הוא קרבי מורעל -

צריך לשמור מרחק.

לגבי אופי השרות- השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול היא "למה הוא שירת במסלול הספציפי הזה?"

                       יש הרבה מסלולים: הסדר, ששסדר, בן גרעין, שלוש שנים, נח"ל חרדי ועוד....

                       לכל מסלול אופי ומשמעות ולכל אחד סיבה שונה לבחור במסלול כזה או אחר.

לגבי פרופיל- יש חלוקה בין פיזי לנפשי והיא גדולה מאוד! לרוב כלל המידע יהיה חסוי (סודי רפואי).

                פיזי: יש הרבה "ליקויים" פייזים שלא יפריעו בכלל, כגון, משקפיים, פטור מלבישת נעליים צבאיות, פטור

                      מעמידה על הראש ועוד אלפי פטורים ו"סעיפים" שלא מפריעי באמת לתפקוד היומי באזרחות, לצד

                      אלה יש בעיות רפואיות אחרות שלרוב קשורות בבריאות אמיתית כגון בעיות עיכול ופריצת דיסק.

                      ושוב, צריך לדעת לשאול מה מקור הבעיה/ מגבלה, בעית מוטיבציה שבגללה הוא הוציא פטור

                     (לדוגמא: הרבה חיילים מוציאים פטור מנעליים צבאיות סתם כי יותר נוח ללכת בנעליי הרים

                     אמתיות...) או בעיה אמיתית שתשפיע על תפקוד יומיומי גם אחרי הצבא.

             נפשי: גם כאן יש חלוקה בין בעיות קשות שלרוב לא יאפשרו שרות בצ"ל לבין בעיות "קטנות" שלרוב אין

                     בהן הרבה מן האמת (לדוגמא: חייל שגורש/ היה פעיל בתחום לרוב יקבל סעיף/ הערה נפשית על

                     כך שאין לשלב אותו בפעילות פוליתית מחשש ל"ניגוד אינטרסים".) יש הרבה סוגים שונים של בעיות

                     נפשיות שלאו דווקא קשורות לצבא, מאוד מומלץ לברר את מקור הבעיה.

לגבי התפקיד: יש אלפיי (אם לא יותר) תפקידים בצבא כל תפקיד אפשר לבצע בצורה מעולה סבירה או גרוע...

                  יש המון פרטיים "קטנים" שמשפיעים על ביצוע (מוטיבציה לביצוע) התפקיד, ממפקד ישיר ועד שיבוץ

                  כללי, יכול להיות שהחייל הוא לוחם על בכל נשמתו אבל הוא נפל על מפקד גרוע שהוציא לו את כל

                  הרצון לשרת.

                  ככלל מומלץ לברר את התפקיד בו הוא שירת ולשאול אח (או כאן) מה משמעות התפקיד, אסור לשכוח

                  שלא כל אחד מגיע לתפקיד שהוא הגיע אליו מאותה סיבה!!

                  למרות שנהוג (ובצדק!!) לראות בלוחמיים עם יותר משובח אין הדבר מוריד מערך שאר המשרתים!!

                  ושוב בפעם המיליון, השאלה היא למה? למה הוא קרבי או לא קרבי...

לסיכום: לתפקיד ושרות הצבאי יש משקל עצום על התגבשות האופי ודרך חיים של כל אחד!!!

          רק צריך לדעת "לקרוא נכון את המפה" וזה לא כ"כ קשה...

מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר בשאלות שאת צריכה לשאול...

את מוזמנת להעלות פרטיים כלליים בלבד (ע"מ לא לפגוע בבטחון המדינה או בפרטיות שלו) כדי לקבל דעה...

אבל אני ממש עייפה אז לא קראתי..

בעיקרון אני לא חושבת שזה מדד לכלום. יש כל מיני סיבות לפרופיל נמוך.

אבל מנסיון אישי כן לפעמים יש בעיה נפשית או בריאותית.. לפי דעתי כל מקרה לגופו.

בהצלחה

זה בדיוק מה שכתבתי!

רק שהסברתי מה הסיבות שבגללם לא מחייב שפרופיל נמוך הוא בעיה...

מה צריך לשאול בכל תחום...

והכי חשוב הדגשתי שכל מקרה לגופו!!!

בעזהי"ת.

הוא רק הסביר לה איך זה עובד בצבא, מה גורם למה.

את הנ"מ היא תעשה בעצמה...

זה לא נראה ככה...

אליסף,

לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...

ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)

לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום. לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מפ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי בלגבי התפקיד שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)

מעולם הגוב...

סליחה פשוט משם הדוגמאות יותר מובנות לכלל הציבור, לענ"ד.

תתעלם מהדוגמאות!! אחר הכל לא אמרתי אותם כדי לחרוץ שזה טוב מזה! אלה להפך!!!!!

רק נתתי שאלות וכיווני מחשבה, אבל ממש לא כתבתי ככה או אחרת...

 והבאתי את הדוגמא של החובש כדי להדגיש עד כמה אסור להגיד "אהה הוא הסדרניק הוא לא עשה צבא באמת" או "הוא עשה 3 שנים אז הוא מטורף"

חוץ מלומר (וזו דעתי ימות העולם) שיש מה ללמוד מעבר צבאי (לכאן או לכאן) לא קבעתי אף עובדה, רק ידע..

להתאמה לשירות צבאי ונשואין אינם שירות צבאי.

 רק במקרים מעטים יש לכך קשר עם התפקוד היום יומי של האדם.

אליסף,

לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...

ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)

לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום.

לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מ"פ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי ב"לגבי התפקיד" שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)

נמרוד,

ברור שהפרופיל הוא רק מדד צבאי, הדגשתי את זה בכל סעייף וסעייף, עם זאות אמונה שאלה לא רק עד כמה הוא מדד אלה גם מה אפשר ללמוד מהפרופיל / שרות צבאי? השאלה הייתי סמויה אבל נשאלה...

לא כתבתי נחרצות "פרופיל 97 הוא חתן מעולה! אל תצאי עם מישהו שיש לו קה"ס 52!" רק פרטתי מה אפשר ללמוד משאלת השאלות הנכונות, הדגשתי שרק במקרים מעטים הבעיה של הפרופיל משפיעה על תפקוד יומיומי!

סליחה עם היה נשמע שפגעתי או המעטתי משרות צבאי כזה או אחר!!!

לא הייתה לי כל כוונה לעשות דבר כזה, רק לפרש מה אפשר ללמוד מהשרות, מה "השאלות הנכונות" ומה משמעות התשובות...

(גם מי שלא שרת צריך לשאול "למה?" "על איזה סעייף?" 21 נפשי? 24 חוסר התאמה?)

הכן עצמך. 

ישבתי באוטובוס וגלגלתי את הסוגיה כאן בראש, ואני חולק. 

נתחיל: "חלק א'"

ש. איך מקבלים פרופיל?

ת. פיזית - בדיקות פיזיות.  נפשית - כל מקרה לגופו (זה כולל מספיק בלופים בכדי לא לקבל מעמד של אמין). 

אופי שירות:

1. נורמה - גדלת בעולם שבו דוחפים אותך לסוג כזה או אחר של שירות. 

2. רצו אישי - שריטה, או השפעה חיצונית שגרמה לך לרצות את אותו התפקיד. 

3. ראית ערך בתפקיד ספציפי, או חשבת שתפקיד מתאים לך.

4. הצבא זרק אותך לשם 

ש. כמה ייחודי התפקיד? 

ת.  כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים (למשל - לא להיות מסומם) 

פרופיל מאוחר:

ש. שינו לך את הפרופיל במהלך בשירות

ת. פיזי - בעיה חדשה שהתגלתה, או בעיה שהצבא גרם לו. נפשי - בד"כ זה נובע מסבל מוגבר שגרם לך לרצות לעוף משם - בכל תירוץ. (האדם יודע להתמודד טוב עם סבל, אך לא סבל שלא מוצדק בעיניו, הוא אינו מזוכיכט) 

סתם כך - כל מקרה לגופו. 

נסיק

ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם?

ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום.

 חלק ב'

בפסיכולוגיה כל מקרה לגופו, נובע ישירות מתורת ההכרה.

אין נפש אחת דומה לחברתה ואין נפש אחת מושפעת באותה צורה מאותה חוויה מחברתה. 

הבאת לדוגמא מ"כ שמוביל את חייליו למעצר בכפר ערבי - יש אנשים שחווים את זה בצורה הכי מוחשית כל יום בראיית סרט, בדימיון. יש אנשים שחיים בסרט, יש אנשים שחיים במציאות שדומה לסרט, יש אנשים אדישים וכו וכו וכו

בעוד שיש אנשים שזה מדגיש אצלם את הבגרות, יש אנשים שזה שובר אצלם את חומת הערכים, וגורם להם להיות אלימים, לפעול באלימות, לאבד את הרגישות לחיי אדם או להכאיב לאחרים. ויש אנשים שסתם נהנים מהחוויה ואדישים לה נפשית. ויש עוד מליון אפשרויות.

הנפש זה דבר מורכב. כל נפש שונה לגמרי מחברתה. כל נפש מושפעת מאותם הדברים עצמם, בצורה שונה ואף קיצונית מחברתה. ואין שום מדד חיצוני שבעולם שיכול ללמד אותנו את הפרט הכי קטן על הנפש.

הניסיון ללמוד מאופי השירות או מהפרופיל, זה כמו ללמוד על האדם דרך ציוני הבגרות שלו או צבע השיער.

אפילו בדברים שדורשים קצת יותר ביטוי של אישיות כמו בגדים או מקצועות לימוד, ישנם כל כך הרבה משפיעים חיצוניים, שהם מעקרים את כל הבחירה החופשית של הנפש גרידא.

לו האדם היה בודד בעולם, באינקובטור, מרוחק מהחברה, ההורים, המשפחה, החברים, התרבות, וכל דבר אחר, אולי ואולי היינו מצליחים ללמוד משהו על נפשו דרך מדידות. 

כאשר חז"ל ניסו לתאר לנו אישיות של בן אדם שאינו יכול לחזור בתשובה, וזיהויו על ידי מדידות חיצוניות, המסקנה היתה שאדם כזה בכלל לא קיים, וכל אחד יכול לחזור בתשובה. ואליבא דסוברים שקיים- נו לפחות זה היה חז"ל שקבעו את הגדרים ההלכתיים, שמשקפים את רצון ה'.

למסקנה:

פגשת אדם שחי בישראל, והוא היה בצה"ל, ראי מה זה עשה לנפש שלו, מה זה עשה למידות שלו, לאישיות שלו. אולי זה השחית חלקים ממנו, אולי זה ביגר אותו, אולי הוא בכלל היה אדיש לזה והיה מנותק מהחוויה. אבל כמו כל דבר אחר שהוא עבר בחייו, ראי איך זה השפיע עליו, ואיזה מוצר את מקבלת. ולא! אין שום חוקים כאן, אף אחד לא יוכל לעזור לך. ולא תוכלי להשוות את זה לשום אדם אחר. את מקבלת נפש, את מקבלת אדם, יש לו היסטוריה שלימה שהביאה אותו למה שהוא היום, ויש מליון משפיעים, ואין לדעת מה השפיע, ואיך זה השפיע, אבל הוא הושפע, הרי זה מה שהופך אותו לעצמו. 

שלוות עולמים, יכול להיות שתקרא את הדברים ותגיד שאנחנו לא חולקים, יכול להיות. יכול להיות שתחשוב ההיפך. מה שכן, אני מביע פה את דעתי, ושש לדיון. לא כיוונתי לפגוע או דבר, הכול כחלק מהדיון. 

אין השתחוות אז קבלי מלך[ה]!!

קבל  . וזה לא רק בצבא- זה קשור לכל דבר שקרה לנו בחיים. שום דבר לא משפיע על שני אנשים באותה צורה. 

(צדיקה- קבלי גם  כי ביקשת כ"כ יפה..) 

אז קבלי  . 

יש בוחן פתע בשבוע הבא!

הציון לתעודה..

אם את לא מוציאה 100- אני לוקחת את הסמיילי בחזרה!

התכוונתי לשאול איך את מוסיפה את הסמיילי המשתחווה לתגובה,

כי לי אין אותו בין הסמיילים...

יומטוב =]

בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה....

ועם חיוך מתחנף? ...

http://www.onone.co.il/images/smilies/Beautiful%20(137).gif

במכלול הדברים לא חידשת או חלקת, אבל אני מתקשה להבין את הקשר הרציף לשאלה של אמונה...

ולגופו של עניין,

" נתחיל: "חלק א'  ש. איך מקבלים פרופיל? "

תימצתת את השאלה שלה אבל לא ענית, ע"פ הבנתי היא מחפשת דרך להבין את משמעות הפרופיל וכו' ולא את הקביע הבנאלית של כל מקרה לגוף, מה שכבר פרטתי שם^שם^ בראש השרשור.

" ש. כמה ייחודי התפקיד? " וקבעת ש "כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים", בלי לגעת בדעתי עדיין , באמרה הזו אתה סותר את כל חלק ב' בדבריך שכל ענינו (ע"פ הבנתי) היא לחזק את היופי שבהיותנו כ"כ שונים, את היות כל אדם מושפע בצורה שונה...

אם כך, אייך יתכן לומר על שרות צבאי, שלכולי עלמא מורכב ממאות דקויות שמשפיעות על כל אחד בצורה שונה, איך ניתן לקבוע שהוא משפיע על כולם (ואף אחד) בוזמנית באותה צורה?

" ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם? ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום. " מה? מאיפה החשיבה הזו? (סליחה על התקיפה, אבל יש עוד) אם כל נפש מושפעת אחרת, ונזכור שאמונה שאלה מה אפשר ללמוד/ משמש כמדד, אז איך תקופה כ"כ קשה, בונה, שוברת ומלחיצה בחיי האדם יכולה להחשב לכלום? ועוד לפני חלק ב' שכל ענינו, ההשפעה הנבדלת שכל אדם חש ממאורעות דומים, אז איפה הצדק בדברך?

לומר שהשרות הצבאי לא משפיע על המשרת (מה שהשרות לא יהיה) היא אמירה ריקה! אם שנת שרות לאומי משפיעה על בחורה אז שנה ו4 (או 3!!) של שלילת חופש ואתגרים נפשיים ופיזיים לא תשפיע? אז אין מה להקיש? ברור שיש!!!

השאלה הנכונה היא, איך אפשר ללמוד מרצף השרות של החייל לאזרחות?

והתשובה אינה באה ברגע, התשובה בנויה מרצף של תתי שאלות, את רובן פרטתי בראש השרשר ^^.

צריך לזכור שייתכן ואחרי ברור מעמיק יתברר שהוא לא הושפע מהשרות, אני לא מאמין שיש אדם כזה אבל גם זו אפשרות..

לגבי חלק ב',אני לא מרגיש צורך להגיב עלייו כי הוא כל מה שכבר אמרתי בראש השרשר רק עם יותר נגיעה אישית.

חלק ב' לא חלק על דבריי בכלל, אבל הוא חולק על רוב מה שכתבת בחלק א', כך שבאמת לא ידעתי לאיזה חלק להגיב..

סליחה אם תקפתי את חלק א' של דברייך אבל הדרך שכתבת פשוט לא אפשרה אחרת,

מקווה שתבין את הסתירה שבדברך, לי היא הייתה חדה מידי.

והכל במסגרת דיון אז תרגיש חופשי לכתוב

תודה לכל המגיבים  ממש החכמתי ונעזרתי ... זה היה מאוד חשוב לי .

תודה מיוחדת -" לשלוות עולמים " , כל תשובה תשובה , ויפה ששמת לב גם לרובד הסמוי ... צדקת !!!!

וקונקרטי יותר : מה תפקידו של  מש"ק דת ? ( נראה לי שגם קיימת בעיה רפואית , אבל הברור אצל חבר'ה  היה ממש תמונת אילוסטרציה שכל קשר בינה למציאות הינו מקרי ביותר ואני יודעת לחפור !!!!! האם לשאול אותו ישירות למרות שזו רק פגישה רביעית ?  )

המשך שבוע מעולה לכולכם !!!!

א. שאלתה של אמונה היא היחס הנכון לפרטים הטכניים שהצבא מייצג. פרופיל, תפקיד, ואופו שירות- מה זה אומר על האדם. אני עונה תשובה טכנית בתיאור של הצבא. ואני עונה תשובה נפשית, בתיאור של האדם. 

ב. היא שואלת אם יש משמעות - על ידי התיאור של הצבא- אני מסביר שאין משמעות.

לא רק שכל מקרה לגופו, אלא שבאמת גם אין משמעות. לא שלא יכולה להיות משמעות, אלא שאין משמעות בראייה של חברה. רק כאשר נביט דרך עיניו של החייל, נוכל לגלות את המשמעות המיוחדת עליו לפי חוויותיו. וזהו ההבדל.

ג. אופי התפקיד אינו הופך את האדם למיוחד, אלא האדם שעובר את התפקיד - יכול להיות מושפע ממנו בצורות שונות, הן חיוביות והן שליליות. התפקיד עצמו לא אומר כלום על האדם (בראייה חברתית), ואילו בראייה (אישית-פרסונית), האדם יכול להיות מושפע מחוויה שהוא עבר (כמו שירות בתפקיד). 

ד. השאלה היתה"מה ניתן להקיש?" הווי אומר - מה אני יכול ללמוד על אדם- על היראת שמיים שלו, על האישיות שלו, על המידות שלו, על ההתנהגות שלו, על הנפש שלו, מהשירות הצבאי שרשום שהוא עבר?

והתשובה - כלום. למה כלום? משום סעיף ב-ג.

ה. אולי אנחנו חולקים בניסוח. אבל השאלה היא מי זה האדם הזה שעבר גנון, בית ספר, תיכון, ישיבה, וצבא?  (וכל ארוע אחר בחיים שלו). מי זה? מה זה? איזה מידות יש לו? איזה יראת שמיים יש לו? איך הוא מתנהג? מדבר? חי? וכל שאלה אחרת שנוגעת למהותנו וחיינו.

כאשר מישהו אומר שהוא שירת בצבא, בלי קשר לאופי התפקיד - אז זה עוד פרק בחייו- האם הושפע? ואם כן איך? לטובה או לרעה? האם נהיה גס רוח או עדין נפש? האם נהיה בהמי או אדם?  ואני בכוונה תחילה שואל שאלות כאלו כאן. אנחנו לא יכולים ללמוד כלום, אותה בחורה תצטרך לשאול שאלות טובות בשביל להבין מי האדם שלפניה. שום פרט טכני לא יעזור לנו לקבוע את הדבר הקטן ביותר על האדם, אין בתורת הנפש שום הגדרות שכוללות פרטים טכניים צבאיים. 

ו. ההבדל בין החלקים. ההסבר מופיע בסעיף א'.

אך אחדד קצת. פסקה א' עוסק בצבא, בניתוח פרטים טכניים והניסיון ללמוד מהם על האדם, הפרטים הטכניים של הצבא עקרים מאנושיות, ולכן אין להם מה ללמד אותנו.

פסקה ב' עוסקת באדם כאדם, על האדם כנפש חיה, על פנימיותו. אפילו אם הצלחנו לקבוע שכולם נמצאים תחת לחץ(או פרט טכני כזה או אחר) - ההתמקדות באדם של פסקה ב', תראה לנו- שזה עדיין לא אומר לנו כלום, מהסיבות שמניתי שם (למשל שכולם מגיבים אחרת).

למסקנה:

1. הצבא אינו מדד לכלום. והשימוש בו כמדד יביא להרבה עוול מסיבה זו.

2. גם אם נקבע דברים אחידים שכולם עוברים - הרי כולם עוברים אותם אחרת, ולכן זה גם לא עוזר. 

3. השאלה היא - מי האדם הזה? וזו שאלה שניתן לענות רק כמקרה לגופו. 

4. אם יש אירוע שעבר (וזה נוגע לכל ההיסטוריה שלו- למשל באיזה משפחה הוא גדל), אז לראות מה זה יצר ועשה אצלו.

נדמה לי שתעשי בחכמה שתדברי איתו על השירות הצבאי שלו.

הפן הרפואי שלו - אם יש לו בעיה כזו אחרת, היא חשובה, וכמו כל בעיה רפואית- יש מספיק דיונים מתי מספרים ואיך. ואולי כדאי לך לחכות שהוא יספר לך, כאשר הוא ירגיש מוכן, לפחות בשלב מוקדם שכזה בקשר. 

לעומת זאת, הרבה יותר חשוב, וטוב תעשי להבין מה הוא עבר שם בצבא, ואיך זה השפיע עליו. הנפש יקרה לא פחות מהגוף. וטוב תעשי שתשמעי ממנו את חוויותיו והתרשמויותיו מהצבא ומעצמו. 

מש"ק דת - זה תפקיד שהבסיס שלו זה שירותי הדת בבסיס. זה כולל סידור בית הכנסת, דאגה לתפילות, הורדת ספרי תורה לשטח, מסמכים לפטור זקן לדתיים, בדיקת העירוב, ארגון שיעורים, וכו וכו זה הראש. 

ישנם שלושה דברים שמתווספים על זה:

1. לפעמים הם משגיחי כשרות. 

2. יש להם הרבה זמן לשבת וללמוד. 

3. מההיכרות שלי, יש להם פוטנציאל לעשות הרבה דברים גדולים ולמנף את התפקיד למשהו באמת יפה וגדול. וזו כבר החלטה אישית של כל נושא בתפקיד. 

אני סה"כ מביא כמה נקודות, הם לא בהכרח נכונים לגביו. 

אבל בגלל הדברים שאמרתי בתחילת התגובה, חשוב שתשמעי את הדברים האלו ממנו, ואך ורק ממנו. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!