תקשיבי למה שאומרים לך!!!

מנסיון (לא כ"כ טוב), לפעמים אנשים אחרים צודקים.

אמנם כתבת ש"אף אחד לא מכיר אותך" אבל, עדיין.

כדאי להקשיב.

זהו,המלצונת פצפונת...

שאני לא אגיע למה שאני באמת רוצה להגיע.

וגם קשה לי לוותר על האולפנה השניהה....

או תקראי

לכי עם מה שאת רוצה. נסי לחשוב - איך אני רוצה להיראות בעוד 4 שנים? ולא רק מבחינת לבוש וחיצוניות..

איזה מטען אני רוצה לספוג בשנים האלו?

הרבה פעמים, כמו שאת בעצמך כתבת, רק במילים אחרות - אנשים לא באמת מכירים אותך - הם רואים את "כפרעלייך" החיצונית ולא מודעים לזו הפנימית שזועקת למשהו אחר..

אז נכון, לא לאטום אוזניים, אבל לדעתי עדיף שתתייעצי עם אנשים יותר על הכיוון של "איך לבחור" ולא "מה לבחור" - כי את זה כל אחד רואה מהנק' שלו והרבה פעמים אנשים אומרים לך לא ללכת לאנשהוא כי הם בעצמם לא היו הולכים לשם או שיש להם רתיעה מהמקום/מה שהוא מייצג/אחותם לא התקבלה לפני 100 שנה.. ;) והם אפילו לא מודעים לזה...

קיצור, לכי עם הלב אבל אל תשכחי את ההגיון מאחור..

מלא בהצלחה בהחלטה הזו!!

(ואני כאן באישי, אם את צריכה עוד פירוט..;))

ולא מלחץ חברתי ואני אסביר: לפי מה שהבנתי ממך, האוירה שבאולפנה ה'לא מגוונת' תשפיע עלייך לטובה (אמונה, צניעות, לימודים או לא יודעת מה) ואילו באולפנה ה'מגוונת' יהיה לך יותר מדי בחירה ואת חוששת שהחופש הזה לא יהיה לך טוב.

אני אומרת שהאשיות שלך שנבנת בדיוק בשנים האלה, צריכה להבנות לאט, ביסודיות, בשלבים ומתוך החלטה שלך עצמך להתקדם עוד צעד.

כשתצאי מהאולפנה לא יהיה לך את הרב שיגיד ויסביר למה לעשות כך וכך.

מקווה שהובנתי.. אשמח לפרט עוד אם את רוצה..

שבוע טוב ומבורך

חשבתי על זה כל השבת.. וכמעט יש לי תשובה סופית...

בעז"ה אני אעדכן אתכן כשאסגור...

אז ככה- התלבטתי בין בהר"ן לכפר פינס.

בסוף החלטתי שבהר"ן זה כייף ומעניין לזמן קצר.. אבל לא בשביל 4 שנים...

ממש לא בא לי שיתווכחו איתי על אורך השרוול/החצאית... אני חושבת שזה צריך לבוא מעצמי ולא שיכריחו אותי.

וגםם- בודדות הבנות בבהר"ן שהן בסיגנון שלי... ואני לא אוהבת להיות במיעוט...

קיצור החלטתי כפר פינס! ב"הצלחה לי!!!!!! =]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]

תודה רבה רבה לכל מי שעזר לי בבחירה הקשה....(:

!!!!!!!!!!!!=]]]]]]]]]]]]]

אין מצב שהיא תוכל לבחור לעצמה מי היא תהיה בעוד 4 שנים!!

היא לא יכולה לדעת.

ולא משנה לאיזה אולפנה היא תלך, רוב הסיכויים שמה שהיא רוצה להיות - היא לא תיהיה.

שיהיה בהצלחה למרות שכבר סגרת!

לליבך ותראי שאת בעצם יודעת בדיוק מה את צריכה. כל עוד שהבחירה שלך לא מבוססת על פחד אלא היכרות עם עצמך. כי אם מדובר על פחד מפני לנסות להתפתח ולהגשים יכולות מתוך הרגשה שזה אולי גדול עלייך, הדרך היא ללכת בכוח כנגד אותו הפחד. כי הפחד הזה הוא בעצם היצר הרע שאומר לך: למה את משלה את עצמך שתצליחי? ולגרום לך לייאוש וכדומה. אבל הקדוש ברוך הוא מצפה מכל אדם להוציא מעצמו את המקסימום שהוא יכול, כדי שיוכל להועיל לעצמו ולעולם. ואז כשבן אדם הולך בכל זאת כנגד הפחד ואומר: אף אחד לא נותן לי ערובה שאצליח, אבל אני בוטח בה' שאם אעשה את המקסימום שלי, לא אפסיד. כי גם אם לא אצליח לעמוד באותה מטרה ענקית, בטוח שההתנסות הזו תלמד אותי משהו ותפתח אותי לכיוון טוב. אדם מתחזק מהתנסויות כאלו של למידה על עצמו ועל יכולותיו. הוא רוכש ניסיון חיים, ופעמים רבות גם מפתיע את עצמו. ואז, כשאתה מצליח למרות שלא חשבת שאתה מסוגל אך בכל זאת אתה מנסה כי הקב"ה נתן לך את ההזדמנות ואתה מנצל אותה, פעמים רבות תופתע מהתוצאות! ובכל מקרה תקנה בכך ביטחון עצמי, על האומץ שגילית בכך שהתנסית ועשית את שלך. ואז בראייה לאחור את יודעת שעשית ככל יכולתך באותו כיוון. ובמיוחד אם הצלחת באותה התנסות בדברים מסוימים בדברים שלא חשבת שתצליחי לעשות. אפילו רק בחלק מאותה משימה, אם חשבת שתיכשלי בה לגמרי והצלחת בה קצת

שני המקומות הם ניסיונות,

השאלה איזו מן הדרכים היא הנכונה... ושניהם מקומות מצויינים לדעתי.

אם אני הייתי מחליטה לדוגמה בבת אחת לעשות את כל הצעד הענק הזה, זה לא היה שורד הרבה זמן אני חושבת.

כי גם אם זה באמת בא ממקום אמיתי ונכון, צריך לבסס את כל הדעות שלך בנושא עפ"י דעתי,

אחרת הרבה יותר קשה לעמוד בפיתויים ובנסיונות.

אז בקיצור- בשניהם היה לי ניסיון ענק להתמודד איתו. ובסוף החלטתי לבחור את האולפנה המגוונת,

כי בחיים אני אצטרך לעמוד מול הרבה גיוונים בחברה ונסיונות שונים, ואני צריכה לדעת לעמוד על מי שאני גם אז.

ואם ארצה להיות "קיצונית" אוכל גם שם להיות. כי היא מגוונת...

(יש עוד הרבה סיבות למה בחרתי בה...).

ובקשר למה שכתבת על זה שבתכל'ס אני יודעת באמת בתוכי מה טוב לי, אז לא. באמת לא ידעתי.

בשתיהן היו הרבה יתרונות וחסרונות מסויימים, ובאמת לא ידעתי מה יהיה לי הכי טוב...

קודם כל, אני שמחה בשבילך שהחלטת..

רק בתור אחת מבהר"ן,

רציתי לומר - בשביל שלא יהיו אי הבנות - שבהר"ן היא אול' מ-א-ו-ד מגוונת.

וכשאני אומרת "מאוד", אני מתכוונת ל"מאוד". פשוט לא כמו בכרפ"ס (-ליד הבית שלי כמעט...;)), לא כל אחת שקצת בתקופה חלשה או באה מבית שנחשב פחות "חזק" תלך מיד עם חצאית מיני ויותר גרוע.. כמו שיש לפעמים בכר"פס...

אני הייתי בטוחה שאני הולכת לאיזה בית גידול - חממה דוסית - לוידעת איך זה שהחלטתי ללכת.. ;) ובסוף ממש טוב לי שם. וזה דווקא מעניין לגלות המון עולמות אחרים, של בנות מ-מ-ש דוסיות, חצי חרדיות ומצד שני גם כאלה שלא.... ומלאאא סוגים וכו'...

קיצר,

אני שחה שהחלטת ולא מעוניינת במיוחד לשנות לך את ההחלטה - מי כמוני יודעת עד כמה קשה להחליט - אבל רק רציתי לתקן את הרושם שהשתמע מדברייך..

בהר"ן היא אולפנא מ-א-ו-ד מגוונת, והגבולות שלה יותר ברורים..

והייתה לי הרגשה שאלה האולפנות ;)

בס"ד

בכל אולפנא יש גיוון.

אבל בהשוואה בין בהר"ן לכפר פינס ברור שכפר פינס היא אולפנא עם בנות שמגיעות ממגוון רחב יותר של חברות, בתים, סגנונות חינוך וכו'..

יש בנות שיותר טוב להן בהר"ן, ויש כאלה שאוכ"פ תקדם אותם יותר.

אני לדוג' יכולה להשתלב מצויין בבהר"ן, אבל בחרתי בכפר פינס בדיוק בגלל הסיבה הזאת: השוני הגדול מאוד בין המקומות שמהם הבנות מגיעות.

ובואי נאמר שיש אצלנו בנות שלעולם לא היו מתקבלות לבהר"ן רק בגלל הבית ממנו הם באות.

(זה לא מתוך שלילה על בהר"ן. זאת אולפנא מצויינת עם גישה אחרת)

בעיה כזו ש- התקבלתי לשתי אולפנות אחת יותר מתאימה לי ואחת פחות (ככה לפחות חשבו כולם) ואני בסוף הלכתי לזו ש"פחות" מתאימה לי אבל היא- 1. הרבה יותר טובה (דוסית)

2. עם חצי פנימיה שזה הרבה יותר כיפי!!!!

ולדעתי- לא חייבים ללכת לאן מה שכולם אומרים לך ולא חייבים ללכת דווקא הפוך,

לדעתי צריך לשבת בשקט, להתעלם רגע מהחברה, ולחשוב עם עצמך איפה באמת תוכלי להיות מי שאת וחופשית... איפה באמת תמצאי את עצמך, איפה יהיה לך יותר טוב...

 פשוט לא כמו בכרפ"ס (-ליד הבית שלי כמעט...;)), לא כל אחת שקצת בתקופה חלשה או באה מבית שנחשב פחות "חזק" תלך מיד עם חצאית מיני ויותר גרוע.. כמו שיש לפעמים בכר"פס...

סתם לא נעים שכל התגובות שלך הן כאלה מוציאות את האולפנא ממקום גרוע.
כי בתור מה את אומרת את זה?!

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות