תקשיבי למה שאומרים לך!!!

מנסיון (לא כ"כ טוב), לפעמים אנשים אחרים צודקים.

אמנם כתבת ש"אף אחד לא מכיר אותך" אבל, עדיין.

כדאי להקשיב.

זהו,המלצונת פצפונת...

שאני לא אגיע למה שאני באמת רוצה להגיע.

וגם קשה לי לוותר על האולפנה השניהה....

או תקראי

לכי עם מה שאת רוצה. נסי לחשוב - איך אני רוצה להיראות בעוד 4 שנים? ולא רק מבחינת לבוש וחיצוניות..

איזה מטען אני רוצה לספוג בשנים האלו?

הרבה פעמים, כמו שאת בעצמך כתבת, רק במילים אחרות - אנשים לא באמת מכירים אותך - הם רואים את "כפרעלייך" החיצונית ולא מודעים לזו הפנימית שזועקת למשהו אחר..

אז נכון, לא לאטום אוזניים, אבל לדעתי עדיף שתתייעצי עם אנשים יותר על הכיוון של "איך לבחור" ולא "מה לבחור" - כי את זה כל אחד רואה מהנק' שלו והרבה פעמים אנשים אומרים לך לא ללכת לאנשהוא כי הם בעצמם לא היו הולכים לשם או שיש להם רתיעה מהמקום/מה שהוא מייצג/אחותם לא התקבלה לפני 100 שנה.. ;) והם אפילו לא מודעים לזה...

קיצור, לכי עם הלב אבל אל תשכחי את ההגיון מאחור..

מלא בהצלחה בהחלטה הזו!!

(ואני כאן באישי, אם את צריכה עוד פירוט..;))

ולא מלחץ חברתי ואני אסביר: לפי מה שהבנתי ממך, האוירה שבאולפנה ה'לא מגוונת' תשפיע עלייך לטובה (אמונה, צניעות, לימודים או לא יודעת מה) ואילו באולפנה ה'מגוונת' יהיה לך יותר מדי בחירה ואת חוששת שהחופש הזה לא יהיה לך טוב.

אני אומרת שהאשיות שלך שנבנת בדיוק בשנים האלה, צריכה להבנות לאט, ביסודיות, בשלבים ומתוך החלטה שלך עצמך להתקדם עוד צעד.

כשתצאי מהאולפנה לא יהיה לך את הרב שיגיד ויסביר למה לעשות כך וכך.

מקווה שהובנתי.. אשמח לפרט עוד אם את רוצה..

שבוע טוב ומבורך

חשבתי על זה כל השבת.. וכמעט יש לי תשובה סופית...

בעז"ה אני אעדכן אתכן כשאסגור...

אז ככה- התלבטתי בין בהר"ן לכפר פינס.

בסוף החלטתי שבהר"ן זה כייף ומעניין לזמן קצר.. אבל לא בשביל 4 שנים...

ממש לא בא לי שיתווכחו איתי על אורך השרוול/החצאית... אני חושבת שזה צריך לבוא מעצמי ולא שיכריחו אותי.

וגםם- בודדות הבנות בבהר"ן שהן בסיגנון שלי... ואני לא אוהבת להיות במיעוט...

קיצור החלטתי כפר פינס! ב"הצלחה לי!!!!!! =]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]

תודה רבה רבה לכל מי שעזר לי בבחירה הקשה....(:

!!!!!!!!!!!!=]]]]]]]]]]]]]

אין מצב שהיא תוכל לבחור לעצמה מי היא תהיה בעוד 4 שנים!!

היא לא יכולה לדעת.

ולא משנה לאיזה אולפנה היא תלך, רוב הסיכויים שמה שהיא רוצה להיות - היא לא תיהיה.

שיהיה בהצלחה למרות שכבר סגרת!

לליבך ותראי שאת בעצם יודעת בדיוק מה את צריכה. כל עוד שהבחירה שלך לא מבוססת על פחד אלא היכרות עם עצמך. כי אם מדובר על פחד מפני לנסות להתפתח ולהגשים יכולות מתוך הרגשה שזה אולי גדול עלייך, הדרך היא ללכת בכוח כנגד אותו הפחד. כי הפחד הזה הוא בעצם היצר הרע שאומר לך: למה את משלה את עצמך שתצליחי? ולגרום לך לייאוש וכדומה. אבל הקדוש ברוך הוא מצפה מכל אדם להוציא מעצמו את המקסימום שהוא יכול, כדי שיוכל להועיל לעצמו ולעולם. ואז כשבן אדם הולך בכל זאת כנגד הפחד ואומר: אף אחד לא נותן לי ערובה שאצליח, אבל אני בוטח בה' שאם אעשה את המקסימום שלי, לא אפסיד. כי גם אם לא אצליח לעמוד באותה מטרה ענקית, בטוח שההתנסות הזו תלמד אותי משהו ותפתח אותי לכיוון טוב. אדם מתחזק מהתנסויות כאלו של למידה על עצמו ועל יכולותיו. הוא רוכש ניסיון חיים, ופעמים רבות גם מפתיע את עצמו. ואז, כשאתה מצליח למרות שלא חשבת שאתה מסוגל אך בכל זאת אתה מנסה כי הקב"ה נתן לך את ההזדמנות ואתה מנצל אותה, פעמים רבות תופתע מהתוצאות! ובכל מקרה תקנה בכך ביטחון עצמי, על האומץ שגילית בכך שהתנסית ועשית את שלך. ואז בראייה לאחור את יודעת שעשית ככל יכולתך באותו כיוון. ובמיוחד אם הצלחת באותה התנסות בדברים מסוימים בדברים שלא חשבת שתצליחי לעשות. אפילו רק בחלק מאותה משימה, אם חשבת שתיכשלי בה לגמרי והצלחת בה קצת

שני המקומות הם ניסיונות,

השאלה איזו מן הדרכים היא הנכונה... ושניהם מקומות מצויינים לדעתי.

אם אני הייתי מחליטה לדוגמה בבת אחת לעשות את כל הצעד הענק הזה, זה לא היה שורד הרבה זמן אני חושבת.

כי גם אם זה באמת בא ממקום אמיתי ונכון, צריך לבסס את כל הדעות שלך בנושא עפ"י דעתי,

אחרת הרבה יותר קשה לעמוד בפיתויים ובנסיונות.

אז בקיצור- בשניהם היה לי ניסיון ענק להתמודד איתו. ובסוף החלטתי לבחור את האולפנה המגוונת,

כי בחיים אני אצטרך לעמוד מול הרבה גיוונים בחברה ונסיונות שונים, ואני צריכה לדעת לעמוד על מי שאני גם אז.

ואם ארצה להיות "קיצונית" אוכל גם שם להיות. כי היא מגוונת...

(יש עוד הרבה סיבות למה בחרתי בה...).

ובקשר למה שכתבת על זה שבתכל'ס אני יודעת באמת בתוכי מה טוב לי, אז לא. באמת לא ידעתי.

בשתיהן היו הרבה יתרונות וחסרונות מסויימים, ובאמת לא ידעתי מה יהיה לי הכי טוב...

קודם כל, אני שמחה בשבילך שהחלטת..

רק בתור אחת מבהר"ן,

רציתי לומר - בשביל שלא יהיו אי הבנות - שבהר"ן היא אול' מ-א-ו-ד מגוונת.

וכשאני אומרת "מאוד", אני מתכוונת ל"מאוד". פשוט לא כמו בכרפ"ס (-ליד הבית שלי כמעט...;)), לא כל אחת שקצת בתקופה חלשה או באה מבית שנחשב פחות "חזק" תלך מיד עם חצאית מיני ויותר גרוע.. כמו שיש לפעמים בכר"פס...

אני הייתי בטוחה שאני הולכת לאיזה בית גידול - חממה דוסית - לוידעת איך זה שהחלטתי ללכת.. ;) ובסוף ממש טוב לי שם. וזה דווקא מעניין לגלות המון עולמות אחרים, של בנות מ-מ-ש דוסיות, חצי חרדיות ומצד שני גם כאלה שלא.... ומלאאא סוגים וכו'...

קיצר,

אני שחה שהחלטת ולא מעוניינת במיוחד לשנות לך את ההחלטה - מי כמוני יודעת עד כמה קשה להחליט - אבל רק רציתי לתקן את הרושם שהשתמע מדברייך..

בהר"ן היא אולפנא מ-א-ו-ד מגוונת, והגבולות שלה יותר ברורים..

והייתה לי הרגשה שאלה האולפנות ;)

בס"ד

בכל אולפנא יש גיוון.

אבל בהשוואה בין בהר"ן לכפר פינס ברור שכפר פינס היא אולפנא עם בנות שמגיעות ממגוון רחב יותר של חברות, בתים, סגנונות חינוך וכו'..

יש בנות שיותר טוב להן בהר"ן, ויש כאלה שאוכ"פ תקדם אותם יותר.

אני לדוג' יכולה להשתלב מצויין בבהר"ן, אבל בחרתי בכפר פינס בדיוק בגלל הסיבה הזאת: השוני הגדול מאוד בין המקומות שמהם הבנות מגיעות.

ובואי נאמר שיש אצלנו בנות שלעולם לא היו מתקבלות לבהר"ן רק בגלל הבית ממנו הם באות.

(זה לא מתוך שלילה על בהר"ן. זאת אולפנא מצויינת עם גישה אחרת)

בעיה כזו ש- התקבלתי לשתי אולפנות אחת יותר מתאימה לי ואחת פחות (ככה לפחות חשבו כולם) ואני בסוף הלכתי לזו ש"פחות" מתאימה לי אבל היא- 1. הרבה יותר טובה (דוסית)

2. עם חצי פנימיה שזה הרבה יותר כיפי!!!!

ולדעתי- לא חייבים ללכת לאן מה שכולם אומרים לך ולא חייבים ללכת דווקא הפוך,

לדעתי צריך לשבת בשקט, להתעלם רגע מהחברה, ולחשוב עם עצמך איפה באמת תוכלי להיות מי שאת וחופשית... איפה באמת תמצאי את עצמך, איפה יהיה לך יותר טוב...

 פשוט לא כמו בכרפ"ס (-ליד הבית שלי כמעט...;)), לא כל אחת שקצת בתקופה חלשה או באה מבית שנחשב פחות "חזק" תלך מיד עם חצאית מיני ויותר גרוע.. כמו שיש לפעמים בכר"פס...

סתם לא נעים שכל התגובות שלך הן כאלה מוציאות את האולפנא ממקום גרוע.
כי בתור מה את אומרת את זה?!

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)