א. לשבת השכבה בהתחלה ולהחליט על משהו שמתמקדים בו , בבין אדם לחברו ולא חייב להיות קשור להצגה. אנחנו למשל קבלנו על עצמנו להקשיב יותר אחת לשניה (בכללי ובדיונים)
ב. לדאוג שלכל אחת יהיה תפקיד, עדיף משהו שיכול להעצים אותה, ומשהו שהיא טובה בו.. ככה אנשים לא מרגישים שאין להם מה לעשות, משעמם לי ואני יכולה ללכת הביתה. שאדם ירגיש שהוא חשוב..
לדוגמא, אצלנו בנות שרוקדות לקחו על עצמם להמציא ריקודים, היו בנות שעזרו לתפור תלבושות , היו בנות שהיו אחראיות על חסויות. להבין שלא העיקר ההכתרה אלא הדרך והגיבוש השכבתי שעושים
ג. ד"א לא לעשות ועדות יותר מדי גדולות , כי אז שוב אנשים ירגישו נופלים בין הכסאות. באמת לשבת ולחשוב במה כ"א יכולה לתרום..
ד. לא לפחד לעשות דברים שאף פעם לא עשו. אנחנו עשינו הצגה מדהימה מחזמר על הקב"ה (עבודת ה')
אני חושבת שעצם העבודה על הנושא ביניינו גרמה להרבה התרוממות ביננו..כתבנו את הטקסט בעצמנו בררנו מה אנחנו רוצות לומר וכל הזמן בררנו את זה מה המסר..
ה. מה עוד יכול להעלות? קודם כל אל תזלזלי בכלל בגיבוש ובאחריות שזה עושה לשכבה. אני חושבת שהשכבה שלי הייתה נראית אחרת אחרי ההכתרה שלנו. באמת נגענו למקומות אחרים, הרבה בגלל האחריות, והרצון לעשות הכי טוב..
ו. ועדת פרגון, וועדת פרגון רוחנית, לחשוב איזה נק' אפשר להעצים בכ"א מה אפשר לתת לאולפנה , מה אפשר להעצים בתור שכבה..
דרך אגב , אני עושה פה פרסומת סמויה להכתרה שלנו, דברי איתי אם נראה לך לגבי הטקסט..
וזהו , לעת עתה... כל הטווב!!
)...