למעשה זאת ממש התנהגות קלאסית והגיונית לתינוק בגיל הזה.

תינוקות לעיתים קרובות מאוד יודעים מתי יש טעם לבכות ומתי לא.

כל זמן שלא היית, היית חסרה לו, אבל איך הוא יספר לך שאת חסרה לו אם את לא שם?

אז כשחזרת הוא סיפר לך שהיית חסרה, ושהוא לא רוצה שתלכי שוב.

ואיך הוא יעשה את זה אם הוא לא יודע לדבר? יבכה!

גם הקטן (גדול יותר) שלי ככה הייתי משאירים אותו (יותר קרוב לגיל שנה, אבל אותו עיקרון) אצל ההורים של בעלי, והוא היה משחק ורגוע, אבל איך שהייתי נכנסת בדלת הוא היה עוזב את מה שהוא עשה ורץ אלי בבכי.

תחשבי על זה כמחמאה, זה רק מראה כמה שהיית חסרה לו לפצפון, וכמה שהוא אוהב אותך.

הנה סופסוף אמא שלי חזרה..לא שהיה לו רע בלעדיך,אבל בכל זאת אין כמו אמא

איזה משאבה זאת?

הוא קטן מדי בשביל זה... לא??

המשאבה של אמדה..

ככל שהוא יותר חסר אונים (כלומר, צעיר בגיל), כך הוא יזדקק לאמו יותר (להגנה, הזנה, וכן הלאה). על כן, הוא יותר ירגיש בחסרונה. גם אני חושבת שזה היה בכי של הקלה ופריקה  

א. תפילות. תמיד אחרי שאני מתפללת על תזונה של הבת שלי - כלומר שיהיה שפע חלב - אז במידי יוצא לי יותר חלב!

ב. הרפיה בזמן שאת שואבת. תעצמי עיניים תרגעי ותחשבי רק על התינוק שלך.

ג. וכמובן - את תמיד יכולה לסחוט עם היד לתוך המשאבה. או לעשות עיסויים לשד בין לבין.

את כל זה.... מה שכן, סביר להניח שלא התפללתי מספיק... 

תודה (:

תינוק הוא אדם שלם.  יש לו תחושות, יש לו מודעות, יש לו אישיות.

אם נחסום את פיו של אדם בוגר, נדע שעדיין יש לו רגשות, גם אם הוא אינו מסוגל לדבר.

למה, למה, למה, למה יש מחשבה מוטעית שמפני שהתינוק אינו מסוגל לתקשר בשפה תקינה ( = לדבר) אז הוא אינו חש?!? 

תינוק אינו בובה אמיתית!!!!!!  כזה שסבתא קנתה לנו כשהיינו קטנות, שאם נותנים לה בקבוק עם מים, נהיה רטוב למטה...

הוכח, בניסויים מענינים, שתינוק בן יומו מסוגל להבדיל בין הקול של גבר לקולה של אישה ובין קולה של "סתם" אישה לבין קולה של אימו.

אז למה להתפעל כשתינוק בן חדשיים שם לב שאימו שמניקה אותו נעלמה, כאילו, חלילה בלעה אותה האדמה?!?!?!?

ניתן לשוחח, להסביר דברים - בכל נושא - עם תינוק!  בכל גיל, גם בגיל 10 דקות!!!

להסתכל להם בעיניים, ולדבר, על כל נושא בעולם שאת רוצה שהם ידעו.

לסיכום - הפשוש הסביר לך כמה הוא התגעגע, כמה היית חסרה לו, וכמה הוא לא רוצה שתיעלמי לו שוב לעולם.

אגב, יש לי שכנה שבכל פעם שיצאה מהבית, היתה ניגשת לקטן\ה, מסתכלת לו\ה בעיניים, ואומרת לו\ה שאמא צריכה לצאת עכשיו, ש______  ישמור עליו, ושבעזרת ה' אמא תשוב בעוד _______  זמן.  גם אם התינוק היה בן שבוע.

הוא בן אדם!!!  נא לכבד אותו!!!

תודה רבה!

בנושא שאיבה, יש כמויות שונות שזמינות בהתאם לשעה ביום, בערב יש פחות.  אם אנחנו לחוצות, החלב לא יזרום...  אם התינוק ינק ואז שאבת 50 מ"ל מכל צד, זה נשמע טוב!  כמעט כל משאבה יכולה להיות טובה, אבל זה כמו שידוך.  מה שמתאים לי, לאו דוקא מתאים לך.

מכיוון שאמרת שהמשאבה כן עבדה בשבילך, אולי צריך להקפיד על מתן מספיק זמן לשאוב ועל רוגע בזמן השאיבה.  ואולי כדאי לשתות משהו מזין יותר ממים - מרק או מיץ.

בהצלחה!

אני מכבדת מאוד את הקטנצ'יק! חחח גם אני מסבירה לו ומדברת איתו וכו' וכו'... אבל אותי לימדו באוניברסיטה על מחקרים אחרים, וזה מה שאני מכירה.

אותי לימדו שתינוק עד גיל 3 חודשים לא מבדיל בין המטפלים שלו, לא אכפת לו מי מטפל בו וכשהוא מחייך בגיל הזה - הוא מחייך לכולם... ולא רק לאימא ואבא.

וזה באמת נראה כך...

עובדה שהוא לא בוכה כשהוא רואה אותי הולכת, זה קורה רק בגיל מאוחר יותר... אז מפליא אותי שהוא בכה כשחזרתי...

אני לא חושבת שתינוקות הם גלמים בלי רגשות... חס ושלום.. פשוט אני מניחה שלוקח להם זמן ללמוד את העולם...

תודה על התשובה, גם בעניין השאיבה

מן הסתם לכל מחקר, אולי, יש את המחקר המוכיח ההפך, אבל יצא לי, מזמן להניק תינוקת של חברה.

התינוקת היתה בת 3 חדשים, ואמא שלה השאירה לה חלב שאוב בבקבוק.  אלא שהקטנה לא רצתה בקבוק, אז הסבתא קראה לי (כפי שסיכמנו עם האמא).

לא אשכח את  המבט של הקטנה כשהצעתי לה לינוק!  המבט שלה אמר לי "גברת, אני אולי גוועת בברעב, אבל את לא אמא שלי.  אז אני אנק עד שהרעב יעבור, אבל אל תחשבי שאנחנו חברות , או מכרות או אפילו סתם ידידות.  אני במצב של פיקוח נפש, אז באופן חד פעמי אני מסכימה לינוק ממך.  זהו!!!"  כל זמן ההנקה היא הסתכלה עלי במבט מאוד לא ידידותי.  וזו היתה תינוקת שהכרתי, היינו אז שכנות, אבל אמא זו אמא.

מעניין אותי לדעת אם המחקרים נעשו על תינוקות שינקו באופן בלעדי או עם תינוקות מוזנים מבקבוק (גם אם בבבקבוק יש חלב אם...).

ואולי התינוקות היהודיים חכמים יותר (זה ודאי) ולכן הם מבדילים והתינוקות האחרים (שאותם חקרו) אינם יהודים???

עד כאן הרהוריי לערב זה...

לילה טוב!

אף אחד לא חושב שתינוקות לא מרגישים!

נניח לרגע את המחקרים והקשקושים. מנסיוני כאמא, אני חושבת שאהבה של אמא צודקת. בן החודשיים הממוצע עוד צעיר מכדי לזהות ולבטא את הזיהוי שלו באופן כה עוצמתי. שלושה חודשים - כבר הרבה יותר הגיוני.

אמנם אני מאמינה שגם תינוק בן אפס קולט ומבדיל באמצעות הקול, הריח ולעתים המראה, ויודע מתי זו אמא ומתי לא. אלא שהידע הזה הוא לא במודע אצלו, ונדיר שהוא יבטא (בגיל אפס) את הצורך שלו באמא דווקא.

המחקרים מראים שתינוק מזהה את הקול של אמא שלו כבר ביום הלידה. 

באמת נשמע לך הגיוני שהתינוק שלך לא מכיר את אמא שלו? מצחיק... 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...