ואף אחת כנראה לא העיזה לתת לו שמוס על הנושא עד היום..

אולי תהיי את הראשונה..

המון המון בהצלחה!

בגיל כזה נשבר לך כבר מכל הדייטים האלה 

ושום דבר כבר לא מעניין

ובאמת בעומק אתה לא מאמין שיצא מזה משהו ,

זה אדם שהייאוש כבר חלק ממנו ובמצב כזה כבר שום דבר לא מעניין.

 אם יש לו  עדיין כוח אפי' רק לצאת, בלי לעשות כלום, כבר על זה מגיע לו צל"ש.

לא מאחל לאף אחד דבר כזה בחיים.

תכלס אין לך בכלל מושג מה הוא עבר בכל הזמן הזה, כמה קשרים התפרקו לו, כמה הוא השקיע, התאמץ ,ובסוף כלום.

וגם סתם לא היו לי דברים חשובים לומר לאומה,

עד שהשרשור הזה 'העיר' אותי.

עם מישהי , הוא צריך לתת לה מינימום של יחס ..

הבחור באמת מסכן ... אבל למה כל הבחורות (האחרונות בעז"ה) שיוצא איתן צריכות לסבול יחס כזה ? , כדי לקדם קשר טוב צריך ששני הצדדים יפעלו יחד וחבל שהוא לא נותן פוטנציאל להמשיך ..

אלא על זה שהיא זו שמובילה ויוזמת וזה כבר משהו אחר.

אבל אם באמת הוא לא מתייחס אליה אתה צודקת ,

למרות שהיא צריכה להבין שזה לא משהו נגדה אלא פשוט זו המציאות של הבן אדם, 

חוסר התעניינות באופן כללי בעולם ולא דוקא בה. 

אני מרגישה שרק אני מובילה בקשר, אני קובעת את המפגשים שעה יום , וזה קצת מבאס ואף פוגע, כאילו שרק אני בדייט והוא במקום אחר.

ואם הוא לא היה מעוניין להמשיך הוא כבר אומר את זה .

בשנים האחרונות, ההתקדמות של התנועה הפמניסטית גרמה לכך שגברים יהיו יותר נשיים מבעבר. בגלל שנשים נהיו יותר "גבריות" גם הבנים כביכול מחליפים תפקיד.

בשטח זה גורם לכך שחלק מהבנים מאמצים התנהגות נשית יותר. זה גורם לכך שאם בעבר גברים היו יותר אסרטיבים והיה להם צורך להוביל, היום יש גברים שנותנים לאישה להוביל ולהיות דומיננטית בעוד הם מובלים ויותר פאסיבים.

זה יוצר סיטואציות כמו שתיארת שאת מרגישה שאת קובעת ומחליטה דברים והוא זורם עם זה ונראה כאילו לא אכפת לו. יכול להיות שפשוט מאד נח לו להיות במצב הזה שאת מחליטה והוא זורם והוא לא רואה בזה שום דבר רע.

לי היה לאחרונה סיטואציה שבה היה ברור לי מהשניה הראשונה שהבחור ממש התלהב ממני. ראיתי את זה בעיניים שלו אבל גם ראיתי שהוא לא מוביל את הפגישה. הוא פשוט לא מסוגל כי אין לו את התכונה הזאת באופי. מבחינתו מאד נח לו שאני מובילה אבל מבחינתי...

את צריכה לשאול את עצמך עד כמה חשוב לך להיות עם גבר אסרטיבי, פעיל מבחינה מילולית ודומיננטי. אם הדברים האלה חשובים לך, הוא לא מתאים לך. אם לא מפריע לך שהוא כזה והקשר ממשיך לזרום, הכל בסדר.

יכול להיות שיש כאלה בחורות שזה לא יפריע להן, אבל לי אישית זה דיי מפריע.

שהוא יקבע פעם הבאה? אל תזמי כלום..

יש כזה דבר בחיי נישואין ובכל דבר שתמיד אחד לוקח אחריות.

יתכן והוא רואה שאת זו שקובעת אז הוא לא,

אם את רואה שהוא לא יוזם כלל זה כבר ענין אחר....

בהצלחה

אבל לפחות תלמדי עליו זכות בעקבות מה שכתבתי.

מן הסתם שבמידה מסוימת זה כן, אבל זה לא לגמרי מוחלט. אולי זה אופי, אולי זו ביישנות, אולי זה חוסר שימת לב (שכן, יכולה לקרות גם בגיל 29. גיל מבוגר הוא לא ערבון לחוסלכך שלא תהיינה שגיאות אנושיות..)

לדעתי אם אלו כמה פגישות והקשר מתקדם- תשוחחו יחד. בגלוי.. מבלי חשש

ואם אלו פגישות ראשונות- אפשר לנסות עוד קצת כדי לראות איך הדברים מתפתחים בהמשך ולהבין את מקור מה שאת חשה

משם והלאה אולי תצליחי להחליט טוב יותר כיצד להתאים את צעדייך

בהצלחה רבה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.