כל הספרים החילוניים\הגויים.

לא צנוע

מאדאם בובארי - חובה לבגרות.

החטא ועונשו - חובה לבגרות. הגעתי עד רבע ספר ונשברתי, תודה לאל.

ועוד כמה שהיו חובה לבגרות. היום, בחוכמה שלאחר מעשה, הייתי צריכה לומר: אני שומרת תורה ומצוות, מבית דתי ובתיכון דתי, ואת הספרים האלה אני לא מוכנה לקרוא ולהיבחן עליהם. סה טו. אבל אז הייתי תמימה, לא האמנתי שיכול להיות מצב שבתיכון דתי יגידו לי לקרוא ספרים אסורים. חשבתי לתומי: אם המורה לספרות, עם פאה, אמא של המדריך שלי בבנ"ע, אומרת לקרוא לבגרות וזה ברשימה, זה בטח בסדר.

כמה ספרים של סופרים ישראלים. למשל: החזרה מהודו של א.ב.ג.ד.ה. יהושע

לא זוכרת עוד. בטח בגלל שזה עושה לי רע, אז הזיכרון מדחיק.

מעשה תמר מלכים ג' וקצת בת יפתח 

קבלתי במתנה.

לזרוק ספר- זה לא הרגל רגיל אצלנו.

ולתת לספריה שמישהו אחר יקרא? אוי לי!

בסוף זרקתי.

מזויע וחצוף

כרגע עולה לי דימדומים (1 ו-4 שהוא ממש בעעע..) והמשחק של אנדר.

בדר"כ מסיבות צניעות..

לא מתאפקים,קוראים,יודעים שזה אסור ושאח"כ תתחרט נורא ובכל זאת..מסיימים ו..מתחרטים נורא..

רם אורן, מיכל שלו.. יש הרבה שלא כדאי לגעת. לפעמים לא מדובר בסתם חוסר צניעות של תיאור אהבה אלא חולניות אמיתית. אני תוהה על הסופרים אם הם בריאים והכל בסדר איתם!  

קראתי את "הסיפור שאינו נגמר" בערך בכיתה ה'/ו', והשתעממתי מכל רגע. הפסקתי אחרי כמה פרקים מרוב שעמום.

השנה, בגלל שאני במגמת ספרות, הייתי חייבת לקרוא את הספר הזה ולא נהנתי בכלל, למרות שבעיקרון זה ספר מטורף, כי פשוט- הייתה לי סטיגמה מוקדמת..

אם אתם מתעקשים על ספר עם בעיות צניעות שהתחרטתי עליו [למרות שלא התחרטתי>>]--

צילה של הרוח...

לתומי קראתי אותו (זה ספר אחרון בסדרה). זה היה נראה בסדר כזה עד שהגעתי לקטעים לא הכי תמימים בעולם. (פורנו בלע"ז) 

כל מיני ספרים של כפירה- מיכל בת שאול, 7 אמהות...

את אמרת ברצינות שהתחרטת על "צילה של הרוח"?? בדיוק התלבטתי אם להמליץ עליו או לא... פשוט ספר מעולה, מכל בחינה שהיא.

והצניעות?? - טוב, דוגרי, זה לא מפריע לי בכלל. אבל זה ספר באמת, באמת מדהים, קראתי חצי ממנו שוב, השבת, ופשוט התמוגגתי כל רגע. ספר קסום.

החוסר צניעות..

הסופר מוכשר מאוד , הסיפור ממש סוחף, אבל... בעיני זאת יצירה ללא שום תכלית, ללא מסר. יצאתי בידיים ריקות.

" 6 מתוך שש מיליון " פשוט ספר ללא תוכן משמעותי התעצבנתי על עצמי שסחבתי עד עמוד מאה

וגם ספרים עם תיאורים מגעילים כמו " מועדון קרב " קראתי טיפה והיה בא לי להקיא

זה מה שכתבתי בסוגריים. שלא התחרטתי!!

אבל אם ישלי סיבה להתחרט- זה בגלל הצניעות. מזעזע מבחינת צניעות. לי זה מפריע, אבל אני ממשיכה לקרוא, כי זה פשוט אחד הספרים הטובים!!

באמת- ממליצה בחום [לבנות בעיקר..]!!

שמחה גדולה בשמיים של אמונה אלון רציתי להפסיק, אבל הייתי סקרנית והמשכתי

את הספר הבא לא קראתי, אמרו לי שהוא גרוע יותר.

ואת "החתן העשירי" של סופיה רון מוריה פשוט הפסקתי לקרא.

ושלושתם מבחינה צניעותית-דתית- נפשית

בעזהי"ת

והספר הבא שלה- ותכתבו אהובתינו- טוב בהחלט.

זה היה מזמןןןן

גם מבעיות צניעות..

אחד המקרים שאתה מפסיק וממשיך כמה ימים לאחר מכן וכן הלאה.

קורא בלחץ כדי לראות איך זה נגמר למרות שזה עושה לך רע.

אחרי הספר הזה התרחקתי מספרים של קינג.

עדות אילמת.

והקטע העצוב הוא שקיבלתי עליו המלצה ממשפחה שחשבתי שהם לא קוראים דברים רעים כאלה.

בואו נאמר שהיה שם אונס.

והוא כל הזמן חזר (התיאורים..)

רע מאוד

בס"ד

סוטה ממש...

חוץ מזה שאח שלי כמעט הרג רותי כשהוא ראה שאני קוראת את זה..

"על העיוורון" 

זוועה אחת גדולה, סיוט שלא השתחררתי ממנו שנים אח"כ.

(ויש עוד זוועה שקראתי , על פנימיית בנים- ואינני זוכרת את שמו, ספרים שעושים רק רע בנפש)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

השם מוכר לי.

תזכירי לי? (מוריה)

אגב, מה לגבי החטא ועונשו, נחשונית?

החלטתי שהוא ספר מהסוג שאני חייבת לקרוא בשלב כלשהוא של חיי, אז הוא ליד המיטה שלי.

הגעתי לקטע של הרצח והגיעו לי מחשבות על הכוח של הסופר לשחק בתחושות שלי.. (מצאתי את עצמי מקווה שהרוצח לא ייתפס! נשמע הגיוני??? :0)

שפה עשירה, אבל העלילה לא זורמת, יש קטעים שמרוב שיעמום העברתי, סוף מעפן!

ועזבו את הקטעים הגסים...(הסופר ישראלי...........)

של הסופר עמי גדליה( נירא לי שקוראים לו ככה...)

כולל הביאוגרפיה של אבשלום!!! באמת מה ניסג עם הסופרים של היום?? שחכו איך לכתוב???

יומני הנסיכה!

ספר נוראי.....

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!