אולי להכין לוח שבועי מה עושים כל יום, כך שהמטלות מתחלקות לכמה ימים ולא צריך לעשות הכל בבת אחת ת-מ-י-ד.

אין לי יותר מידי טיפים....

גם אצלי המצב כזה....

וכתבתי רק כדי שתדעי שזה לא רק אצלך...

ואכן זה בור ללא תחתית!

אין לזה סוף! (בע"ה עד 120 בבריאות)

ומן הסתם אם ניכנס לביתך הוא יראה לנו סביר לחלוטין, כי פעמים רבות הבלגן צורם לנו בעיניים ואחרים בכלל לא חשים בו.

אולי אם תפרטי מה סוג הבלגן (כלים? כביסות? ילדים? מיון טפסים? משחקים בסלון?) , גיל הילדים אם יש, ומבנה כללי של הבית -יהיה קל יותר לתת עצות מעשיות.

בהצלחה.

אל דאגה, גם הבית שלי לא מתוקתק כמו שהייתי רוצה...

כדאי לתת לילדים משימות קטנות, החל מזריקת הטיטול לפח ועד דברים משמעותיים יותר שממש מקלים על האמא.

משתלטים,

יום אח"כ משתלטים שוב,

יום אח"כ שוב

ושוב

ושוב....

ומרגילים את הילדים לסדר מינימאלי בבית ( לפני ארוחת ערב- סדר בפינתאוכל/ סלון. לפני השינה: סדר בחדר , הגדולים יכולים להכניס לבד כביסה מקופלת לארונות, אחרי האוכל- כל ילד מפנה מאזור פינת אוכל/ סלון/ חדר משחקים -כל משפחה והגדרתה- את כל חפציו ועוד לפחות 3 פריטים, או 5 כשיש בלאגן. אין מצב שילד לא יפנה את כליו משולחן האוכל - אני מסוגלת להחזיר אותם מחבר או להוציא מהמיטה לצורך כך , רק לשם ההרגל ) ההרגלים מועילים מאד!!!

לקבוע  שעה מסויימת לסידור הבית וככה אני מוציאה את עצמי מהמרתון של "לרדוף" אחרי הבית במשך כל היום

כל יום ב 8 בערב בערך אני משתדלת - שטיפת לים וניקוי המטבח, סידור הסלון ושטיפת הריצפה ובדר"כ קיפול הכביסה.

מעבר לזה אני לא "נוגעת" בבית, כי כל מה שאני יעשה ותהפך תוך שעה אז חבל על המאמצים וגם מתחילים את היום למחרת שכבר הכל מסודר.

את חדר הילדים אני משתדלת לבקש מהם לפני שהם הולכים לישון או לפני שהם אוכלים ארוחת ערב וככל שהם רעבים כך הם יותר זריזים...

שאימצתי לאחרונה,פעם ראיתי ששכנה עושה את זה וחשבתי שזה מופרך,אבל עכשיו זה עוזר מאוד,אולי כי פשוט הפכנו משפוחה בל"עה .קניתי סלי כביסה גבוהים לכביסה המלוכלכת,לבן לכביסה לבנה ,כהה לכביסה כהה ובהיר לעדינה,כך הסתדרו הערמות המצחינות, ממוינות מראש,זה חוסך את הזמן למיין כביסה לתוך המכונה,כשסל מתמלא יודעים שהגיע זמנו ,רק צריך להרגיל את החברה להניח את הבגדים בסל הנכון.

בקשר לכביסה הנקיה,כלומר להרי האברסט,קניתי סלסלות מותן ,וסידרתי אותם על המכונות (אם זה לא מספיק אפשר לארגן מדף שולחני גדול. ככה פתרתי גם את העניין שהיתה מתערבבת לי הכביסה המלוכלכת עם הנקיה (בסלים על הריצפה) וגם כשההר מחולק לסלסלאות מסודרות הוא פחות מפחיד,וכל סלסלה שמקפלים מרגישים שעשינו משהו גדול ולא רק גירדנו ת'הר.

זה עניין אישי אבל אולי זה מתאים פה למישהי.

באמת מה שעזר לי....אאאממממ...תאמת, רק תפילה.

בהצלחה,  חחחח מצחיק כמה זה מנחם לדעת שאת לא הבלגניסתית היחידה.

עדיין מתפללת להיות בעלבוסטע,תודה על השיתוף,

תמשיכו לכתוב אני קוראת ושואבת השראה מהדברים

עוד טיפ-טיפון מהבודדים של אמא בלגניסטית .

שנים שנלחמנו בבלאגן בחדר הילדים,,עד שמצאתי את עצמי כל פעם מטאטאה בחדוה כל מיני לגואים וחלקיקים דומים לפח,ומידי פעם הצתרפו אליהם חצאי משחקים שנשמרו בשביל "הנוסטלגיה". וראיתי כי טוב, כי דווקא אף אחד לא התגעגע אליהם ,ואז אמא מחשפלה  החליטה בחשאי שזהו,פה ישארו רק משחקים ש:1-קל לאסוף אותם (לא חלקיקים קטנטנים שאם דרכת עליהם תחטפי זצ' ) 2.שיחקו בהם בחודש האחרון ולא שומרים אותם סתם מסנטימנטים לא ברורים (שלי ,כמובן) 3.שיש להם בחדר מקום מאורגן,שקל לסדר וקשה להפוך.

ובא שלום על ישראל-בערך..

א. אני מתמקדת ב-3 דברים בסיסיים בעניי: מטבח נקי, שרותים נקיים, בגדים בארונות.

כשאדע שבמשימות האלה אני עומדת ללא קושי, אוסיף עוד אחת... (היעד הבא- חדר הילדים)

ב. אחת לפרק זמן מסויים (תלוי ברמת הבלאגן ומה יש לי לעשות בנוסף)  אני שמה טיימר לרבע שעה ומתמקדת במטלה אחת בלבד! לא תאמינו כמה אפשר להספיק ברבע שעה...

בעצם יצא לי 2 טיפים...

באמת צריך להתרכז ב3 הדברים שרשמת.

אצלי הבלאגן הגדול ביותר בבית זה הבגדים, אני פשוט לא יוצאת מזה

ומסתבר שזו די השיטה שלה- להקציב זמן למשימות שונות

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....