אם אחזור על רעיונות מסויימים -אני מתנצלת.
קראתי את דברייך וחשתי צביטה בלב ואת מצוקתך הרבה.
לא פשוט לחוות משהו ולהרגיש שאת לבד, אף אחד לא מבין אותך, אני שונה, ADHD
קשה לי ועוד....
מה ניתן לעשות והאם יש מה לעשות?
כן, יש מה לעשות !!!
קודם כל ההבנה שאת חברותייך אינך יכולה לשנות ואם כן ייתכן וזה ידרוש ממך עבודה מרובה.
אך,ביכולתך לשלוט במחשבותייך והתנהגותך מבלי לפגוע חלילה בערך העצמי שלך.
את החוזקות שבך את יכולה לכוון למטרות טובות.
[הפרעת קשב וריכוז זאת לא קללה, מי שצוחק ומי שמזלזל משמע שלא מבין את משמעות הקושי]
הרטלין זה לא הסיפור...
השאלה כיצד את מתמודדת עם זה ?
ציינת שבעבר הייתי מקובלת והיום לא...
המלצותי,
1.קחי בידייך את המושכות בחזרה וחשבי כיצד אני יכולה לצמוח למעלה מאותה התמודדות שנזדמנה לידיך.
2. שתפי בתחושותייך את הורייך, מישהו מהמשפחה או מישהו מתוך המערכת הבית ספרית - [מורה\ יועצת\ מדריכה] התייעצי איתם - הם ישמחו מאוד לסייע.
3. העברי שיעור בכיתה \למדי ושתפי את חברותייך בקשייך.
יתכן ותופתעי לגלות שאולי יש עוד כמוך בכיתה או שחברותייך אינן מבינות את הקושי עימו את מתמודדת יום יום.
והכי חשוב האמיני בעצמך.
בהצלחה רבה
אורנה פרידמן