ממפקד ישיר ועד שיבוץ

                  כללי, יכול להיות שהחייל הוא לוחם על בכל נשמתו אבל הוא נפל על מפקד גרוע שהוציא לו את כל

                  הרצון לשרת.

                  ככלל מומלץ לברר את התפקיד בו הוא שירת ולשאול אח (או כאן) מה משמעות התפקיד, אסור לשכוח

                  שלא כל אחד מגיע לתפקיד שהוא הגיע אליו מאותה סיבה!!

                  למרות שנהוג (ובצדק!!) לראות בלוחמיים עם יותר משובח אין הדבר מוריד מערך שאר המשרתים!!

                  ושוב בפעם המיליון, השאלה היא למה? למה הוא קרבי או לא קרבי...

לסיכום: לתפקיד ושרות הצבאי יש משקל עצום על התגבשות האופי ודרך חיים של כל אחד!!!

          רק צריך לדעת "לקרוא נכון את המפה" וזה לא כ"כ קשה...

מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר בשאלות שאת צריכה לשאול...

את מוזמנת להעלות פרטיים כלליים בלבד (ע"מ לא לפגוע בבטחון המדינה או בפרטיות שלו) כדי לקבל דעה...

אבל אני ממש עייפה אז לא קראתי..

בעיקרון אני לא חושבת שזה מדד לכלום. יש כל מיני סיבות לפרופיל נמוך.

אבל מנסיון אישי כן לפעמים יש בעיה נפשית או בריאותית.. לפי דעתי כל מקרה לגופו.

בהצלחה

זה בדיוק מה שכתבתי!

רק שהסברתי מה הסיבות שבגללם לא מחייב שפרופיל נמוך הוא בעיה...

מה צריך לשאול בכל תחום...

והכי חשוב הדגשתי שכל מקרה לגופו!!!

בעזהי"ת.

הוא רק הסביר לה איך זה עובד בצבא, מה גורם למה.

את הנ"מ היא תעשה בעצמה...

זה לא נראה ככה...

אליסף,

לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...

ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)

לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום. לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מפ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי בלגבי התפקיד שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)

מעולם הגוב...

סליחה פשוט משם הדוגמאות יותר מובנות לכלל הציבור, לענ"ד.

תתעלם מהדוגמאות!! אחר הכל לא אמרתי אותם כדי לחרוץ שזה טוב מזה! אלה להפך!!!!!

רק נתתי שאלות וכיווני מחשבה, אבל ממש לא כתבתי ככה או אחרת...

 והבאתי את הדוגמא של החובש כדי להדגיש עד כמה אסור להגיד "אהה הוא הסדרניק הוא לא עשה צבא באמת" או "הוא עשה 3 שנים אז הוא מטורף"

חוץ מלומר (וזו דעתי ימות העולם) שיש מה ללמוד מעבר צבאי (לכאן או לכאן) לא קבעתי אף עובדה, רק ידע..

להתאמה לשירות צבאי ונשואין אינם שירות צבאי.

 רק במקרים מעטים יש לכך קשר עם התפקוד היום יומי של האדם.

אליסף,

לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...

ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)

לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום.

לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מ"פ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי ב"לגבי התפקיד" שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)

נמרוד,

ברור שהפרופיל הוא רק מדד צבאי, הדגשתי את זה בכל סעייף וסעייף, עם זאות אמונה שאלה לא רק עד כמה הוא מדד אלה גם מה אפשר ללמוד מהפרופיל / שרות צבאי? השאלה הייתי סמויה אבל נשאלה...

לא כתבתי נחרצות "פרופיל 97 הוא חתן מעולה! אל תצאי עם מישהו שיש לו קה"ס 52!" רק פרטתי מה אפשר ללמוד משאלת השאלות הנכונות, הדגשתי שרק במקרים מעטים הבעיה של הפרופיל משפיעה על תפקוד יומיומי!

סליחה עם היה נשמע שפגעתי או המעטתי משרות צבאי כזה או אחר!!!

לא הייתה לי כל כוונה לעשות דבר כזה, רק לפרש מה אפשר ללמוד מהשרות, מה "השאלות הנכונות" ומה משמעות התשובות...

(גם מי שלא שרת צריך לשאול "למה?" "על איזה סעייף?" 21 נפשי? 24 חוסר התאמה?)

הכן עצמך. 

ישבתי באוטובוס וגלגלתי את הסוגיה כאן בראש, ואני חולק. 

נתחיל: "חלק א'"

ש. איך מקבלים פרופיל?

ת. פיזית - בדיקות פיזיות.  נפשית - כל מקרה לגופו (זה כולל מספיק בלופים בכדי לא לקבל מעמד של אמין). 

אופי שירות:

1. נורמה - גדלת בעולם שבו דוחפים אותך לסוג כזה או אחר של שירות. 

2. רצו אישי - שריטה, או השפעה חיצונית שגרמה לך לרצות את אותו התפקיד. 

3. ראית ערך בתפקיד ספציפי, או חשבת שתפקיד מתאים לך.

4. הצבא זרק אותך לשם 

ש. כמה ייחודי התפקיד? 

ת.  כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים (למשל - לא להיות מסומם) 

פרופיל מאוחר:

ש. שינו לך את הפרופיל במהלך בשירות

ת. פיזי - בעיה חדשה שהתגלתה, או בעיה שהצבא גרם לו. נפשי - בד"כ זה נובע מסבל מוגבר שגרם לך לרצות לעוף משם - בכל תירוץ. (האדם יודע להתמודד טוב עם סבל, אך לא סבל שלא מוצדק בעיניו, הוא אינו מזוכיכט) 

סתם כך - כל מקרה לגופו. 

נסיק

ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם?

ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום.

 חלק ב'

בפסיכולוגיה כל מקרה לגופו, נובע ישירות מתורת ההכרה.

אין נפש אחת דומה לחברתה ואין נפש אחת מושפעת באותה צורה מאותה חוויה מחברתה. 

הבאת לדוגמא מ"כ שמוביל את חייליו למעצר בכפר ערבי - יש אנשים שחווים את זה בצורה הכי מוחשית כל יום בראיית סרט, בדימיון. יש אנשים שחיים בסרט, יש אנשים שחיים במציאות שדומה לסרט, יש אנשים אדישים וכו וכו וכו

בעוד שיש אנשים שזה מדגיש אצלם את הבגרות, יש אנשים שזה שובר אצלם את חומת הערכים, וגורם להם להיות אלימים, לפעול באלימות, לאבד את הרגישות לחיי אדם או להכאיב לאחרים. ויש אנשים שסתם נהנים מהחוויה ואדישים לה נפשית. ויש עוד מליון אפשרויות.

הנפש זה דבר מורכב. כל נפש שונה לגמרי מחברתה. כל נפש מושפעת מאותם הדברים עצמם, בצורה שונה ואף קיצונית מחברתה. ואין שום מדד חיצוני שבעולם שיכול ללמד אותנו את הפרט הכי קטן על הנפש.

הניסיון ללמוד מאופי השירות או מהפרופיל, זה כמו ללמוד על האדם דרך ציוני הבגרות שלו או צבע השיער.

אפילו בדברים שדורשים קצת יותר ביטוי של אישיות כמו בגדים או מקצועות לימוד, ישנם כל כך הרבה משפיעים חיצוניים, שהם מעקרים את כל הבחירה החופשית של הנפש גרידא.

לו האדם היה בודד בעולם, באינקובטור, מרוחק מהחברה, ההורים, המשפחה, החברים, התרבות, וכל דבר אחר, אולי ואולי היינו מצליחים ללמוד משהו על נפשו דרך מדידות. 

כאשר חז"ל ניסו לתאר לנו אישיות של בן אדם שאינו יכול לחזור בתשובה, וזיהויו על ידי מדידות חיצוניות, המסקנה היתה שאדם כזה בכלל לא קיים, וכל אחד יכול לחזור בתשובה. ואליבא דסוברים שקיים- נו לפחות זה היה חז"ל שקבעו את הגדרים ההלכתיים, שמשקפים את רצון ה'.

למסקנה:

פגשת אדם שחי בישראל, והוא היה בצה"ל, ראי מה זה עשה לנפש שלו, מה זה עשה למידות שלו, לאישיות שלו. אולי זה השחית חלקים ממנו, אולי זה ביגר אותו, אולי הוא בכלל היה אדיש לזה והיה מנותק מהחוויה. אבל כמו כל דבר אחר שהוא עבר בחייו, ראי איך זה השפיע עליו, ואיזה מוצר את מקבלת. ולא! אין שום חוקים כאן, אף אחד לא יוכל לעזור לך. ולא תוכלי להשוות את זה לשום אדם אחר. את מקבלת נפש, את מקבלת אדם, יש לו היסטוריה שלימה שהביאה אותו למה שהוא היום, ויש מליון משפיעים, ואין לדעת מה השפיע, ואיך זה השפיע, אבל הוא הושפע, הרי זה מה שהופך אותו לעצמו. 

שלוות עולמים, יכול להיות שתקרא את הדברים ותגיד שאנחנו לא חולקים, יכול להיות. יכול להיות שתחשוב ההיפך. מה שכן, אני מביע פה את דעתי, ושש לדיון. לא כיוונתי לפגוע או דבר, הכול כחלק מהדיון. 

אין השתחוות אז קבלי מלך[ה]!!

קבל  . וזה לא רק בצבא- זה קשור לכל דבר שקרה לנו בחיים. שום דבר לא משפיע על שני אנשים באותה צורה. 

(צדיקה- קבלי גם  כי ביקשת כ"כ יפה..) 

אז קבלי  . 

יש בוחן פתע בשבוע הבא!

הציון לתעודה..

אם את לא מוציאה 100- אני לוקחת את הסמיילי בחזרה!

התכוונתי לשאול איך את מוסיפה את הסמיילי המשתחווה לתגובה,

כי לי אין אותו בין הסמיילים...

יומטוב =]

בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה....

ועם חיוך מתחנף? ...

http://www.onone.co.il/images/smilies/Beautiful%20(137).gif

במכלול הדברים לא חידשת או חלקת, אבל אני מתקשה להבין את הקשר הרציף לשאלה של אמונה...

ולגופו של עניין,

" נתחיל: "חלק א'  ש. איך מקבלים פרופיל? "

תימצתת את השאלה שלה אבל לא ענית, ע"פ הבנתי היא מחפשת דרך להבין את משמעות הפרופיל וכו' ולא את הקביע הבנאלית של כל מקרה לגוף, מה שכבר פרטתי שם^שם^ בראש השרשור.

" ש. כמה ייחודי התפקיד? " וקבעת ש "כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים", בלי לגעת בדעתי עדיין , באמרה הזו אתה סותר את כל חלק ב' בדבריך שכל ענינו (ע"פ הבנתי) היא לחזק את היופי שבהיותנו כ"כ שונים, את היות כל אדם מושפע בצורה שונה...

אם כך, אייך יתכן לומר על שרות צבאי, שלכולי עלמא מורכב ממאות דקויות שמשפיעות על כל אחד בצורה שונה, איך ניתן לקבוע שהוא משפיע על כולם (ואף אחד) בוזמנית באותה צורה?

" ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם? ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום. " מה? מאיפה החשיבה הזו? (סליחה על התקיפה, אבל יש עוד) אם כל נפש מושפעת אחרת, ונזכור שאמונה שאלה מה אפשר ללמוד/ משמש כמדד, אז איך תקופה כ"כ קשה, בונה, שוברת ומלחיצה בחיי האדם יכולה להחשב לכלום? ועוד לפני חלק ב' שכל ענינו, ההשפעה הנבדלת שכל אדם חש ממאורעות דומים, אז איפה הצדק בדברך?

לומר שהשרות הצבאי לא משפיע על המשרת (מה שהשרות לא יהיה) היא אמירה ריקה! אם שנת שרות לאומי משפיעה על בחורה אז שנה ו4 (או 3!!) של שלילת חופש ואתגרים נפשיים ופיזיים לא תשפיע? אז אין מה להקיש? ברור שיש!!!

השאלה הנכונה היא, איך אפשר ללמוד מרצף השרות של החייל לאזרחות?

והתשובה אינה באה ברגע, התשובה בנויה מרצף של תתי שאלות, את רובן פרטתי בראש השרשר ^^.

צריך לזכור שייתכן ואחרי ברור מעמיק יתברר שהוא לא הושפע מהשרות, אני לא מאמין שיש אדם כזה אבל גם זו אפשרות..

לגבי חלק ב',אני לא מרגיש צורך להגיב עלייו כי הוא כל מה שכבר אמרתי בראש השרשר רק עם יותר נגיעה אישית.

חלק ב' לא חלק על דבריי בכלל, אבל הוא חולק על רוב מה שכתבת בחלק א', כך שבאמת לא ידעתי לאיזה חלק להגיב..

סליחה אם תקפתי את חלק א' של דברייך אבל הדרך שכתבת פשוט לא אפשרה אחרת,

מקווה שתבין את הסתירה שבדברך, לי היא הייתה חדה מידי.

והכל במסגרת דיון אז תרגיש חופשי לכתוב

תודה לכל המגיבים  ממש החכמתי ונעזרתי ... זה היה מאוד חשוב לי .

תודה מיוחדת -" לשלוות עולמים " , כל תשובה תשובה , ויפה ששמת לב גם לרובד הסמוי ... צדקת !!!!

וקונקרטי יותר : מה תפקידו של  מש"ק דת ? ( נראה לי שגם קיימת בעיה רפואית , אבל הברור אצל חבר'ה  היה ממש תמונת אילוסטרציה שכל קשר בינה למציאות הינו מקרי ביותר ואני יודעת לחפור !!!!! האם לשאול אותו ישירות למרות שזו רק פגישה רביעית ?  )

המשך שבוע מעולה לכולכם !!!!

א. שאלתה של אמונה היא היחס הנכון לפרטים הטכניים שהצבא מייצג. פרופיל, תפקיד, ואופו שירות- מה זה אומר על האדם. אני עונה תשובה טכנית בתיאור של הצבא. ואני עונה תשובה נפשית, בתיאור של האדם. 

ב. היא שואלת אם יש משמעות - על ידי התיאור של הצבא- אני מסביר שאין משמעות.

לא רק שכל מקרה לגופו, אלא שבאמת גם אין משמעות. לא שלא יכולה להיות משמעות, אלא שאין משמעות בראייה של חברה. רק כאשר נביט דרך עיניו של החייל, נוכל לגלות את המשמעות המיוחדת עליו לפי חוויותיו. וזהו ההבדל.

ג. אופי התפקיד אינו הופך את האדם למיוחד, אלא האדם שעובר את התפקיד - יכול להיות מושפע ממנו בצורות שונות, הן חיוביות והן שליליות. התפקיד עצמו לא אומר כלום על האדם (בראייה חברתית), ואילו בראייה (אישית-פרסונית), האדם יכול להיות מושפע מחוויה שהוא עבר (כמו שירות בתפקיד). 

ד. השאלה היתה"מה ניתן להקיש?" הווי אומר - מה אני יכול ללמוד על אדם- על היראת שמיים שלו, על האישיות שלו, על המידות שלו, על ההתנהגות שלו, על הנפש שלו, מהשירות הצבאי שרשום שהוא עבר?

והתשובה - כלום. למה כלום? משום סעיף ב-ג.

ה. אולי אנחנו חולקים בניסוח. אבל השאלה היא מי זה האדם הזה שעבר גנון, בית ספר, תיכון, ישיבה, וצבא?  (וכל ארוע אחר בחיים שלו). מי זה? מה זה? איזה מידות יש לו? איזה יראת שמיים יש לו? איך הוא מתנהג? מדבר? חי? וכל שאלה אחרת שנוגעת למהותנו וחיינו.

כאשר מישהו אומר שהוא שירת בצבא, בלי קשר לאופי התפקיד - אז זה עוד פרק בחייו- האם הושפע? ואם כן איך? לטובה או לרעה? האם נהיה גס רוח או עדין נפש? האם נהיה בהמי או אדם?  ואני בכוונה תחילה שואל שאלות כאלו כאן. אנחנו לא יכולים ללמוד כלום, אותה בחורה תצטרך לשאול שאלות טובות בשביל להבין מי האדם שלפניה. שום פרט טכני לא יעזור לנו לקבוע את הדבר הקטן ביותר על האדם, אין בתורת הנפש שום הגדרות שכוללות פרטים טכניים צבאיים. 

ו. ההבדל בין החלקים. ההסבר מופיע בסעיף א'.

אך אחדד קצת. פסקה א' עוסק בצבא, בניתוח פרטים טכניים והניסיון ללמוד מהם על האדם, הפרטים הטכניים של הצבא עקרים מאנושיות, ולכן אין להם מה ללמד אותנו.

פסקה ב' עוסקת באדם כאדם, על האדם כנפש חיה, על פנימיותו. אפילו אם הצלחנו לקבוע שכולם נמצאים תחת לחץ(או פרט טכני כזה או אחר) - ההתמקדות באדם של פסקה ב', תראה לנו- שזה עדיין לא אומר לנו כלום, מהסיבות שמניתי שם (למשל שכולם מגיבים אחרת).

למסקנה:

1. הצבא אינו מדד לכלום. והשימוש בו כמדד יביא להרבה עוול מסיבה זו.

2. גם אם נקבע דברים אחידים שכולם עוברים - הרי כולם עוברים אותם אחרת, ולכן זה גם לא עוזר. 

3. השאלה היא - מי האדם הזה? וזו שאלה שניתן לענות רק כמקרה לגופו. 

4. אם יש אירוע שעבר (וזה נוגע לכל ההיסטוריה שלו- למשל באיזה משפחה הוא גדל), אז לראות מה זה יצר ועשה אצלו.

נדמה לי שתעשי בחכמה שתדברי איתו על השירות הצבאי שלו.

הפן הרפואי שלו - אם יש לו בעיה כזו אחרת, היא חשובה, וכמו כל בעיה רפואית- יש מספיק דיונים מתי מספרים ואיך. ואולי כדאי לך לחכות שהוא יספר לך, כאשר הוא ירגיש מוכן, לפחות בשלב מוקדם שכזה בקשר. 

לעומת זאת, הרבה יותר חשוב, וטוב תעשי להבין מה הוא עבר שם בצבא, ואיך זה השפיע עליו. הנפש יקרה לא פחות מהגוף. וטוב תעשי שתשמעי ממנו את חוויותיו והתרשמויותיו מהצבא ומעצמו. 

מש"ק דת - זה תפקיד שהבסיס שלו זה שירותי הדת בבסיס. זה כולל סידור בית הכנסת, דאגה לתפילות, הורדת ספרי תורה לשטח, מסמכים לפטור זקן לדתיים, בדיקת העירוב, ארגון שיעורים, וכו וכו זה הראש. 

ישנם שלושה דברים שמתווספים על זה:

1. לפעמים הם משגיחי כשרות. 

2. יש להם הרבה זמן לשבת וללמוד. 

3. מההיכרות שלי, יש להם פוטנציאל לעשות הרבה דברים גדולים ולמנף את התפקיד למשהו באמת יפה וגדול. וזו כבר החלטה אישית של כל נושא בתפקיד. 

אני סה"כ מביא כמה נקודות, הם לא בהכרח נכונים לגביו. 

אבל בגלל הדברים שאמרתי בתחילת התגובה, חשוב שתשמעי את הדברים האלו ממנו, ואך ורק ממנו. 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.