אני בבית עם שתי מתוקות. הגדולה בת שנתיים.
אני מורה במקצועי (פרשתי "לעת זקנה") ומשתדלת לפתח אותה קוגניטיבית...
יש לנו חברה אבל לא כל הזמן ולא כל יום ברמה של גן ואני מתלבטת לגבי שנה הבאה
מצד אחד ברור לי שאין מה לדבר לפחות עד גיל 3. מצד שני לוחצים עלי לשלוח אותה לגן...
מה אומרים ההורים כאן?
רק בישראל מקובל להיות בלחץ ולהלחיץ בנוגע למסגרת בגילאים הללו 
הילדים דואגים לעצמם לפיתוח הקוגניטיביות, והחברה הכי חשובה להם היא אמא בהישג יד
כל עוד כולם מרוצים - שיהיה בכיף!
(אנחנו עדיין בחינוך ביתי - הגדול בן שמונה וחצי 
)
תודה על התגובה
די זהה לתגובת "באופן טבעי"... רק שהסביבה הלוחצת אינה מרפה ואני כן חשה שיש לילדה צורך בחברה. היא די חברותית ונהנית לשחק עם ילדים אחרים. אלא מה, כל הילדים סביבנו בגן עד 4. ב4 כבר קר לצאת וכך יוצא שהחברה היא בן בגיל שלה שעדיין עם הסבתות אבל בשנה הבאה הוא ילך לגן...
אז באמת לא להתייחס לצורך החברתי?
כל הילדים מסביבכם בגן עד 4? איזה באסה. צריך למצוא דרך שהיא כן תוכל לשחק עם חברים כמה פעמים בשבוע. איך? אני בטוחה שבע"ה תצליחי לחשוב על משהו...
את גרה בעיר? מכירה את כל משפחות האזור? אולי תזמי באמצעות פרסום קבוצת פעילות של ילדים, שתיפגש בכל פעם בבית אחר?
עוד מעט מגיע הקיץ (כבר עכשיו יש ימים ממש חמים), ואז תוכלי לצאת איתה, להכיר חברים מקרוב וליצור קשרים, כך שגם בחורף הבא תוכלי לצאת איתה לבתים שלהם ולארח אותם אצלכם, גם אחרי 4.
אם יש בסביבה גנים פרטיים לגילה, אולי באחד מהם יקבלו אותה ליום או יומיים בשבוע?
הצורך החברתי הוא טבע האדם - ואולי אפילו יותר חשוב עבורך! לא פשוט להיות אמא במשרה מלאה. לא טבעי לאדם להיות לבדו רוב שעות היום, ולכן קשה ומתסכל.
אם אתם ממונעים, קל יותר לפתור את הבעיה: אפשר לסוע לבקר סבתות או דודות או חברים, או לסוע לפארק שווה אפשר גם ליזום מפגשים חברתיים בביתך: תלי מודעות בטיפות חלב או בלוחות מודעות במקומות סמוכים לביתך.
אני מרגישה שבגדול, עדיף לילד להתמודד עם חוסר מסוים בחברה, מאשר להתמודד עם שהות בגן. כמובן, זו הגישה האישית שלי, ואני בכלל לא מכירה את כל הילדים ממילא אני רק מבטאה את תחושתי האישית
גם אני מעדיפה את היכולת שלי להעניק לילדים שלי בגיל הזה כמה שיותר ולכן אני בבית איתם מבחירה, לחלוטין מתוך בחירה.
מה שכן אני גם נהנית בעצמי לשהות איתם בבית ולא מאלה שחייבות לצאת כל הזמן. יציאה למכולת או לגינה מספקת אותי בהחלט...
אני כן מרגישה את הצורך שלה בחברה ומהמקום הזה הגיעה השאלה...
יוקטנהאחרונהמי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
