אם שניהם מעוניינים, אז זה עניין שלהם. אם הבחורה מתלבטת והיא מרגישה שהוא מבוגר מדי בשבלה מכל מיני בחינות, זה כבר עניין אחר.

מקוצר רוח (הרגעים לפני שבת קודש...) כבתי קצת מהר את דעתי:

הכוונה היא כמובן, האם כבר חייתם קשר כזו, מה בחור "מבוגר" אומר, ומה בחורה צעירה אומרת. זה ברור שחברי והבחור יחליטו לבד כמו אנשים גדולים, אבל זה מענייתן לדעת מה אחרים חושבים

לדעתי, אם טוב להם ככה אז סבבה.

יש לי שאלה אחרת ממש דומה שאשמח לשאול:

אם הבחורה גדולה מהבחור ב4.5 שנים, מה אתם אומרים?
 

א. תודה

ב. אם עכשיו אני אגיד לך שהבחור בתיכון בעוד שהיא במכללה?

זה הבדל של 4.5 שנים! זה המון!

הוא היה חניך שלה ופתאום חבר שלה, מה אז?
 

ב. אז מה? אם הם/אתם לא מרגישים הבדלים בגיל, בבגרות האישית וברמה האינטלקטואלית, נראה לי שזה בסדר...

ב"הצלחה!!!!

האם אני זוכרת את זה? כשמזכירים לי.

מי שם על הגילאים האלה?

בגילאים צעירים (13-19) זה משמעותי.

היום- ממש לא.

אולי הוא מבועס רק שיש סיכוי שאמות לפניו

ממש לא הבנתי את השאלה. אם טוב להם, אם הוא לא מרגיש בוס, עקב גילו, והיא לא מרגישה נחותה, אז, יופי! שיהיה במזל טוב.

אבל אני לא מצליח לראות היום שני אנשים שמתחתנים בהבדל שלי יותר מ 3 גג 4 שנים. פשוט נראה שהמנטליות שונה לחלוטין.

באופן כללי זה שאלה של תקשורת בין בני הזוג.

ואם ברמה האינטלקטואלית והרגשית שניהם עומדים במקומות דומים-

שיהיה במזל טוייב

זו דעתי בכל מקרה.

אגב, יצחק אבינו היה בן ארבעים כשהתחתן עם רבקה, שהיתה אז בת שלוש שנים.

הבדל של 37 שנה.

אז נכון שאי אפשר להשוות בין פעם להיום וכו'...אבל עדיין.

אני מכירה זוג שהתחתנו כשהיא הייתה בת 20 והוא בן 30. המשפחה הכי מושלמת בעולם.

בכל מקרה, הגיל הוא לא משהו שאמור למנוע חברות. זה תלוי בהם. בקשר שלהם, בבגרות. בקיצור- בהם. חבל לשים על מה שהסביבה אומרת כי מן הסתם גם ככה יפתחו עיניים.

לעומת זה הייתה כאן שאלה שהבחורה גדולה ממנו...

חניך ומדריכה (אם הבנתי נכון..)- זה קורה.

ושוב פעם- זה תלוי בהם! במי הם, בכמה הם בוגרים, אם זאת לא הערצה עיוורת של חניך.

דיי כבר להסתכל על גילאים! זה תלוי אך ורק בו ובה.

יצא לי לצאת פעם עם בחור גדול ממני ב-10 שנים (הייתי בת 25) ולא הרגשתי את הבדל הגילאים כל כך.

יצא לי לצאת עם בחור אחר כעבור זמן קצת שהיה בן 34 והרגשתי שהוא ממש ילד.

עכשיו אני יוצאת עם מישהו שקטן ממני רק בשנתיים ואני מרגישה ממש עד כמה הוא צעיר...

משהו סטנדרטי, גם בהלכה כתוב שלא משיאים זקן לילדה (הציטוט לא במקור)

לא שמדובר על זקן וילדה, רק מי שמכיר את המקרה יודע.

בקיצור- זאת לא סיבה לפסול.

ב"ה

התחתנו 20, 28

חיים באושר ועושר

זוג רגיל ומיוחד לחלוטין

אבל... היום הם כבר סבא וסבתא,

 אזז אולי זה קשור לדור הקודם?

אני עדיין לא בת 20 (כמעט על ה19 וחצי)

שנה שעברה בשירות לאומי שלי הכרתי בחור בן 26

(שאני הייתי אז בת 18 וכמה חודשים)

שעבד במקום שבו עשיתי שירות לאומי.

היינו רואים אחד את השני כל יום בערך

ודיברנו כל מיני שיחות,

היה לנו אפילו טעם משותף בדברים

ובחיים הוא לא נתן לי להרגיש יותר קטנה ממנו,

הרגשתי שאני מדברת עם מישהו ברמה שלי

והוא היה באמת בחור מקסים עם מידות טובות

ולשנייה לא הרגשתי שהוא בן 26

ואם זה היה תלוי בי הייתי מאוד רוצה לצאת איתו.

וגם הכרתי בחורים בני 26 ו27

שנתנו לי הרגשה של ילדה קטנה

אז זה מאוד תלוי רמה

אחותי וגיסי התחתנו כשלאחותי טרם מלאו 20 והוא היה בן 28 .

והיום הם נשואים 5 שנים באושר ב"ה .

אז,אם רוצים הכל אפשרי....................

שלא יכול לצאת מזה קשר טוב ויפה. אם כל השאר מתאים אז לא הייתי אומרת להוריד רק מהסיבה הזו.

ואבא שלי גדול מאמא שלי ב 6 שנים... זה בכלל לא אומר כלום.. צריך לראות מה מתאים...

אני גם לא מסכימה עם זה שהבן צריך להיות גדול מהבת ב 3- 4 שנים גג.. מה עם זה 5 שנים אז?? ועם זה 6 שנים אז?? אני לא מבינה את הקטע הזה... בחורה בת 20 לא יכולה להתחתן עם בחור בן 25???

ועוד משהו אני מכירה זוג היא בת 19 והוא בן 30... אז?? והם מאושרים (לכול אחד יש בעיות אבל בכללי...)

זה לא עניין אני לא חושבת שצריך להיכנס לאנשים לחיים שלהם.. כול אחד עושה מה שנראה לו נכון...

לדעתי 5-6 שנים זה לא נורא בכלל!!

אני אישית יצאתי עם מישהו שגדול ממני ב10 שנים ואכ"כ עם מישהו שגדול ממני בשמונה שנים.. אם היו מציעים לי אותם לפני שנה הייתי אומרת, אין מצב.. אבל זה קרה מנסיבות אחרות ואני ממש לא מצטערת על זה. להפך יש בזה הרבה יתרונות וכמובן שכל עניין לגופו, כמו שכבר אמרו פה צריך שתהייה התאמה באופי ובתחומי עניין.. כי יש כ"כ הרבה בחורים גדולים שהם עדיין "ילדים". והם זורמים ולא כבדים מדי. לדעתי כדאי לתת צ'אנס.

בהצלחה!

בעזהי"ת

כן, התחתנו כשהיא בת 21 והוא בן 29.

ראוי ונחמד, ואפילו יש ייתרון- עד החתונה הוא כבר הספיק לעבוד ולהתקבע, ככה שאחרי החתונה נכנסו ישר לדירת 3 חדרים בכפר גנים, שהם קנו, והייתה להם כבר מכוניות וכו' וכו'.

התחתנתי עם בעלי כשהייתי בת 17+ והוא בן כמעט 28.

וטוב לנו מאוד ברוך ה'.

לא הייתי פוסלת בגלל גיל. נשמע לי משהו שלא צריך להפריע...

עם הפרשים של 16 שנה בינהם.

אין עניין להפרש הגיל אם זה מתאים לשני הצדדים

הגיוני.  16 שנה הפרש? לי אישית זאת נראית הגזמה.

בשביל מה יש לנו תורה? אז כולם יודעים מה לתלמוד יש להגיד על נישואין עם הפרשים גדולים.

ולמי שבכל זאת לא מכיר, נצטט: "לא ישא בחור זקנה, ולא זקן ילדה, שדבר זה גורם" וכו". (רמב"ם איסורי ביאה, על פי  יבמות קו ב, סנהדרין עו א.

אפשר להמשיך "לצטט" זוגות מוצלחים עם הפרש של 10 שנים, אולי היה שעת דחק, ואולי סתם עברו על הדרכת התלמוד, אבל כל זה לא מעלה ולא מוריד מזה שיש איסור.

בס"ד

לשואל היקר, אני מבין שפער הגילים של חברך ואותה אחת שהוא מתכתב איתה גדול וזה מציק לך, למה? חשוב על זה.

ולגופו של עניין, פער גילאים של שמונה שנים אינו בהכרח גדול אם מבחינה אינטלקטואלית אין זה בא לידי ביטוי.

אולם הפרש גדול מאד (אני לא מעוניין להכנס למספרים) עלול לגרום לבעיות בזוגיות בהמשך הדרך, גם אם מבחינה

אינטלקטואלית לא תהיה בעיה.

אני מטפל כעת בזוג עם הפרש גילאים גדול (למעלה מעשר שנים). בזוג זה, הגבר מתקרב לגיל ארבעים וחלים בו שינויים פיזיולוגיים (שאין כאן המקום לפרטם) שמתסכלים את האישה ולא פעם היא אומרת לו: אני עדיין צעירה והחיים לפני ואם המצב כך עדיף שניתגרש.

יום טוב לכולם 

אמא שלי היתה קומונרית[הם הכירו בלי קשר לסניף...] בסניף שכמעט כל המדריכים

התחתנו עם חניכה מהקבוצה שלהם....

דוגרי,אם אתה אוהב מישהו  הגיל הוא לא מה שאמור להפריע לך!!

אני אישית לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהו שיותר גדול ממני ב-5 שנים אבל אמרתי לכם שאני צעירעה[15]

ולכן אני  עדיין לא "בקיאה"....

רק אמרתי מה היה בסניף של אמא שלי=]

בהצלחה!!!

מנסיונות לא נעימים שלי , אך בכלל- ההפרש נשמע מאוד גדול אא"כ הם הכירו וראו שהכיוון נח להם- אפשר לנסות..

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.