תקשיבו בעזרתו יתברך שנה הבאה אני באה לאולפנה ו...אנונימי (פותח)

יש לי כמה שאלות:
 

חשוב לי מאד מאד מקום חסידי, זה נראה  לי קצת מפריע שאין צניעות באולפנה... כי אני באתי וראיתי בנות עם חצאיות ממש ממש מיני, אלדין וכו.... מה אתם אומרות על זה?? לכם זה לא מפריע הקטע? (ברור שאני מבינה שצניעות זה לא דבר שמכריחים זה צריך לבוא מתוכך וכו' וכו'. אבל בכל זאת מוסד צריך שיהי לו כללי צניעות.. וגם הצניעות ממש משפיעה על הנפש.... אז בת שהולכת עם חצאית מיני, בסופו של דבר זה ישפיע.. וחבל )

 

ועוד שאלה.(סליחה שאני קצת חפרנית היום..) האם גם אתם קצת פחדתם בתור בנות בכיתה ח' לפני האולפנה?

זה קשה.. זה לעזוב את בכיתה שלך.. את הבית ספר המוכר שלמדתי בו שמונה שנים, ואם פתאום לדוגמא אז לא יהיה לי טוב החברות לא יביונו אותי.. לא ידעו מי האני שלי בשאמת..( מקווה שהצלחתי להתנסח..)

בקיצור.. אני רוצה לדעת האם גם אתם הייתם ככה.. או שזה רק אני?( ברור שכל אחת מתרגשת וקצת חוששת.. אבל אני לא מדברת על זה..)
תגידו את האמת!!!!!!!!1 גם אם לא פחדתם!

תודה רבה!!!!!!!!!

נתראה בעז"ה שנה הבאה..

ו. סליחה על השם משתמש הזה....(המבין יבין..)

אז ככה נשמה..שובי אמונה

בס"ד בר"ה

שאין צניעות באולפנה? ממש לא כל האולפנה ככה, כמה בנות בודדות. ובעינייך אלדין זה לא צנוע בעיניי בת אחרת זה צנוע.. ובעזרת ה' אם תבואי למעלה לבונה את תראי שאת לא יכולה לשפוט בת על פי לבוש.. את יכולה לראות בת עם נזם, אלדין, ויש לה יראת שמים מטורפת(שנזכה) והקרבה ענקית על א"י. ובאותה מידה מישהי עם מיני (שאין את זה בקושי באולפנה אולי אחת שתיים גג וגם מתחת הם יהיו עם מכנס) והיא מתפללת 3 תפילות ביום ועושה התבודדיות מה שמישהי שכלפי חוץ נראית דוסית והיא לא עושה.. אז לא שופטים ע"פי לבוש בכלל..!!

 

ואם פחדנו להיכנס לאולפנה..

זה ממש תלוי בכל בת, אני למשל באתי לאולפנה בלי שהכרתי מישהי אחת.. והשתלבתי מעולה..ב"ה

יש חששות לכל אחד לבוא למקום חדש זה בטוח, ועוד אולפנה נשמע מלחיץ.. אבל זה כיף!  תפללי על זה שיהיה לך טוב..

ובעזרת ה' יהיה..

שיהיה בהצלחה אחותי.. מחכים לך!

מסכימה^בצי.ג

וגם- באולפנא לומדים ממש חזק לפתח פתיחות מחשבתית לגבי בנות, בצורה כזו שזה לא יפריע לך להיות חברה של משהי עם חצאית מיני וגם של משהי עם חולצה עם גולף וחצאית שמטאטא את הרצפה.. ודרך אגב- יש כל מני דברים שהאולפנא כן מעירה עליהם בענייני צניעות, אבל זה תלוי לפי כל בת.

ולגבי הפחד מהכניסה לאולפנא- בהתחלה קצת חוששים (ואולי גם הרבה) אבל אח"כ משתלבים כ"כ מהר באולפנא שלא זוכרים את כל החששות האלו. ולאט לאט יכירו אותך טוב, ואפילו יותר טוב מהחברות של הבי"ס.

 

נשרוד איכשהו את השם..

בהצלחה ו.. נפגש בעז"ה שנה הבאה!

אולי גם אני באה!אנונימי (פותח)

ואני מתלבטת כי מקימים אצלנו אולפנית ואולי ,.

 

אז נראה כי מה זה אני רוצה

 

 

 

נשמה החיצוניות לא קובעת אני חמשושי ואני C הנהנת!!קטיה הדר
מדהים איך החילוניות והכפירה השפיעו עליכן.אנונימי (פותח)

לחשוב שאפשר להיות בעלת 'יראת שמים' ועם זאת ללכת בצורה פרוצה - עצם המחשבה היא מנוגדת ליהדות.

נשות ישראל מדור דור ידעו שהעיקר אצלן זו הצניעות, זה ה'א-ב של כל יהודיה, ובלי זה אין שום דבר, זה עיקר העיקרים, והכל נובע מזה.

 

יכול להיות שיש כאלו 'צבועות' שהולכות עם בגדים ארוכים אך לא נאמנים לה', אבל ברור שזה לא מעיד על הכלל.

 

הצניעות של האישה נמדדת בראש ובראשונה - בבגדים.

 

לא כמו שנהוג היום לחשוב, בהשפעת התרבות הקלוקלת של המערב, ש'לבוש לא קובע'.

 

הלבוש קובע ועוד איך:

 

א. אישה שהולכת לא צנוע - מעידה על עצמה שאינה מקשיבה לרצון ה' (בניגוד למישהי שאולי בסתר לא נוהגת כשורה, אבל לפחות מתביישת בזה) - וברור שאם היתה שומעת לה' - לא היתה הולכת כך.

 

ב. עצם זה שהיא הולכת ככה - גורם לה להרגיש חופשית מהמצוות - וזה עצמו פתח להרבה איסורים חמורים עוד יותר.

 

ג. זו לא רק עבירה פרטית שלה - זו החטאת הרבים - שזה הדבר הכי חמור שישנו - ורבינו יונה ועוד רבים אומרים שאישה כזאת תיענש בגיהנם על כל גבר וגבר שהסתכל בה (כמובן שאם היתה צנועה ובכ"ז הסתכלו בה - זה לא אשמתה כלל ואין שום תביעה כלפיה) וכבר קבעו חכמינו ז"ל ש'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'.

 

לעומת זאת ולהבדיל, אישה שהולכת צנוע כי כך ציווה ה' (ולא מטעמי אופנהוכו' למרות שגם זה עדיף על כלום) - ברור שזה מעיד שיש לה יראת שמים - וגם אם יש לה נפילות בדברים אחרים - בזכות הצניעות שזה העיקר - היא תתחזק בכל.

 

בכלל, כל הקטע של החינוך ל'פתיחות מחשבתית' כ"כ כ"כ מנוגד לתורה.

התורה מצווה לא להתחבר לאלו שאינם הולכים בדרך ה' - וברור שמי שמתחברת להם, תיפול גם היא, והיו אינסוף מקרים כאלו,ולא צריך להאריך בזה.

 

היום הכל כ"כ התעוות - שכאשר רואים כאלו שמוסיפות על עצמם כיסויים ומהדרות בקיום התורה - במקום להעריך אותן ולשבח אותן על כך - מתמלאים אליהם בתיעוב ושנאה משל היו פושעות, ואילו את אלו ההולכות בצורה מזוויעה ומפרסמות את עצמם ככה לאלפי אנשים - מגלים הבנה ו'פתיחות'.

 

וכל זה נכון בעיקר לגבי בנות דתיות.

שהרי, מי שגדלה בבית בו הורגלה ללכת בצורה מסויימת -  עושה זאת כנראה כי כך עושים כולם בסביבתה, ויתכן כי מעולם לא עלה על דעתה לחשוב על כך, אך לעומת זאת שלא הורגלו ללכת בצורה לא טובה, ופתאום החלו ללכת כך - כמובן שזה מעיד על בעיה הרבה יותר גדולה.

 

הלואי וכולנו נעשה רצון ה' יתברך בשמחה ובאהבה.

 

גם להוסיף יותר מידיאליש123

זה לא צנוע

למשל ראיתי כמה פעמים אישה שלבוה עם רעלה

לא שמכסה את כל הפנים אבל את הצוואר והייתי בטוחה שהיא ערביה

ופתאום יורד אחיריה מהאוטבוס ילד חמוד עם פאות

לדעתי זה פי 4 לא צנוע כי זה גורם דווקא לאנשים להסתכל זה בדיוק כמו להתלבש צנוע אבל בצבעים זורחים מאוד

חוצמזה שהכל אסור לנו

לשיר לרקוד

לזוז זה גם לפעמים לא בסדר

ואפילו להציץ ממאחרי המחיצה זה גם אסור

אז בנות מתמרדות להוסיף ולהוסיף לא מתאים לכל אחת

ולדעתי אסור לנו לשפוט אותם כי כל כך קל יותר לשם את עצמך במסגרת לא מחייבת שאם את לא עושה משו (למשל לא להתפלל בבוקר) את לא צריכה להרגיש כל הזמן לא בסדר.

ומכנסיים זה הרבה יותר נוח

צניעותתוף מרים

זה נכון מה שאת אומרת אבל אני לא מסכימה איתך בהכל...

וחוץ מזה יש בנות שאם הם הולכות ככה זה לא סתם והמסגרת של האולפנה מתאימה גם לבנות שאם הן לא תהיינה באולפנה הן תהיינה במקומות יותר גרועים אז עדיף לבוש לא צנוע ומסגרת דתית מכלום.

זה נכון אבל יש גם צד שני.אנונימי (פותח)

אמנם יחסית זו אולפנא ברמה תורנית יותר גבוהה מהרבה אולפנות, אבל מצד שני - יש בנות שהתחילו לעשן או לשים נזם (בעיני אלו דברים לא חיוביים) בהשפעת חברותיהן לכיתה שם.

 

האמת, כמעט ואין אולפנא שבה באמת הולכים כמו שראוי ללכת, אולי 'רעיה' וגם בזה אני בספק.

האופנה והתרבות חדרו כ"כ עמוק עד שכמעט אין מי שניצל מהם, ואשרי אלו שזכו ללכת בדרך ה'.

אוף סליחה שאני ככה תוקפת אותך- אבלילדה סוכר

יש לי חברה שלומדת ברעיה והיא אומרת שגם אצלם מעשנים!!

כן מה שאת שומעת, וזה לא שהן מנסות להסתיר את זה-

יושבות במירפסות של הפנימיות -ומעשנות

וההנהלה לא מעיפה אותן אלא רק "מדברת"  איתן

האולפנה שלנו לפחות לא מסכימה לעשן בשטח שלה...

מזה משנה איפה מעשנים ואיפה לא-אנונימי (פותח)אחרונה

אנחנו לא מחפשים ת'בעיות כמו שלנו במקומות אחרים על-מנת להגיד:"זה לא רק אצלינו" פשוט מנסים לפתור ת'בעיות וחלאס עם זה.....אני שונאת את הבחבש הזה....די!!!זה גורם להוצאת לשה"ר על האולפנות על עצמינו...וכו'...וזה ממש חבל..אז די...באמת-בואו נפסיק עם זה!!זה נראה לי לא תורם כל הקטע הזה...

מקווה שהסברתי את עצמי נכון.....................

סליחה שאני שואלת... אבל את לומדת באולפנה שאת ככהילדה סוכר

שופטת אותנו? אני ממש מסכימה איתך שהצניעות והבגדים מראים על הפנימיות ברוב המיקרים

כן אני ממש מאמינה בזה (ובאולפנה זה עוד יותר התחדד לי)

שיכולה להיות בת צדיקת יסוד עולם שקצת קשה לה הקטע של הצניעות!!

לכל אחת קשה לבצע מצווה זו או אחרת וזה ממש פוגע שאת ככה מכנה אותנו

"מושפעות מחילוניות וכפירה" ואני חושבת שזאת צורת התבטאות בוטה ופוגעת.

אם היית מסבירה את הדברים לא בצורה יותר נעימה

אני חושבת שהיו גם יותר ניפתחים לדברים שלך.

 

מוזמנת בכיף לדבר איתי באישי אם משו עדיין מפריע לך

 

שבוע טואוב לכולם!!!

הבהרה חשובה!בצי.ג

אני לא חושבת שמי שהולכת עם בגדים לא צנועים ומתנהגת בצורה שלא ככה יהודיה צריכה להתנהג ראויה להערכה. אבל אני לא חושבת שיש מקום לזלזל בה, לקטלג אותה, לסלוד ממנה או כל מיני דברים שיש דוסיות שעושות כלפי בנות כאלה (ולא נראה לי שגם שובי אמונה התכוונה שהיא מעריכה את מי שיש לה יראת שמים וזה לא נראה כלפי חוץ.) והעניין זה להבין שיש פה אור אלוקי מטורף שלא נמצא בלבושים הכי טובים בעולם, אבל זה אור. ואני לא רשאית לזלזל בו. וזה לא ענייני איך שהיא מתלבשת. אולי זה מאוד מפריע לי, אבל זה לא מתפקידי להעיר לה, חוץ מלפעמים שזה כן יכול להיות במקום.

כל מה שאני אומרת עד כאן לא אומר שאני נותנת לדברים כאלה מקום, אלא מתוך נקודת מבט של מה יכול להועיל להתקדמות שלה ושלי. ולא, זה לא הלך הרוח המרכזי באולפנא ללבוש בגדים לא צנועים וכו'.

הפתיחות שאני מדברת עליה היא לא כלפי הדברים שאנשים כאלה ואחרים עושים שאני לא מסכימה איתם ולא נותנת להם מקום, אלא כלפי האנשים. זה לא בעניין של לדעת להכיל את התהליכים שאנשים עוברים אם אלו תהליכים של שקר שבד"כ לא מובילים לטוב בכלל אלא רק להפך מזה.

ובעז"ה שנזכה כולנו להתקרב הכי שאפשר לאור האלוקי. כל טוב!

אני מבקשת סליחה.אנונימי (פותח)
אני סולחת (אם בכלל נפגעתי..) איזה כיף שהובנתיבצי.ג
באמת סליחה שככה תקפתי אותך..{=ילדה סוכר
חח... אני זו שצריכה לבקש סליחה. תודה בכולופן.אנונימי (פותח)
מסכימה עם אתכסייא(לא בהכל.)אנונימי (פותח)

נכון, זה מרתיע לקורא תגובה כזאת ארוכה אבל  בקשה תקראו זה חשוב! סליחה שחפרתי שם...

היום יש נשים רבות שיכולות להחליט: אני צנועה בנפש . מתפללת שלוש פעמים ביום, טובלת, מברכת מאה פעמים, נותנת צדקה, עוזרת לכולם, מקימת את כל המצוות, מקימה גמ"חים.(כמובן שהכל מוקצן אז לא להיבהל..)

אבל לא מתאים לי ללכת עם חצאיות אחרי הברך ושרוולים ארוכים, למה?? כי קשה להם ללכת ככה צנוע  והן אומרות ה' רואה את הפנימיות שלי הוא לא צריך את החיצוניות.

 

נשמות: אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים. לקפוץ מאחד לאחד....

נכון. ברור שעדיף את זה מכלום,  ומאשר להיות כלי ריק לגמרי!!! ואני תמיד תמיד משתדלת לראות רק את הפנימיות ואני גם יודעת שזו הדרך של האולפנה.... אבל היום זה נהיה כזה IN להיות צדיקות מבפנים אבל ללכת איך שרוצים!

זה לא הדרך שלנו!! אני חושבת שהחיצוניות הרבה פעמים צריכה לבטא את הפנימיות! וכמה שאומרים שהחיצוניות זה כלום. אני לא ממש מסכימה כי זה כן חשוב להיראות צנועה. אנחנו בנות של מלך. ולא סתם מלך, או איזה מלך!!!, נכון! זה קשה לכל אחת מאיתנו יש את הנסיונות ללבוש את זה ואת זה... וקשה לכולנו למצוא בגדים צנועים!! (כן! כן! הגענו למצב כזה שכמעט ואין בגדים צנועים בעיר.. כן חוץ מאותנטי ובת עין ועוד כמה בודדות...) וזה באמת באמת בעיה ללכת עם חצאיות קצרות... ואני אפילו לא מדברת על הבעיה לא ללכת עם גרביים....

אי אפשר. בת צדיקה צריכה גם מבחוץ להיראות ככה...

 

אני אשמח לתגובות!!!!!!!

 

בעז"ה שנה הבאה נתראה באולפנה! אני אהיה חמשושית!!!!!!!

חחחחחחחחח.... בסוף לא יצא לי בכלל תגובה ארוכה...אנונימי (פותח)
יפה!אנונימי (פותח)

כתבת ממש נכון ואמיתי!!!!!!!!

 

ודרך אגב אני גם נרשמתי לאולפנה לשנה הבאה.........................

 

אז בע"ה נתראה...

הי גם אני באה שנה הבאה בעז"ה!! איך קוראים לךמוחין דקטנות

את יכולה להגיד לי באישי אם לא בא לך להזדהות!!!

וווואו..יהיה מעניין לראותותכם בשנה הבאה...ילדה סוכר
תודה, נשמה!!מוחין דקטנות
יאו! אני מסכימה איתכן.בצי.ג

רק אמרתי שמתרגלים לראות את הפנימיות של כל אחד. זה לא מצדיק אמירות של פנימיות שנוגדת חיצוניות  וכאלו.

את באמת צודקתתוף מרים

ועל זה נאמר שהחיצוניות תושפע מהפנימיות ואמן שזה מה שיקרה לכל אחת ואחת ולא להיפך שהפנימיות תושפע מהחיצוניות

אחחחמקפיצים נטושים

פעם היו בנות אולפנה בפורומים (ככל הנראה - אם לא למה הם קיימים)? היום הכל נטוש. נטוש. נ-ט-ו-ש......

..אנונימי (פותח)

זה מבאס אותי

אוףףף.

יתכן שהפורום הזה נטוש?!?אנונימי (פותח)
חייבת עזרהנפשי ערגה
איך קוראים למורות של שכבת יא?? דחוףףףףףףף
השנה?אנונימי (2)אחרונה


איזה טוב השם!איזה טוב השם!
כבר קבענו פגישה רביעית ב"ה!
לא מובן מאליו בכלל..
תודה להקב"ה שמוביל אותנו צעד אחר צעד..
שמוביל אותי לאיש שלי- לזיווגי ההגון..
אני מצליחה להיות אני
ברוך ה'. זה כל כך לא מובן מאליו.
מרגישה בנוח להביא את עצמי. לא מנסה להסתיר חלק ממני.
וזה כיף, זה משמח, זה בריא.
לומדת לקבל את עצמי באהבה
שלא כל טעות או חוסר תגובה מצידו, זה אומר שהכל נגמר והלך הכל
אפשר לשחרר. הכל בסדר ב"ה, הכל בשליטה של הקב"ה
בתמימות הוא לא ענה. לא בכוונה או במחשבה שלילית עלי..
ה' תכוון אותי בבקשהה!!!
להמשיך??
הוא נראה בחור טוב וטוב לי איתו
ב"ה
אבל הקטע של המשפחה..
מה עושים?!

ממה שאני חשבתי, זה שלבעלי יהיה משפחה חמה ואוהבת וזה ישלים את הפערים של מה שהיה לי במשפחה.. את החסכים.
כי גם לי המשפחה זה לא המקום הכי וואו והכי אוהב ותומך. אז כאילו גם להיכנס למקום כזה?
השאלה אם זה המקום.
אם היא אישה נעימה ואוהבת ורכה
או ביקורתית ולחוצה.

וגם עד כמה זה השפיע עליו- מה ההשפעה וההשלכות של מה שהוא עבר - הגירושים של ההורים, לחיות בלי אבא. איך החסך הזה השפיע עליו בחיים ? ביטחון, יציבות וכו'..

וגם בא לי להרגיש שהוא חושב עלי מעבר. שולח הודעות סתם ככה ולא רק כי צריך לקבוע..
אני אגיד לו את זה נראה איך הוא יגיב. זה חשוב לראות מה הוא עושה עם המידע..
כמה הצרכים שלי חשובים לו.
תודה לה'איזה טוב השם!
הוא כזה חמוד ומקסים. וגם שלח הודעה עם סמיילי אז בכלל.
חמוד..
אחרי שדיברתי איתה פתאום זה קרה להפתעתי.
מרגישה טוב איתו
עם עצמי ועם משפחתי קצת פחות
קשה לי עם **** שהוא ככה. כאילו מה?! זה מעצבן. תהיה נורמלי יואוו. איך אפשר להכיל את זה..
גם איך מספרים על זה
וקשה לי עם המריבות שלהם. קשה לי עם חוסר ההבנה שלהם. עם האווירה הזאת.
מרגישה שאני לא מחבבת את המשפחה שלי ומרגישה לא בנוח להכניס לשם מישו
וגם את איך שאני מגיבה לדברים
שכאילו אני נהיית עצובה מכל מיני דברים שקורים בבית ופתאום מרגישה חוסר ערך כשההורים רבים או שהוא עושה מעשים כאלה או שהיא מתנהגת בצורה כזאת והאח השני שמתעצבן
כאילו בחייאת, מה הלוז.
וכאילו זה שאני לא שלמה עם זה ומתביישת בזה זה עוד יותר מבאס , כי אני רוצה להיות בטוב עם החיים שלי ולשדר את זה לבחורצ'יק.
אני מרגישה שזה תלוי בהסתכלות שלי.. בפרשנות.
כל דבר שהוא עושה שהוא מוזר אני ישר נחלשת וזה מוריד את כל המצברוח
או כל דבר שהיא עושה
או כל מריבה של ההורים
וכדי לשמוח ולהירגע אני רוצה לפרש את זה כמשהו מדוייק. שזה לא סתם קרה וקורה אלא זה מדוייק מהקב"ה וזה מה ש*צריך* להיות.
כן כן זה מה שצריך להיות בדיוק.
וזה לא טעות. זה מדוייק.
כל דבר שקורה כאן הוא מדוייק לי. לחיים שלי, למסלול שאני צריכה לעבור, כדי להגיע לזיווג שלי.
והאיש שלי ירצה אותי בדיוק ככה.
זה מה שהפך אותי לכזאת מדהימה ומיוחדת ובעלת רגישות ומידות טובות. אין לי מה להתבייש. אם מתביישים זה אומר שאולי יש כאן טעות. אבל אין מה להתבייש כי אין כאן שום טעות. זה רצון ה'.

וכאילו המשפחה שלו נשמעת לא המשפחה הכי בריאה שיש, אבל זה לא שהמשפחה שלי מושלמת אז מרגיש לי יותר בנוח לשתף אותו בזה מאשר מישהו שהמשפחה שלו בריאה.
אבל להיכנס למקום כזה?
זה יעשה לי טוב?
זה נכון לי?
מספיק המשפחה שלי עם הקטעים שלה, להיכנס לעוד משפחה עם בעיות?
אני לא יודעת.
אני מאמינה בהקב"ה שכל מה שיהיה זה מדויק ולטובה. אם זה צריך להמשיך זה ימשיך ואם זה צריך להסתיים זה יסתיים בקרוב.
והכל בחסד וברחמים ללא שום ייסורים ועיכובים וחולאים רעים אלא רק בשמחה ובטוב לבב.

שיהא הכל נחת רוח אליך
ריבונו של עולם, את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה
עשה רצוני כרצונך

אז ככהאיזה טוב השם!
עין טובה.
קודם כל על עצמי!
כן על עצמי.
על מה שיש לי, על מי שאני, על המשפחה שלי. להבין שזה מדוייק ולחפש את הטוב.
מהסתכלות ופרשנות שלילית להסתכלות ופרשנות חיובית.
זה הסוד.
כי זה המציאות, זאת אני וזה המשפחה שנולדתי אליה.
אין טעות.
זה מה שצריך להיות. עם ההורים האלה, עם האחים האלה.
בואו נבין למה זה טוב. כי זה טוב! זה לטובה אמיתית!
הכל מושגח.

איזה כיף יוהוו.

במיוחד שכל הדברים האחרים נובעים מהזיווג. גדלתי דווקא למשפחה הזאת בשביל הזיווג שלי. ולמדתי דווקא שם בשביל זה. וכו' וכו'

אז אני רוצה לשמוח במשפחתי ובי
בואו נתחיל.
למה זה טוב?

איזה אלופה אני.איזה טוב השם!
אני אדם טוב עם לב טוב ומידות טובות. חייכנית ושמחה. יש לי עין טובה. רואה ומחפשת את הטוב. בחיים שלי, בעצמי, באחרים, בסיטואציות. מוצאת טוב.את ההשגחה. ממש משתדלת לחיות באמונה שהכל מדויק מאבא שבשמים לטובתי !! אין טעויות! מתחזקת באמונה. שהנה זה שהוא עוד לא ענה להודעה זה לא שקרה משהו. זה פשוט כי ככה הקב"ה ורצה. כנראה נכבה לו הטלפון, כנראה הוא לומד, כנראה הוא עוזר שם, כנראה שכח. יש סיבה וזה רצון ה'. וזה מדויק שזה ככה(:
ואני שמחה בזה.
ברגע שזה צריך להיות זה יהיה.
איזה מתוקה אני שככה אכפת לי מבן אדם אחר
מאיפה להתחיל?
אדם שמח וטוב לב, שתמיד המניעים שלו חיוביים וטובים, תמיד רוצה לעזור ושיהיה טוב. להרגיע את הרוחות, לקחת אחריות. להתקדם, להשפיע טוב, להאמין בטוב, לעשות, לפעול, לדייק.
יש לי אנרגיות חיוביות. אני מקשיבה קשב רב. יש לי ראש גדול. צנועה, ענווה. לומדת להבא. דנה את עצמי לכף זכות. רואה בעצמי את הטוב. יש לי כוחות אינסופיים. שיכולים להחיות!! יש לי רצון חזק. טוב. הערכה, אהבה אינסופית. הוצאה של כוחות מן הכוח אל הפועל. חיים של טוב . דאגה לזולת, ולצרכיו. דאגה לעצמי ולצרכיי. מודעות עצמית גבוהה. חיבור לעצמי. חיבור לבורא. פשטות, איזון. השתלמות. השלמה. למידה. חיזוק. אני לא מתייאשת אף פעם. מתחזקת באמונה וביטחון. מתייעצת. מתפללת. זהב.
רוצה להסתכל על עצמיאיזה טוב השם!
מנקודת מבט חיובית. ולהאמין שככה מסתכלים עלי. כן גם אם לא ענו לי להודעה.
זה קצת מתסכל שהוא לא ענה. תענה כבר יואו.
למה אני חסרת סבלנות?
כי זה מרגיש לי שהוא שם אותי בצד, שאין לו כוח אלי, שהוא חזר בו, שהוא שכח אותי, שאני סוג ב'.
וכאילו מה כבר הבעיה לענות ?
מה הסיבה.
אני מבינה את הקושי זה באמת מתסכל שלא עונים לך במיוחד שכאילו מה הבעיה.. הרי עניתי לו כמה דקות אחרי. אולי הוא נזכר בדברים שליליים עלי..

אבל מה הסיכוי נשמה. שככה תוך שניה הוא יחזור בו ולא יהיה לו כוח? הוא רוצה את הקשר חיים. הוא רוצה להמשיך כרגע. אז תנסי לפרש את זה בצורה חיובית כי זה האמת. גם פעם שעברה חשבת כלמיני מחשבות , ובסוף הוא ענה שהוא שכח. תדוני לכף זכות ותפרשי את זה לא לרעתך אלא לטובתך.. גם מתוך אמונה שזה רצון ה' וגם מתוך כך שזה מתמימות ולא מכוונה רעה.
יהיה לך יותר קל.

גם בנושא של המשפחה
יש כ"כ הרבה דברים טובים במשפחה שכל כך לא מובנים מאליהם. והכי קל ופשוט זה לשכוח מהם ולהסתכל על הרע. אבל זה סתם מבאס וזה פשוט שקר לעשות ככה.
תתמקדי בחיובי!!!
זה הרוב!
כן. וזה מדויק.
מה חיובי?
המחויבות להלכה, זה שגדלתי במקום די תורני, גיסות מדהימות, שפע של לקבל מה שאני רוצה, דאגה לצרכים הפיזיים, מטבח לרשותי, חונכתי במקום טוב, שכנים מדהימים, אמונה בה', מסירות נפש על מה שנראה כטובת הילדים, חינוך לעשיה בלי להתייאש, שנותנים לי לצאת עם בחורים משם, ו*****. יש צחוקים, יש אוכל, יש הקפדה על הלכה. יש **** חמודה שנהנות ביחד ב"ה. שמקבלים ממני ואני מכניסה כלמיני דברים לבית. חדר לבד. משופץ. נותנים לי עצמאות.


סהכאיזה טוב השם!אחרונה
יש להם לב טוב. הם רוצים את טובתנו גם אם יוצא להם לא הכי טוב.
גם אם הדרך שגויה. אבל זה מכוון.
נבניתי מזה ואני נבנית.
ב"ה.
רגישות, עומק, עין טובה, הערכה של כל דבר, תשומת לב לפרטים הקטנים, רצון להתקדם, צורך באהבה ובחיבור , חיבור לה', בריאות ודיוק בחיים.
ברור לי שזה מאיך שגדלתי.
מודה על זה. גם על הקשיים.
אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימון


אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימוןאחרונה


אני שמחה וגם חוששתאיזה טוב השם!
שמחה שהיה טוב, שהוא רוצה, שאני רוצה.
מודה לך ה' שהייתי אני ומחוברת לעצמי. משוחררת ואמיתית.
וקצת מפחדת שיואו.
מה יהיה
הוא שלי או לא?
מה יהיה .. אני אהיה בטוב עם עצמי או לא
משו בתוכי רוצה שהוא ירצה
אבל יותר רוצה שהקב"ה יעשה כרצונו
איזה כיףאיזה טוב השם!
הוא שלח הודעה..שיואו=)
מרגש ממש!
גם נשמע מתחשב כזה שאכפת לו.
אני רוצה להיפגש. אני רוצה לדבר איתו.
יש לי רצון לזה
משהו חדש מתחיל
איזה יופי. ב"ה ממש(:תודה לה'. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!

רוצה לבוא נקיה
לבוא בטוחה
בטוחה בטוב שלי. בטוחה ברצון שלי. בטוחה שאני באה עם עצמי ושאין לי שום צורך לרצות אותו.
להביא את עצמי בפשיטות, בלי חכמות. כמו שאני. מה שאני מרגישה, מה שאני חווה, עם איך שאני בפגישה. זה הכי טוב, זה מה שצריך להיות. זה המצב וזה הסיטואציה וזה טוב.

בנקיות
בעין טובה
בעיקר על עצמי
גם עליו.

עין טובה על עצמי, רואה אותי.
כן אני רואה וזוכרת שהיום התייחסתי ל**** בצורה מדהימה. ששיניתי צורת הסתכלות עליו. ממש השתדלתי והתאמצתי לראות את הטוב שבו, למצוא את הנקודות הטובות ולהעצים אותם, להתמקד בהם ולהסתכל עליהם בזכוכית מגדלת.
לראות את החסרונות זה לא חידוש, לכולם יש וזה ידוע שזה קיים. זה הרגיל. החידוש הוא להתמקד בדברים הטובים, מה כן עשיתי, להעריך את עצמי על מה שעשיתי ולהתמקד בזה. ממש להעצים את זה להעריך את זה, להתפעל מעצמי. וואו איזה אלופה שככה עשיתי את זה. ואת זה. ואת זה.

איזה אלופה אני שממש חשבתי מה אני יכולה לשנות ביחס שלי ל**** כדי שהוא יתקדם , כדי להגיע אליו ולגרום לו לרצות להשתתף
איזה אלופה אני שחזרתי הביתה אחרי מלא זמן והכנתי מרק למרות שהייתי שפוכה מעייפות
איזה אלופה אני שהלכתי ל*** ושיתפתי אותה. למרות שהייתי רעבה ביותר.
איזה אלופה אני שאמרתי לשי את התשובה למרות שלא הייתי צריכה.
איזה אלופה אני שעזרתי לנאו נאו עם להעתיק מהלוח והקראתי לו למרות שלא הייתי צריכה! גם על זה ששמתי לב בכלל, שהייתי אכפתית ועשיתי מהלך שלא מצופה ממני לעשות, מעצמי ומרצוני האישי! וגם על המהלך עצמו, על חשבון ההפסקה שלי עוזרת לילד בלי שחייבת. כי אכפת לי. כי אני רוצה לשמח אותו. זה עושה לי טוב על הלב.
איזה מדהימה.
כמה אכפתיות. כמה רצון לעזור. כמה ראייה של האחר וראיית צרכיו והשתדלות למען זה. לעזור במה שיכולה בשמחה.
מוצאת ומפלסת את דרכי אל הילדים שצריכים עזרה. בשמחה וברצון!
וואוו אני ממש גאה בעצמי, אני מדהימה ואלופה ותותחית !!!!!!
איזה מידות טובות, איזה הסתכלות רחבה, ראש גדול, כלליות!
ממש בעלת חסד עצום ורב!
וגם זה מחיה אותי, נותן לי משמעות, משמח אותי , אני רוצה בזה וזה מדהים ועצום.

איזה אלופה אני שאמרתי ל**** שהוא אלוף! ככה באמצע החיים בלי קשר לכלום. לשמח אותו, לעזור לו לראות את הטוב שבו. ואז גם לע**** ששאל בצחוק אם דיברתי אליו. וכן אכפת לי גם ממנו. הוא לא בשבילי סתם עוד ילד מהכיתה. הוא אוצר. הוא חשוב בעיני.
איזה אלופה אני שאמרתי ל**** דברים טובים ודיברתי אל ליבו שהוא ילד חכם וזה קטן עליו ותוך שניה הוא מסיים. בוא אני רוצה לכתוב לאמא דברים טובים, תראה איך אתה מתנהג יפה.
ככה מהלב שלי ללב שלו. בלי לאיים, בלי להבטיח הבטחות ונסיונות שכנוע.
בפשטות מה אני חושבת עליו ומה אני רוצה להגיד לו, מה שיעזור לעשות מרצון. מה שיחזק אותו.
וכן זה לא תמיד טבעי זה משהו שרוכשים, זה משהו שמנסים ומשתדלים מאוד לשים עליו את הפוקוס וזה לאט לאט נטמע ונהיה הרגל בע"ה.
איזה אלופה אני. ככה בלי שום סיבה מסוימת. כי אני אלופה.
אני אוהבת את עצמיאיזה טוב השם!אחרונה
אוהבת את הלב שלי
את הנשמה שלי
את התכונות שלי
את האמונה שלי
את הדבקות שלי
את החכמה שלי
את החיבוק שלי
אותי.
כ"כ מיוחדת ומדהימה ומהממת ורצויה וטובה!
כ"כ יקרה וחשובה ומתוקה ונעימה!
אוהבת אותי
אוהבת כלכך
אור גדול שאני
אור מאיר
אור חשוב ומשמעותי
שהקב"ה שם בעולם
אור שמאיר את האפלה
אור שצריכים פה בעולם
הנקיות והטוהר. הזכות.
איזה זכות להיות אני
להיות בחברתי
להקשיב לי
לשמוע אותי
הקב"ה רוצה אותי כאן, נוכחת, מדברת, משתפת, נמצאת.
עם כל הרגשות והמחשבות שיש בתוכי שהם מדויקים לי

אולי יעניין אותך