ולהחליט לשתוק על משהו אחר

לא התחכמויות שבשתיקה...

אם לא הבהרתי מספיק טוב- אני רוצה להימנע משתיקה... השאלה איך עושים את זה? על איזה נושאים אפשר לדבר במצב כזה? איך יוצאים מזה??

סטופ.

סתם.

אבל כן... אפשר להתחיל משחק טיפשי (ארץ עיר, אישיות)... אפשר להעלות נושא סתמי או עמוק (אני פעם חתכתי שקט עם השאלה- למה בחושך האורות הרחוקים זזים... (התשובה- רוח..) ומזה נפתחה שיחה בהתחלה טיפשית אבל נהיה רציני..)

ובכלל- לפי דעתי, צריך פשוט לזרום. לא להיות כ"כ רציני.

דייט והכל.. אבל עדיין. מותר גם להנות.

כשזה קורה לי, אני פשוט אומרת מה שאני חושבת, גם אם זה שטויות (בפרופורציה..)

נראה לי שלא חייבים להפציץ בנושאים אולטימטיביים מרתקים וכנות זה דבר מקסים ומקרב

בכל מקרה הנה כמה אופציות-

*לדבר על איך את מרגישה בהקשר של המקום, הנושא הקודם, וכאלה

*לגלוש אסוצייטיבית-אני לא כ"כ אוהבת, אבל זה הכי עובד בסיטואציה (יו, האיש הזה מזכיר לי ההוא שעבדתי אצלו, סיפרתי לך על הזמן הזה? אז גיליתי שאי אפשר לעשות עסק עם חברים...

*לדבר עליו-זה הנושא שהכי כיף לו לדבר עליו, על ההצלחות שלו, כן? לא ההפך

-חברה שלי היתה מכינה רשימה של נושאים שמעניינים את שניהם-גם אופציה.

בהצלחה

לומר דברים מצחיקים, כי זה גם ככה מביך לשתוק.

אז נגיד לומר- רואה את הילד ההוא? בטח הוא הולך ל*** ומחכה לו שם ***, ואחרי זה הוא יגיד לחבר שלו שקוראים לו *** ש*** וכו'..

אפשר תמיד לדבר על פוליטיקות,

לעשות תחרות פאדיחות,

לשאול איזה שאלה עמוקה או שאלת גוררת דיונים (פייסבוק, חברה מעורבת, בנ"ע/אריאל..)..

אפשר להתחיל ללכת..

(אם תרצי עוד תגידי, יש לי מלאי)

בהצלחה!

על מה שאת בד"כ מדברת ביום יום. 

הרבה פעמים אנשים חושבים שהם צריכים לדבר על נושאים "חשובים", בשביל לבדוק שאתם באותו ראש, כאשר עם קצת הרבה כנות, זה בכלל לא נושא שתופס אצלכם עניין (ואל תרגישו כופרים). 

אומנם אין רע להיכנס לאיזורים היותר עמוקים ומשמעותיים בחיים ובנפש, אולם אין עניין להרשים, לצאת ידי חובה, או לפעול לפי הנורמה. ולכן הדבר המומלץ והטוב ביותר זה פשוט להיות אתם, לדבר על מה שמעניין אתכם, על מה שאתם מדברים ביום יום. אם זה על סרט או משהו שראיתם, או מבחן, או סתם דמיון, או עולם מתוקן וקבלת האר"י. כל אחד לפי הדברים שנמצאים בתוכו ומרכיבים את מהותו. 

ואולם, יש שני צדדים שמצטפרים לסיפור:

1. שלפעמים הראש מתרוקן, ולא מצליחים לחשוב על כלום להגיד, והשתיקה מביכה חלק, והורסת לאחרים את הפגישה (כן כן, זה לא תענוג גדול לצאת לפגישה עם שתקנית). ומה לעדות שהדבר נובע מביישנות ודברים דומים, שעוברים בעיקר עם הזמן וההרגל. ולכן אפשר להכין כמה נושאים מבעוד מועד, או לזרום, פשוט לדבר על הא ועל דא, ומשם לזרום לנושאים אחרים. לדוגמא סיפורי חיים, אקטואליה, תחביבים, חוויות, דמיונות, רצונות, תוכניות, הרגשות, ודיון בכמות הילדים הרצוי. 

2. יש עניין להכיר את האדם שעומד מולכם ומטייל לצידכם. ולא רק להתרגל אליו, ולהרגיש סוג של חיבור שנבנה בשבועות הספורים שאתם ביחד, אלא גם להכיר את עולמו, ואת העקרונות המכוננים שעליו עולמו מושתת. והסיבה העיקרית היא, משום שבעתיד הוא עלול ללכת בכיוונים מסויימים, ואם אתם רוצים לבנות עתיד משותף, אז כדאי לדעת לאן הוא רוצה ללכת. 

ומהצד השני, לכל אדם יש עקרונות ומהויות, ודברים שחשובים לו במיוחד שיהיו בעתידו ונישואיו, וכתוצאה מכך אף בבחור עצמו. ולכן באופן צפוי, טוב גם לבדוק את הדברים האלו היטב (קודם עם עצמך לפני הפגישה, הרבה לפני), בפגישה עצמה עם האדם. 

וכמובן שכל זה יכול להיעשות בצורה נינוחה ונחמדה ואף כייפית, והדרך לעשות את זה - תלוי אישיות. וטוב ששניכם תרגישו בנוח ושמחה, ותהנו מהחוויה, ותרצו לדבר ולשתף, ולהוסיף ולהיפגש, ולהיות יחד. ולא רק משום התחושה הנחמדה והרגש שבהיותם יחד, אלא בהסתכלות על ההווה והסקת העתיד.

וחשוב מאוד לא להתפשר אף בתת מודע, ופשוט לרוץ לידיים שמחבקות, ועל סמך אהבה ורגשות, והתחושות הנעימות, והעלם הבדידות, ודומה, לבנות את הקשר.

אלא טוב יהיה לבנות את הקשר עם כלל הכלים שלאדם, ובהתחלה, ובמיוחד בהתחלה, אף להדחיק את הרגש החוצה בכדי שלא יפריע.

המון המון הצלחה!!  

באמת, חשוב לי להכין רשימה לעצמי ובשעת הצורך לשלוף ממנה משהו מתאים...

אשמח לכל רעיון!!!

תודה רבה!

זה טבעי וזה בסדר שיש שתיקות מידי פעם, לא צריך להילחץ מזה, מה שכן תחפשו נושאים לדבר עליהם ותראו שזה יתפתח .

בהצלחה

בס"ד

יש המון דברים שאפשר לעשות!

כמו שהציעו לך אפשר להכין רשימת נושאים.. (אני אישית ממש לא אוהבת את זה אבל זו אופציה.. )

מעבר אסוציאטיבי- אתם מדברים רגע על מצב החסה בשטחים ואת מדלגת בקלילות לדבר על את כמה את שונאת גוקים ומה את עושה כשאת רואה אחד וכן הלאה.. בנות בד"כ די טובות באסוציאיציות וזה לא דורש הכנה מראש.

אפשר וכדאי לדבר על רגשות שלך בנוגע לדברים- למשל דברתי היום עם חברה והיא מאוד פגעה בי .. לספר ולשמוע את דעתו . זה לפעמים פותח לך צוהר לגבי האישיות של הבן אדם בדרך התגובה שלו ( למשל אפשר לראות אם תומך או לא, מה דעתו, כמה מהר הוא מתעצבן וכו').

אפשר לדבר על הדרך לפגישה או על דברים שראיתם ביחד או שאתם רואים ביחד.. (זה לא בהכרח אומר לרכל..ולפעמים מתפתחים נושאי שיחה מעניניים. למשל אם רואים חרדים בדייט (שזה מצחיק ביותר) לא צריך לדבר על האנשים הספציפים אלא יותר - מה הם מחפשים בדייטים , מה אנחנו מחפשים.. משם נושאי השיחה זורמים חופשי..)

אפשר ומותר לשתוק! לא קורה כלום אם שותקים.. יש בשתיקה משו יפה וצריך ללמוד לעשות גם את זה..

ו...

ויום אחד יהיה לי אומץ ואני אפרסם לכם משחקים ממש מגניבים/משדרגים/שוברי שתיקה לכל שלב בדייטים..

יום אחד..

שבת שלום וברכה

בהצלחה!

דווקא יש מעלה גדולה בלשתוק יחד..

בס"ד

-משחק אסוציאציות: מישו אומר סתם מילה שעלתה לו לראש (לדוגמא: סכין) והשני אומר את המילה הראשונה שקפצה לו לראש (לדוגמא: התאבדות) ואז השני הראשון אומר תאסוציאסציה שזה מעלה לו וכו.. העניין הוא שמלא פעמים האסוציאציה שעולה לנו בכלל לא מובנת לשני ואז הוא שואל על זה (לדוגמא: מה?? מה הקשר בין סכין להתאבדות?) ואז אפשר לענות (לדוג...: חבר שלי אמר שהוא רוצה להתאבד אז איימתי עליו בסכין שאם הוא יעשה את זה אני ירצח אותו) ואז זה מוביל לשיחות מאד מענינות!

-משחק הכרות: כל אחד בתורו אומר משו שהשני לא יודע עליו (זה יכול להיות מ-אני שונאת אנשים ששונאים דברים ועד- כל מיני אחרים... ממש כל כל כל דבר)

-משחקי תחרויות: מי אומר את המשפט הדבילי ביותר? השנון ביותר? ההזוי ביותר? המעצבן ביותר? (אזהרה: ניתן להגיע על ידי כך לריבים רציניים, בייחוד שאין שופט אלטרנטיבי שיכול לשפוט מי המנצח... מה יקרה הם הוא יחשוב שהוא יצא דביל יותר?? אני חושבת שאם הוא יחשוב ככה אז הוא ניצח, לא? ) (אפשר להזמין אותי לדייטים בתור שופטת, אני מאד אמינה, ישרה, שומרת סודיות, ויודעת לזהות דביליות!)

רציתי להעלות גם רעיונות לנושאים יצירתיים אבל אני צכה לעוף... בכל מיקרה מי שצריך יעוץ/שיתוף/התוועצות/השתתפות/אחר... אני באישי. ד"ר מתו"ש, מומחית לקוקישיאדה בע"מ!

אני בטוחה ששניכם מכירים כמה וכמה אנשים משותפים... אפשר לדבר עליהם

ממש לא רכילות, יותר בקטע של- אהה אז מה הוא עושה עכשיו? כן? ואחותו...? ל

פעמים זה יכול לעזור לשבור שתיקה ,ובתקווה שמשם תעברו לנושאים מהותיים יותר...(אבל להיזהר לא לעבור את המינון המומלץ...! )

זה סימן של התאמה שכבר אין כ"כ מה לחקור ולשאול ומה שנשאר זה להכיר טוב באת האדם באופיו ...

אצל החרדים זה עובד ע"י חקירה מקדימה מצד כל הגורמים (קרי המיילדת ממעייני הישועה ועד המשגיח ...

נארה לי שי לך הזדמנות ע"י השתיקות לראות גם בשתיקות כיצד המיועד מתנהג

אם הוא שותק זה יכול להיות סימן טוב לכך שהוא לא תמיד מדבר על עצמו .. ..לא אוהב להישמע ולהיות במרכז...

אם סממנים אלו של השתיקה מעידים על תכונות רצויות מבחיתתך אזי הרווחת שע"י השתיקות הצלחת להכיר

את הבחור באופיו ...לרוב מכירים את האדם בהתנהגותו ולא כ"כ כשהוא מדבר ....

בע"ה בהצלחה רבה ....

בס"ד

הי נתנה לי כמה עצות להפרת שתיקות:

* לנסות להעלות נושא אקטואלי שהיה נניח בחדשות ולדבר עליו

* לספר דבר תורה שהרב אמר השבת בבית כנסת/קראת בעלוני פ"ש ולדבר עליו

* לספר משהו שקרה לך היום

וכו' וכו'

אם אחרי 5 פגישות זה ממשיך. יש בעיה, צריך לנתק. אלא אם כן את מחליטה לוותר. ולא מומלץ לוותר, בנושא חשוב למדי.

ארוסי ואני המשכנו לשתוק גם אחרי שלושה חודשים של פגישות ועכשיו אנחנו גם שותקים לפעמים.

שתיקה זה לא רע.

דוקא ברוב הפעמים אני אוהבת את השתיקה.. זה גורם לי להרגיש יותר קרובה- כי השתיקה לא צריכה להעיק.

שינדוב- אני חושבת שזה מסוכן להמליץ על לחתוך קשר ככה.

           תחשוב/י פעמיים לפני שאת/ה עושה את זה שוב.

שבוע טוב!

באמת שתיקה בין בני זוג טובה לפעמים. אני פשוט מתקשה להאמין שאם מישהו מתקשר אלייך בטלפון ולא מדבר, שאת תשאירי את הקו פתוח ותגידי שכך אפשר ליצור קשר. האדם נקרא מדבר והדרך ליצירת קשר בין אנשים עוברת בהכרח בדיבור. בני זוג ששותקים יותר ממה שהם מדברים. קשה לציין שיש ביניהם קשר טוב. אוטיסטים לא מתחתנים, והשתקנים נמצאים במנזר. מי שהדיבור חשוב לו או לה, אין שום סיבה בעולם לוותר עליו.

אבל יש זוגות שכשהקשר מתפתח הם מתחילים לדבר בטלפון שעות כל-יום-כל-היום ויש זוגות שמדברים גם המון בטלפון, אבל בשיחות יש שתיקות. וזה טבעי. כי בחודש-חודשיים הראשונים לא מרגישים מספיק פתוחים כדי לדבר על הכל ויש איזושהו דיסטאנס. אז לא צריך להבהל ולהבהיל כשיש שתיקות ולחשוב "זה לא יכול להיות האחד כי שתקנו!!!".

הדיבור הוא חשוב: זה מראה על פתיחות ועל שיתוף. אבל צריך גם להרגיש בנוח לשתוק ביחד.

זה יכול לעבוד לפחות בחצי מהמקרים

היי  שתדעי לך נכון בפגישה זה לא נעים אבל אם את מרגישה סבבה עם זה אז למה לא ... מה רע בקצת שתיקה?!

מה... חייבים תמיד לדבר... אז חצי דקה לא מדברים ... תרגישי בנוח!!!!

תראי לו שכיף לך גם שהוא שותק אל תתני הרגשה של ..." יואוו הוא לא מדבר "  חוץ מז תשתחררי כמו שזאת לפניי כתבה ... גם! אם זה דייט(אצלך חרדים) אפשר להשתחרר קצת לא צריך להיות לפי הספר ולפי דף שאלות... 

תהיי מי שאת!!!!! שה' תמיד יהיה איתך - גם בפגישות והמון הצלחה!!!!!! ואחת שגם מחפשת את האחד...

שינדוב- אני לא חושבת לחתוך בגלל שתיקה פה ושם, ב"ה טוב לי עם הבחור וזה ממש מתחיל להתקדם רק רציתי רעיונות לנושאים שאפשר לדבר עליהם כשיש שתיקה וזה קצת מביך אולי... אבל בפגישה האחרונה שמתי לב שגם כששותקים אפשר ללמוד זה על זה... ב"ה זה כבר מאחוריי...

ו"גם אני דוסית"- בע"ה ב"הצלחה רבה במציאת האחד שלך... בעיתו ובזמנו במהרה! =]

בבדיחה שיש בה גם רצינות, אולי אם תתחתנו כבר יהיה לכם הרבה יותר זמן לדבר על מה קורה בחיים המשוטפים שלכם מאשר להמשיך ולהכיר, בשביל זה יש לכם את כל החיים. אם "חשוב" לכם הקשר ואם שניכם רוצים להתחתן באופן כללי אז יש לכם את כל המרכיבים כדי להתחתן, לא צריך להיות מודרני ולהפגש עד שאין צל של ספק שזה זה, אני לא חושב שאפשר להגיע בכלל למצב הזה, יש לכם משהו טוב ביד, תמנפו אותו לחיים משותפים, יתחסכו לעצמכם רגעי שקט(לא פגשתי עדיין זוג נשוי עם רגעי שקט מביכים )

לדבר על נושאים לא שגרתיים, לצחוק, להפתח. והעיקר=לא להפוך את הפגישה לאיזה ראיון עבודה מלחיץ

בהצלחה!

במובן של מה מפחיד בשתיקות? איפה את/אתה נמצא עכשיו? אומרים שאדם נמצא איפה שהמחשבות שלו נמצאות. ואפשר לעבור לבירור של באיזה סיטואציה אתה מרגיש הכי נוח? לבד? עם חברים? עם משפחה? קהל גדול? אחד על אחד? מה אתה עושה כאשר אתה משתעמם? ולעבור לנושאים כמו מה היית משנה באופי שלך? של ההורים שלך? של החבר הכי טוב שלך? ולמה? בעיקרון, אין סוף לנושאים בשיחה צריך רק להתעניין באמת באדם שעומד מולי. וזכרו תמיד:  מי שיודע להקשיב באמת, זוכה בכל הקופה. בהצלחה

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.