ככה שלא תצטרכי להכין לה במיוחד, רק למעוך אם היא צריכה.

יש יופי של פירות! עזבי אותך מבישולים

ארוחת בוקר: אבוקדו

ארוחת עשר: פרכית אורז או בננה

ארוחת צהריים: מרק שבישלת פעם בשבוע בסיר ענק והקפאת במנות (אין צורך לטחון, רק למעוך עם מזלג)

ארוחת ארבע: פרוסת לחם עם ממרח כלשהו (רצוי מאוד מלא. פרוסה ליום זו השקעה כספית מזערית ביחס לתועלת)

ארוחת ערב: דייסת קוואקר - בישול של דקה

לפני השינה: בקבוק תמ"ל

היא אוכלת את האוכל שלנו , רק שאני לא יודעת איך מכניסים את כל אבות ה מזון ליום אחד של תינוקת...

אם אתם יכולים לענות בסגנון של אברכית- זה יעזור מאוד

לדעתי אין כל כך חשיבות ל"כל אבות המזון ליום אחד".

תסתכלי מערכתית: מנת בשר פעם בשבוע, ועוד מנת קטניה פה ושם, ועוד איזה אגוז ביום אחר, מספיק חלבון.

פחמימות - בטח היא עוברת ממילא את המנה שהיא אמורה לקבל... קשה להימנע מפחמימות בימינו!

וויטמינים - כאמור - קיץ ממש מעבר לפינה! הגישי לה פרי בכל הזדמנות גמרנו! מסודרים! התזונה מאוזנת

לילדים שלי הכמויות האלו אף פעם לא הספיקו...

תחברי את ארוחת בוקר, 10, ארבע וערב ביחד זה ארוחה אחת של הילדים שלי.

מה שאמרו לי כשגמלתי את הגדול בגיל 9 חודשים:

ארוחת בוקר- פירות... כמה שהוא רוצה. ו/או דייסת קווקאר

ואז ארוחת עשר בקבוק.

צהרים:- כל מה שאת אוכלת- מרק, קטניות, פחמימות הכל...

ואז שוב בקבוק

אחרי צהרים- שוב פירות/ירקות...

ערב- לחם, ירקות, ביצה(אם היא כבר אוכלת)

ובקבוק ולישון...

רק מה שאמרו לי.

את יודעת יפה מאוד שאני לא אוכלת.

את לא יכולה לכתוב לי בארוחת צהריים "מה שאת אוכלת " כי המשמעות היא או כלום או ירק...

עכשיו את מבינה מה הבעיה שלי? אין לי מושג איך אנשים נורמליים אוכלים,

התחלתי לאכול ארוחה אחת ביום כשהתחתנתי... (לפני כן- 0 או סנדוויץ..)

ארוחות צהרים: מג'דרה- מצוין יש בזה גם קטניות וגם פחמימות ויוצר ביחד חלבון מושלם.

                   מרק ירקות עשיר עם קוסקוס

                  פירה+ קציצות דגים

                  תבשילי אורז ושות'

ואם את רוצה עוד מתכונים ורעיונות מוזמנת להתקשר...

אפשר לקנות גם בתפזורת, אבל אז צריך לברור וזה ממש סיפור.

מבשלים את זה דקה אחת - אני עושה רק עם מים, בלי תוספות. זה ממש נחטף אצלנו. אבל בד"כ עושים עם חלב, סוכר, קנמון...

בניגוד לכוסמת ואורז ודברים כאלה, זה לא מצריך לעיסה איכותית כי זו דייסה רכה.

אני מכינה ממנה גרנולה  כי בשלב מסויים ראיתי שאני לא מצליחה לברור כראוי את השיבולת שועל מהתפזורת.

גם אני כמוך נמצאת רוב הזמן עם ביחתי ולא מבשלת צהריים.

מאז שהתחתנתי לא בישלתי  צהריים ממש מלבד בבין הזמנים.

וכשביתי גדלה זה ממש לא היה לעניין שהיא תאכל ירקות או סנדוויצ'ים כמוני.

לכן, הכנתי מרק בתחילת שבוע מירקות טובים כמו: גזר, כרפס, 2 שוקיים, בטטה, תצפו"א וכו'

ריסקתי, חילקתי למנות קטנות ולמקפיא.

והסדר יום שלנו התנהל כך:

ארוחת בוקר: בקבוק תמ"ל + דייסת שוקו.

בין הארוחות: פריכיית אורז עם ממרח כלשהו/ ביסקוויט/ פרי או משהו בסגנון כי היא הייתה נרדמת אח"כ ולא רציתי שיהיה לה כבד.

ארוחת צהריים: מרק (מה שכתבתי קודם)

בין הארוחות 1: פרי/ ירק/ ביצה

בין הארוחות 2: פרוסת לחם על 2 מרוחה חמאת בוטנים, גבינה, חומוס, טחינה גולמית וכיוצא בזה

ארוחת ערב: בקבוק.

לפעמים הייתי מוסיפה מעדן..

אבל לאחרונה, התחלתי לבשל כל יום כי נמאס לי שבעלי חי מסנדוויצ'ים.

אז אני מבשלת, שמה לו בחמגשית ואת הפליטה- לנו.

אז יש לנו סדר יום שונה:

ארוחת בוקר- בקבוק

בין הארוחות- פרוסת לחם על 2 מרוחה חמאת בוטנים, גבינה, חומוס, טחינה גולמית וכיוצא בזה

ארוחת צהריים- מה שבישלתי (בד"כ זה מנה בשרית+ פחמימה)

בין הארוחות 1- פרי/ ירק/ ביסקוויט

בין הארוחות 2- מרק

ארוחת ערב- בקבוק.

שיהיה בהצלחה, ובתיאבון!

שירשור- ממש הבנת לליבי...

עזרת לי המון...

שהייתה לי בזמנו

עם הזמן לומדים.

(כאילו שאני איזו זקנונת בת 60+)

אתמול בלילה נתתי לה פעם ראשונה חלב עם דייסת 'שמונה דגנים' (במקום הנקה) והיא לא הייתה מוכנה בשום אופן(!!!ניסיתי כמעט שעה ובסוף נכנעתי והנקתי אותה..)

ראיתי מה שכתבת תמ"ל+דייסת שוקו: זה טעים יותר? מתוק? אולי כדאי לנסות וכך היא תאכל? מה את אומרת?

תודה שוב,

רומי.

לכן שווה להתחיל ממנה, היא יותר מתוקה ויותר "דייסתית ביחס לתערובת דגנים.

תנסי להתחיל ממנה.

אצלי לפחות זה פתח את הפתח הראשוני לאכילת מוצקים קבועה...

תמ"ל אני מבינה, זה במקום הנקה. גם גרבר אני מבינה, כי לטחון פירות זה ממש סיפור מעצבן ואפשר להשיג את הגרבר המקורי ללא תוספות.

אבל מה זה ה"דייסה" הזה, במילעיל?! למה להרגיל תינוקות לטעם שוקו? למה לא להכין במקום זה אוכל?

בשלב מסוים לתמ"ל יש טעם נוראי.

כי הילד מגלה עוד טעמים מיוחדים כמו אורז, ירקות וכו'

וכדי שהוא לא יפסיק עם התמ"ל מוסיפים את הדייסות למיניהם.

אחרי הכל, הוא עדיין זקוק לתמ"ל בגלל הוויטמינים שהוא מכיל.

חוץ מיזה, שבגיל כזה כבר  לא אוכלים כל 3 שעות, והדייסה ממלאה את הבטן.

וכשהיא טעמה את דייסת השוקו והוניל

היא התלקקה עליהם עד הסוף

לדעתי הוניל לא טעים, יש לו ריח נוראי (היא אוהבת אותו)

והשוקו ממש נחמד, זה סולת ושוקו יחד, שזה משביע אותם וזה טעים (גם לי זה טעים   )

בבוקר:הנקה (או בקבוק במקרה שלך)

ב8:30 פרות (בננה, תפוח, מיץ מפרי הדר-לבלנדר/ עכשיו אני חותכת לה חתיכות ושמה על המגש והיא אוכלת לבד) וביסקוויטים

ב11:30 א.צוהרים (או מרק או כיום מה שיש בבית חותכת דק את הבשר)

מנוחה נעימה

2:00 שמנת עם גבינה

5:00 הנקה

6:00 ארוחת ערב: דייסת 7דגנים עם קינואה של B&D  ולחם עם טחינה או ביצה (כרגע בשאיפה לגוון ולהפוך לארוחה- צריכה רעיונות)

אמבטיה

הנקה לפני השינה

באמת אפשר להכין דייסת קווקר עם מים? וזה באמת רק כמה דק'? איך יודעים שזה מוכן?

אך בהחלט יותר בריאה.

מרתיחים מים, מוסיפים את הקווקר, אני מוסיפה גם מעט סוכר וקינמון.

מבשלים, מערבבים תוך כדי בתדירות גבוהה

וכשרואים שזה מסמיך  (ממש כמה דקות), מכבים ת\את האש ומקררים מעט.

לשובע, זה ממש משביע!

לדעתי הרבה יותר טעימה וממש קלה להכנה. (מהקנוי כמובן)

רעיון נוסף שאפשר להכין במקום לקנות- דייסת סולת (בדיוק באותו עיקרון כמו הקוואקר) ואם רוצים אפשר להוסיף שוקו כדי שיהיה באותו הטעם של הדייסה הקנויה... הרבה יותר עדיף מהאוכל המתועש!

(אני לא יודעת מה עוד מכניסים לשם)

אגב קוואקר יותר בריא...

סתם עוד רעיון אפשר לתת גם מעדן עם גבינה (דני וניל או שוקו)

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....