ומחפש מישהי חזקה..ויכול להיות שחשב שהתחזקת אולי..

אז ניסה שוב..

אבל למרות זאת..קחי את הכל ברוח טובה...ובעז"ה הכל בזמנו יבוא בשלום..

וגם אמרתי לו הכל בטלפון, שככה הוא יע הכל...

לא נורא

תודה לה'

כנראה שלא זה.

שיש עוד אנשים כאלה לצערנו.

חודש אחרי שאמר כן, ואז לא, בלי לנסות אפילו, אמר כן. קבענו פגישה, ורגע לפני מתקשר לבטל.

מי עושה דבר כזה??

אנשים, תפנימו, בנות זה לא שש-בש!!!!!!!

אבל אוהבת את הגישה שלך ומסכימה שהכל לטובה. לפחות אדם אחד ירד מהרשימה סופית.

לא יודע אם הוא רוצה/לא רוצה, מתאים/לא מתאים, בקיצור לא סגור, לא מסוגל לקבל החלטה ומפחד מכשלון. המשיכי הלאה ובהצלחה.

על האדם.

הוא לא רגוע, הוא מרגיש שהוא צריך להגיע להחלטה.

הוא מרגיש שהוא צריך להחליט אם הבחורה שלפניו, מה שהוא קלט ממנה, הרושם שהיא יצרה, על כל הכלול בה, האם זו הבחורה שהוא רוצה להמשיך איתה. האם זה הבחורה שהוא רוצה להכנס איתה "לקשר". ולא רק לפגישה ראשונה. 

והוא לחוץ, הוא לא מעוניין "לזרום" להיפגש שוב ולבדוק, לצאת לעוד פגישה ולתת לרשמים לשקוע. הוא רוצה להחליט עכשיו. וכלל הכוחות שבו צועקים, הוא מתקשה ליצור תפיסה נכונה של העומד לפניו, תפיסה בהירה של הגדרות, כזה שהוא יכול לעמוד מאחריו, וכזה שגם נשאר יותר מ5 דקות, כזה שהוא לא יתחרט עליו עד שישכח את כל הפרשיה.

לא פשוט לאדם להחליט החלטות גורליות במיוחד. כמה החלטות חשובות כבר עשיתם בחיים?

והנה מגיעה בחורה שמעלה את כל הספקות, שהבחור נזרק מצד לצד, במעגלים. והוא לבד, ובתוכו סערה.

אז מה אתם מצפים ממנו?

"להיות גבר!" להיות רגוע ושליו, לתפוס את העניין "בבגרות", להבין בדיוק מה עומד לפניו, ואיפה הוא עומד, ולעשות את הבחירה הטובה ביותר. אהם... להזכירכם מדובר בבני אדם. 

אז הוא יוצא לפעולה פזיזה. הפעולה יכולה להיות קביעת פגישה או חידוש הקשר, או ביטול פגישה וסגירת הקשר. שניהם יכולים להיות תוצאה של פזיזות ולחץ, ולאחר ההחלטה - התקווה שהוא ילמד לחיות עם ההחלטה. 

ואם יסגור את הקשר- מי יודע כמה התחבטויות וחרטה עוד צפויות לו. 

ואם המשיך - דבר לא נגמר רק נדחה קצת, והתקווה שישתחרר מהלחץ, ויוכל לקבל תמונה מליאה וטובה יותר שתעזור לו לפעול נכון, ותרגיע את הסערה. 

לא כל בחורה גורמת סערות, ויש בחורים שסוערים יותר או פחות. 

אבל זו כוחה של האהבה. 

משחקים פה עם הנפש של האדם, משחקים פה עם החלקים הכי פנימיים והכי עוצמתיים של האדם. 

רגשות חזקים כל כך באים לידי ביטוי, עוד לפני רגשות האהבה, רגשות הבושה, הלחץ, הפחד, ואילו מחשבות ממלאים את ראשו של האדם, ונותנים דלק לרגש, שלא לדבר על מכת הדמיון. 

ובכוונה אני מתאר את האדם כסוער. כי ישנם רגעים רבים בקשר, שבו האדם סוער. 

זה א' - להבין איפה האדם מתחיל.

אבל אפשר גם לדרוש מהאדם, אפשר לדרוש שירסן את עצמו. אפשר לדרוש ממנו לקבל החלטות, אפשר לדרוש ממנו שיהיה סגור על עצמו. אפשר לדרוש ממנו שיפעיל את השכל ולא ישקע תחת דיקטטורה איומה של רגש. 

אפשר לדרוש הרבה, והדרישות האלו אומנם מלכתחילה צריכים לבוא מהאדם עצמו אולם בדיעבד, בתור האדם השני בסיפור, את צריכה לדרוש אותם בעצמך.

את לא צריכה להסכים לצאת או להמשיך קשר עם בחור שלא עונה על הדרישות הללו, או דרישות אחרות שלטעמך הם עקרוניים ומוצדקים. 

 תסלחי לי שהחלטתי להאריך, אבל לא רציתי לענות כמחשבון, התהליך כאן חשוב הרבה יותר.

ותזכרי, חסרונות אצל אחד, הם יתרונות אצל אחר, והחשוב הוא שאת תהיי את, ולא תוותרי לרגע על עצמך, ושהוא יעריך דווקא אותך בשביל מה שאת.  

שיהיה לך המון המון בהצלחה!!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.