בגלל שביקשת, אני מגיבה כדי לא לייבש:

לא התנסיתי בבעיה כזאת, כי אצלנו ההתנדנדות של השן נתפסה כמשהו חגיגי שמצביע על בגרות. וככה אני גם זוכרת את זה בתור ילדה.

ממה היא מפחדת? שיכאב לה כשהשן תיפול? אני חושבת שלא צריך לעשות מזה עניין. אם היא מביעה לחץ או חשש, אז פשוט להגיד לה בנחת משהו כמו: "כבר דיברנו על זה שזה לא כואב. תמיד משהו שלא מכירים הוא קצת מלחיץ. אחרי שזה יקרה, כבר תדעי איך זה בע"ה, ובפעמים הבאות כבר לא תחששי".

ותגידי את זה גם לעצמך אחרי שהשן תיפול, אני מאמינה שהחוויה כבר תהיה משמחת בלי שום עזרה חיצונית...

אני באופן אישי סולדת מהסיפורים השטותיים על "פיית השיניים" או "מלאך השיניים". אבל זה לא סותר, אפשר להבטיח מתנה מתחת לכרית גם בלי לספר על איזה יצור שמביא אותה...

היא מציקה בימים האחרונים לפני נשירתה אבל זו הזדמנות להגיד לילדה כמה שזה סוף סוף קרוב לנשירת השן...ואחכ זה מרגיש קצת מוזר בפה.

וכמו אברכית, להראות את זה בעין חיובית, בסה"כ תהליך שמראה כמה שהיא כבר גדלה!

אצלנו, כל ארוע שרוצים להפוך לחוויה מרגשת עוד יותר- מתקשרים לסבא וסבתא לבשר-  שן ראשונה, מבחן טוב, חוג חדש, פתק טוב מהמורה או גננת... ועוד ועוד. ממש חגיגה לילד ואלמנט חשוב מאד בקשר של הילדים עם הסבא והסבתא.

גם אני לא מסכימה- לא לשמור שיניים, לא להחביא אותן מתחת לכרית ולא כל מיני. זה מגעיל אותי. אבל בהחלט , לכבוד שן ראשונה אפשר לקנות מתנה קטנה.

הסברנו שיתכן שקצת יכאב, יתכן וירד דם, ויתכן גם שזה יקרה בלי להרגיש....

מידי פעם התעניינו מה קורה כדי שהילד ירגיש שזה אירוע חשוב ומצד שני לא עשינו מזה עניין.

בהצלחה.

(אצלינו אין גמדים שמביאים מתנות.... )

אנחנו היינו מגיבים, סימן שגדלת.. והילד היה מתגאה תמיד בשן המתנדנדת.

אולי כדאי להגיב באותה שמחה והתרגשות כדי שתבין שאין מה לפחד.

כמובן עד שבא בעלי ומתעקש למשוך אותה בנייר טואלט.. חחחח

ברור ששמחנו והתרגשנו יחד איתה, וגם היא גאה בכך שגדלה.

היא טיפוס שנבהל כשרואה דם, ואתמול טיפה דימם לה המקום-

ובגלל זה היא בלחץ...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות