לפעמים בני אדם מאבדים את הצפון ועושים שטויות.
אולי סיפרו לאותו אדם משהו רע(!) עלייך בדיוק באותן כמה דקות שלפני הפגישה?
אולי עדיף לכעוס על אותו אדם אלמוני-שאולי-עשה-משהו?
חוסר מחשבה לא פוגע פחות בגלל שלא הוקדשה למעשה מחשבה, אבל הוא כן סיבה שיכולה לעזור לצד השני להבין ולסלוח.
"נגלות מי יבין - מנסתרות נקני".

בגדול אני מבין מה שאת מרגישה...

לפעמים זה בהחלט יכול לתסכל איך זה "שהקב"ה הציל אותך ממנו" מצא את השלמתו לפנייך.

ועם כל ההבנה שאני באמת מבין את המקום שלך, חשוב מאוד לנסות לשפר את הראייה הנפשית שלנו

שתהיה אמיתית יותר. (ובורא עולם שלח לך אחלה אתגר שתצליחי לגלות מעצמך את הראייה הזאת).

תראי בגדול גם הוא בריה של הקב"ה וברור שגם לו הקב"ה דואג בצורה הכי טובה לו וזה שאתם לא ביחד ,

 כי זה לא מתאים לשניכם...

את נתקלת במקרה אחד שממנו הסקת על הבנאדם עד כמה הוא טוב או רע בלי לדעת מה היה מאחורי...יכול להיות

שהוא התחרפן מה יהיה הכי טוב בשבילך וזה מה שהיה נראה לו הכי טוב (ברור לי שכל אחד היה מעדיף לא לצאת אם הוא היה יודע מראש שלא יצא מזה כלום....לעניות דעתי יש בזה חילוקים כי לפעמים עדיף לצאת אפילו...... אלא אם כן להגיד לא לפני, עלול לפגוע יותר כמו במקרה שלך).

וגם אם הוא היה אז אדם מאוד לא נחמד שאהב לצער בנות (ואז אישתו בטח תהיה ממש מסכנה) יכול להיות שהוא חזר בתשובה מאז והוא עובד על עצמו כדי להשתנות.

כולנו אנשים שחלק מהטוב גנוז עמוק מידי בתוכנו והוא לא מתבטא מספיק אבל בשביל זה אנחנו עובדים כדי לגלות אותו לאט לאט והוא לא אמור להיות שונה..

בורא עולם נותן לכל אחד כל מיני מקרים בחיים כדי שנתעלה ונתקדם..

וגם לך בורא עולם חפץ בטובה הכי שלמה עבורך וחלק מזה זה המקרה הזה תשתמשי כדי להוציא מזה את כל מה 

שאת יכולה כדי לעזור לעצמיך להתקדם....את וכל העולם ירויחו מזה (מעצם העבודה הרוחנית...בגלל הקישור הפנימי).

כאמור המקרה שלך מאוד מובן והגיוני מאוד, שהייתי מגיב אותו דבר ואז את היית כותבת לי......

ואגב את יכולה להיות בטוחה שהבחור שלך שמור לך ואולי הוא מתוסכל למה לא הולך לו...והוא לא יודע שזה בגלל שאת הזיווג שלו, ובורא עולם שומר אתכם כדי שתפגשו בזמן הנכון ביותר שהבית שלכם יבנה בעולם.

בהצלחה..

רק "אם"(בסוגריים)

וגם יש איזה פסיק לא קשור למטה...

ואגב סליחה אם אמרתי קצת בסגנון פוגע...

(שוב ההודעה שלך מובנת מאוד...)

1. תפריד בין שני דברים: ברור שכולנו יצורים של הקב"ה, בכולנו יש טוב, אך  גם אם אדם אינו רע לחלוטין - הוא עלול לעשות משהו מאד פוגע - ולא תמיד יש לספוג ולעבור לסדר היום (גם באנשים אלימים, למשל, יש נקודות טוב, אז מה?)

2. מה שאני קולטת מדבריך הוא שאתה אומר לה "אני מבין אותך, אבל.....את לא בהכרח צודקת..." ולא נראה לי שלמישהו מאיתנו יש זכות לומר את זה. במיוחד שמדבריך אתה מודה שבמקומה גם אתה היית חושב כך. אז מדוע נראה לי שאתה עובד לפי פק"ל של "מי שמתלונן שפגעו בו צריך לספר לו שהוא לא צודק?"

3. ובכלל (מכוון לו דוקא ל-mosheg), לדון לכף זכות זה דבר חיובי, אבל:

     א. נראה לי שרק מי שפגעו בו רשאי להחליט לעשות זאת ואיש איננו יכול לעשות זאת בשבילו.

     ב. כאשר אדם כואב ופגוע (וזה מה שהיא עדיין)- אין בכלל מקום לנסות להקהות את חומרת הפגיעה. 

לדברי אינה נכונה.

לא אמרתי "מי שמתלונן שפגעו בו צריך לספר לו שהוא לא צודק" אלא התייחסתי למקרה הספציפי שהיא 

כתבה על פי ההודעה הראשונה שראיתי.

לרגע לא אמרתי שתעבור לסדר היום, עבר זמן מאז, וניסיתי להראות לה שאפשר להסתכל אחרת, יכול להיות שזה היה עוזר לה להעביר את הפגיעה.

לא כל אדם שמבטל חמש דקות לפני, זה מגיע ממניעים שליליים/אגואיסטיים. מוכר לי העניין מחברי ומעצמי עד כמה משתדלים שלא לפגוע ולפעמים בכל זאת נופלת טעות(ופה זה הגיוני כמו שכתבתי..).

לימוד זכות איננה הדחקה של האמת אלא אדרבה היא הסתכלות אמיתית יותר(לא צריך לשקר על עצמינו, כך נראה לי), והפגיעה עצמה נובעת לפעמים מההסתכלות הפחות טובה. 

דבר נוסף לימוד זכות זה טוב בעיקר לאדם המתבונן. אם אדם היה יודע ללמד זכות על כולם אז הוא היה הרבה יותר מאושר.

כמובן שיש מקרים יותר מורכבים מה שכבר היה נשמע גם ממנה בהודעת תגובה...וכבר אנשים אחרים הגיבו יותר טוב ממה שאני יכול להגיב.

ועדיין אפילו על המקרה שהיה נשמע לי בראשונה, הגיוני מאוד שהייתי נפגע.

בהצלחה!!

שיהיה פסח כשר ושמח.

ומה שכתבתי התייחס למקרה הספציפי, אבל קיבלתי את הרושם (ורק אתה יודע אם זה נכון או לא)  שמה שהיא כתבה הפעיל אצלך פק"ל של "סינגור על הפוגע".

אינני יודעת למה אתה מתכוון כשאתה כותה "עבר זמן". כתבת באותו היום בו היא פתחה את השרשור, והיא כתבה שעבר זמן וזה עדיין כואב לה.

"ניסיתי להראות לה שאפשר להסתכל אחרת"

אני במקום העין השניה הייתי קולטת את זה כהתנשאות. אף אחד מאיתנו איננו בעל הבית על האמת.

(ואגב, גם אם הבחור לא התכוון לפגוע - זה לא חשוב. חשוב שהוא פגע - ועל זה לא עוברים לסדר היום)

"יכול להיות שזה היה עוזר לה להעביר את הפגיעה"

- ויכול מאד להיות - שזה רק זורה לה מלח על הפצעים, ולכן עדיף לא לאמר זאת.

ומה שכתבת על לימוד זכות - עם כל הכבוד - זה לא רלוונטי. כי ללמד זכות יכולה רק העין השניה עם כל הכאב שלה. לא מי שמסתכל מהצד

האמת? אינני מכירה את האדם וגם לי נראה שהוא לא בהכרח התכוון לפגוע, אבל גם אם מישהו פוגע, ואומר להגנתו "לא התכוונתי" - זה לא מצדיק את המעשה. (תחשבי על תאונה שהנהג "לא התכוון לפגוע" - זה פוטר אותו מעונש?)

ומודה ומתוודה - דיברתי מהרהורי לבי. כשקראתי מה שכתבת נזכרתי בדברים שאני בזמנו נפגעתי מהם, ולצערי היו בסביבה "נשמות טובות" שלימדו זכות - ולאו דוקא במקום.

ולא - ממש לא נראה לי ש(המדויטים) התכוונו לפגוע, אבל הם התכוונו לעשות להם חיים קלים ולתור את הבעיה לעצמם בלי להתחשב בצד השני...

ואני (ונראה לי שגם את....) דוקא כן הייתי מנסה ללמד זכות, וזה היה די מתסכל שכאשר הלכתי לשפוך את הלב, היו  בעצם בלימוד זכות שלהם - "דנים אותי לכף חובה". מדוע אי אפשר ללמד זכות על הנפגע, ולצאת מנקודת הנחה שהוא כבר ניסה ללמד זכות על הפוגע?

ושכל אחד מאיתנו (גם אני!) יעשה את החשבון שלו אם בעת שהוא מלמד זכות, הוא באמת רוצה לתקן  משהו, או להראות "שיש לו מה ללמד...."

נראה לי שזה משהו שדורש המון זהירות...

ונכון, יש אנשים שעם כל הכוונות הטובות לא מצליחים בכך.

מבחינתי, במקרה שכזה הכוונה קובעת. כי העיקר זו ההשתדלות.

מה שהוא עשה (בסיפור שלי) לא נסלח אחרי "סליחה" אחת, וגם לא ע"י ארבע, וזה בגלל שמשנה כמה אתה מבין מה עשית, כמה ניסית למנוע וכן, גם קצת מה עשית. אבל בהחלט ייתכן שאם מישהו אחר היה עושה מעשה דומה הייתי מגיבה אחרת. במקרה הזה אני כן נוקטת בשיטת ה"העיקר הכוונה" (ואל תתפסי אותי במילה, היא לא נכונה בכל המקרים שיש), לטובה או לצערנו לרעה, ולפעמים, בשיטת ה"חוסר כוונה" (כמו שאמרה "רציתי")..

ובנוגע לאנשים שמנסים "לעזור"- לעיתים זה לא במרכאות, והם באמת מנסים לעזור! כמו שאמרתי כבר, לפעמים גם מי שבאמת  מנסה לא באמת מצליח. זה תלוי בך, בהם בדרך והרבה מאוד גם בתזמון של הניסיון. אצלי זה הזמן הנכון לדעתי... מקווה שגם הוא^^ סובר ככה...

אח...אינטילגנציה רגשית...מצרך יקר...

בהנחה שהבנתי אותך - (והבנתי שזה לא רלוונטי לבחור עליו כתבת) נכון שהקב"ה בוחן אנשים למי מעשים ולא לפי תוצאות (ומכאן חשיבותה של הכוונה מן הסתם) - אבל זה לא בדיעבד: אני התכוונתי לאלה שפגעו בלי כוונה, אבל ברגע שהעירו להם על זה - הגיבו ב"לא התכוונתי"  (כמו הנהג...) - וזה לא מקובל עלי.

וברור ששני אנשים יכולים לעשות אותו מעשה פוגע - ומאחד אנו נפגעים יותר ומהשני פחות - זה לא מפחית לדעתי את חומרת המעשה של השני.

אבל כאמור - איני יודעת במה מדובר, ומן הסתם זה לא עניני. אני פשוט בדיעה שאם משהו קורה לנו - אז הפתרון איננו לספוג ולהשלים. צריך לדעתי הרבה תפילה כדי לדעת מה לעשות עם זה, אבל לא לעבור לסדר היום כי "ככה זה, ככה אנשים מתנהגים ואין מה לעשות..."

קודם כל, תודה רבה לשניכם! קראתי וממש נהניתי.

אחרי קריאה של מה שכתבתם, ושוב קריאה, ושוב... נראה לי שזה עזר לי להבין משהו.

אני יכולה להעיד על עצמי שברוב המוחלט של הפעמים אני מנסה לדון לכף זכות, ואני לא בנאדם כעסן או נקמן מטבעו, אלא שמשום מה המקרה הזה שונה. לא קרה לי אף פעם לפני כן שכעסתי ככה על בנאדם, וגם לא שהתעלמתי ממנו והייתי קרה אליו. כנראה שפשוט , כמו שאמרתם, זה המקום שהקב"ה מנסה אותי אישית ומנסה ללמד אותי משהו. מסתבר שברגע שזה דבר שבאמת פוגע אישית זה יותר קשה, ודווקא פה זה המקום לעבוד. תודה.

ורק דבר קטן- "רציתי"- באמת כל הכבוד על הניסיון, אבל ברור לי שגם אם זה כן מה שקרה, זה לא מתאים לעשות את מה שעשה. זה כבר עניין של פרטי המקרה, ובשבילו, עדיף שלא לפרסם יותר מדי... אני בטוחה שהוא לא מתגאה בזה, זה היה ממש מעשה מטופש, וכמו שאמרת "חסר מחשבה". אני מניחה שפשוט ציפיתי ממנו ליותר (הכרתי אותו קודם), והתאכזבתי לגלות שיש אנשים כאלה, ושהוא אחד מהם.

אני יודעת שלמדתי הרבה מכל המקרה הזה, על עצמי ועל אחרים, והאמת? מקווה שגם הוא למד משהו. מקווה בשביל שניהם...

מעניין שבשתי התגובות ממש אהבתי את המשפט האחרון! רציתי- "חוסר מחשבה לא פוגע פחות...", ו-moshg- "את יכולה להיות בטוחה..." באמת יפה! ונכון!

שוב המון תודה!

לפני כמה זמן יצאתי עם בחור שסוף סוף הרגשתי שהנה, אחרי מלא בחורים שיצאתי איתם והרגשתי בזבוז זמן,

מצאתי את האחד..

והפלא ופלא- הוא לא חשב ככה, וזה נגמר..

היו לי 2 אפשרויות- 

להיכנס לדיכאון ולשאול את ה'- למה??? למה צריך לסבול כל הזמן? למה צריך את מסכת הייסורים הזה בסה"כ בשביל להתחתן?..

או להתגבר.. 

וב"ה, התגברתי...

ואת יודעת מה? אחרי כמה חודשים הגיעה אלי שמועה לא כ"כ נחמדה על אותו בחור, ושמחתי.

שמחתי שב"ה לא נכנסתי לקשר איתו, ושמחתי כי גיליתי כמה ה' מגלגל דברים כדי שיהיה לי טוב..

אמנם עדיין קשה לי העובדה של הדייטים שאנחנו צריכים לעבור בשביל זה, לדעתי כל העניין הזה מעוות לגמרי בציבור שלנו, כמה אנשים צריכים להיפגע בשביל זה- כמו שגם את עברת..

זה שנפגעת ממנו זה לא נעים, אבל את יכולה גם לבחור שלא להיפגע ממנו, לנסות להבין את הצד האחר, או לראות את חצי הכוס המלאה- שהכל לטובתך, ולא לשקוע..

צריך תמיד לזכור- את הכל ה' מגלגל לטובתנו!

ועכשיו קשה לראות את זה, אבל יום יבוא ותגלי זאת, ותודי לה' על הטוב שהוא נותן לנו.. 

אין לי אלא רק לאחל לך את הטוב ביותר, ובע"ה שתזכי במהרה להכיר את הזיווג שלך ולהקים בית נאמן בישראל!

לק"י.

'המטה להשבת כבודן של בנות ישראל '- צריך לפעול בעניין הזה!!!

קשה מידי זה רק מחריף עוד יותר ,

תני לעצמך את המקום הזה שבו את כועסת עליו ,

כי אנחנו לא מלאכים אלא בני אדם.

מקווה שהובנתי

וזה מה שאמרתי לעצמי בהתחלה. והייתה גם תקופה שלא דיברתי איתו, גם כשהוא פנה אליי, וזה לא היה נעים לא לי ולא לו אבל היה נצרך.

פשוט, כמה זמן אפשר להמשיך ככה? עברו חודשיים כמעט! א"א להישאר כועס כל הזמן, ואני מנסה לסלוח לו כבר.. גם בני אדם צריכים לדעת לסלוח.

משל קטן-

את עומדת בטרמפידה (שקיעה כתומה-ורודה מדהימה, ציפורי דרור מעופפות וכו'..) עוד מעט חושך,

אין טרמפים אבל לעצמך את חושבת "לפחות אני לא לבד, יש פה עוד כמה בנות, בטח עוד רגע נתחפף",

אבל מה? רכב אחרי רכב שורק ועובר ואת עוד בטרמפידה עוברות דקות וכלום, ייבש מת...

את השלב הבא כולם מכירים, השלב שבו מתחילים לחפש סימני ישועה, מנסים לראות מי נוהג ברכב כדי

לקבל כיוון על הסיכוים שהוא יעצור,רוב הנהגים יוצאים ידי חובה בתרוץ ש"הוא חילוני, מוצדק שהוא לא עוצר בכלל", חלקם מעצבנים "מה? אתה חרדי אז יש לך פטור מלעצור?" יש עוד שלל מחשבות והגיגים

"הוא בדיוק מרחף", "הוא ממהר לשיעור, זה לצורך מצווה", "הוא בכלל ערבי! מזל שהוא לא עצר לי!"

אבל זה לא מפריע לך, כי להם יש תרוצים והצדקות [בעינייך] שבזכותם את "מרשה" להם לא לעצור,

אבל עם עובר רכב של מתנחלי ריק או רכב עם סרט כתום? וואי וואי!! חבל לו על הזמן! במקום את הורגת אותו!

"מה? איך הוא יכל בכלל לחשוב על לא לעצור לי? הוא הרי מהציבור שלנ(")ו, שיתבייש! עלק מתנחל.. בנים..."

ובינתיים כבר מתחיל להחשיך עלי עולמך, מתי?! מתי הוא יגיע? אממ.. סליחה, מתי יעצור לי טרמפ...

עד כאן הכל עוד סביר, כי אפחד לא עוצר, צרת גברים נחמת נשים...

אבל אז עוצר מישהו! חמוד-נחמד-מחייך, "אני מגיע לאריאל, לאן את צריכה?"

מה? אבל הוא היא כזה נחמד! למה הוא לא בכיוון שלי? אפילו לא קרוב..

אז מישהוא אחרת עולה ואת שמחה בשבילה, לפחות לה יהיה טוב!!

עוד אחד עוצר, אבל גם הוא לא בכיוון שלך, את צועקת לחברה שתבוא בריצה!

מדהים! בדיוק עד הבית שלה! הם אפילו שכנים! איך הם לא תיאמו את זה קודם?

ממש סיעתא דישמיא! אם לא היית אומרת מילה חברה שלך הייתה נשארת עוד שעה..

ועוד אחד עוצר, לחוץ-ממהר, "לאן? לשם?! לא.. לא מגיע.. ביי"

ועוד אלף עוצרים, לא בשבילך אבל את לא כועסת, "זה רצון ה', ב"ה שטוב להן, הכל מה'.."

ואז הוא עצר, רק ממה שאת יודעת את קובעת שזה הוא, המדבקות על ברכב, שנת היצור,

הבלאגן בספסל האחורי, הבדבקה בקטנה "אני גר ב____", פשוט מושלם!!

שניה אחת, את לא היחידה בכיוון הזה, יש עוד מישהי.. והוא "מצטער, רק מקום אחד.."

אז מי תעלה? מה? לוותר עליו? ממש מה שהיית צריכה..  אבל אתן 2!!

ואז בלי לשאול היא עולה לרכב ונוסעת אל עבר מה שנשאר מהשקיעה שלך...

איך? איך הוא יכל לברוח לי? ועוד הייתי עם יד על הדלת.. למממה???

שלא היה עוצר! אבל לעצור-לחייך-להיות חמוד ואז להתחפף עם טרמפיסטית אחרת?

והקולות בראש שלך חלוקים "שיהיה להם ב"הצלחה", "שימותו!! זה ברור שיהיה להם נסיעה רעה!!

עוד 40 ק"מ הוא יעצור לאחרת ויוריד אותה, הוא בטח מחבל בתחפושת של דוס.."

אבל כואב לך ואת פגועה, מילא שלא היה עוצר לי, מילא שלא היה בכיוון, אבל למה הוא עשה לי את זה??

"אולי אני לא בסדר? אולי הוא ראה את התיק הענק שאני נגררת איתו ולא רצה בלאגן באוטו?"

והמחשבות רצות הוכאב לא מרפה.. למה הוא היה כזה רע אלי? למה?

ואת עדיין בטרמפידה...

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

טוב, המשל מובן, אבל השאלה נשארת- למה הוא היה רע אלי?

השלבים בהכלה (מלשון להכיל) של "טרמפ" כזה הם שונים מאוד מבן אדם לחברו.

כן, חלק להתהליך הוא לכעוס עליו! וחלק ממנו הוא להיות עצובה...

אין עניין לשמור את הכל בבטן, "להיות חזקה" כלשון החיילים...

אבל מכאן (כמו מכל משבר) צריך לדעת לעלות!!

קל לדבר קשה לעשות? על זה כבר אמרו "הזמן עושה את שלו" (שוטי הנבואה מפורש)

אל תשקרי לעצמך שאסור לך לכעוס, מותר וצריך!

זה לא בריא ולא יייתן לך כוח להמשך, אבל זה יחתום את הסיפור, ירגיע אותך...

כן לדעת שאת הסדר והוא לא זה חלק חשוב שאסור לדלג עליו!!

השלב הבא (אחרי הכעס-כאב ושלל "ברכות פרדה") הוא לראות איך זה בונה אותך!!

לראות איך זה מחזק את האישיות שלך...

אומרים "מי שעשה לך את זה לא ראוי לדמעות של ומי שראוי לא יעשה דבר כזה..."

זה מנחם רק בקושי, כי בפועל קשה ואת עוד בטרמפידב וכבר ממש ממש נהיה חושך...

בפשטות נראה לי שמאוד חשוב שתחזקי את האגו שלך בתקופה הקרובה (כן, את האגו!)

שתעישי דברים שמראים לך עד כמה את טובה, איכותית, מוכשרת ומדהימה!!

אחרי בתרגישי שוב את הביטחון שהיה לך לפני ה"תאונת דרכים" הזו את תהיי הרבה יותר חזקה!!

חשוב לא להפך אדישה ל"טרמפים רעים", לא היות קשוחה-קרה-לא מזיז לי,

את מעידה על עצמך (ואנחנו מסכימים!!) שאת לבבית ואוהבת, לא כועסת ולא נקמנית...

אז קחי לך את הזמן להתרפא, תעשי דברים שכיף לך! חברות-קניות-מוזיקה-פיקניק-מדרשה-____!!!

זה יחזק אותך ויתן לך כוח להמשיך!!

ואת יודעת שהטרמפ שלך עוד יגיע,

צדיק-חתייך-חכם-מושלם-עם רכב לבן!

תמשיכי להאמין בה' ובכוחות שהוא נותן לך!!

מאמינים בך,

המטה להשבת כבודן של בנות ישראל

נו גלוקית, מה את אומרת על פעילות המטה בימים אלה?

לא תמיד יש זמן, אבל כשיש משתדלים... בחייאט! ת!

(באמת אחת הרכישות המוצלחות של הפורום... )

שכוייח ענק

אהבתי....

ממש תודה!

לק"י.

לא מסכימה עם הפיתרון..

אבל אם זה נתן פיתרון לבעלת הבעיה.. אז זה מספק. יישר כוח. 

להעין השניה שפחתה את השרשור ונתנה לחוויה מקום להגיב...

תגיד, אתה קורא מחשבות?...

עודדת והעלת חיוך

תודה!

שבוע טוב

וואו!!

על פרגון כזה אפילו לא חלמתי...

אתם פשוט מדהימים!!

תאמת, מגיע לגלוק17 תודה, אם היא לא הייתה יורדת עלי לא הייתי מגיב (פסח, נקיונות וכאלא...)

וגם תוך כדי קצת פחדתי להארכתי יותר מידי, בעיקר במשל, למרות שממש היה לי מלא "נהגים" וסיטואציות

שרציתי להוסיף, אבל קצת פחדתי שהמשל ימרח יותר מידי ויפספס את הפואנטה... (אולי אני אכתוב שוב...)

אילה שלוחה, צדיקה אחותך, Curious, וופל אמריקאי, אלירז, חשבשבת וחלקלקה- תודה על הפרגון!!!

כמו ציפור- תודה ענקית! אני עובד על זה, לוקח שיעורים פרטיים אצל קוסם ידוע

גלוק17- לא כתבת אם  בסוף או לא?!

           אחרי הכל אם לא היית "מתגרה" בי לא הייתי מגיב...

עין השנייה- אני שמח שמה שכתבתי דיבר אליך, זו הייתה המטרה!!

               ולגבי הקליעה למטרה, אני באמת חושב (,מתפלל ומשתדל) להתמקצע בתחום...

ושוב תודה לכל הנשמות הטובות על הפרגון המדהים!!!

מה אתם אומרים, לשכתב את זה למשהו פחות ראשוני ולשלוח לעולם קטן?

(פעם ראשונה שחשבתי לעשות דבר כזה.. אולי הפרגון שלכם עלה לי ח"ו לראש?!  )

לא מפרגנים לנו הרבה בעוה"ז

צריך לשמור את זה בשקית כשזה קורה ולחיות מזה במנות קטנות בהמשך!

ח"ח שנית!!

באמת לא מפרגנים הרבה...

אז דבר ראשון בואו אנחנו נפרגן יותר,

ודבר שני, כמו שאלירז אמרה, כשמפרגנים תשמור את זה

נקודה למחשבה- הקב"ה נתן בך את הכישרון ואת ה"מוזה" (אין מילה אחרת...) לכתוב את הקטע הזה. אני חושבת שלשמור אותו לעצמך זה לא ענווה אלא בדיוק להפך. אבא ביקש ממני להגיד משהו לבנים שלו ואני לא אעשה את זה?? נכון רק בלי גאווה כי זה הורס הכל... אבל כן. תפרסם! למה לא? אם זה יכול לעזור ואנשים, ואמרו לך פה שזה עזר, אז זה כבר בגדר חובה לפרסם...

מחכה לראות את זה בעולםקטן!

הרי היא כותבת כי היא מחפשת פתרון, כי קשה לה מדי והיא רוצה לצאת מזה...

אתם בטח חושבים עלי :"מה היא מתערבת? הרי לא לה זה קרה...." אז ת'אמת? לדעתי "אל תקח/י את זה קשה" זו קלישאה שמאד קל להגיד... וזו אמירה שממש אינה מוסיפה משהו, ובוודאי אינה עוזרת....

אז כשראיתי את זה כתוב - הרגשתי צורך להגיב.

כנראה שמשמים הוא לא בשבילך, יהיה לך מישו שמתאים לך בעז"ה!!!

תמשיכי להתפלל, ובעז"ה ה' אפעם לא עזב!!! יהיה טוב! קבלי חיבוק עידוד!

שתבשרי לנו בשורות טובות!! (:

(מנסה לשים את עצמי במקומך)

את ממש לא חייבת לשמוח בשבילו, ונראה לי שמה שקשה לך שאת מרגישה פגועה (ממש ממש בצדק!!!!)

מה אני עושה במקומך? יכול להיות שהייתי מנסה לדבר איתו - תוך כדי הדגשה שאת ממש לא רוצה לחדש את הקשר(את ממש לא צריכה אחד כזה!) אלא להסביר לו שגם אם הגיע למסקנה שזה לא זה, ותהיה מוצדקת ככל שתהיה - לא מבטלים פגישה 5 דקות לפני שהיא התקיימה (או מה שבדיוק היה).

את  יכולה לנסות לומר לו שאת ממש לא מוכנה שהוא יפגע כך באחרות  כמו שפגע בך (זה ייתן לו לחשוב שאת מסוגלת לספר להן... ואז הוא אולי ייקח את זה יותר בתשומת לב).

ות'אמת? אני מאמינה שאם הקב"ה מזמן לנו עלבון ממישהו - ממש לא נראה לי שתפקידנו זה לספוג ולהבליג, אלא צריך למצוא מה לעשות (וכמובן להתפלל על זה!)

ומאחלת לך התאוששות מיידית וחג שמח!

בעה"י

הבן אדם עשה שגיאה חמורה.

לא עושים דבר כזה לבחורה

ואת עוד אומרת שהוא לא הבין מה הוא עשה..

אני באמת מרחם על מי שתתחתן עם אחד כזה!

את לא צריכה להרגיש רע.

את בסדר גמור!

הוא לא.

אגב, לדעתי הצדיקות יתר הזאת וההרגשה כאילו עשית דבר רע ממש לא בריאות בכללי ובטח שלא לקשר זוגי...

...אני לא חושבת שעשיתי משהו רע. ממש לא.

הוא היה פה לא בסדר, אני יודעת את זה וגם טרחתי להגיד לו כמה פעמים אפילו.

עכשיו ההרגשה שלי היא ביחס לעצמי. אני לא נהנית (בלשון המעטה) להיות במצב כזה. הוא? שיבושם לו. אבל למה אני צריכה להמשיך ולסבול מזה, מבחינה אישיותית? אני לא. וכן, זה לא נעים לי להיות במצב של כעס על מישהו. אני שוב רוצה להבהיר שאני יודעת שאני לא אשמה בכלום! אני פשוט רוצה להפסיק עם זה! כרגע הכעס שלי כבר קר, אז שלא יהיה יותר מזה...

אז נכון שאני לא נראה לי מחדשת למישהו, אבל הפעם ממבט אישי...ע"י מקרה כזה, שאני לא מאחלת לאף אחד (!), אפשר ללמוד המון! זה בהחלט נותן הסתכלות מעניינת וחדשה, שלא חשבתי שאזכה לראות. חשבתי פעם אפילו להגיד לו תודה שלימד אותי את השיעור הזה, אבל בעצם אף אחד לא רוצה להיות שליח, גם לדבר כזה. (לא להתפרץ עליי עכשיו! אני לא הולכת להגיד לו תודה!!)

בסופו של דבר, זה כמו לפחד מכ%u0

...בסופו של דבר, זה כמו לפחד מזריקה. את לא מאחל לעצמך, או לאף-אחד אחר, את הכאב, אבל אחרי שזה עבר קצת אתה יכול לראות שזה בעצם עזר. או אם להשתמש במילים של "חוויה"- עוד מעט יגיע טרמפ שמגיע בדיוק לאן שאני צריכה!! אפילו יותר קרוב! (אפשר לראות גם שמאז שזה קרה, אני רואה מדי פעם דברים שמבהירים לי יותר שהוא ממש לא בשבילי...נכון, אני לא ממש אובייקטיבית, אבל ככה זה..)

אז לסיכום, אנשים ואנשים צדיקים- המון תודה על כל העצות, העידוד והתמיכה! אם זה עזר לעוד מישהו מלבדי זה יהיה אפילו יותר טוב, אבל גם אם לא- תודה! אל דאגה, אני בסדר, חוץ מהעניין הקטן הזה.. את עיקר העצבים הוצאתי עוד באותו יום, ובחודש שלאחר מכן. מה עכשיו? רק הוא^^ יודע...

פסח שמייח וכשר!

מהשם אישה לאיש, והרבה שליחים למקום,

מה, את כזו מושלמת!!?

דובה!

להקפיד על אחרים?

תמיד כשיצאת, רצית אותו? את הצד השני?

למה להקפיד!?

תשמחי שזה נגמר מהר, בלי עיקובים והתאהבות וזמן ורגשות.

חישבי על חברות, למי יכול הוא להתאים, קרובות, ואל תתביישי לנסות להציע לאחרים. גםאת זה רושמיםלמעלה.

ואולי בעצמךפעםהבאה כשתיצאי?  לא תמהרי לפסול כ"כ מהר כמוהו.

איןיישאוש בעולםכלל

ואףעלפי שיתמהמה עםכל זה אחכה לו  בכל יוםשיבוא

בהצלחה,

וחג פהסח כשר ושמאאאח להיהודים

בלי שום קשר למקרה הספציפי הזה, שקשה להגיב עליו מבלי לדעת את כל הפרטים, יש דפוסי התנהגות שחייבים לשמור עליהם.

וכן לפעמים צריך לבלוע כמה צפרדעים (כשרות), ולא להתנהג כמו צפרדע... אתה לא יכול להשלות אנשים.

וזה עוד בלי לדעת את פרטי המקרה...

אילו הוא היה יודע, הוא היה סותר עוד כמה משפטים אצלך (כמעט את כולם, בעצם...).

יומטוב.

לעניות דעתי צריך לדון לכף זכות.

אבל צריך לדון אותו לכף זכות.... שתזכי לזיווג הגון במהרה בימינו אמןן!!

הייתה לי אקסית שכמה פעמים דחתה לי דייטים שעתיים 3 לפני פגישה!

יש כאלה אנשים! בכל אופן תעבדי על המידות ותגידי לעצמך שלא איכפת לך והכל לטובה!

אנשים לא חושבים על המהלכים שלהם תמיד!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!