כל הספרים החילוניים\הגויים.

לא צנוע

מאדאם בובארי - חובה לבגרות.

החטא ועונשו - חובה לבגרות. הגעתי עד רבע ספר ונשברתי, תודה לאל.

ועוד כמה שהיו חובה לבגרות. היום, בחוכמה שלאחר מעשה, הייתי צריכה לומר: אני שומרת תורה ומצוות, מבית דתי ובתיכון דתי, ואת הספרים האלה אני לא מוכנה לקרוא ולהיבחן עליהם. סה טו. אבל אז הייתי תמימה, לא האמנתי שיכול להיות מצב שבתיכון דתי יגידו לי לקרוא ספרים אסורים. חשבתי לתומי: אם המורה לספרות, עם פאה, אמא של המדריך שלי בבנ"ע, אומרת לקרוא לבגרות וזה ברשימה, זה בטח בסדר.

כמה ספרים של סופרים ישראלים. למשל: החזרה מהודו של א.ב.ג.ד.ה. יהושע

לא זוכרת עוד. בטח בגלל שזה עושה לי רע, אז הזיכרון מדחיק.

מעשה תמר מלכים ג' וקצת בת יפתח 

קבלתי במתנה.

לזרוק ספר- זה לא הרגל רגיל אצלנו.

ולתת לספריה שמישהו אחר יקרא? אוי לי!

בסוף זרקתי.

מזויע וחצוף

כרגע עולה לי דימדומים (1 ו-4 שהוא ממש בעעע..) והמשחק של אנדר.

בדר"כ מסיבות צניעות..

לא מתאפקים,קוראים,יודעים שזה אסור ושאח"כ תתחרט נורא ובכל זאת..מסיימים ו..מתחרטים נורא..

רם אורן, מיכל שלו.. יש הרבה שלא כדאי לגעת. לפעמים לא מדובר בסתם חוסר צניעות של תיאור אהבה אלא חולניות אמיתית. אני תוהה על הסופרים אם הם בריאים והכל בסדר איתם!  

קראתי את "הסיפור שאינו נגמר" בערך בכיתה ה'/ו', והשתעממתי מכל רגע. הפסקתי אחרי כמה פרקים מרוב שעמום.

השנה, בגלל שאני במגמת ספרות, הייתי חייבת לקרוא את הספר הזה ולא נהנתי בכלל, למרות שבעיקרון זה ספר מטורף, כי פשוט- הייתה לי סטיגמה מוקדמת..

אם אתם מתעקשים על ספר עם בעיות צניעות שהתחרטתי עליו [למרות שלא התחרטתי>>]--

צילה של הרוח...

לתומי קראתי אותו (זה ספר אחרון בסדרה). זה היה נראה בסדר כזה עד שהגעתי לקטעים לא הכי תמימים בעולם. (פורנו בלע"ז) 

כל מיני ספרים של כפירה- מיכל בת שאול, 7 אמהות...

את אמרת ברצינות שהתחרטת על "צילה של הרוח"?? בדיוק התלבטתי אם להמליץ עליו או לא... פשוט ספר מעולה, מכל בחינה שהיא.

והצניעות?? - טוב, דוגרי, זה לא מפריע לי בכלל. אבל זה ספר באמת, באמת מדהים, קראתי חצי ממנו שוב, השבת, ופשוט התמוגגתי כל רגע. ספר קסום.

החוסר צניעות..

הסופר מוכשר מאוד , הסיפור ממש סוחף, אבל... בעיני זאת יצירה ללא שום תכלית, ללא מסר. יצאתי בידיים ריקות.

" 6 מתוך שש מיליון " פשוט ספר ללא תוכן משמעותי התעצבנתי על עצמי שסחבתי עד עמוד מאה

וגם ספרים עם תיאורים מגעילים כמו " מועדון קרב " קראתי טיפה והיה בא לי להקיא

זה מה שכתבתי בסוגריים. שלא התחרטתי!!

אבל אם ישלי סיבה להתחרט- זה בגלל הצניעות. מזעזע מבחינת צניעות. לי זה מפריע, אבל אני ממשיכה לקרוא, כי זה פשוט אחד הספרים הטובים!!

באמת- ממליצה בחום [לבנות בעיקר..]!!

שמחה גדולה בשמיים של אמונה אלון רציתי להפסיק, אבל הייתי סקרנית והמשכתי

את הספר הבא לא קראתי, אמרו לי שהוא גרוע יותר.

ואת "החתן העשירי" של סופיה רון מוריה פשוט הפסקתי לקרא.

ושלושתם מבחינה צניעותית-דתית- נפשית

בעזהי"ת

והספר הבא שלה- ותכתבו אהובתינו- טוב בהחלט.

זה היה מזמןןןן

גם מבעיות צניעות..

אחד המקרים שאתה מפסיק וממשיך כמה ימים לאחר מכן וכן הלאה.

קורא בלחץ כדי לראות איך זה נגמר למרות שזה עושה לך רע.

אחרי הספר הזה התרחקתי מספרים של קינג.

עדות אילמת.

והקטע העצוב הוא שקיבלתי עליו המלצה ממשפחה שחשבתי שהם לא קוראים דברים רעים כאלה.

בואו נאמר שהיה שם אונס.

והוא כל הזמן חזר (התיאורים..)

רע מאוד

בס"ד

סוטה ממש...

חוץ מזה שאח שלי כמעט הרג רותי כשהוא ראה שאני קוראת את זה..

"על העיוורון" 

זוועה אחת גדולה, סיוט שלא השתחררתי ממנו שנים אח"כ.

(ויש עוד זוועה שקראתי , על פנימיית בנים- ואינני זוכרת את שמו, ספרים שעושים רק רע בנפש)

ב"ה

או מוכר כלא ממולץ ובד"כ לפני שאני לוקחת ספר אני אוהבת לשאול אנשים שקראו אותו אם הוא נקי-מבחינת הצניעות. אם לא, אני לא ארצה להתחיל לקרוא אותו!!

מאז נהפכתי לכמעט אנלפבתית () אבל זה בסדר! טוהר המחשבה!!

השם מוכר לי.

תזכירי לי? (מוריה)

אגב, מה לגבי החטא ועונשו, נחשונית?

החלטתי שהוא ספר מהסוג שאני חייבת לקרוא בשלב כלשהוא של חיי, אז הוא ליד המיטה שלי.

הגעתי לקטע של הרצח והגיעו לי מחשבות על הכוח של הסופר לשחק בתחושות שלי.. (מצאתי את עצמי מקווה שהרוצח לא ייתפס! נשמע הגיוני??? :0)

שפה עשירה, אבל העלילה לא זורמת, יש קטעים שמרוב שיעמום העברתי, סוף מעפן!

ועזבו את הקטעים הגסים...(הסופר ישראלי...........)

של הסופר עמי גדליה( נירא לי שקוראים לו ככה...)

כולל הביאוגרפיה של אבשלום!!! באמת מה ניסג עם הסופרים של היום?? שחכו איך לכתוב???

יומני הנסיכה!

ספר נוראי.....

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.