למישהו יש רעיון לצ'ופר על סטיגמות?
תודה 
בחור עם כיפה
כשהייתי ילד קטן עם כיפה,
עניתי לשכנה אחת בחוצפה-
מיד היא אמרה:
"בושה וחרפה, כך מדבר ילד עם כיפה?"
כשהייתי נער ולא קמתי לזקנה
(אולי שקעתי בשינה..)
היא מיד נעצה את כתפי בכתפה
"לא מתבייש? בחור עם כיפה!"
כשהלכתי לצבא ו"שברתי" שמירה,
הקצין קצת כחכח והעיר הערה
"דווקא ממך איש לא ציפה,
סוף סוף..בכל זאת - עם כיפה"
אז הורדתי את הכיפה והנחתי בפינה
והתחלתי לענות בחוצפה לשכנה
ובאוטובוס בכלל לא קמתי לזקנה
ובשמירות "הרבצתי" כזאת שינה,
אז דתי אחד שראה אותי, אמר בלי חיוך
"זה הכל כמובן עניין של חינוך...
רואים שזה חילוני מלידה, בלי ערכים טיפה,
כך, לא מתנהג בן-אדם עם כיפה"
בס"ד
בעצם, אני יודעת מי זה=]=] אבל נזכה בכל זאת את הרבים, אין לי כח להתחיל לחפש אותו שוב...אבל קוראים לו "מותק יש לך סיגריה"-תכתבו בגוגל, בטוח שתמצאו!
"מותק, אולי יש לך סיגריה בשבילי?" – השאלה השיגרתית העלתה כתמיד את חמתי וגם הפעם נחפזתי להתרחק בהסיבי את פני בבוז. בקרן הרחוב הפונה אל ביתי, על מדרגות הקיוסק הזרועות בדלי סיגריות וקליפות גרעינים, ליד הטלפון הציבורי שחובל במזיד- שם הם נמצאים: חבורת צעירים, מגודלי שיער, שרועים על המדרגות ומלגלגים על העוברים ושנים.
כל המאמצים של דיירי הרחוב לסלקם- עלו בתוהו. גם בעל הקיוסק הזקן נואש מלסלקם וקיבל עליו את הדין. נוכחותם הפכה בעייני לגזירה רעה שאין מנוס ממנה.
גם הפעם בהתקרבי לפינה, הרגשתי בגל הזעם הגואה בי. "האמנם כולנו חסרי אונים מול חבורת פרחחים?" – הרהרתי. "נראה אם הם..."
את מחשבותיי קטעה צעקה מרה. טלי, בת השלוש, ניצבה באמצע הכביש, מול מכונית דוהרת כשאמה נזעקת באימה. לפני שהספיק מי מאיתנו לזוז, זינק אחד הנערים ה'חצופים' הישר לעבר המכונית, דחף את טלי וכך הציל את חייה.
אבל הוא עצמו- נדרס. האם נחפזה את ילדתה, חיבקה אותה בבכי ומבלי להעיף מבט לעבר הגופה השרועה על הכביש – מיהרה לביתה כשילדתה בזרועותיה.
למחרת, כשעברתי לפני 'הפינה' ושמעתי "מותק, אולי יש לך סיגריה בשבילי?" – נעצרתי והושטתי בדממה את קופסת הסיגריות.
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביה
אחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!