בסיעתא דשמייא!!

גרסה לביינישי"ם - כאן.

בהרבה מאוד מקומות בפ"ש שלנו (בא) כתוב שאנחנו צריכים לעשות מצוות 'זכר ליציאת מצרים'.
חשבתם פעם למה צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן?!
כאילו, מה כ"כ חשוב באירוע שהיה לפני מלא זמן, איך זה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו?
ועוד לא רק זה, אלא אפילו בהגדה של פסח אנחנו קוראים מאז שנולדנו בערך שצריך לזכור את יציאת מצרים 'כל ימי חייך' >>
'ימי חייך' = הימים, 'כל ימי חייך' = הלילות.
בואנ'ה, מה עשו מיציאת מצרים?! למה צריך לחזכור אותה כל הזמן??

ה'נתיבות שלום' כותב על זה משהו פשוט מ-ד-ה-י-ם>>
בעצם מצרים זה לא רק ארץ מצרים, אלא מצרים זה פשוט סמל לדברים שבהם אנחנו חוטאים - לתאוות שיש בנו, לגשמיות שלנו.
[למה מצרים היא סמל לזה? כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה, והיה בה מלא עבודה זרה..]
ז'תומרת שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לצאת ממצרים. כי לכל אחד מאיתנו יש תאוות ועבירות שהוא עושה.
ולכן התורה אומרת לנו כל הזמן לעשות דברים בשביל לזכור את יציאת מצרים - כדי שנזכור תמיד שכמו שה' הוציא את עמ"י כולו ממצרים, ככה גם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות לצאת ממצרים הפרטית שלנו, שהיא התאוות שלנו - וככה ה' יעזור גם לנו לצאת ממצרים.
אח שלי, אולי היציאת מצרים שלך זה לקום לתפילה בבוקר, והיציאת מצרים שלך, אחותי, זה להתלבש בצניעות. כל דבר שמרחיק אותנו מאבאל'ה שבשמים - בעצם נחשב לסוג-של יציאת מצרים. ואנחנו צריכים להשתחרר ממנו.

אבל רגע, זה עדיין לא ענה על השאלה למה צריך לזכור את מצרים גם ביום וגם בלילה?!
הופה, שימו לב -
כמו שלמדנו בספר בראשית - הימים זה הזמן שבו אנחנו מרגישים ב'אורות', כשאשכרה הכל טוב ויפה, החיים פשוט דבש.
בזמן הזה - צריך ממש לזכור את המטרה שלנו בעולם, שהיא לעבוד את ה'.
ועובדים את ה' גם בעזרת היציאה ממצרים הפרטית שלנו - כשאנחנו משתדלים לעשות כמה שפחות עבירות, ולא להיכנע לתאוות שלנו.

והלילות זה הזמן שבו לא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו נופלים ומתייאשים קצת מהחיים.
גם בזמן הזה הנסיון הגדול שלנו זה להשתדל לצאת ממצרים הפרטית שלנו, מהתאוות שלנו, לא לשכוח את התכלית שלנו בעולם - וככה אבאל'ה שבשמים יוציא אותנו מהמצב הזה, ובעז"ה נרגיש שוב באורות

אז בשורה התחתונה - בגלל שיציאת מצרים זה משהו שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו, אנחנו צריכים לזכור כל הזמן את יציאת מצרים, כדי שנזכור תמיד את התפקיד שלנו בעולם.
שנזכה, בעז"ה.

שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י בעז"ה וחודש מצוין!

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!