בתור אמא אני מוצאת את עצמי כל יום עסוקה באלף ואחת משימות שהרבה מהן קשורות לתפקוד הבית. משום מה זה נראה לי כמו בור בלי תחתית אין לזה סוף! איך משתלטים על כל משימות הבית???? איך מגיעים למצב שהבית זה מקום שנעים להיות בו ולא מרדף בלתי פוסק אחרי סדר וניקיון???
כל טיפ ועצה יתקבלו בברכה
האם רק אצלי המצב הוא כזה??? משום מה שאני הולכת לבתים אחרים בד"כ הם נראים די סביר...
אולי להכין לוח שבועי מה עושים כל יום, כך שהמטלות מתחלקות לכמה ימים ולא צריך לעשות הכל בבת אחת ת-מ-י-ד.
אין לי יותר מידי טיפים....
גם אצלי המצב כזה....
וכתבתי רק כדי שתדעי שזה לא רק אצלך...
ואכן זה בור ללא תחתית!
אין לזה סוף! (בע"ה עד 120 בבריאות)
ומן הסתם אם ניכנס לביתך הוא יראה לנו סביר לחלוטין, כי פעמים רבות הבלגן צורם לנו בעיניים ואחרים בכלל לא חשים בו.
אולי אם תפרטי מה סוג הבלגן (כלים? כביסות? ילדים? מיון טפסים? משחקים בסלון?) , גיל הילדים אם יש, ומבנה כללי של הבית -יהיה קל יותר לתת עצות מעשיות.
בהצלחה.
אחותומשתלטים,
יום אח"כ משתלטים שוב,
יום אח"כ שוב
ושוב
ושוב....
ומרגילים את הילדים לסדר מינימאלי בבית ( לפני ארוחת ערב- סדר בפינתאוכל/ סלון. לפני השינה: סדר בחדר , הגדולים יכולים להכניס לבד כביסה מקופלת לארונות, אחרי האוכל- כל ילד מפנה מאזור פינת אוכל/ סלון/ חדר משחקים -כל משפחה והגדרתה- את כל חפציו ועוד לפחות 3 פריטים, או 5 כשיש בלאגן. אין מצב שילד לא יפנה את כליו משולחן האוכל - אני מסוגלת להחזיר אותם מחבר או להוציא מהמיטה לצורך כך , רק לשם ההרגל ) ההרגלים מועילים מאד!!!
לקבוע שעה מסויימת לסידור הבית וככה אני מוציאה את עצמי מהמרתון של "לרדוף" אחרי הבית במשך כל היום
כל יום ב 8 בערב בערך אני משתדלת - שטיפת לים וניקוי המטבח, סידור הסלון ושטיפת הריצפה ובדר"כ קיפול הכביסה.
מעבר לזה אני לא "נוגעת" בבית, כי כל מה שאני יעשה ותהפך תוך שעה אז חבל על המאמצים וגם מתחילים את היום למחרת שכבר הכל מסודר.
את חדר הילדים אני משתדלת לבקש מהם לפני שהם הולכים לישון או לפני שהם אוכלים ארוחת ערב וככל שהם רעבים כך הם יותר זריזים...
שאימצתי לאחרונה,פעם ראיתי ששכנה עושה את זה וחשבתי שזה מופרך,אבל עכשיו זה עוזר מאוד,אולי כי פשוט הפכנו משפוחה בל"עה .קניתי סלי כביסה גבוהים לכביסה המלוכלכת,לבן לכביסה לבנה ,כהה לכביסה כהה ובהיר לעדינה,כך הסתדרו הערמות המצחינות, ממוינות מראש,זה חוסך את הזמן למיין כביסה לתוך המכונה,כשסל מתמלא יודעים שהגיע זמנו ,רק צריך להרגיל את החברה להניח את הבגדים בסל הנכון.
בקשר לכביסה הנקיה,כלומר להרי האברסט,קניתי סלסלות מותן ,וסידרתי אותם על המכונות (אם זה לא מספיק אפשר לארגן מדף שולחני גדול. ככה פתרתי גם את העניין שהיתה מתערבבת לי הכביסה המלוכלכת עם הנקיה (בסלים על הריצפה) וגם כשההר מחולק לסלסלאות מסודרות הוא פחות מפחיד,וכל סלסלה שמקפלים מרגישים שעשינו משהו גדול ולא רק גירדנו ת'הר.
זה עניין אישי אבל אולי זה מתאים פה למישהי.
באמת מה שעזר לי....אאאממממ...תאמת, רק תפילה.
בהצלחה, חחחח מצחיק כמה זה מנחם לדעת שאת לא הבלגניסתית היחידה.
עדיין מתפללת להיות בעלבוסטע,תודה על השיתוף,
אחותועוד טיפ-טיפון מהבודדים של אמא בלגניסטית 
.
שנים שנלחמנו בבלאגן בחדר הילדים,,עד שמצאתי את עצמי כל פעם מטאטאה בחדוה כל מיני לגואים וחלקיקים דומים לפח,ומידי פעם הצתרפו אליהם חצאי משחקים שנשמרו בשביל "הנוסטלגיה". וראיתי כי טוב, כי דווקא אף אחד לא התגעגע אליהם ,ואז אמא מחשפלה 
החליטה בחשאי שזהו,פה ישארו רק משחקים ש:1-קל לאסוף אותם (לא חלקיקים קטנטנים שאם דרכת עליהם תחטפי זצ' ) 2.שיחקו בהם בחודש האחרון ולא שומרים אותם סתם מסנטימנטים לא ברורים (שלי ,כמובן) 3.שיש להם בחדר מקום מאורגן,שקל לסדר וקשה להפוך.
ובא שלום על ישראל-בערך..
א. אני מתמקדת ב-3 דברים בסיסיים בעניי: מטבח נקי, שרותים נקיים, בגדים בארונות.
כשאדע שבמשימות האלה אני עומדת ללא קושי, אוסיף עוד אחת... (היעד הבא- חדר הילדים)
ב. אחת לפרק זמן מסויים (תלוי ברמת הבלאגן ומה יש לי לעשות בנוסף) אני שמה טיימר לרבע שעה ומתמקדת במטלה אחת בלבד! לא תאמינו כמה אפשר להספיק ברבע שעה...
בעצם יצא לי 2 טיפים...
באמת צריך להתרכז ב3 הדברים שרשמת.
אצלי הבלאגן הגדול ביותר בבית זה הבגדים, אני פשוט לא יוצאת מזה
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
