א. זה לא קל כל הקטע הזה. החיפוש. הביישנות ההיתפתחות, הפגיעה שבלחתוך ולהיחתך. הופעה חיצונית...
ב. זה מעניין כל הקטע הזה. החיפוש. לומדים כל כך הרבה. מתרגשים. עולים ויורדים. צוחקים המון.
ג. סדר העדיפיות בעיניי להיכרות בעלת סיכוי טובים: (מנוסח בלשון זכר מטעמים השמורים עם היותי משתייך לזן הזה)
1. הכרות טבעית. על רקע משותף, נייטרלי. שכנות, שותפות בסניף, בעבודה, בלימודים. משהו מעניין לך בה, מדליק אותך, מרגיש לך ששווה לנסות... היא מוצאת חן בעיניך.
הצעות:
2. מישהו שמכיר אישית את שני הצדדים. באופן טבעי (או לא) שתי הדמויות עלו בעיניו, והוא אומר: וואלה, זה נראה טוב.המישהו הזה אוהב אותך. אתה מרגיש שהוא מכיר בך את הצדדים החיוביים וגם השליליים ומרגיש אותך נכון. אתה גם אוהב אותו (ואם נגיד הוא נשוי, אתה מחבב גם את אשתו, ואת הזוגיות והבית שלהם...). החשיבה שלו על ההתאמה לא נעשתה באמצעות מילים אלא במין השראה כזו . תחושת בטן של אדם שקרוב לליבך. לך על זה!
3. כמו סעיף 2, רק עם צד אחד בלבד. המציע מכיר צד אחד באמת, ואת הצד השני הוא מכיר ככה-ככה או שרק מכיר את
השם שלו וכמה סיפורים עליו.
4. שדכנים טובים. יש אנשים שבהיכרות קלה. בשיחה של כמה מילים יכולים לזהות המון המון. להרגיש את הבנאדם ולחוש די טוב עם מי 'ילך לו'. אופציה מרתיעה, לפחות אותי. אבל, בלי קשר לשידוכים אני מכיר כאלו אנשים ונראה לי טוב שיש כאלו שבזכות זה כם מתעסקויםבזיווגים..ומצליחים.
5. תיווך ו'מילים'. יש לך חבר נשוי. לחבר הנשוי יש אישה. לאישה יש הרבה חברות. לא נשואות. היא מנסה את כוחה להוציא ממך כמה מילים על עצמך ומה אתה מחפש. יש הרבה 'לא יודע' ברקע. בסוף ההתאמה היא בין: "דוס אבל פתוח,חכם, חברותי...", ל"דוסית אבל פתוחה, חכמה, נראית טוב, חברותית..." . תמיד לא מדויק. בכלל.
המילים כל כך בעייתיות. לעולם לא משקפות טוב. הרי מה שאנחנו מחפשים זה שני אנשים שנעים להם להיות ביחד. שמאמינים אחד בשני. שהקרבה ביניהם עושה להם טוב ושהם רוצים לחלוק אחד עם השני את חייהם. מציאת החן, הקליק ,הכרחי. אין אדם שיודע לומר במילים מדויקות מה מוצא חן בעיניו - זה כל היופי. לכן, הכי טוב שאדם ימצא את החן בעצמו. למצער, שמישהו שמכיר את שניהם ימצא את החן שבפוטנציה. האופציה שלא נוגעת בשאלת החן, בהופעה, בשדר של הבנאדם וביכולת שלו לגעת בצד השני - בעייתית...
וכמובן האופציה השישית והאחרונה. היכרות דרך האינטרנט. שזה הכי הזוי ומגניב. וכנראה שחלק מהנכבד מהגולשים כאן חושב שזה אפשרי וכדאי...
מה טוב בה?
מלא דברים. האנונימיות והחופשיות. היכולת לראות התבטאות בכתיבה. סגנון, שפה, טעויות כתיב...,, שימוש בסיסמאות/סימני קריאה רבים מדי... , הרפתקנות מגניבה סביב שאלת ה'ניק' ובחירתו. הייתי שם אותה על ציר אחר מכל הקודמים. כי יש בה משהו קסום, ובעיקר אחר...
ואז מגיעה שיחת הטלפון