הבת שלי בת 10, מפחדת מאד מהלילות, בעיקר כשכולם ישנים. היא מתעוררת ומתקשה לחזור לישון במשך שעות!!!! דיברתי איתה על הפחד וממה בדיוק היא חוששת וניסיתי לתת לפחד תמונה ברורה יותר, אך זה לא עוזר. לאחרונה היא מוטרדת גם בימים מכך ונראית מוטרדת וחסרת שמחה.
אשמח לקבל עצות....
תודה!
אולי לעשות איתה 'יום שיפור פני החדר שה' שיהיה לה יותר ידידותי ופחות מאיים .
ולנסו להגיע איתה לשורש הבעייה
ליד המיטה, ואיזה ספר נחמד על כיסא, וברגע שמתעוררת - יכולה להדליק ולקרוא קצת עד שתתעייף, גם אם תרדם באור.
גם להשאיר אור לפני החדר באופן שאינה רואה רק חושך כשמתעוררת.
חובה לנסות להגיע למה שמטריד אותה.
האם ארע משהו? האם רבה עם מישהו יקר לה? האם המורה או חברה זלזלה בה? האם כואב לה משהו? האם מישהוא העליב אותה? האם מישהוא פגע בסודיות שלה או בפרטיות שלה? ( כך מגדירים לילד הטרדות... מה לעשות.) האם מישהו אמר , עשה או דרש ממנה לעשות משהו שסרבה לו אילו יכלה.
לאט לאט, מסביב סביב עד שמגיעים לנקודה.
ואני עם אברכית- יש דברים שדורשים ייעוץ מקצועי.
ועם זאת- הילדה צריכה לדעת שאמא שם בשביל לשמוע.
שוחחתי ואני משוחחת איתה רבות. הקשר ביננו טוב וכשהיא רוצה - היא משתפת ומספרת. עם זאת,ברור שמשהו מטריד אותה, אבל היא לא אוהבת לדבר על קשיים וקשה מאד להגיע אליה. היא מאד מאד מאד מאד לא אוהבת ללכת לביה"ס - לא אוהבת את המורה, לא אוהבת להתאמץ, לא מעניין לה בחלק מהשיעורים וכו'..אני לא חושבת שזה משהו שקשור בפגיעה מעבר לכך - כי אז בוודאות היא היתה אומרת לי או רומזת לי.
ובקטע של היעוץ המקצועי - אשמח לפירוט. יש כל כך הרבה מדריכים/מנחים/יועצים/פסיכולוגים - שכבר הולכים לאיבוד. אני בקשר עם פסיכולוגית ביה"ס ועם היועצת (שלא עושה כלום...)
תודה!
וסביר מאוד להניח שזה קשור.
לגבי הייעוץ המקצועי, אין לי מישהו ספציפי להמליץ עליו. אני מקווה שיהיה כאן מישהו שיוכל להמליץ לך.
אם את רוצה לדבר עוד באישי על העניין של ביה"ס, אני כאן.
ויועצת, פסיכולודית ביה"ס,
במחילה אם יש כאן מישהי כזו...
לא הייתי בונה עליהן.
לא למשהו שצריך טיפול עומק.
מנסיון כאוב, רק הזיק לנו.
אם בלי קשר דווקא לכך משהו מטריד אותה והיא ממש לא אוהבת את בי"ס - כדאי לנסות לגלגל שיחה על מהלך היום בביה"ס, נניח אגב ארוחה, ממש כסדר היום מההתחלה, בלי ללחוץ ובלי כל שיפוט, רק בהבנה והזדהות. לפעמים כשילד רואה שזה כך - הוא מתחיל לומר כל מיני פרטים שהיו בשיעור, אמירות וכד'. לפעמים חבר מציק לפעמים מורה שמעליב; יתכן שאפשר להגיע אם יש שם משהו ש"יושב" עליה, מעבר לאי האהבה לביה"ס שזו תופעה בלתי נדירה לגמרי...
יש גם מומחים לציורי ילדים, לפעמים זה עוזר משהו (הכוונה למישהו עם נסיון רב). את הציור אפשר לבקש בבית אפילו בלי להגיד בשביל מה, ולפעמים זה יכול לתת לפחות כיוון לשימת לב.
אבל זה נשמע לי די בגלל הלימודים..
תאמיני לי שאם יהיה לה טוב בלימודים ותלך בכיף לבית ספר ולא יהיה לה כזה רע בבית ספר היא לא תקום לך יותר בלילה.
נשמע שהיא כמה בלילה מסיוטים שהיא חולמת על זה אולי..או חושבת על זה כולכך..אולי בגלל שהיא יודעת שמחר בבוקר היא צריכה ללכת שוב לבית ספר-ולא טוב לה..(לכי תדעי,אולי יש עוד כמה דברים שהיא לא מספרת לך..אולי מרוב שהיא לא מצליחה כולכך בבית ספר,היא לא רוצה לאכזב אותך..או משו דומה לזה..)
אני מציאה לך לקחת אותה ליעוץ רוב הסיכוים שזה יעזור לה..
המון ב"הצלחה
גם כתוצאה מלימודים.
הסיבות יכולות להיות מגוונות ושונות כגון- קשיים מוטורים, רגשיים, חברתיים ואקדמאיים.
על-מנת לעלות על שורש הבעיה
מומלץ ללכת להיוועץ עם איש מקצוע שיאבחן את מקור הקושי וימליץ על דרכי טיפול בהתאם.
פעמים רבות חרדות ופחדים נוצרים עקב מתח גופני רב שמסתבר במהלך היום.
מתח זה מתפרק ומשתחרר בזמן שינה [חלימה].
עבודה גופנית מעודדת פירוק מתחים ומשפרת את מצב הרוח.
אורננה פרידמן
מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום
ופסיכותרפיה גופנית
היא סיבה או תוצאה. כלומר אם זו סיבה זה אומר שמשהוא משובש במערכת הריגשית שלה, או זוהי תוצאה של משהוא שהיא עברה וכו'. היה מקרה של ילדה שפחדה לישון כי בלילה היתה שומעת את הוריה רבים בצורה קשה מאוד! ההורים כמובן חשבו שהיא ושאר הילדים ישנים ולא שומעים כלום. בעוד שהיא שמעה הכל ופתחה חרדות קשות מפני הרדמות. ושוב, נסי לאבחן אם ההתנהגות הזו היא סיבה או תוצאה. כמובן שתמיד צריך לטפל בסיבות ולא בתוצאות. בהצלחה.
עד שתמצאי יועצת מוצלחת, כדאי שתנסי לחשוב איך היה בגן חובה. האם היא עשתה את כל המטלות, או התקשתה (יתכן שיש בעיה במוטוריקה עדינה והכתיבה מעייפת אותה והקושי מאיט את הקצב וגורם לתסכול), האם היו לה קשרים חברתיים טובים (אולי יש לה בעיה ליצור קשרים). ובכיתה א- האם היא למדה לקרוא ולכתוב בקצב של הכיתה, או שאולי היו לה קשיים (ויתכן שיש לה ליקויי למידה שמקשים על התפקוד בכיתה ועל שעורי הבית).
אם התשובות לכל חיוביות, כלומר, בגן חובה ובכיתה א לא היו לה קשיים והיו לה קשרים חברתיים טובים, יתכן שהבעיה היא במורה או בחברות, ואז- אפשר לבקש להעביר אותה לכיתה מקבילה (אם יש ואולי אף לבי"ס אחר בשנה"ל הבאה כדי להתחיל מחדש).
אחרי שתחשבי על כל זה, כדאי לשוחח עם בתך ב-4 עיניים, אולי כשאחיה ישנים, או בחדר אחר, במלוא תשומת הלב. נסי לשאול אותה אם היא מתקשה לעמוד בקצב הלימוד, ואולי יש משהו חריג מעט אצלה (איטית מעט בלימודים, שמנמונת, נמוכה, גבוהה וכו')- משהו שגורם לחברה/ות ללגלג עליה, ואולי סתם מישהי החליטה להתנכל לה. יתכן שהיא נחשפה למשהו שגרם לה לפחדים (למשל, שמעה בחדשות אודות פיגוע או נפילת טילים), אולי אפילו סתם דיבורים של חברות על התבגרות, או משפט ששמעה אותך אומרת לבעלך והוציאה אותו מהקשרו.
אם לא תצליחי לדובב אותה, אולי תוכלי לקחת פסק זמן ולצאת מחוץ לבית לשעה ולבלות רק איתה ואז לשבת איתה מחוץ לבית ולדובב אותה.
הילד מפתח מודעות למציאות שיש מוות בעולם.
כילדה זו היתה התמודדות מאוד קשה שלי.
ולא חוויתי מוות קרוב או רחוק עד לפני שנה בדיוק
פשוט התודעה הזאתי זורקת אותך למקום שקשה לילד קטן להכיל את זה.
אני הייתי משתפת את חברה שלי והיינו בוכות על זה
מדמיינות הלוויה של הורים..
ושיתפנו את אמא שלי שניסתה לעודד ולתרום
אבל עדיין זה היה במודע וזה הפחיד ממש.
בגיל הזה לפני לא מעט זמן אחותי הקטנה התחילה לשאול אותי שאלות על מוות, על סבא שלנו, על העולם הזה
נסי לברר איתה מהיכן הפחד, אני חושבת שזה תקופה וזה עובר
לי היה מאוד עוזר לישון עם אמא שלי, אז היא ידעה שהיא ישנה איתי כשאני נלחצת בלילה.
צריך לברר באיזה פחד מדובר, לא הייתי ממהרת לטיפול
הגיל הזה מגיעה בו בינה מסוימת והבנה אחרת שהיא מעמידה אותך מול התמודדויות לא פשוטות
וזה עובר, ועם הגיל הילד גם מצליח להכיל את זה.
תחכי קצת, אם הפחד עובר והיא מתגברת לא כדאי טיפול.
ייקח לה קצת זמן והיא תדחיק (והדחקה מבחינה פסיכולוגית זה מנגנון הגנה עצמי ככה שהוא בריא מאוד)
אבל את כאמא תהיי שם לצידה.
אני חושבת שהתמזל מזלך, רוב הילדים עוברים את זה מתישהו
רק לך הבת שלך שיתפה וסיפרה.
לכן אין מה למהר לטיפול, את יכולה את להתייעץ מה נכון לעשות אבל לא כדאי לחשוף ילדה צעירה לטיפול מרגש לגיטימי.
בהצלחה בע"ה
תודה לכולם על העיצות המחכימות והמעודדות.
קיבלתי את הרעיון של האור (ונזכרתי שקניתי מנורת לילה מזמן שרק מחכה להרכבה...) - כך שהיא יכולה להדליק אור בלילה ולקרוא קצת. המון חיבוקים, נשיקות, הרפיתי קצת מהלחץ ואפשרתי לפחד להיות בין כל החיבוקים והנשיקות. אפילו עשיתי עוד שיחה עם המורה וגייסתי גם אותה למאמץ המלחמתי ו....
הילדה כבר כמה לילות ישנה, היא קמה פחות, היא מוטרדת פחות, היא רגועה יותר בימים ובקיצור - בעז"ה אנחנו בדרך טובה.
על הרגישות לבתך ועל המאמצים לעזור לה. את נפלאה!
לפעמים אכן הדרך הפשוטה מצליחה. טוב שעירניים לעוד סיבות אפשריות, אבל האמת היא שלפעמים ילדים סתם פוחדים מהחושך, ומתחילים לדמיין... ואם יש אופציה לאור - הכל עובר. ואחרי שכבר מתרגלים לישון - אז ישנים...
יופי שלבתך יש אםדואגת ואוהבת1 זה בטח עזר יוקטנהמי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
