זה פשוט המשך של החשיבה של להוריד קצת את הרמה, כדי להביא אנשים.

מה שיוצר את התחושה של "מוזר", זה שתמיד אומרים ש

"אפשר לוותר קצת, כדי להביא עוד חניכים. אבל יש לנו גבול. למשל, לא נרשה לבת להגיע עם מכנסיים"

תמיד אנחנו לוקחים את זה כדוגמא, ופתאום אנחנו רואים שגם על זה מוותרים..

אבל בעקרון, דרכה של בנ"ע היא כל אחד לפי דרגתו. אם בני הקיבוץ הולכים עם מכנסיים, ככה זה אצלם, וככה יהיה בנ"ע אצלם.

השאלה היא איפה הגבול?

נכון שבנ"ע היא "תנועה של עם" אבל אנחנו בכולופן תנועה של דתיים..

וצריך לשמור בה על כל גדרי התורה!

זה שיש בנות שמגיעות עם מכנסיים ושהטיולים מעורבים כמעט לגמרי

באמת באמת מוריד את השם והרמה של בנ"ע!

הסמל של בני עקיבא זה שילוב של תורה ועבודה, והחלק של העבודה באמת בולט וחשוב בתנועה..

אבל מה עם החלק של התורה? למה לא מקפידים איתו עד הסוף?

למה בחלק הזה אנחנו מרשים לעצמנו לוותר קצת יותר?

(אני לא אומרת ח"ו שאין שום שמירה על התורה רק מחפפים בזה יותר..)

נקודה למחשבה..

למה התכוונו מי שהמציאו את "תורה ועבודה"?

כי סתם ככה, במקורות היהודיים, כשמדובר על "עבודה", ביחד עם תורה, מדובר על עבודת הקרבנות, או על המצוות.

מי שהמציא את המושג, סביר להניח שהיה תלמיד חכם, שיכול להורות לנו את הדרך.

אם כן, למה הוא התכוון?

שאין בעיה עם זה.

כל אחד שיבוא איך שמותר לו.

בני עקיבא לא צריכים לחנך אותי

אבל אם את רוצה להיות במסגרת כל שהיא את צריכה לעמוד בכללים שלה,

אם לא, אז בשביל מה יש חולצתנועה? ובשביל מה באים כחולבן? זאת אחת הסיבות,המסגרת..

וכמו שלאולפנא או ישיבה יש עקרונות וכללי לבוש ככה גם לפי דעתי צריך להיות לכל מסגרת אחרת.

אז בשביל מה את הולכת לשם?

מי שהולך לבנ"ע, צריך לדעת שהוא הולך להיות מושפע מהדרך שלה...

בשביל מה יש בנ"ע, אם לא בשביל לחנך?

נתנו "אישור" לזה?

ממש לא. [לפחות לפי הידוע לי.]

מה שכן, אולי לא מעירים להן, וגם זה אני בספק..

אני הייתי במחנה הרא"ה והיו איתי ברובע בנות מקיבוץ-והן הלכו עם מכנסיים כל הזמן,ואז שמעתי שמרשים להם..

אני גרה במקום שהוא כמו קיבוץ, למדתי עד כיתה ח' בקיבוץ...

גם בסניף שלי בנות באות עם מכנסיים ועד כמה שאני יודעת אד בנ"ע מרשים ל'קיבוצניקיות' (בנות מקיבוץ..) לבוא עם מכנסיים, הם חושבות שזה בסדר ללכת ככה וככה מחנכים אותם, זה לא אומר שלא מחנכים אותם על תורה!!

עד כמה שאני מכירה אות, וזה לא כ"כ פשוט ונח (במיוחד ככה בפורום) להסביר את זה... אני חושבת שיש להם מקום בבנ"ע ואין סיבה שלא יתנו להם לעשות את זה...

מקווה שתבינו ולא תתקפו אותי ממש.. 

המשך יומטוב לכולם!! 

בס"ד

סניף- כל אחד ורמתו הוא. וזה ייחודה של בנ"ע שהיא תנועה של עם.

אבל מחנה- זה מקום שמייצג את התנועה, וזה מקום שכולל את כולם. ולכן יש בעייתיות אם במחנה עצמו יש בעיות הלכתיות.

ב"ה יש אפשרות למחנה נפרד, וזה מוכיח שהתנועה לא מחבקת רק את הפרשנים אלא נותנת מקום גם לדוסים יותר.

לענ"ד במחנה עצמו צריכים להיות גבולות ברורים יותר מבסניף עצמו.

וגם בפן האישי- הדרכתי בסניף של בני העדה האתיופית ולא כל החניכות שלי הסתובבו עם חצאית. אבל היה ברור שאם את רוצה לבוא לסניף את צריכה לעמוד בכללים שלו. וכמו שלא מקללים בסניף או לא מרביצים (הלוואי..) גם לובשים חצאית!

לדעת שיש בנות שבאות למחנה עם מכנסיים בשעה שאני ר-ב-ה עם חניכות שלי על חצאית- זה קצת מתסכל..

אבל אחד מרכזי המחוז אמר לי בפירוש

שבנ"ע נותנת לגיטימציה לנעשה בסניף שלנו וכשאמרתי לו

"אבל העירו לנו -סניפים אחרים- על כך שלבנות של הסניף שלנו יש מכנסיים" הוא ענה לי

"אבל זו לא התנועה עצמה. אנחנו נותנים חופש לסניפים, במיוחד מהיישובים המעורבים.

לפני שנה וחצי כשהייתי במחנה מעפילים בני עקביא הוציאה לנו חולצות והיא הוציאה רק חולצות קצרות גם לבנים וגם לבנות 

בס"ד

והוציאו חולצות קצרות לבנים ו3/4 לבנות.

וגם לפני שנתיים חברות שלי חזרו ממחנה הרא"ה עם חולצות 3/4.

ככה שזה נושא די רגיש. מבחינתם, לא רק שבנ"ע "מתחרדת", עכשיו גם יגידו להם, המייסדים, שהם לא בסדר? זה די חוצפה...ואם בקיבוץ אין בזה בעיה, לא נראה לי בנ"ע יכולה להתערב

מה שכן- הם היו למשך תק' ארוכה ההגשמה העיקרית של בנ"ע.

אבל מה לעשות- זמנים משתנים, היעדים של בנ"ע השתנו, וגם הסטנדרטים של בנ"ע השתנו.

וסניפים כאלה צריכים להבין את זה, וגם הם לא מסכימים אידיאולוגית- יש עניין של כבוד לשאר הסניפים ולתנועה.

 אני אף פעם לא שמעתי על אישור של בנ"ע ללכת במכנסיים. מה שכן- לא מעירים. אבל אישור רשמי- לא ידוע לי..

כל המזכ"לים עד תש"נ (61 שנה) היו מהקיבוץ הדתי.

"תנועת הפועל המזרחי נחשבת למייסדת תנועת הנוער בני עקיבא"

                              (ויקיפדיה)

ברור שהסטנדרטים משתנים, ויש עניין של כבוד לתנועה. אבל יש עניין של כבוד גם להם. לכן, לדעתי, המצב שלא מעירים ולא מאשרים רשמית הוא טוב, ולא צריך להתחיל להלחם איתם על זה.

בנ"ע התחילה שכללבוש מכנסיים היה נחשב דבר צנוע. כולם התלבשו ככה ולא היתה שום פסיקה שיש בזה בעיה. כעת רוב מוחלט של הפוסקים פסק שזה לא קבוע ולתנועת נוער דתית יש מחוייבות להלכה. ול"באה מאהבה": יכול להיות. זה מה שהיה במחנה שלנו. וזה היה לכולם. (ז"א לא רק מי שרצתה יכלה לקבל קצר פשוט זה מה שהביאו), ומי שרצתה שמה שרוולון מתחת (ולצערי אלה היו מספר ממש מועט של בנות),
 

יש הלכה ואנחנו נלך לפי ההלכה! אנחנו לא יכולים לומר

ש"אם זה מקובל ללכת ככה בקיבוץ אז אפשר לאשר להם לבוא ככה למחנות"!!

כי אנחנו לא הולכים אחרי תרבות/אופנה/מה שמקובל-אנחנו

הולכים לפי ההלכה!

אז עכשיו תגידו-את הולכת על פי ההלכה ולכן את צריכה לבוא עם חצאית

ואנשי הקיבוץ לא הולכים על פי ההלכה ולכן הם יכולות לבוא עם מיכנסים

נכון?

אז ממש לא!!

לבני עקיבא יש אידיאל והוא-תורה ועבודה ולבינתיים בני עקיבא עושה רק עבודה

ורק תנועה של עם,ולא באמת הולכת על פי ההלכה שעל פיה היא אמורה ללכת!!

ההלכה היא לא רק של הדתיים היא של כל העם ואם יש לבנ"ע הזדמנות לזכות

חילוניות ללכת עם חצאית למה היא מוותרת עליה בכ"כ קלות?!

בני עקיבא סתם פחדנים!! הם מפחדים לומר את האמת שלהם!! הם מפחדים שיגידו-

בני עקיבא התחרדה!!

אז כן בני עקיבא נהיו יותר דוסיים!! זה רק מוסיף טוב!לא רע!!

אני מקווה שהובנתי ושבעז"ה בני עקיבא יתחילו לתפוס את עצמם בידיים

כי אם נמשיך ככה-בני עקיבא רק ירדו ברמה ובאמת חבל!!
 

נמאס לי מזה שכל אחד מהחבר'ה פה בטוח שהוא יודע את כל מה שהולך בבני עקביא!

אולי תסתמו כבר ותגידו תודה????

אנחנו לא אמורים לדון בפרוטוקולים של בנ"ע!

התפקיד שלנו, זה לדאוג שהחניכים שלנו מקבלים את מה שהם צריכים.. את החינוך שאנחנו רוצים!!!

תפסיקו לדחוף את האף שלכם!!!

באמת!!!!!

הגזמתם!!

גם הדיונים על המחירים, האידיאלים, ההתנהגות..

תסתמו ת'פה ותגידו תודה!

באמת שנראה לי שהגזמנו קצת בתלונות שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי נפסיק לקטר, ונתחיל מהדברים הקטנים שאצלינו

כמו למשל לדאוג שאצלך בשבט אין בעיות במקום להתלונן ולבכות שהכל לא טוב!!!!!!!!!!!!!!!!

עיצבנתם אותיי~!!!!

וגם הדברים הקטנים הם חשובים.
אבל אני כן מסכימה שיש דברים עקרוניים שבנ"ע, בתור תנועה דתית שרוצה להנחיל בתוכנו ערכים תורניים, לא יכולה לוותר עליהם. וזה נראה לי אחד החשובים שבהם.
אני לא אומרת שהכל לא טוב. ב"ה בנ"ע יודעת להנחיל ערכים. היא באמת תנועה אכפתית. אבל בכמה ערכים החשובים האלה היא יצאה תנועה שלא אכפת לה, תנועה שחושבת שהדברים האלה הם לא החשובים באמת והם כן חשובים!

ובקשר לשבט שלי. אני בהחלט חושבת שבנות משתדלות לצאת למחנות בצורה כמה שיותר צנועה. אולי לא תמיד צנוע לגמרי תמיד יש על מה לעבוד, אבל לא יוצאות עם מכנסיים. וכן גם בענינים אחרים תמיד יש עוד על מה לעבוד. זה נכון אז אפשר לעבוד גם במישור הפרטי- האנשים שמסביבנו וגם במישור הכללי יותר, זה לא נראה לי סותר.

בס"ד

רק שכדאי להבין שכל מטרתנו היא לטובה וביקורת בונה צריכה להאמר- אחרת, איך העולם יתקדם?

לכן יש עניין לדון על דברים שקורים בתנועה, ואולי גם כדאי להעביר את זה הלאה.. אני בטוחה שלרכזים מאוד חשוב לשמוע את דעת השטח.

* למיטב ידיעתי- בעיקרון, יש "אישור" לסניפי הקבה"ד. ככה זה היה לפחות בקיץ האחרון. [הייתה על זה כתבה ב"עמודים"..]

* מסכימה עם גרוס- זה לא שבנ"ע מצרפת ברוב טובה את הקבה"ד, צאו מהראש הזה.. הוא חלק ממנה, גם אם כבר לא הגרעין שלה. ולכן הדיון הוא לא על "האם לצרף סניפים כאלה לתנועה" אלא - "מה הגבולות של התנועה כלפי הסניפים שלה".

* לידע כללי- מבחינתם, זאת "סוגיה חברתית ולא הלכתית" וכו', ככה שהם לא רואים את עצמם כעוברים על ההלכה. [לא שאני מסכימה..]

ולשאלתך - לענ"ד צריך לדרוש את ההגבלה בתקיפות, אבל בצורה מכבדת ונשמעת.

וחוצמזה, לדרוש גם משאר הסניפים כמה שאפשר- מכנסיים זה לא הבעיה היחידה שלנו.

אף אחד לא באמת עושה משהו לשינוי חוץ מללחוץ על כמה כפתורים במקלדת!

את באמת רוצה לגרום לשינוי? לביקורת בונה? למשהו טוב?

הוראות:

תלחצי על הX האדום שלמעלה, זוזי אחורנית עם הכיסא, הרימי את רגלייך בקלילות ותלכי לעשות משו מועיל..

במקום לשבת פה ולנסות לברבר את השכל על כמה שבני עקיבא לא טובה, צריכה שיפור, שינוי, חידוש,שידרוג וכו' וכו' וכו'

באמת תעשי את זה!

אני מחכה לראותך אחד מכם עושה את מה שאמרתי..

אני יודעת על לא מעט מהכותבים כאן שהם פעילים בתנועה, ולא רק כותבים בפורומים - אלא עושים, והרבה!

לכל חניך יש השפעה, ובוודאי שלכל מדריך. אז בבקשה לא לזלזל..

וכן, יש גם חשיבות להצפת הדיונים האלה. כי אנחנו אלה שתכל'ס מרכיבים את התנועה, וחשוב שנדע מה דעתנו, שנדע מה דורש שיפור ולאן צריך להתקדם.

הפורום הוא בדיוק מקום לדיונים על מה טוב, מה צריך לשפר, ועל הדרך של התנועה.

כמובן- שאנחנו גם מאמינים שצריך גם לקום ולעשות, אבל אין שום רע גם בדיונים ובבירורים.

ובכל אופן- למה הטון המזלזל הזה? את מכירה את כל מי שכותב כאן ומה הוא עושה למען התנועה?

חבל..

שיהיה שבו"ט בע"ה!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.