כל אחת והאופי שלה. וגם כל אחד והאופי שלו.

ברור שמידי םפעם צריך גם ליזום ולא תמיד ללכת אחריה.

אבל אל תהרסו כאן לבנים הביישנים והשקטים שעכשיו בטח חושבים לעצמם- "אין לנו סיכוי.."

סתם. אבל כן. יש כאלה שמחפשות גבר שילך אחריהן. תתפלאו.. אני מכירה כמה כאלה.

שמידי פעם "הביישנים" יעשו בעצמם... זה לא כ"כ  נורא..!!

הכי התחברתי לסוף שלך -

"יצירתיות חברים, זה לא כ"כ מסובך..."

לא חסר סיבות לכך שתהליך הדייטים הוא רשמי ומתסכל

כי שום דבר לא מפתיע ולא מעורר עניין

אז- בחייאת סומסום

תהיו יצירתיים!!

תרגשו..

[גם בנות.. בהחלט!]

אני יודעת שאתם מאד לחוצים מזה שאתם צריכים ליזום דברים בקשר ואתם אלה שצריכים להחליט לאן הולכים וכו אבל האמת היא שאני בחורה די פשוטה וממש אין לי צורך בכל הרעיונות היצירתיים האלה.

אין לי צורך שתקחו אותי בדייט אחד לתערוכה ואז לקונצרט ואז לקפה. די לי שנשב במקום שקט ונכיר אחד את השניה.

ובאמת שאין צורך להיות בלחץ. המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לבחורה זה את הזמן שלכם, ההתענינות הכנה שלכם, הרצון לשתף והאוזן הקשבת שלכם. לא צריך מעבר לזה

כשהייתן קטנות.

לתשומת לב.

אני מכבדת את אבא שלי מוקירה ומעריצה

[ומי שמכיר אותי יודע בהחלט]

אבל בעלי יהיה שונה ממנו כרחוק מזרח ממערב.

לבנים יש תסביך אדיפוס- הם מקנאים באבא בתת מודע על הקשר שיש לו עם האמא אז הם מתחתנים עם מישהוא שדומה לאבא.

לבנות יש תסביך אלקטרה. הן מקנאות באמא על כך שיש לה קשר עם האבא אז הן מתחתנות עם מישהיא שדומה לאבא.

כל אלה הם תהליכים שקורים בתת מודע לפי גרסתו של פרוייד. זה דיעה אחת מני רבות לגבי מה שגורם לנו להתחתן עם מי שאנחנו מתחתנים איתו.

לפי זה; הבנים הם כמו האמהות של הבנות.

פדיחה של יהודי...

אבל יהודי...

ובאמת מזל שאנחנו לא חיים ע"פ הניתוחים החולניים שלו...

ens62- המסכנות של התסביכים הפוכות...

"אדיפוס"- ע"ש אותו נבל מהמיטושקר היווני,

            הילד מקנא באבא -> רוצה את אמא -> מפנים שזה לא אפשרי ->

            מחפש מודל נשי זהה ככל האפשר לאמא שלה.

"אלקטרה"- ע"ש הזיה אחרת מעלמא דשיקרא ופנטזיא של היוונים,

              הבת מקנא באמא -> רוצה את אבא -> מפנימה שזה לא אפשרי ->

              מחפשת דמות גברית זהה ככל האפשר לאבא שלה.

ברור ש"דעה" (חסרת דעת) זו נוגדת את היהדות ואת היות האדם טוב.

מדובר בדברי כפירה, ע"פ חלק מהרבנים אסור ללמוד את פרויד מפרופסור

שבאמת מאמין במה שפרויד אמר!

ב"ה בקורס היחיד שעשיתי בפסיכולוגיה, המרצה (חילוניה) פתחה בנאום שנאה

לפרויד על כל דעותיו, לימדה רק את החומר שמופיע בבחינה ובשאר הקורס

למדנו בעיקר את נושא החיזוק חיובי/ שלילי והתניה קלסית של פבלוב.

אחרי אבי, הדרוזים, הבנות, האוכל, האימון בוקר והחולצות...

אחרי כל מה שעברנו ב******* אתה עוד חושב שאני בת?

פעם הינו בגן עדן...

אני לא חושב שפרוייד הוא תורה מסיני, אבל מאז הגירוש אני מסרב לזלזל במדעי הפסיכולוגיה וכותביהם. הלימודים שלהם בעלי ערך והכל עובד, ועובד היטב.

לגבי התסביכים שהוזכרו - אינני מתלהב מהם בלשון המעטה - וגם לא נכונים בכל סיטואציה, אולם, לטעון שהם חסרי בסיס לחלוטין זה יומרה בעייתית שמזלזלת במחקרים של דורות שנעשו על ידי חכמי העמים.

צריך להסתכל על העולם המחקרי בעיניים ביקורתיות, אבל לא לפסול "על עיוור".

לק"י.

תורת הנפש...

 כמדומני שכתוב "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... יש תורה בגוים - אל תאמן"

כדי ללמוד פסיכולוגיה צריך היתר מרב, ללמוד תורת הגויים. כל הפסיכולוגיה היא משהו שמחבר בין האדם לעצמו ולסובבים אותו, זה משהו ממש לא טכני, זה התעסקות בנפש ובנשמה- ולא בכזאת קלות אפשר לקחת תורות גויים ולהשתמש בהם עם אדם מישראל, או בכלל לחשוב עליהם כמשהו אפשרי- שהרי נשמת היהודי היא דבר מיוחד שבטוח לגויים אין בו תפיסה בכלל.. 

בקיצור לפסיכולוגיה יהודית אפשר לפנות לחצרוני או לביה"ס לייעוץ של תורת החיים, ובטח יש עוד כמה מקומות..

אבל ההוכחה שלך ודאי איננה הוכחה.

זה לא חוכמה להמציא תרגום למילה ביוונית ואז להסיק מזה מסקנות.

הסיומת logy או לוגיה - המשמעות שלה בד"כ היא חכמה דווקא, כמו חכמת הנפש במקרה הנ"ל. או שמא תאמרי שביולוגיה זו "תורת החיים" (נראה לי שזה לא מה שהם התכוונו...) וכן על זו ההדרך.

בכלל - הרבה פעמים שלשונאים תרגמו משהו וקראו לו בעברית "תורת המשהו" במקור לא כתוב תורה אלא theory, ואדגום לך דוגמה:

-תורת הפונקציות

-תורה אלקטרומגנטית

-תורת הפרעות התלויה בזמן

-תורת המיתרים

לק"י.

צטוט מההודעה שלי  "כל הפסיכולוגיה היא משהו שמחבר בין האדם לעצמו ולסובבים אותו, זה משהו ממש לא טכני, זה התעסקות בנפש ובנשמה- ולא בכזאת קלות אפשר לקחת תורות גויים ולהשתמש בהם עם אדם מישראל, או בכלל לחשוב עליהם כמשהו אפשרי- שהרי נשמת היהודי היא דבר מיוחד שבטוח לגויים אין בו תפיסה בכלל.. "

ברצינות היום כברא לא הולכים בדרך של פרוייד הוא פסיכופט די תעזבו אותו בשקט זהו מת מת מת מת!!!די וחסל!

תכלס היום מה שאומרים בדרך כלל זה חשיבה חיובית (כול האימון אישי וכאלה...) יותר מתעסקים בטוב (תאמינו לי שיש בזה הרבה מין היהדות!) אני חושבת שהגיע הזמן ללמוד מזה גם אנחנו קצת..

לחשוב על עצמנו בצורה חיובית לחשוב על אחרים בצורה חיובית תראו איך זה משנה את החיים שלנו! 

יש לי  קודס שלם שחופרים על איד, אגו, סופראגו וכולי

היום התאוריות האלו בשיא- אם זה פרויד ואם זה התלמיד שלו יונג ואם זה הלאה

אין מי שמערער על  זה שיש לאדם "תת מודע"

כל מי שאומר דברים ו"פולט שטויות" שמשום-מה חצי קשורות לחיים לשו- רואה את זה לבד...

זה שאנחנו ידענו תמיד שיש לבנאדם גם על-מודע המכונה "נשמה" -זה לא סותר....

יזמתי, לקחתי, השקעתי, דברתי, הקשבתי, חשבתי, התייבשתי, לא נפנפתי, צ'אנס נתתי, אבל הצנונית נשארה בשאנטי, אז נפנפתי...

מוסיפה.. בנים זה לא תמיד מעניין אותנו(שוב תלוי בבת עצמה...) סיפורי צבא, תמונות שצלמתם לחתונה של חבר במיוחד אם אנחנו לא מכירות שם אף אחד או כול סיפור שיש מצב שהצד השני לא מבין כלום בזה!

אל תחשבו שזה מעניין אותנו תמונות שצילמתן בחתונה של החברה הכי טובה שלכן..

אלא אם אתן שם, אז זה משהו אחר. אבל אחרת?

כל הבנים לא יוזמים, אולי במקרה זה שיצאת איתו לא היה בדיוק כמו שרצית..

אבל אל תלכלכו על כולם! תדעו שרוב הבנים עניינים מאוד!!!! (לוידעת עם מי אתם נפגשתם??....)

ואלה שנפגשו עם 'לא יוזמים'- פשוט תגידו להם "אז איפה נפגשים בפעם הבאה?" - תעזרו להם להיות יוזמים.. 

בנים, בנות וכל מי שפה

תהיו אתם!!

יש כ"כ הרבה אנשים בעולם, איפהשהוא החצי השני מחכה לכם- למי שאתם ב-ד-י-ו-ק בלי שום מסכות ושינויים. אין שום סיבה להיות מישהו אחר רק כי יש מישהי אחרת, שהיא חצי של מישהו אחר- שרוצה שתהיו שונים.

ועוד בקשה קטנה- תלמדו לקבל.

תלמדו להבין שגם אם הוא מספר סיפוריי צבא- זה לא כ"כ נורא (אני דווקא אוהבת ) וגם אם היא קצת צנונית בהתחלה- זה לא שולל שהיא תפתח יותר בהמשך.

וגם אם זה לא בדיוק מה שחלמתם- אז מה? 

במידה מסויימת רשימות מכולת הן טעויות גדולות. אני חושבת שאסור לפסול מישהו/י אם הוא/היא לא עומדים בתנאים שלכם באופן גורף, תמיד לתת צ'אנס, כי יכול להיות שתגלו בו משהו שלא חשבתם עליו בכלל ופתאום הבנתם שלא תצליחו להסתדר בלי.

את צודקת שאנחנו אמורים להוביל וליזום אבל הרבה גברים לא רוצים לטעות או לפשל או שהם מתביישים ולכן אתם צריכות להגיד מה אתם מעדיפות ורוצות ואחרי כמה דייטים אז מה לעשות כן בנים גם ירצו לראות שלכן איכפת שואתן יוזמות! זה משמ מתסכל נניח ליזום במשך המון זמן ושהבחורה לא תיזום! ובגדול אנחנו כן מובילים וכן לוקחים לראיה אני אני תמיד יזמתי דברים בדייטים מ טיולים נניח עם הדייט היה בי"ם מסביב לחומות של העיר העתיקה ולליפטא ואם זה נמשך לכיוון ת"א אז טיול רומנטי מאיזור נמל יפו עד לנמל הישן ושם לשבת בבית קפה ולהסכתל על הים והגלים וגם טיולים בפפארק הירקון וגם ללכת לשופינג עם הבת זוג !! אני לא יודע מאיפה הבאת את הטענה שאנחנו לא יוזמים! את עשית הכללה יש בנים שיוזמים ויש כאלה שלא כמו גם בנות ולכן פשוט תמצאי מישהו שיזום! עם זה חשוב לך ! גם שתמדי יזמתי אז הצעתי לבחורה כמה אופציות בשביל שיהיה לה בחירה טיול בחוץ או לשבת סתם בקניון אני אישיתי לא ממליץ על זה בדייטים ראשונים! חחחחחחח איך אמרת להיות יצירתיים !!

אני אל ידוע בת כמה את אבל נניח עם יוצאת עם בייני"ש שיעור א והוא דוס חשוך אז אין מה לעשות אין לו את הניסיון בדייטים בגלל שאת הבת זוג הראשונה שניה שלו! זה ממש משוואה פשוטה עם השנים והכמות והלימוד מגיע הניסיון!

אבל בגדול היא לא הכלילה 

וקולה- היא לא ביקשה שישתנו..

רק ביקשה שמי שלא- שינסה להתאמץ קצת לקראת..

כמו שאני מאמינה [ומקווה שאני מכוונת לדעתה של תפוח זהב]

שאנחנו צריכות להתאמץ עבורם במה שעושה להם טוב.

ככה בונים זוגיות לא?

בקיצור- תודה, נראה לי שכולם פה מסכימים ברמה זו או אחרת.. רק למודעות שלנו.

וברור שגם אנחנו צריכות ליזום ולזרום, לא דברתי על יצירתיות והובלה בפנאטיות מטורפת (טיסה בשמי הארץ), אבל נראה לי שכולם הבינו. ונכון- ברור שיש זוגות שהבם הבחורה תהיה זו שתוביל ויהיה להם טוב ונחמד.

ומטמורפי- שכנעת לגמרי עם היצירתיות...

שבת שלום

אי אפשר להתחתן ככה!

אני מבין את כול הצדדים

כי שמעתי מיהודי יקר

ששמע מהרב יהושע שפירא משל

שהסבר לבעיה פה

יש שתי אנשים שהם שחקני טניס ופתאום

אחד מהם מחליט להיות שופט

 הראשון מנסה כול זמן להגיש

אבל השני לא עונה לו

אבל מה קרה ששתיהם מחליטים להיות

שופטים אז שום דבר לא קורה משחק בכלל

לא מתנהל וכול אחד בשלו

ונמשל מובן

מהנסיון שלי גם בחורות שבדיעבד ידעתי שהם רצו שאני יוביל הן הראו את ההיפך הגמור.

כל דבר שהחלטתי הן הראו שזה לא מקובל שאני המוביל אלא הצד השני,

לא התרגשתי מזה כי ידעתי שכך זה הטבע של הבנות שאנחנו נוביל וניזום אבל זה ממש מתסכל שאתן מראות לנו בדיוק הפוך ואח"כ מתלוננות למה אנחנו לא יוזמים ומשקיעים.

נקודה למחשבה לבנות

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

3 שנתונים זה קלאסי

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות