בתור אמא אני מוצאת את עצמי כל יום עסוקה באלף ואחת משימות שהרבה מהן קשורות לתפקוד הבית. משום מה זה נראה לי כמו בור בלי תחתית אין לזה סוף! איך משתלטים על כל משימות הבית???? איך מגיעים למצב שהבית זה מקום שנעים להיות בו ולא מרדף בלתי פוסק אחרי סדר וניקיון???
כל טיפ ועצה יתקבלו בברכה
האם רק אצלי המצב הוא כזה??? משום מה שאני הולכת לבתים אחרים בד"כ הם נראים די סביר...
אולי להכין לוח שבועי מה עושים כל יום, כך שהמטלות מתחלקות לכמה ימים ולא צריך לעשות הכל בבת אחת ת-מ-י-ד.
אין לי יותר מידי טיפים....
גם אצלי המצב כזה....
וכתבתי רק כדי שתדעי שזה לא רק אצלך...
ואכן זה בור ללא תחתית!
אין לזה סוף! (בע"ה עד 120 בבריאות)
ומן הסתם אם ניכנס לביתך הוא יראה לנו סביר לחלוטין, כי פעמים רבות הבלגן צורם לנו בעיניים ואחרים בכלל לא חשים בו.
אולי אם תפרטי מה סוג הבלגן (כלים? כביסות? ילדים? מיון טפסים? משחקים בסלון?) , גיל הילדים אם יש, ומבנה כללי של הבית -יהיה קל יותר לתת עצות מעשיות.
בהצלחה.
אחותומשתלטים,
יום אח"כ משתלטים שוב,
יום אח"כ שוב
ושוב
ושוב....
ומרגילים את הילדים לסדר מינימאלי בבית ( לפני ארוחת ערב- סדר בפינתאוכל/ סלון. לפני השינה: סדר בחדר , הגדולים יכולים להכניס לבד כביסה מקופלת לארונות, אחרי האוכל- כל ילד מפנה מאזור פינת אוכל/ סלון/ חדר משחקים -כל משפחה והגדרתה- את כל חפציו ועוד לפחות 3 פריטים, או 5 כשיש בלאגן. אין מצב שילד לא יפנה את כליו משולחן האוכל - אני מסוגלת להחזיר אותם מחבר או להוציא מהמיטה לצורך כך , רק לשם ההרגל ) ההרגלים מועילים מאד!!!
לקבוע שעה מסויימת לסידור הבית וככה אני מוציאה את עצמי מהמרתון של "לרדוף" אחרי הבית במשך כל היום
כל יום ב 8 בערב בערך אני משתדלת - שטיפת לים וניקוי המטבח, סידור הסלון ושטיפת הריצפה ובדר"כ קיפול הכביסה.
מעבר לזה אני לא "נוגעת" בבית, כי כל מה שאני יעשה ותהפך תוך שעה אז חבל על המאמצים וגם מתחילים את היום למחרת שכבר הכל מסודר.
את חדר הילדים אני משתדלת לבקש מהם לפני שהם הולכים לישון או לפני שהם אוכלים ארוחת ערב וככל שהם רעבים כך הם יותר זריזים...
שאימצתי לאחרונה,פעם ראיתי ששכנה עושה את זה וחשבתי שזה מופרך,אבל עכשיו זה עוזר מאוד,אולי כי פשוט הפכנו משפוחה בל"עה .קניתי סלי כביסה גבוהים לכביסה המלוכלכת,לבן לכביסה לבנה ,כהה לכביסה כהה ובהיר לעדינה,כך הסתדרו הערמות המצחינות, ממוינות מראש,זה חוסך את הזמן למיין כביסה לתוך המכונה,כשסל מתמלא יודעים שהגיע זמנו ,רק צריך להרגיל את החברה להניח את הבגדים בסל הנכון.
בקשר לכביסה הנקיה,כלומר להרי האברסט,קניתי סלסלות מותן ,וסידרתי אותם על המכונות (אם זה לא מספיק אפשר לארגן מדף שולחני גדול. ככה פתרתי גם את העניין שהיתה מתערבבת לי הכביסה המלוכלכת עם הנקיה (בסלים על הריצפה) וגם כשההר מחולק לסלסלאות מסודרות הוא פחות מפחיד,וכל סלסלה שמקפלים מרגישים שעשינו משהו גדול ולא רק גירדנו ת'הר.
זה עניין אישי אבל אולי זה מתאים פה למישהי.
באמת מה שעזר לי....אאאממממ...תאמת, רק תפילה.
בהצלחה, חחחח מצחיק כמה זה מנחם לדעת שאת לא הבלגניסתית היחידה.
עדיין מתפללת להיות בעלבוסטע,תודה על השיתוף,
אחותועוד טיפ-טיפון מהבודדים של אמא בלגניסטית 
.
שנים שנלחמנו בבלאגן בחדר הילדים,,עד שמצאתי את עצמי כל פעם מטאטאה בחדוה כל מיני לגואים וחלקיקים דומים לפח,ומידי פעם הצתרפו אליהם חצאי משחקים שנשמרו בשביל "הנוסטלגיה". וראיתי כי טוב, כי דווקא אף אחד לא התגעגע אליהם ,ואז אמא מחשפלה 
החליטה בחשאי שזהו,פה ישארו רק משחקים ש:1-קל לאסוף אותם (לא חלקיקים קטנטנים שאם דרכת עליהם תחטפי זצ' ) 2.שיחקו בהם בחודש האחרון ולא שומרים אותם סתם מסנטימנטים לא ברורים (שלי ,כמובן) 3.שיש להם בחדר מקום מאורגן,שקל לסדר וקשה להפוך.
ובא שלום על ישראל-בערך..
א. אני מתמקדת ב-3 דברים בסיסיים בעניי: מטבח נקי, שרותים נקיים, בגדים בארונות.
כשאדע שבמשימות האלה אני עומדת ללא קושי, אוסיף עוד אחת... (היעד הבא- חדר הילדים)
ב. אחת לפרק זמן מסויים (תלוי ברמת הבלאגן ומה יש לי לעשות בנוסף) אני שמה טיימר לרבע שעה ומתמקדת במטלה אחת בלבד! לא תאמינו כמה אפשר להספיק ברבע שעה...
בעצם יצא לי 2 טיפים...
באמת צריך להתרכז ב3 הדברים שרשמת.
אצלי הבלאגן הגדול ביותר בבית זה הבגדים, אני פשוט לא יוצאת מזה
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
