נגיד מתחילים אם איזה ידידה אחת, אתה יודע- סתם לדבר לכייף..
נו טוב- מה הולכים רחוק איזה נפילה כבר יכולה להיות מזה?
בננו- תעשה הפסקה במחשבות-- לא תהרהר בה לפחות כמה פעמיים ביום?!
אל תענה לי- תענה לעצמך..
מתחיל בידידה והדרך למטה בקפיצה קטנה כ"כ קרובה.

יש 'מה אמת', ו - יש, 'מה רוצה'.

או במילים אחרות, כל עוד אתה אומר 'אני רוצה', אז...

הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך זה - תרצה אחרת.

כי למרות שהדבר אמיתי, אתה תרצה את השקר, כי ----

אני ר ו צ ה. ר-ו-צ-ה. 'בא לי', זה נקרא אצל חלקינו.

אם אתה בא בשכל, בהגיון, במה שאמיתי לעשות -

אז, אפשר להתחיל לדון. ובא אחי, נתחיל מפה:

> למה לא טוב לדבר עם המין השני? כולה מדברים, על מה הרעש?!...

אגב, חייב ידידה או חברה שתשמע?

אז זהו ש -

> וואי, אבל היא מזה חמודה! לחתוך ת'קשר?! אז אצל מי אפרוק ת'קשיים שבלב?!...

ואם תרצה שנסכם ת'דבר הזה,

אוהבים - לא כי אנחנו לא יכולים לשרוד אחרת,

אלא דווקא בשביל השני.

או בקיצור? כדאי שנלמד ת'מושג אהבה לפני שאנחנו זורקים אותו על בחורות צעירות,

שמסכנות, אבל ממש - כי הלב שלהן עובד שעות נוספות, והיא כבר חושבת עליך מתחת החופה...

למסקנא - אם אתה אוהב את עצמך, תמשיך להזיק לה ב - 'ידיד שלה' וכו'...

אם אתה אוהב אותה, תפרד ממנה הכי מהר שאפשר בצורה הנכונה.

אגב, לשאלה האחרונה שלך, מממ, הלב שלי הוציא, אני רק הקלדתי.

האא, וכמובן - האצבעות זזו כל ההוא שם למעלה הסכים שלהם, ככה ש..

ת'כלס? התודה הענקית היא לאבאל'ה שרוצה ושולח לנו רמזים, שנחזור אליו,

הכי קרוב שאפשר בעז"ה, בשיא ההנאה, הכיף - לנשמה. ל - 'אני' שבנו, באמת...

למה אתה חייב חברה/ידידה??

כדי שתקשיב לך? כי היא חמודה/יפה/נשמה וכו'..??

בוא אני אגלה לך סוד פיצי- גם אני הייתי ככה. [ואני עדיין..]

כל שטות קטנה שרציתי לפרוק- התקשרתי לידיד/החבר הזמינים.. מי שענה- פירקתי עליו ת'לב.

היום- עדיין. אני מתה להתפרק- ואני מתה להתקשר למשה, לשמעון, להוא ולהוא.. ואני פשוט- מתקשרת או לדוד שלי [אם זה ממש מקרה שאני חייבת בן בשביל זה (אני עוד תוהה לעצמי למה אני חייבת לספר דברים דווקא לבן.. אבל זה מה שאני מרגישה..)], או שאני מדברת עם אבא שלי, או שאני מתאפקת. ו..כן- יש דברים שאני מדברת עליהם גם עם חברות שלי!!!

אתה פשוט צריך להבין שזה לא נותן לך שומדבר בחיים, הקשר הזה, חוץ מבלבולי מוח וסכנות.

אתה צריך להבין שהקשר שלך בעתיד פשוט יהיה לא כמו שאתה מדמיין אותו.

תגיד ת'אמת- אתה. בתור "מניי"-- אתה רוצה להיות [עכשיו. לא מדברת על חתונה ובלהבלהבלה..] חבר [מלשון חבר. לא מלשון ידיד!!] של מישי שכל רגע יכול להתקשר אליה בן אחר, ולהזמין אותה לפיצה? אתה רוצה להיות חבר של מישי שאתמול היא זרקה את חבר שלה, ומחר היא יכולה לזרוק אותך??

זה נראלך אהבה אמיתית??

סליחה על החפירה. [למרות שאני שונאת שכותביםן את זה.. אבל זה באמת חפר..]

היא לא מחוייבת לך!!

תראה, אני יודעת על עצמי-

בחור אחד ידע שאני אוהבת אותו ובלהבלהבלה, ואני יודעת שהוא אהב אותי, והוא פשוט לא שם עלי קצוץ. אז עזבתי אותו לנפשו.

אותו דבר יכול לקרות גם לך.

עד שלא תשים לה טבעת- היא יכולה לקום וללכת אם בטעות לא תחשוב עליה לשניה.

עד שלא תהיה מחוייב אליה- אתה יכול להיגרר לדברים לא נכונים. לא רצויים.

ובכלל- מה אתה אוהב בה?

נניח שהיא "קולית", יפה, נחמדה.

נשמה, היא מתבגרת. מחר היא יכולה לשנות ת'תפיסת עולם שלה, ואתה אוהב אותה איך שהיא הייתה. לא איך שהיא היום.

וגם אתה- לא עדיף שתתבגר ותחליט מה אתה רוצה להיות בלי להיות מותאם אליה??

לא עדיף להשקיע ת'שנים הכי קריטיות בחיים- ההתבגרות- בלבנות את עצמך לפי איך שאתה רוצה להיות, ולא בגלל שאתה מושפע מהחברה [גם חברה בת, וגם חבר'ה..]

בגלל שאתה בטח יודע שאני מעריך אותך על כל ה"עבודה" שלך פה, אני ארשה לעצמי גם קצת להתבטא כנגד אחד הדברים (הצדדיים) שכתבת:

"חייבים לשלוח אותו דחוף ל - 'בית הפתוח', למה הרשימה ל - 'מצעד הגאווה' עוד מעט נסגרת.."

תראה,יש אנשים כאלה בציבור שלנו, זה מצב נתון, וזה שמוקאים אותם החוצה מראש  פשוט לא יהודי. יש דרכים יהודיות לטפל בבעיות האלה,ארגון עצת נפש למשל, ובמקום לפתוח להם את הדלת למצעד הגאווה הקרוב ולדחוף אותם דרכה, צריך לתת להם להפנים שיש פתרון ריאלי, ולהפנות אותם לארגונים שמטפלים בהם. 

לא כדי לומר משהו על הנושא. רק להזכיר אותו בלי להזכיר אותו. (סוג של...)

ובכל מקרה, אני לא קראתי הכל. כמו שכבר אמרו חכמים ראשונים, "מבט מזוגג בעיניים, מעיד על ליקוי מאורות" וד"ל.

אבל ח"ו, שלא יובן מדבריו שזה המצב. ואם יש מישהו שקורא את הד"ת הזה, שלא יבין הבנה מוטעת ש"אין לו תקנה בציבור שלנו"

א. בבקשה תעשה לזה קיצור בשבילי ...אני לא מצליחה לשבת ולקרוא את הכל הרוב זהסתם...והקטע איפשהו בפנים...פליזזז.

ב. די עם "אררר"

ג. למה אתה כל הזמן רושם רק בנושא הזה? יש עוד דברים שצריכים חיזוק!

ולא חסר דתיים יש להם אפילו אתר.... שלא נדע!!!!

אני חושב שלא היית צריך לכתוב את השירשור הזה כאן אם בכלל, למה? כי יש דברים שלא צריך לדבר עליהם בפומבי ואם מדברים עליהם אז בלשון צנועה.

נראה לי שכל הביטויים האלו של הרגשות כלפי בנות והתיאורים האלו של הבנות הם פשוט לא צנועים, אם אני הייתי המנהל של הפורום הזה בהחלט יכול להיות שהייתי סוגר את הפורום הזה.

עכשיו תאמר "מה הבעיה לדבר על זה? מה אתה מתבייש בזה? ככה ה' ברא אותנו אז אני מדבר על התכונות שאיתם הוא ברא אותי. מה הבעיה בזה?"

זה לא סתם שבציבור הדתי לא מדברים הרבה על הנושאים האלו. זה לא רק בגלל שמתבישים בזה או שמדחיקים את הנושא כי לא נעים לדבר עליו או כל הדברים האלו, זה באמת בגלל שיש דברים שהצניעות יפה להם, וזה אחד מהדברים האלו. כלומר שאם נדבר על הרבה אז החשיבות של זה תרד בעינינו. אהבה זה לא יהיה דבר גדול ונחשק שעדיין אין לנו ואנחנו רוצים להשיג, אלא עוד נושא שמדברים עליו סתם ככה עם החבר'ה. תחשוב על זה, איך אתה מרגיש עכשיו כלפי אהבה? (בהנחה שאין לך עדיין חברה, ועדיין לא הרגשת מה זה אהבה) ואיך היית מרגיש אליה אם היו מדברים עליה כל הזמן? זה הבדל עצום! מה היחס שלך ללימוד תורה? אתה לא כ"כ מתרגש ממחשבה על לימוד תורה, למה? כי על זה מדברים הרבה יותר! זה לא דבר שמוצנע ולכן אתה מייחס לזה פחות חשיבות! אם היו עושים אותו דבר לאהבה, הערך שלה היה כמעט נעלם, וזה דבר שאנחנו בהחלט לא רוצים! תראה מה קורה אצל החילונים, אתה רוצה אותו מצב אצלנו?

אכן יש דברים שהצניעות יפה להם...

לי אישית כל הנוסח של המכתב הזה קצת צרם..!

לי קצת צורם לפעמים לקרוא דברים כ"כ פתוחים, כי זה לא נראה תמיד מתאים.

אבל יש אנשים שזה מה שמחזק אותם,

שרק כשמדברים איתם בגובה העיניים הם מצליחים להפנים, אז אשריכם וישר כח..

ובקשר לתוכן - כ"כ נכון.

הפכו היום את האהבה למושג כ"כ זול ולא אמיתי.

רק בנאדם ששואל ומברר באמת מה זה, יבין גם למה לא להתעסק בכל מה שלא צריך.

ניקח דוגמא - אם שואלים אותך אם אתה אוהב במבה, אתה תגיד: כמובן, מה השאלה בכלל.

אבל אם נסתכל על זה קצת יותר עמוק, תראה שאתה לא באמת אוהב את הבמבה, כי אם היית אוהב את הבמבה היית שם אותה בתוך קופסאת זכוכית במוזיאון ושומר עליה מכל משמר..

אבל.. בגלל שאתה אוהב את עצמך אתה בעצם אוהב את הבמבה, בגלל שזה עושה לך טוב, שזה טעים לך, ולא בגלל שאתה אוהב את הבמבה באמת..

פירוש אמיתי של אהבה הוא דביקות נפש בנפש.. תתעמקו בזה רגע..

 יש סיפור על ר' אריה לוין שממחיש לנו כ"כ אהבה אמיתית,

הרב ואשתו הלכו לרופא ור' אריה פונה לרופא ואומר לו: "הרופא, הרגל של אישתי, כואבת לנו."

עד כדי כך!

תבינו שכל השירי "אהבה" היום בעצם מדברים על כמה שבנאדם אוהב את עצמו, שהקשר עם בחורה מסויימת עושה לו טוב, וברגע שזה לא עושה לא טוב, הוא זורק הכל.

רק בקשר אמיתי של נישואים [או לקראת נישואים לפחות, אבל באמת] אפשר באמת לעבוד יחד על אהבה אמיתית, על דבקות נפש בנפש, רק כאשר יש 'מחוייבות' מתוך רצון אמיתי להשקיע ולבנות..

בעצם זב מסביר למה כל השירי אהבה לא אמתיים, הם מדברים על אגואסיטיות.

בסיעתא דשמייא!

בגלל שאנחנו לא רוצים את המצב כמו אצל החילונים, מותר לפעמים לדבר על זה.

לא נאמר כאן משהו לא צנוע, סה"כ דברים ידועים - שכתוב ב-כ-ל ספר מוסר פשוט.

טוב, לא בכל, אבל בהחלט בהרבה מהם. מה שכן נעשה פה,

זה להשתדל להביא את הדברים בגובה העיניים, דווקא כי יחדרו אל הלב ויהיה בעז"ה יותר קל,

ליישם אותם באמת עם הרבה שמחה בחיים.

[אגב. כל מי שקורא את זה, יש לו אינטרנט, מסתבר. מה שיש היום באינטרנט - גם החסום -

הרבה יותר לא צנוע מהקטע הזה. ככה שכדאי לבדוק שוב האם באמת נאמר פה משהו 'לא צנוע'...]

דווקא בגלל שבציבור הדתי מדחיקים את הנושא - קשה להתגבר.

על 'נסיון הדור' - מתגברים. ואיך בדיוק נדע אם לא נקבל עזרה, הדרכה ותורה שמלמדת אותנו להתקדם?!...

נכון. יש בהחלט דברים שהצניעות יפה להם, אבל לעניות דעתי, הקטע הזה לא עבר שום גבול.

אם נתבונן בו קצת יותר פנימה, נראה שלא נאמר פה שום דבר לא צנוע ושום דבר חוצה גבולות.

רק, מה שכתוב בספרי המוסר וההלכה - במילים יותר חודרות ונכנסות ללב, בגובה העיניים.

אגב, תודה רבה על הקטע!

שבוע טוב!

(של אח..)

אחלה מאמר.

כמו תמיד, אתה צודק...

שיהיה לך לימוד תורה מתוק=)

אני אישית בספק עד כמה להביא דברים בגובה העיניים זה מועיל. נאמר, מה שלא עשו לי הרבה שיחות מוסר "בגובה העיניים" עשה לי חצי שעה של עיון על סדר שו"ע אהע"ז.

שוב, אישית.

נכון, אתה צודק (אני כותב בלשון זכר ואם את בת, עמך הסליחה). אם אנחנו לא רוצים שיהיה לנו כמו אצל החילונים אז צריך לדבר על זה, ולהבהיר מה זה האהבה הנכונה. 

אני לא יודעת כמה ספרי מוסר קראת, אבל בכל ספרי המוסר שאני קראתי אין את התיאורים האלו. ספרי המוסר מלאים בהסברים על הצורך בשמירת האהבה לבן זוג המיוחל, אבל בשום מקום הדברים לא מלווים בתיאורים כאלו. אין לי בעיה עם הרעיון של הדברים, גם אני מסכים עם הרעיון שלמרות שזה נורמלי להימשך לבנות, עדיין צריך לשמור את הכוח הזה לבן זוג. הבעיה שלי זה רק עם התיאורים שמתארים את הרגשות ואת הבנות. כמו: נדלקתי, מתוקה, מהממת, שווה, נחמדה ועוד רבים.

יכול להיות שיש אנשים שיבינו את הרעיון יותר טוב אם ידברו איתם בגובה העיניים ובשפה כזאת, אבל זה עדיין לא מתיר לפרוץ את גדרי הצניעות בצורה כזאת. תנסה להקריא להם איזה קטע מוסר על העניין, ואני כמעט בטוח שמתישהו זה יכנס. וגם אם יש אנשים כאלה שבאמת חייבים שידברו איתם ככה, אז בסדר, תדבר איתם ככה, למה צריך את זה בפורום שפתוח לכל מאן דבעי?

אז זהו שכל מי שנכנס לפורום - ובעצם רוב רובו של העולם,

זה לא אנשים שהמילים האלה לא צנועות בשבילהם.

זה לא מילים לא צנועות וכולנו מכירים ויודעים אותם, גם בקשר למין השני.

שומעים אותם הרבה מאוד לצערינו מאחינו שלא שומרים תורה ומצוות.

אז רק שנדע, לשים את האצבע על הנקודה. לא מעבר לזה.

כולם יודעים שבת היא מהממת וכו'. זה לא נקרא לא צנוע. לא תואר פה כלום.

לקחת את המילים, ורק, להשתמש בהם למטרה טובה.

[לפעמים, לא מקריאים קטע מוסר, אלא בונים ממנו קטע אחר.]

בכל מקרה, זו עניות דעתי. ואם נצא רגע מהדברים הקטנים שבקטע,

ונסתכל על כולו - בתור קטע אחד - יש מצב שנראה שהמילים לא 'לא צנועות'.

אלעזר300 - באמת זה 'אישית'. כל אחד מה שמתאים לו,

והלוואי שבעז"ה נזכה כולנו להבין ולהחדיר ללב ישר מהשו"ע.

שבוע טוב!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...