ולפעמים גם שניהם...והשאלה השניה בשביל מה צריך ידידם (בנים)??זה תמיד מביא למקומות לא נכונים מבחינה ריגשית וגם מבחינה הלכתית...

ברגע שיש גבר ואישה את לא יכולה להגיד שזה לא יגיע לרגשות 'רומנטיים',

יכול להיות מאחד הצדדים שיתאהב או משניהם ביחד.

אכן,

ברור שיש מקרים שבחור ובחורה יחד ולא ייפתחו רגשות רומנטיים,

אבל מראש אי אפשר לתכנן את זה,

הגוף והנפש של האיש והאישה נמשכים אחד לשני בצורה 'רומנטית',

אצל כל אחד דבר וזמן אחר יעורר את זה,

ולא ניתן לדעת מראש מה הדבר שיעורר,

(הרבה פעמים גם אחרי לא ניתן).

שיהיה מכשול בלתי-עביר שימנע מהקשר להיות רומנטי (למשל - פער גילאים בלתי סביר, למשל, אורח חיים, למשל צד נשוי), ועדיף יותר מאשר אחד מהתנאים.

שלא יהיה מצב ושאיפה שמשהו יתקדם לכיוון הזה.

לצערנו, גם כל התנאים יחד אינם "בילתי עבירים".

הסייגים שקבעו חכמינו נצרכים ביותר.

ב"ה

לגבי "הצד הנשוי", וברשותך לא אפרט...

זה נראה לי הכי גרוע.

גם ידידים מאוד טובים שהיו לי- מהרגע שהם נישאו הקשר כמעט ניתק. זה נהיה לא שייך לחלוטין.

לי היו כמה ידידים בשנים האחרונות. אני לא בטוחה שזה הדבר הכי מוצלח, אבל הקפדתי על נקודה אחת-

המשותף לכולם היה שברור שכלום לא יוצא מזה:

או שהם חילוניים או שכבר יצאנו/בדקנו אפשרות כזו והיה ברור שזה פשוט לא.

(אפילו אז במקרה אחד נהייתה אפשרות פתאום. אבל בסך הכל זה עזר)

ככה ידעתי שזה הכי 'אפלטוני' שאני יכולה להגיע אליו.

שקשר כזה יסיח את דעתם, יבלבל אותם ויפריע להם מאוד בעתיד כאשר -ואם - יקשרו קשר של קיימא, איפה תעמוד ה"ידידות" העמוקה הזו?

במיוחד שאתם שומרי מסורת לא שייך ,למה לכם?

הרי אחרי המעשים נמשכים הלבבות למרות שלא התכוונתם שזה יוביל לזה.

לא. תמיד תמיד תמיד אחד מהם מתחיל לפתח ציפיות.

מנסיון עם כמה סגוים שונים של בחורים...

ואגב, גם הגברים שדיברתי איתם (דתיים, חילוניים, דתל"שים, וכו'...) על זה אמרו שזה דבר גרוע.

מכירה את המעגל הזה?

ידידות זו בעצם הושטת יד להליכה ביחד.

והליכה ביחד- תמיד, אבל תמיד יוצרת רגש כלשהו.

ממש מסכים אתכם.

לתשומת ליבך סילביה.

יצאתי פעם עם מישהו, היה טוב, היה מתאים יופי. אחרי תקופה לא קצרה, נפרדנו- כי לא היה רגש. (משני הצדדים)

וכל מי שהתייעצתי איתו אמר לי- אם עדיין אין לכם רגש, גם לא יהיה לכם. תוותרו. זה כבר לא יבוא. 

ופתאום כולם פה אומרים "אין מצב ששני אנשים יהיו ידידים ולא יתפתח בינהם רגש" 

ואני באמת תוהה לעצמי המון תהיות. על כל הנושא המורכב הזה..

אני יודעת מה היה חסר, אני הייתי שם

וכדרכן של ציפיות---- הן שואבות דמעות (עד אין קץ )

כי את עלולה לעמוד או להעמיד בניסיון לא קל.

ולמה בעצם כל כך חשובה לך הידידות הזו?

מה את אמורה להרוויח ממנה?

ואם היא נראית אופציה כל כך טובה למה לא לנסות ללכת על יותר מהתחלה?

ותמשיכי לשאול סילביה- עד שתביני

ויש דברים שעליהם אומרים ההורים "כשתגדלו תבינו"

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.