וברצינות - אין לי ממש עצות מועילות רק תפילות והרבה לילות לבנים.

גם אני באותה בעיה (אפילו קצת יותר - שלושה ילדים ורק אבא בלי אמא.....) וכנראה שאין ממש פתרונות קסם.

בהצלחה לכולנו.

תודה על ההשתתפות.

שחייבים? או שאת מחפשת טיפים איך להשתגע בניקיון ובכ"ז להשאר שפויה?

כי אלו שני סוגים שונים לגמרי של התמודדויות ועיצות... (אני מתכוונת ברצינות...)

אגיד לך למה התבלבלתי... כי ציינת שאת מכירה את מה שכתב הרב אבינר (שזה כנראה מה שגם אני מכירה, מה חובה לנקות לפסח ומה לא) וזה לא מתאים לך... ומכאן למדתי שאת מעוניינת לנקות 'ניקיון אביב יסודי' ולאו דוקא 'ניקיון פסח'

אז תקני אותי אם הבנתי את כוונתך אם לאו. כי ב"ה יש לי כבר ניסיון גם בניקיון  אביב יסודי (שכולל את התריסים ואת הבוידם וכו'...) וגם בניקיון הבית מחמץ לפסח...(ועל זה יש לי המון טיפים שאשמח לחלוק איתך ...)

הבנת נכון. אני נגועה ביסודיות, בבחינת: "או הכל או לא כלום".

אם כי אני מסוגלת לוותר, אם צריך, ואני יודעת שעל משהו, אאלץ לוותר...

אז אשמח לשמוע על ניסיונך! תודה!

אצלנו הבית בנוי ממש כרכבת כאשר לחדרים אין דלתות והכל כמסדרון אחד ארוך כשהראש של הבית זה המטבח והקצה זה חדר האוכל.

כך שאצלי אין אפשרות לנקות חדר ולנעול "כשר לפסח".

לכן בינתיים אני מנצלת את הדקות שהבנות שלי ישנות ומנקה את ארונות הבגדים, ארונות הכלים, עמדת מחשב (ולהודיע שלא שותים שם יותר נס קפה ועוגה!!), לנקות את חדר השינה במקומות ששם ברור שלא מגיע חמץ.

את חדר הילדים כדאי לדעתי לנקות ממש כמה ימים קודם כי תמיד הצוצקלאך האלו יצוצו לך עם ביסקוויט שם

את המקרר כדאי כבר לנקות, לכסות 2 מדפים היטב בשקית אטומה או נייר כסף ועליהם להניח את המצרכים האחרונים של החמץ ולהשתדל לקנות כעת רק כשר לפסח.

את הספריות לנקות כבר, חלק מהצעוצתועים של הילדים לנקות ולהרים גבוה גבוה.

ולקראת פסח ממש, אוכלים על שולחן עם מפה חד פעמית ומיד לאחר מכן מרימים את כל הפירורים עם המפה החד פעמית.

וכמובן יום קודם ליל הסדר מנקים את המקום ביסודיות.

אם יש לך אפשרות להיעזר בגיסות או אחיות- ברכה!

נסי לבקש מהבעל להירתם למשימה.

והכי חשוב: לארגן רשימה ולנסות לסיים אותה כמה שיותר מהר.

ולדאוג שזה יהיה בנחת ובשמחה!

ושיהיה לנו פסח שמח, נקי ורגוע!!

אני התחלתי כבר בראש. ואין עדיין תוצאות בבית...

נראה לי שכדאי להתחיל בתכנון נכון.

גם אני לא אוהבת להטריף את הילדים שלי.

כמו שכבר הזכירו לפני, עשי לך רשימה של הדברים שחייבים להיות נקיים לפסח.

מניסיון שלי- בדיקת חמץ עוברת גם בלי ניקיון של חלונות ומשקופים.

בשבוע שלפני החג כדאי לצרוך את החטיפים והעוגות הכשרים לפסח.

אפילו אם אתם לא נוהגים לאכול אותם בפסח, הם לא חמץ.

אני למשל, מתכננת השבוע להתחיל (אי"ה, בע"ה, בלי נדר...) בארונות מטבח גבוהים שיש בהם רק כלים וכד'.

בהצלחה!

האם תוכלי למקד, אילו מוצרים עשויים להוות אבות מזון לילדים (ולנו...) בתקופה זו והם כשרים לפסח?

ומה עושים עם לחם? האם פיתות עדיפות?

תודה, תודה!

בחדרי השינה- ארונות- עד גובה שילדיםן מגיעים

לעבור על המשחקים- לפתוח, לנער, להחזיר . ( זהו, אין חמץ)

מראש חודש ניסן אני נוטה להכנס למטבח- קודם ארונות פחות שימושיים, אח"כ תנור ( אחרי הכשרה, אפשר להשתמש עבור עופות וירקות, אבל לא חמץ גמור, כך שאכן ממעטים באפיה אבל לא צריך לגמרי להמנע. לכל היותר, סמוך לחג- משפריצים טיפה מסיר שומנים שיפיג בעיקר חששות, כי חמץ כבר אין לו להפיג... ושוב מפעילים תנור על חום הכי גבוה למשך זמן מסוים- נדמה לי חצי שעה, כתוב ב"פניני הלכה" כך שכל שנה אני בודקת מחדש)

אח"כ מקרר- מנקה היטב, פורשת נייר או ניילונים על המדפים. משתדלת להשתמש רק במדפים התחתונים שלכל היותר ננקה שוב בסוף. ערב חג- מחליפים נייר. עוברים להרבה מאד חד פעמי. על שולחן פינת האוכל נשארים רק דברים חיוניים- סיר אחד או שניים בשרי וכנ"ל חלבי. כן, אוכלים מהיום להיום. יותר פסטה, אורז, דברים קלי בישול.

ומתפללים לקב"ה שיעבור בשלום.

ומיקוד של כלים בודדים חיוניים

לפחות זה יותר זול מעוזרת בית...

(ומחילה מהסביבה. את יודעת שבד"כ אני ממעטת בכאלה...)

הזכרת את "פניני הלכה".

האם מישהו יודע על מקורות נוספים בהם אוכל למצוא הנחיות הלכתיות לנדרש בניקוי פריטים שונים?

(טוסטר, סוודרים, צעצועים, שטיח, כיריים שלא שמישים בפסח, עגלת תינוק, ועוד ועוד....)

תודה לכל המגיבים הנפלאים והמחזקים!

זה ספר חדש בענייני כשרות (של הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל), וכולל התייחסות לענייני הפסח וביעור חמץ, בשפה ברורה ועם דוגמאות מעשיות.

"תנור אפייה, טוסטר ודומיהם שאין משתמשים בהם בפסח, אין צריך לקרצף וודאי שאין צריך ללבן אותם, אלא די בניקוי שטחי ביותר, להוציא את הפירורים הנמצאים על הקרקעית"

(ואכלת ושבעת, עמ' 289)

חוץ מבאמצעות משלוח...

(באיזור ירושלים ותל אביב)

נשמע שזה בדיוק מה שאני זקוקה לו...

א. בשנים האחרונות פיתחתי לעצמי שיטה שאני קוראת לה: "להתחיל מהסוף".

הבהרה - לא לכולן זה מתאים. אבל מי שמתאים לה - מברכת אותי כל שנה.

הנקודה המרכזית - לרשום לעצמך מה תעשי בלילה שלפני בדיקת חמץ. מה יגרום לך לא לישון בלילות האחרונים לפני פסח. לרשום הכל - בלי ויתורים (גם אם נורא חשוב לך נקיון של ארון מסויים שלא קשור דווקא לחמץ - אבל בטוח תעשי לפני פסח.)

בדרך כלל - זה מתרכז במטבח, כי שם לא נוכל לוותר, במטבח באמת צריך שלא ימצא פירור (בשונה משאר הבית, אגב)

ואנחנו נצטרך ארונות לאחסון ושימוש בפסח.

כשיש ילדים קטנים שמסתובבים - באמת מומלץ להתחיל לתת רק דברים כשרים לפסח (אפשר קטניות).

אבל בכל זאת - לפעמים קשה לעשות הכל בחדרים.

במטבח אפשר להתחיל עכשיו.

להצטייד במסקנטייפ לבןן, שמחה ו2 סלסלות.

תחשבי אילו ארונות את רוצה לשימוש בפסח.

לא צריך הרבה ארונות. אפשר שבוע אחד להצטמצם. אם יש לך שני ילדים קטנים אני מניחה שלא תארחי ה-מ-ו-ן בפסח. (ואם כן - מותר להשתמש בחד-פעמי יפה.)

שנים-שלושה ארונות תפני עכשיו - ארונות אחסון מזון , אם יש בהם חמץ שעוד צריך להאכל (או להכנס לתיבות של 'חסדי נעמי') - את החמץ תניחי בסלסלות, על השיש או השולחן. כך תזכרי להשתמש בו.

כלים ודברים אחרים - לצמצם בארון אחד. כבר תבדקי את הארון הזה מחמץ לפני שאת מכניסה דברים ו-הופ - דבק  נייר לבן עליו לרשום 'בדוק לפסח'. (בהנחה שהילדים לא פותחים את הארון. אם כן - תתחילי רק בארונות עליונים, או להדביק חזק)

את הארונות שפינית  - לנקות יסודי, לסגור בדבק נייר לבן - ובסיפוק רב לכתוב: 'כשר לפסח'.

תנור - אם את מתכננת לאפות אז לא.

אבל בסוף האפיות - ניקוי קל, שלא ישארו פירורים גדולים - מספיק.

כיריים - תפרגני לעצמך כבר השנה כיריים של פסח. זו הוצאה לא גדולה, בוודאי יותר זולה מעוזרות. את הכיריים של כל השנה מספיק רק לנקות ניקוי רגיל, שלא ישאר חמץ משמעותי.

- באופן כזה, את הדברים המשמעותיים יותר לפסח להקדים לעשות. אחר-כך אם נשאר זמן וכוח, אפשר כמובן לנקות בשביל הכיף.

אפשר ללכת לטיול

או לגן משחקים

או לנוח.

באמת זה דורש קצת הקרבה של הרצון שלנו לנקיון והברקה. ויש לרצון הזה מקום חשוב, שלא צריך לבטל, כדאי למצוא לו מקום, בדברים שעושים 'תחושת נקיון' - למשל: פמוטים מבריקים.

אבל תמיד - הכל לפי הכח, לפי המצב של כל המשפחה, לפי האפשרות

ב. יש לי דיסק של שיעור מעולה של הגאון הרב ישראל גנס. שמאד עושה סדר במה צריך לעשות, סדרי עדיפויות במצבים השונים של החיים. בכלל לא מזלזל בנקיונות וקרצופים - אבל מאד מבהיר מבחינת מה שצריך לפסח - מה סדרי העדיפויות. אם משמעותי לך - אנסה לרשום את עיקרי הדברים, או שאולי אוכל לשלוח לך.

והכי חשוב: לשמוח שאנחנו כאלה טובות וצדיקות שעוסקות במצוות, ורוצות גם לנקות וגם להיות אמהות נעימות וטובות

בהצלחה!

אם את עובדת, אולי תקחי בייביסיטר שתשמור עליהם כדי שתוכלי לנקות באותו זמן? אם יש לך כח, זה יותר זול מעוזרת. ואם אין לך כח, קחי עזרה אפילו לשעתיים לעבודות הקשות יותר. זה יתן לך הרגשה טובה.

נקי את ארונות המטבח ואז תקשרי את הידיות שלא יפתחו וילכלכו שוב.

תוכלי להעסיק את הילדים ב"כאילו" עזרה. למשל, תני להם את ספוג הפלא רטוב מעט בשביל לנקות את הקיר מכתמים, או ממחטה לחה לניקוי אבק מהמדפים. באותו זמן תוכלי לעשות את הניקיון האמיתי.

תתחילי את הניקיונות דווקא מהמטבח, ואז, אם לא תספיקי לנקות מדפים מסויימים או משחקים מסויימים, תמכרי אותם ותסגרי אותם למשך החג.

ובקשר לימים שלפני פסח- קני לילדים פריכיות אורז/במבה ועוגיות כשרות לפסח, גם אם את לא אוכלת בפסח עצמו קטניות, או הכשר מסויים.  אם הבית נקי ויש פירורי פריכית אורז, את יודעת שזאת בסך הכל פריכיה, או עוגיה כשרה לפסח. יש גם חטיפים כשרים לפסח, כמו דגני בוקר (טבעות), ודמוי ביסלי ללא חשש קטניות ועם הכשר מהודר.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....