אני- את הספר "ואם היו אומרים לך"
אם רוצים פירוט אני יפרט למה התחרטתי.
בעיקר מסיבות של צניעות אבל גם מבחינת תוכן.
טוב-שתפו.....
תודה
אני- את הספר "ואם היו אומרים לך"
אם רוצים פירוט אני יפרט למה התחרטתי.
בעיקר מסיבות של צניעות אבל גם מבחינת תוכן.
טוב-שתפו.....
תודה
כל הספרים החילוניים\הגויים.
מאדאם בובארי - חובה לבגרות.
החטא ועונשו - חובה לבגרות. הגעתי עד רבע ספר ונשברתי, תודה לאל.
ועוד כמה שהיו חובה לבגרות. היום, בחוכמה שלאחר מעשה, הייתי צריכה לומר: אני שומרת תורה ומצוות, מבית דתי ובתיכון דתי, ואת הספרים האלה אני לא מוכנה לקרוא ולהיבחן עליהם. סה טו. אבל אז הייתי תמימה, לא האמנתי שיכול להיות מצב שבתיכון דתי יגידו לי לקרוא ספרים אסורים. חשבתי לתומי: אם המורה לספרות, עם פאה, אמא של המדריך שלי בבנ"ע, אומרת לקרוא לבגרות וזה ברשימה, זה בטח בסדר.
כמה ספרים של סופרים ישראלים. למשל: החזרה מהודו של א.ב.ג.ד.ה. יהושע
לא זוכרת עוד. בטח בגלל שזה עושה לי רע, אז הזיכרון מדחיק.
מעשה תמר מלכים ג' וקצת בת יפתח
קבלתי במתנה.
לזרוק ספר- זה לא הרגל רגיל אצלנו.
ולתת לספריה שמישהו אחר יקרא? אוי לי!
בסוף זרקתי.
מזויע וחצוף
כרגע עולה לי דימדומים (1 ו-4 שהוא ממש בעעע..) והמשחק של אנדר.
בדר"כ מסיבות צניעות..
לא מתאפקים,קוראים,יודעים שזה אסור ושאח"כ תתחרט נורא ובכל זאת..מסיימים ו..מתחרטים נורא..
רם אורן, מיכל שלו.. יש הרבה שלא כדאי לגעת. לפעמים לא מדובר בסתם חוסר צניעות של תיאור אהבה אלא חולניות אמיתית. אני תוהה על הסופרים אם הם בריאים והכל בסדר איתם!
קראתי את "הסיפור שאינו נגמר" בערך בכיתה ה'/ו', והשתעממתי מכל רגע. הפסקתי אחרי כמה פרקים מרוב שעמום.
השנה, בגלל שאני במגמת ספרות, הייתי חייבת לקרוא את הספר הזה ולא נהנתי בכלל, למרות שבעיקרון זה ספר מטורף, כי פשוט- הייתה לי סטיגמה מוקדמת..
אם אתם מתעקשים על ספר עם בעיות צניעות שהתחרטתי עליו [למרות שלא התחרטתי>>]--
צילה של הרוח...
לתומי קראתי אותו (זה ספר אחרון בסדרה). זה היה נראה בסדר כזה עד שהגעתי לקטעים לא הכי תמימים בעולם. (פורנו בלע"ז)
כל מיני ספרים של כפירה- מיכל בת שאול, 7 אמהות...
את אמרת ברצינות שהתחרטת על "צילה של הרוח"?? בדיוק התלבטתי אם להמליץ עליו או לא... פשוט ספר מעולה, מכל בחינה שהיא.
והצניעות?? - טוב, דוגרי, זה לא מפריע לי בכלל. אבל זה ספר באמת, באמת מדהים, קראתי חצי ממנו שוב, השבת, ופשוט התמוגגתי כל רגע. ספר קסום.
החוסר צניעות..
הסופר מוכשר מאוד , הסיפור ממש סוחף, אבל... בעיני זאת יצירה ללא שום תכלית, ללא מסר. יצאתי בידיים ריקות.
זה מה שכתבתי בסוגריים. שלא התחרטתי!!
אבל אם ישלי סיבה להתחרט- זה בגלל הצניעות. מזעזע מבחינת צניעות. לי זה מפריע, אבל אני ממשיכה לקרוא, כי זה פשוט אחד הספרים הטובים!!
באמת- ממליצה בחום [לבנות בעיקר..]!!
שמחה גדולה בשמיים של אמונה אלון רציתי להפסיק, אבל הייתי סקרנית והמשכתי 
את הספר הבא לא קראתי, אמרו לי שהוא גרוע יותר.
ואת "החתן העשירי" של סופיה רון מוריה פשוט הפסקתי לקרא.
ושלושתם מבחינה צניעותית-דתית- נפשית 
בעזהי"ת
והספר הבא שלה- ותכתבו אהובתינו- טוב בהחלט.
עדות אילמת.
והקטע העצוב הוא שקיבלתי עליו המלצה ממשפחה שחשבתי שהם לא קוראים דברים רעים כאלה.
בואו נאמר שהיה שם אונס.
והוא כל הזמן חזר (התיאורים..)
רע מאוד
בס"ד
סוטה ממש...
חוץ מזה שאח שלי כמעט הרג רותי כשהוא ראה שאני קוראת את זה..
"על העיוורון"
זוועה אחת גדולה, סיוט שלא השתחררתי ממנו שנים אח"כ.
(ויש עוד זוועה שקראתי , על פנימיית בנים- ואינני זוכרת את שמו, ספרים שעושים רק רע בנפש)
ב"ה
או מוכר כלא ממולץ
ובד"כ לפני שאני לוקחת ספר אני אוהבת לשאול אנשים שקראו אותו אם הוא נקי-מבחינת הצניעות. אם לא, אני לא ארצה להתחיל לקרוא אותו!!
מאז נהפכתי לכמעט אנלפבתית (
) אבל זה בסדר! טוהר המחשבה!!
השם מוכר לי.
תזכירי לי? (מוריה)
אגב, מה לגבי החטא ועונשו, נחשונית?
החלטתי שהוא ספר מהסוג שאני חייבת לקרוא בשלב כלשהוא של חיי, אז הוא ליד המיטה שלי.
הגעתי לקטע של הרצח והגיעו לי מחשבות על הכוח של הסופר לשחק בתחושות שלי.. (מצאתי את עצמי מקווה שהרוצח לא ייתפס! נשמע הגיוני??? :0)
שפה עשירה, אבל העלילה לא זורמת, יש קטעים שמרוב שיעמום העברתי, סוף מעפן!
ועזבו את הקטעים הגסים...(הסופר ישראלי...........)
של הסופר עמי גדליה( נירא לי שקוראים לו ככה...)
כולל הביאוגרפיה של אבשלום!!! באמת מה ניסג עם הסופרים של היום?? שחכו איך לכתוב???
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מה דעתכם על ספרי ברנדון סנדרסון?
כותב נדיר.
לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת
הערפילאים העידן הראשון מנצח
בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.
קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...
מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.
מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.
1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור
2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.
3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.
4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע
אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו, הוא מגלם אומנות ולא אמנות.
הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב
סרטון קומי להמחשה:
המליצו לי ממש,
וקראתי,
ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?
הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.
(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)
וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה
בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"
בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה
הי חברים, יצרתי Custom GPT שיבצע בדיקה לתוכן (סרטים, סדרות וספרים) ויתן המלצה האם זה יכול להתאים למשפחה תורנית.
הדגש הוא בעיקר על חיפוש בעיות הקשורות לצניעות, זהות מגדרית וכדו'.
מוזמנים להשתמש:
ChatGPT - בודק התכנים המשפחתי
כמובן שיש להשתמש בזהירות, כי הבינה המלאכותית טועה לפעמים, אז לא לקחת את ההמלצה כתורה מסיני.
אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.
אתם הנוער!!! יחד עם פורום פרוזה וכתיבה חופשית!
ימח שם עראפתאחרונהאני מחפש סיפור על תנור שכונתי בו שמו כל שבת את החמין (כל השכנים). הממונה על התנור היה טועם מפה ומשם בכל פעם. בשבת חתן אחת - שמו סיר חמין עם יונים ממולאות והממונה על התנור גנבן.
מישהו יודע להפנות אותי למקור?
תודה רבה