בני בן 4 חודשים. עד לפני כשבועיים הוא היה ישן טוב בלילה, עושה הפסקה באוכל (מגיל די קטן) וישן טוב.
לפני שבועיים בערך הוא הפסיק לעשות הפסקה בלילה, לפעמים רוצה לאכול אפילו כל שעתיים וגם בשאר הזמן לא ישן טוב - בוכה הרבה פעמים וקשה לו להרדם בחזרה וזה נמשך כבר מעל שבועיים . גם ביום הוא רוצה לאכול בתדירות גבוהה יותר אבל בשאר הזמן רגוע משחק וישן טוב.
מישהי יכולה לתת לי איזו עצה מה עובר עליו ומה אפשר לעשות??????
אשמח לעזרה.....
יוקטנההם מתחילים להיות יותר ערניים, ומגלים יותר עניין בעולם...
אולי יהיה לך נח, כשהוא מתעורר, לקחת אותו לישון איתך, ולהרדים אותו בהנקה בפעמים הבאות שהוא מתעורר חלק גדול מהתינוקות גם יהיו יותר רגועים וישנו יותר טוב ליד אמא
עד גיל שנתיים-שלוש זה יהיה יותר טוב 
בע"ה עד גיל 18 גג - זה עבר!
כשזה קרה לי (ממש כמו שאת מתארת) אמא שלי כל הזמן הייתה שואלת אותי- יכול להיות שהיא פשוט רעבה? אולי כדאי שתתני לה אוכל של ממש לפני השינה, משהו משביע, כדי שהיא תוכל לישון ברוגע בלילה? למשל דייסת קוואקר או סולת..
נעלבתי כל כך! מה, החלב שלי לא מספיק טוב?!
לקח לי חודש להעיז לתת לה לאכול אוכל מוצק. בגיל חמישה חודשים, אחרי חודש של באסה מתמשכת.
זה עבד!
במשך היום היא כבר לא הייתה עצבנית כל כך, ולפני השינה היא הייתה אוכלת ארוחה טובה של דייסה (ביתית, לא אבקה להכנה) עם פירות יבשים וטריים טחונים, טחינה גולמית משומשום מלא, ועוד כל מיני דברים טובים כיד הדמיון הטובה עלי, וראה זה פלא- היא חזרה לישון כמו שצריך (כלומר- קמה רק פעם, פעמיים במשך הלילה כדי לינוק...)
היא פשוט נרגעה.
מה לעשות, הזמן עושה את שלו. כבר לא מקפידים כל כך על תזונה מדהימה ושינה בכל הזדמנות כמו בחודשיים שלושה שאחרי הלידה. כבר שחוקים יותר, ההרגלים הישנים עושים את שלהם, וגם מתרגלים לרעיון שהחלב תמיד שם ותמיד יהיה שם, ושוכחים שצריך להשקיע בגוף כדי שזה יתממש. או אז נוצר גרעון בחלב- או בכמות ממש, או "רק" באיכות, וזה מתבטא בחוסר שקט ובעצבנות של התינוק. אז בד בבד עם ההשקעה החוזרת בעצמך, כדאי לשקול מתן של תוספת חיצונית. אפילו תמ"ל, לא בהכרח אוכל של ממש.
אם את לא מניקה- יכול להיות שהוא פשוט צריך לאכול כמות גדולה יותר של תמ"ל בכל ארוחה. עם הגיל גדלה גם הקיבה וגם הצורך במאגרים גדולים יותר של מזון כדי להמשיך ולהתפתח.
בקיצור, מקווה שעזרתי...
הנקה של הערב.
יכול להועיל.
בספר אביהם של ישראל נידמה לי חלק ג' כתוב להגיד עם הילד ק"ש.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
