לשמור נגיעה אז צאי מהסרטים.....

אבל בהחלט זה לא הכל,

חשוב להכניס הרבה שכל- ויש מי שדווקא עודף שכל הוא זה שתוקע אותו...

אכן, אחרי הנישואין העבודה רבה

חשוב להשקיע בזוגיות ולשמר את האהבה מכל משמר, מכל מחשבה מפרידה

אני חושבת שהגיוני לרצות להרגיש,

ואם לא מרגישים בכלל זה לא זה

או שיש בעיה יותר רחבה ביכולת לפתח רגשות בעקבות מחסום רגשי או משהו אחר-

(אם רואים שזה חוזר פעמים רבות ניתן לעלות על ידי יעוץ

וכדאי לעשות חושבים ממה את מפחדת, איזה שינוי את לא רוצה שיקרה)

(אני כן ממליצה שתבדקי עם עצמך עד כמה את מסוגלת לראות מישהו בהערצה,

לחשוב איזה תכונות את מחשיבה ומעריצה ועד כמה יש לך מקום להכיל הערכה לאחר,

כי היכולת לתת מקום לשני היא משמעותית)

יש דרכים להתאהב אבל הן בהחלט דורשות ממך עבודה

הצלחה רבה ואת מוזמנת באישי, עדי

זה החלום של כולנו..

מוסכם ביותר,האהבה שתלויה בדבר לעולם אינה מתקיימת..

זה פשוט מגיע והולך זה בתקופות על תחשבי שמערכת יחסים זה הכל וורוד יש עליות וירידות יהיו פעמים שתצרחי על בעלך ותתעצבני עליו ויהיו פעמים שתשבו על חוף היום איתו תראו את השקיעה ותגידי לו שאת הכי אוהבת אותו בעולם ותסתכלי עליו שעות ככה זה עובד לפי תקופות אהבה וקשר זה משהו שבונים ומחדשים כל הזמן ואם את רוצה שבאמת ככה תסתכלי עליו אז תדעי שגם את צריכה לתרום לבניה ולתת מעצמך ולא רק הוא!

כואב לי על קשר האחרון, רציני וארוך שהיה, שבהחלט הלך לכיוון החתונה.

הוא הסתיים בגלל שהיא הרגישה עליות וירידות ברגש... היה פה פיספוס

בגלל זה יכלתי לכתוב תגובה ענינית ולא משהו בתאוריה

א. כואב

ב. למה?!?!?!

ג. כואב

ד. כ"כ הרבה עבודה קשה משותפת שירדו לטמיון

ה. למה?!?!?!

ו. עכשיו מתחילים הכל מאפס  

ז. למדתי הרבה

ח. לא מנחם אותי לחלוטין

ט. למה?!?!?!

י. עם כל מה שלמדתי - לא הבנתי דבר אחד - מה היה חסר בתחום הרגש (שפעם כן היה ופעם לא)? איך בונים אותו ביחד בצורה יותר יציבה? מה עלי לעשות כדי שזה לא יחזור על עצמו? במה אני יכול לעזור?

לכל אחד יש את הצרכים שלו בקשר, הם משתנים אבל ככלל:

חום, אהבה, הבעת אכפתיות, אמפטיה, הקשבה אמיתית, צ'ופרים, זמן מרחב כשצריך,

מחשבה משותפת, עומק בשיחות, גיוון, שגרה SMS מתוק,

המגוון אדיר וצריך להתאים את עצמך לאופי שלך ולאופי שלה, ולשילוב- שיהיה מנצח בע"ה

ולמצב רוח, ליום בחודש, לחדשות ולמזג האויר.

מה נאמר? אנחנו הבנות עם מורכב....

לפי הרשימה - ואף יותר, קשר וזוגיות נפלאים, פתיחות ועומק ההכרות שאיני יכול לתאר כאן...

|תולש שיער על הראש| 

לא יודעת כמה זה מוכר אבל יש מאמר ממש ישן של הרב אביר על שידוכים.. אצלנו בבית זה היה התנ"ך של אבא שלי ( והוא יצא בהחלט סך מכובד של זמן......)

בקיצור הוא כותב שם על מה צריך לחפש בבן זוג ואיך.

בין השאר הוא עוסק בנושא הרגשות והלבבות הזוהרים -

הרעיון הוא שבעצם למה לא אומרים הלל כל יום?

הרי היינו רוצים כל יום להגיד תודה לה'!!!איזה חסדים הוא עושה איתנו, איזה נפלאות.

אלא- שאי אפשר לשמור על טורים גבוהים כל הזמן!

א"א פיזיולוגית ונפשית להיות כל הזמן בהיי.. וסופם של התפוצצויות כאלה ואורות כאלהוזיקוקים ופנסים בעבודת ה' הם נפילה כואבת!!! *

לכן אומרים הלל פעם ב..

אותו דבר הר' אומר בנוגע לרגש בקשר.. אוי ואבוי מאוד אם לא יהיה רגש אבל אפחד לא אמר שהוא חייב להיות 100% מהזמן על 100% עוצמה. ולהפך!!! במצב כזה אמורות כל הנורות האדומות להדלק!!

וכמובן אני עם עדי- כדי שיהיה רגש יש צורך בתחזוק שותף של הצרכים אחד של השני ושל הרגשות אחד של השני..

והפרות.. כ"כ מתוקים!!

_____________

*עוד נקודה בהקשר זה - למטיבי לכת!

נדמה לי הרב זצ"ל אומר את זה גם בהקשר של קריאת שמע.

שצריך להגיד אותה לאט לאט מילה מילה כי טיבם של דברים שנעשים ברגשיות ומהר שדועכים מהר ומכיון שאנחנו לא רוצים לפול כ"כ חזק צריך יתדות חזקות בכל שלב בדרך ולא ריצה לפסגה.. כך גם אם יש ירידות (וכולנו יודעים שגם אותם יש בעבודת ה') יש לנו מקום חזק להאחז בו ואנחנו לא מתגלגלים במדרון..

נדמה לי שנכון להגיד את זה גם על מערכת זוגית..

אולי כדאי שנצא לרגע מהסרטים ההוליוודים שאיכשהו נכנסו לחיים הטהורים שלנו כיהודים ונלמד לבנות יתדות בקשר, לחצוב מדרגות מסודרות של תקשורת והערכה שידאגו להחזיק ולתחזק את הקשר גם בשעותיו הקשות ולרומם אותו מעלה מעלה בשעות טובות בעז"ה שירבו!!

מי יתן!

שבאעססס!

פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה,"להתאהב כמו בסרטים.."

זה לא אמיתי ההתאהבות הזו.

כי רוב ההתאהבויות בסרטים זה רק ממראה חיצוני.ולא מתאים למגזר הדתי התאהבות כזו.

אבל מה אני יגיד לך,לכי על זה,אם את לא מתפשרת..

מי אנחנו שנזיז אותך מיזה.

                         ב"הצלחה רבה .

להתאהב כמו שבסרטים רוצים שנאמין שהם התאהבו.

עם הפרפרים בבטן, הברקים בעיניים.

ולעשות את זה בצניעות. לשמור נגיעה. לבסס את כל הקשר על להקשיב ולשתף, ולא על מגע.

להתאים את זה למגזר הדתי.

ולא, לא צריך להתפשר ולקוות שזה יבוא אחרי החתונה.

כי אם זה לא יבוא???

אהבתי את התגובה קצרה אמתית וקולעת...

ומעיין אני לא יודעת בת כמה את אבל סרטים זה לא מציאות צריך הרבה עבודה כדי באמת להגיע לערצת הבעל 

אבל אם תחכי כל הזמן להרגיש את הרגשות הגדולים, להרגיש מאוהבת, להרגיש בסרט..

את עלולה חלילה להגיע למצב שבו נמצאים הרבה רווקים בגילאי 30+, ולא התכוונו להגיע אליו,

הם רק רצו להרגיש- "מאוהבים..."

את לא צריכה להתפשר,

אבל התחושה הזו מגיעה עם השקעה, עבודה, סבלנות, השקעה, עבודה, סבלנות וחוזר חלילה.

וגם, אם אף פעם לא הרגשת ככה - איך את יודעת מה זה?

גם אני עברתי בסרט הזה של רצון להיות מאוהבת, וזה רק תקע אותי יותר!

כי מה זה מאוהבת? מה זה אומר בפועל? מה מרגישים? מה אמורים להרגיש?

אני חושבת שכדאי לך לעבור מהמילים הגדולות והמפוצצות, מהסרטים, למעשים בפועל..

ואני אחרי שיחות עם כמה אנשים נשואים, ש"מאוהבים" אחד בשני הבנתי קצת מה אני אמורה להרגיש בפועל.

רצון להיות עם הבחור, תחושת נעימות כשאת איתו, שהזמן פתאום עובר מהר, וזה על קצה המזלג.

את הדברים האלה לא רואים בסרטים, אבל זה החיים האמיתיים!!!

אז יאללה צאי מהסרטים! ורק כדי לא להגיע למצב לא נעים שאנחנו לא מאחלים לאף אחד.. (רווקות מאוחרת..)

שיהיה בהצלחה רבה! 

האם לדעתך גם בחורה צעירה צריכה להתפשר?

שתחילה תרצה את כל העולם, ועם השנים (במידה ולא מצאה) שתתפשר יותר ויותר?

או שמא עליה להיות בגישה של כימיה ובניה?

(אף אם לא הגדרתי נכון, בבקשה תצמדי לרעיון)

אני לא בעד רגשות של סרטים כי החיים זה לא סרט!!! כן יש תקופות כאלה אולי אבל זה לא החיים... החיים זה הרבה שגרה רגילה של יום יום וכאן צריך הרבה עבודה, סבלנות כבוד הדדי וכו...

הגישה של הפשרה מיועדת לpm

שאלתי אותה, האם הפשרה מבחינה בין הגילאים? נגיד בצרוה הדרגתית, ככל שצעירים יותר לדרוש יותר. 

או שמא היא בכלל פוסלת את הרעיון של "התאהבות", ומעדיפה כימיה טובה והרבה עבודה. 

בשבילך שרון יש לי שאלה אחרת, את כתבת : "צריך הרבה עבודה כדי באמת להגיע לערצת הבעל"

ואף יאירו העיר שהוא באמת בדיוק מחפש מעריצה..

אני שאלתי אותך מי הא זה שצריך לעבוד הרבה בשביל להגיע להערצה של הבעל, האפשרויות הן: הבחור, הבחורה, או הרבנית. ודי לחכימא. 

הבחור - כבר מעריץ את  הבעל וכנראה יישאר ככה.

הבחורה - צריכה הרבה עבודה כדי שלא תפסיק להעריץ את הבעל,

והרבנית כרגע בהריון.

לעומת זאת, האשרה פנויה לתפקיד.

למעוניינים - *3772  (אשרה)  מכל טלפון סלולרי.

איי ייאי ייא

ז-ה היה מצחיק

עין- שכוייח!!

כמו שאומרים (לא יודעת משום מי...) אישה לא צריכה לומר "הבעל ענני!"

כולם היו פאסימיים מידי בשירשור הזה

בא לי לתת קונטרה קצת...

לא זה לא חלום

עוד יבוא היום

תשבו על ספסל -או על ספה

ותחייכו אחד לשניה בעיניים

והאור הזוהר בעיניו

והאור הזוהר בעיניה

ולא תוכלו להתיק מבט.....

במשך דקה

ושתיים

ועשרים דקות ושעה

ולא יהיה לזמן משמעות וחשיבות

ותעריכי אותו

על כל מה שהוא כן- ועל כל מה שהוא לא

ותעריצי אותו- על כל מה שהוא עשה- כל מה שהוא עושה- כול מה שהוא עוד רוצה לעשות

וזה יהיה נפלא

וזה יקרה לך יותר מפעם אחת בחיים --- בזוגיוך תמיד יש נק' שיא מדהימות

יותר נכון מזה-

כמה שאהבה של לפני חתונה היא קיימת והיא קדושה והיא מדהימה--- אחרי החתונה היא מעל כל מילים

רוחקטנה- יש המון מה לומר על יציבות של רגשות.. ועל נשים ורגשות
דיון אחר

רפי מטורפי- יפה לך שאתה מבין את זה  יש לך 80% מהתורה בכיס

אני לא מזלזלת במה שכרגע כתבת, ובכל זאת

צאי מהסרט. את תמיד רואה בסרט רק את הסוף הטוב.... אבל מה יש אחר כך?

אם את רוצה להצליח תהיי עניינית, אל תחפשי אביר על סוס לבן כי הוא לא קיים.

אהבה לא באה ברגע צריך לתת ולקבל.  זה דבר שנבנה. מאחלת לך שבעזרת ה' תתחתני ותעריצי את בעלך, ותשכון בינכם תמיד אהבה  אחווה שמחה  ורעות!

האהבה שלפני החתונה היא לא שווה לאהבה שאחרי החתונה.

ואני לא אפרט.

אבל- ההצהרות האלה שכתבת עליהן יכולות להוביל אותך לאבדון. לא כדאי להתנסות כדי לא להיכוות!

מעין נשמה, אולי כדאי שתשמעי קצת שיעורים (הרב קוואס מומלץ) ותתפקחי

שיהיה בהצלחה

אני את האביר על הסוס הלבן שלי- כבר מצאתי

ברוך השם ובחסדיו

ואם לא שמת לב- התיאור של הדייט הזוהר והמאוהב- לקוח מהמציאות

[כאן המקום להסמיק]

אהבה של אחרי חתונה היא בוודאי הרבה יותר-- הכל--- מאהבה של לפני

זה לא אומר שאין אהבה לפני

וזה לא אומר שלא נכון לחפש אותה... קצת.. לפעמים...

יותר אנשים הלכו לאבדון -או חייהם קצת אהמ- אחרי שהתחתנו בלי אהבה כלל

מאשר אנשים שהתחתנו עם אהבה וגילו שבנישואין יש עבודה-מתוקה גם

אני חושבת שצריך חיבה מסויימת לפני החתונה אבל אני בכלל לא בעד עננים וורודים ופצפצים!!

כן צריך עבודה משני הצדדים(ומי ששאל לגבי הרבנית מה הקשר???) ואין זה להיכנס לחלומות שלא קיימים לפני החתונה צריך לבחון טוב טוב עם מי יוצאים מי הבחור(סיפור: בחורה אחת התחתנה עפ פסיכופאט זה יכול לקקראות לכול אחת!!{וכן להפך לבנים!!}) 

שבוע טוב.

לא, לא את החמודה

בטח ובטח שלא הייתה הכוונה אלייך, אלא למעיין שהתחילה את השרשור.

ובבקשה אל תוציאי דברים מהקשרם.

לא אמרתי שאין אהבה לפני, ושלא צריך למצוא אותה. סך הכל אמרתי שיותר כדאי להיות עניניים, במקום להיסחף במקומות שלא כדאי.

יש בעיה עם המושג "אהבה כו בסרטים" ואני אשאל שוב, למה הכוונה???

ואם תואילי בטובך לבדוק סתם ליידע כללי ריכוז הגירושים אצל זוגות ש"אהבו אחד את השני כמו בסרטים" (והכוונה למגזר שחי אחד עם השני לפני החתונה או יוצא זמן רב כדי לבדוק רמת התאמה וכו וכו)גבוה יותר מאלו שיצאו מספר חודשים ונישאו.

בעניי- יש בעיה לבחורה דתיה "להתאהב כמו בסרטים" לפני שמגיעים לחתונה,  וזה אף פעם לא מוביל לטוב.

ב"ה

ביחידות ושאל אותה על מספר שידוכים שהיא יצאה עימם

נפעמת מזה שהרבי ברוח הקודש ידע על כל הפרטים

על הבחורים שראתה , אמרה שלא מצאה גבר שמתאים לה

הרבי אמר לה שהיא מחפשת גבר כמו בסרטים

אהבה היא דבר שבונים אחרי החתונה והיא באה

ע"י עבודה ונתינה

להאריך בנושא אינני מומחה אם תרצו תוכלו לקרוא

את הספר "בית מאושר" שמביא את דברי מלך המשיח על זוגיות

http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50830 

גבר שמחובר להשקפה היחידה שבורא עולם רוצה והולך עם זקן ארוך

ולומד חסידות ולומד גמרא ועושה מבצעים ברחבי תבל

הרי הוא הגבר שמילארדי נשים חולמות עליו הגבר המושלם

ובמילא אם תמצא אישה מישהו שמקושר לנשיא הדור והולך בדרכיו

זה יהיה גבר שאשתו תעריץ אותו כמובן אחרי הנישואים

לגבר המושלם שרוצות כל הנשים.

להשקפה היחידה שבורא עולם רוצה..

איזו נחרצות!

שזה משהו...תענוג.

אחי- צא מהבועה!

|'פלופס'|

"יחי אדוננו מורנו ורבינו

אם הוא המשיח...

אני משה רבינו"

תלמדי לשרשר!!!

אני כתבתי בפירוש, שהיא לא צריכה להתפשר!

אבל כוונתי הייתה לפשט את האהבה מהסרטים למעשים הקטנים ולרגש הדינאמי של היומיום.

לפעמים המילה "מאוהבת" נשמעת ענקית ומפוצצת, ואם מישהי לא מרגישה ככה, היא מרגישה שאולי משהו לא בסדר אצלה, אולי היא לא מתאימה לבחור איתו היא יוצאת כי היא לא מרגישה "מאוהבת"...

לפעמים להוריד את עניין האהבה מהמילה הגדולה לפועל ולחיי היומיום יכול רק להועיל מבחינתי.

אין לי פה שום עניין של התפשרות..

ולגבי זה שכתבתי על העבודה והסבלנות שצריך, זה כדי שהיא לא תצפה שהאהבה תרד עליה מהשמים,

כי זה לא קורה לבד! אני לא הראשונה ולא האחרונה שאומרת שאהבה מגיעה עם נתינה,

אז כן! צריך להשקיע ולעבוד בשביל זה גם לפני החתונה!

כתבתי את הדברים מתוך ניסיון אישי, אני גם צעירה ולא מתכננת להתפשר בקרוב, אבל אני גם לא חיה בסרט ומחכה שהאהבה תרד אלי מהשמים..

שיהיה בהצלחה לכולם!

התאהבות, והערצה לפני החתונה ( בטח שלפני!!!) וגם הרבה אחריה לאורך ימים ושנים...

אבל קודם כל (דווקא בתור אחת שאוהבת לצפות בסרטים וממש מבינה למה את מתכוונת...) לדעתי רצוי שהסרטים לא יהוו מודל להתאהבות. 

ובכל מקרה- כדאי מאוד שרגש שכזה ייבנה על התאמה שכלית. וככל שהקשר מתקדם (עוד לפני החתונה) הרגש מתפתח, וגם כשהוא נבנה בצורה כזאת- תאמיני לי שהוא עוצמתי ומדהים והפרפרים בבטן מרקדים ממש....

התאהבות שאין לה בסיס, עלולה להתמוסס בשעות משבר.

טוב מאוד, בעיני, שאת לא מתפשרת על החלומות שלך! בע"ה, עוד תזכי למצוא את מה שאת מחפשת.

רק דבר אחד, לגבי ההערצה לבעל- אני מתחננת בפנייך שכאשר תמצאי את הבחור שאת מעריצה, תוודאי שגם הוא מעריץ אותך באותה מידה. הערצה חד צדדית היא אחת מהשניים- הרסנית או מסוכנת.

בע"ה, בקרוב!

לא קראתי מה כולם כתבו, אבל אהבה כזו היא סרט ונשארת בסרט.

אהבה אמיתית בונים. היא רגש שמתחזק בהשך השנים ע"י שיתוף, דאגה, כבוד הדדי, בניית החיים המשפחה והבית ביחד.

כשחיי שני אנשים מתאחדים והופכים לאחד, במשך הזמן מגיע שלב בו כל אחד מרגיש שהוא חלק של בן זוגו ואיש מבני הזוג לא יכול לתאר לעצמו חיים בלי שהאחר יהיה לצדו.

יש כמובן לפני החתונה הערצה ואהבה מסויימת ובלי זה לא מתתתנים, כי לא מספיק הרי לבדוק שהבחור מתאים לי רק לפי שכל.

בהצלחה

את מעוניינת גם להתחתן עם אותו אחד?

נשמה!שיהיה לך את כל ההצלחה שבדבר!ואל תשכחי את הכלל הכי חשוב "לא להתייאש".!

תהני לך ושיהיו לך חיים מאושרים!

(למה כולם תמיד חייבים לכתוב נגד הכל???)

ואם מצאת מישו כזה על תשכחי לספר לנו......................

במקום לדבר באויר, פשוט תפתחו את הרב דסלר, חלק א' קונטרס הנתינה, יש שם גם על אהבת גבר לאישה..

ומה שיוצא משם נראלי זה שאהבה לפני החתונה (כלומר בלי כל נתינה אמיתית אחד לשני) זה לא אהבה אמיתית..

דבר שני: יש משל ידוע שגבר ואישה מחוברים אחד לשני בחבל, כאשר הם רבים החבל נקרע וכאשר הם משלימים החבל נקשר, חבל שניקשר נהיה יותר קצר, וככה הם מתקרבים אחד לשני יותר..

כאשר משלימים אחרי ריב, מבטיח לכם זה תחושת אהבה יותר מהסרטים!!!!! (מנסיון..) הטירק לדעת להשלים... 

                                                                             המון הצלוחה וסייעתא דשמייא...

קירוב בזמן ריחוק מביא לריחוק בזמן קירוב

ולא רק בקשר לזה.

אלא בכלל סרטים זה סוג של שריפת זמן

אני מאוד רציתי להרגיש מאוהבת, ולא הגעתי לזה,

עד שקלטתי שהרבה מזה בראש שלי,

אני לא נותנת לעצמי להתאהב,

יש לי יותר מידי שכל,

יותר מידי מעצורים,

ויותר מידי אגו.

להתאהב זה כמו לגלוש,

צריך בשביל זה לתת לעצמי להשתחרר,

לזרוק את עצמי בידיעה שאני עלולה להפגע.

לצערי, אין לי את זה,

הפחד שלי מפגיעה גדול מידי.

מן הסתם אפשר לעבוד על זה.

אם זה לא בא ולא בא,

אולי את כמוני?

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.