זה גם אומץ וגם חשיבה נכונה.

פעם נעלה לפה שיעור כלשהוא על אביגיל הנביאה

זה בקצרה

נקווה שיהיה לו מספיק שכל לקפוץ על ההזדמנות

ולא את לא אהבלה! נכון, את עושה את ההשתדלות שלך וככה זה הכי טוב.

וגם שר"ל זה לא קטנה. אני התחלתי לצאת בגיל הזה ואני לא מהגדולים של הגיל שלי... והתחתנתי שנה אח"כ.

אין שום חוק שקובע שהגבר הוא זה שצריך להתחיל עם מישהי. בד"כ הם בעלי האומץ לעשות את זה אבל זה לא אומר שאם מישהו מצא חן בעינייך ויש לך את האומץ לא תעשי כלום...

אז שיהיה בהצלחה רבה

ואם את רוצה נשמח לדעת מה קרה בסוף...

בנים, תגידו,

זה לא מוריד בעניכם את הערך של הבחורה?

טוב אז הוא סימס בחזרה שיש לי אופי מעולה וכו וכו |מסמיקה|

אבל זה לא מתאים לחתונה..

אגב הוא העריך את האומץ..

קצת מבעס כזה..להתאכזב עוד לפני שנפגשים..

מקווה שסתם ככה לא נתפדח אחד מהשניה...

אני חוששת  שאחזור לתכנית "קודם לסיים את השר"ל ואח"כ לצאת.." ..

אני חושבת שכדי לחסוך פדיחות לך ולו , כדאי בפעם הבאה לעשות את זה דרך צד שלישי .........

אני את האמת לא הייתי עושה את זה כזה ישיר,הייתי עושה דרך חברה או משהו..

אבל בסדר לא נורא,תאמיני לי את תמצאי מישהו יותר טוב!

המון ב"הצלחה..

בס"ד

אתם אומרים שאולי לא היה צריך..?!?

הוא בחור זורם ופתוח ובגלל זה ידעתי שאני יכולה לשאול אותו דבר כזה...כמובן שצריך טאקט..

באיזשהו מקום אני חושבת שזה אפילו העמיק ת'קשר שלנו--לרמת פתיחות שכזאת--העובדה היא שהבחור ביקש שלא נתפדח עכשיו אחד מהשני..וכתב שהוא ממש מעריך את מה שעשיתי...

אני חושבת שהגישה שבה רק "הגבר  צריך להתחיל" היא קצת ילדותית--נכון שכולנו רוצות ש"הנסיך על הסוס הלבן יבוא ויבקש את ידינו"--אבל לא לכולם זה ככה והחיים הם לא סרט...

ברור שאני חולמת ורוצה שהבחור יהיה זה שיתחיל ואני לא "יתחיל" עם כל אחד --אבל זה בגדר חלום--דבר שאולי יתגשם ואולי לא..

מבינים?!?

אולי לעשות את זה בדרך אחרת.

אני יכול לדבר רק בשם עצמי אבל נראה לי שגם שאר גולשי הפורום מאוד מעריכים את הדרך שבה נקטת והלוואי וירבו אמיצות כמותך.

בעז"ה שתזכי למוא את זיווגך ההגון לך במהרה ושתעופי פורום אחד למטה.

שבת שלום

בתור אחת נשואה איזה 15 שנה, ( רק שעשעיתי את זה בבדיחה והוא לקח ברצינות) ועוד בתחילת ש"ל, הרשי לי לחזק את ידייך.

אם יש משהו בעולם, בתחומים אחרים, ואת רוצה את זה, הרי תנסי, נכון?? אז למה זה צריך להיות שונה גם כאן???

שיהיה בהצלחה, שהטוב יתקרב והרע יתרחק.....

סיפור קטן, ובסופו מסקנה:

אני הכרתי איזשהו בחור (לא למטרות נישואים, אלא עבודה, לימודים ודברים כאלה).

ואחרי כמה זמן הכירות, הרגשתי שיש קשר כלשהו בינינו. והחלטתי ליזום משהו.

עשיתי את זה ממש בעדינות (כמו שמתאים לי (: ), והוא אמר שזה לא רלוונטי בשבילו.

זה הסיפור.

כיום, אחרי כמעט שנה, אני יכולה לומר שהענין הזה לא עשה לי טוב. בכלל.

ואני חושבת שגם עליו המקרה השפיע באופן לא חיובי.

מאידך, אני מכירה לא מעט בנות שעשו כן ומרוצות מזה מאוד.

לעניות דעתי זה תלוי באופי של הבחורה והבחור, אז כל מקרה לגופו.

מה שאני רוצה לומר פה, שאל תכלילו. לא לכל אחת זה מתאים, ולא לכל אחת זה לא מתאים.

ממה שכתבת, הרושם שנוצר:

הלכתי לרופא, הוא עשה בדיקה לא נחמדה, ומכאן שיש אנשים שטוב שילכו לרופא, ויש אנשים שזה לא נחמד בשבילם, אז לא ילכו. 

הרי מה שכתבת אפשר להקיש לכל דבר שבעולם, בין אם הוא טוב ובין אם הוא לא. 

לכן אשמח מאוד שתסבירי את עצמך. 

היה לה קשר של עבודה ולימודים עם מישהו.

היא ניסתה לקדם את הקשר הזה לכוון של חברות ואולי נשואין והוא לא הסכים, הוא לא ראה בה מישהי שהוא רוצה.

מאותו רגע היה קשה להם לקיים את הקשר שהיה להם קודם כי העניין הזה יצר אי נעימות.

זה שונה ממצב שבו מתחילים או פוגשים מישהו שאין אתו קשרים אחרים ואז גם אם לא הולך אין אי נעימות מתמשכת.

נמרוד, דווקא לא. 

היא לא נתנה שום הסבר לתוצאות שהיא תארה על עצמה. ולכן לא ניתן ללמוד מזה כלום. 

ואומנם אתה הקשת על המקרה שלה נסיבות "סבירות". 

אולם לפי המקרה שתואר בתחילת השרשור, ונושא השרשור בעצמו - הרי שאני מסיק שהנסיבות האלו בכלל אל קשורים. 

הרי מה "לקשרים בעבודה", לדיון "בחורה יצרה קשר עם בחור". 

לכן, על מנת שנוכל להבין את הדברים ששוקשוק כתבה, ביקשתי הסבר.

נכון זה מאוד מבאס! אבל את צריכה לדעת שלא כל דבר הולך על הפעם הראשונה.

כמו רשיון לרכב יש כאלה שעוברים בטסט ראשון וכאלה שלא, וזה שעכשיו זה לא הצליח זה לא אומר שבפעם הבעה שתציעי זה לא יצליח. וכל הכבוד על האומץ

שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך!

אני צריך לחכות לפחות 3 שנים..

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.