ב"ה

מאחלת לך שתימצאי את השידוך שלך כמה שיותר מהר!! (ואל תשכחי לספר לנו כשזה יקרה).

צריך תמיד לזכור שהזיווג שלך נמצא שם, גם אם את עדיין לא יודעת בדיוק מי-הוא.

ואם הוא שם- מה הדאגה? אם לא היום אז מחר. אם לא מחר וכו' אבל זה יבוא!

בקטע הזה יש צורך בהרבה אמונה! ה' דואג לך,לה, לי לכולנו!

וכשיש אמונה יש גם שמחה!! אסור להעביר את ימי ה"רווקות" בצורה שלא נכללת בגדר שמחה. פשוט אסור כי זה פשוט חבל.

אז בקיצור:

אמונה!!-שמחה-אין אשמים-שוברים צלחת!!

פסח כשר ושמח! שנזכה לגאולה האמיתי והשלמה!

ומתעכב בגלל זה...

מ"מ, זו לא סיבה להישבר!

משתדלים לעבוד על עצמנו בקצב שלנו-ומשאירים גם לזה שמאז בריאת העולם יושב ומזווג זיווגים לעשות משהו...

נותר רק להאמין ולבטוח בה' ,להשתדל לא לחשוב יותר מדיי מה חסר בך .ושבגלל זה את לא מתחתנת,אלא להאמין שבאמת ה' רוצה אך ורק לטובתך כי הכל לטובה !בעז"ה שתזכי מהרה מהרה!חג שמח!

אני חושבת שעלו פה כמה נקודות.

דבר ראשון, כמובן שתמיד צריך לעשות השתדלות ולבדוק שההתנהגות שלנו היא הכי טובה שאפשר, והמודעות שלך לתיקון עצמי היא מעולה! אבל, היא מעולה כשהיא מקדמת אותנו. כשהיא גורמת לנו להרגיש רע, יש בעיה, וצריך לבדוק היכן היא בדיוק. יכול להיות שהלהגיד עוד פעם לא מערער את הביטחון ולכן את מרגישה שאת לא טובה. ויכול להיות שיש כאן משהו קצת מעבר.
אז קודם כל, מה ז''א תיקון המידות? כיצד את עושה את זה? איך זה נכנס לך בחיים? איך את יכולה לתקן את המידות ולא להרגיש שאת נשברת? מה לכתחילה גורם לך להישבר? בלי לחץ! עבודת המידות זה דבר נפלא כ''כ. 

שבי עם עצמך, תחשבי באמת מה הנקודות שאת צריכה לקדם- ולא סתם כל מיני דברים קטנים שהיצר מנסה לדכא אותך. ומשם תתקדמי לאט לאט. איך לתקן כל נקודה, לחשוב מבחינה מעשית גם. לפעמים אנחנו נכנסים ללחץ כי אנחנו רואים שאיפה מול העיניים אבל אין לנו מושג איך ליישם אותה בפועל. אז נסי לחשוב איך את יכולה להתקדם גם בהיבטים מעשיים. 
אני חושבת שזה שאת לא מתחתנת זה טריגר שלוחץ על הצורך שיש לך להשתפר, אבל זה בכל מקרה יהיה שם, גם אחרי שתתחתני. כמו שאמרת- ב''ה תמיד יש דברים שצריך לשפר, וב''ה שאת רואה אותם. 

דבר שני, צריך להבין שגם אם קשר לא מצליח, זה לא אומר שאת לא בסדר! זה אומר שהוא אדם טוב ואת אדמה טובה, אבל שיחד לא תצמיחו. 

דבר שלישי, נסי להרגיע את עצמך, קחי לך את החופש כדי להנות, לנשום, לדשן את בטנך, ולחזור מרועננת. לפעמים יש תקופות שאת כ''כ עסוקה בחשיבה שזה מרחיק אותך מהמעשה, ואז את מרגישה שאת לא מתקדמת ואז את מרגיש רע, וכו' וכו' ונכנסת לאיזשהו מעגל קסמים שלא מקדם לשום מקום. אז הפסקה, לנשום קצת, להתחדש בכוחות.

ובעז''ה את תמצאי את הזיוו שלך במהרה! וכמו שLiki אמר/ה המון שמחה, המון נחת, נסי כמה שיותר לא להיות בלחץ. זאת תקופה מקדמת, ולזכור שמכל מפגש שלך עם אדם שלא יצא ממנו כלום- לא רק שאת מתקרבת לאחד, אלא את גם לומדת על עצמך הרבה! וכל הכבוד לך שאת מודעת ללימוד ולהשתפרות.

ב''הצלחה רבה!

שאי אפשר להרגיש מלאים לגמרי לפני כן.

הקטע הוא שאת מרגישה את החסר.. אותו!

אז.. לכן את מרגישה לא שלמה. וזה שיא הטבעי.!

דוקא אלה שבאות 'מלאות' הן סובלות אח"כ.. תאמיני לי שאת בסדר גמור.

אל תלחצי מיזה. אמרה לי מישהי "הבנות האלה כולה בגיל 21 מה הן כ"כ לחוצות להתחתן?"

מה הקטע לומר לחוצות? כל אחת וההרגשה שלה בנוע לחתונה.

גיל 21 זה גיל מעולה להיות בו לחוצה. (לא בקטע ה.. לחוץ פשוט לדאוג יותר)

אני לא מדברת פה מניסיון רק מביאה לכאן מה שאני יודעת, שמעתי, למדתי ב"ה.

והלוואי שעזרתי!

תהי בטוחה בעצמך.. ד' אוהב אותך כמו שאת. וכל התקדמות שתהיה בצעדים קטנים ונבונים. זה הכי חשוב!

ווואווו זה חיזק גם אותי!!!!!איזה כיף יש לי עוד עול על מה לומר תודה יש יש יש!!!!!

זה ממש נכון אנחנו צריכים לחשוב חיובי גם על עצמנו כי עם כול החסרונות שלנו יש גם המון יתרונות שהרבה פעמים אנחנו לא רואים אותם... יש הרבה על מה לומר תודה בחיים שלנו... ניתן דוג' לא ממש לא ברור שאנחנו נושמים רגיל יש הרבה ילדים ומבוגרים שהם לא יכולים לנשום לבד... או שאנחנו הולכים ב"ה זה לא ברור לכולם... 

ואני בטוחה שלכול אחד מאיתנו יש את המתנות האישיות שה' נתן לנו ואנחנו צריכים להתמלא ענווה ולהודות עליהן כן זו לא גאווה כי אנחנו יודעים שזה לא מאיתנו...

אז למי שקשה לזכור את הטובות שה' עשה עמו יש דבר כזה דף ועט (אולי עכשיו זה קצת קשה כי עוד שניה פסח...) וישב עם עצמו 20 ד' ויכתוב לפחות 10 דברים טובים על עצמו... אני אומרת לכם בהתחלה זה ממש קשה ואני הייתי ממליצה על 30 ד' כי בהתחלה לא יוצא כלום רק דברים לא טובים... אבל אח"כ פתאום רואים שיש אפי' 30 דברים טובים עם לא יותר... אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מחמירים על עצמנו וזה לא טוב.... כי מה שקורה (לפחות לי... ) זה שאם משהו אומר לי ביקורת אני לא מסוגלת לקבלת ואני יוצרת מגננה במקום לומר "וואלה צודק" כי אין לי ביטחון עצמי... אבל כאשר אני מודעת גם ליתרונות וגם לחסרונות אין מי שיפיל אותי ואני גם חושבת בהגיון אולי מי שאמר את מה שאמר רוצה לטובתי??

אז לטובה 12 אני באותו הגיל שלך ואולי אין לי ניסיון יותר מידי אבל בתור חברה אני חושבת שכידי לך פחות להחמיר עם עצמך פחות להאשים את עצמך זה לא נותן הרבה... לי לפחות זה נותן רק בור שחור שקשה לצאת ממנו... אם תחשבי על עצמך כמה שיותר בצורה אמתית זה יעזור לך גם בהמשך זה לא קל אבל זו האמת לכול אחד יש נקודות של טוב ואור.. וגם מה שנראה לנו קצת חשוך אם תבדקי טוב טוב תראי שגם את הרע אפשר להפוך לטוב

שיהיה חג כשר ושמח ושנה טובה!!!! 

שכדאי לאהוב מישהו, אתה חייב קודם כל לאהוב את עצמך.

חייבים להגיע לפגישות עם בטחון עצמי.

ואין אף אחד מושלם, אבל אני אוהב את עצמי איך שאני. יש לאן להשתפר ולהתקדם אבל זה אני.

קודם כל את לא בודדה, יש לך צרת רבים- מהצד שלי את יכולה לחשוב על נחמת שוטים...

בכל אופן זה יכול להיות מאוד הרסני, אם תגיעי לפגישות במצב הזה, עבודת המידות תמיד חשובה, אבל ללא ביטחון עצמי חבל"ז.

אם תבואי לפגישה ותתחילי לשדר שאת כ"כ חסרה ובעלת מגרעות וצריכה לשפר את מידותייך...

ממ... הסיכויים רק יפחתו.

חג שמח- צאי מעבדות, אחרי אולי תהייה גם חירות.

יש איזה סף מסויים של מידות שצריך להגיע איתן לקשר הנישואין,

שאם טרם רכשת מידות אלו- אתה לא בשל, בעצם?

(לדוגמ': היכולת להכיל אדם אחר, הקשבה, סבלנות, שלווה פנימית..)

למעשה, בכל שנה ושנה שעוברת, בדרך כלל אצל רובא דעלמא אתה נהייה יותר בוגר, בגרות מביאה איתה אחיזה יותר חזקה במציאות, יכולת להבין מה מקומך בעולם בחיים ובכלל.

בדרך כלל הגיל עושה את שלו- מי שמגיע לגיל המתאים והנפוץ, לרוב באמת שייך שהוא יתחיל להיפגש.

תמיד הוא יוכל לעבוד וגם תמיד צריך לעבוד ולשפר את המידות, ללא קשר.

לצערי, יש דבר שהוא יותר מסוכן, אם אדם שהגיע לגיל המתאים לא יתחיל להיפגש, והוא יתחיל לעבוד על כל מידה ומידה שלו- יש סיכוי רב שהוא יצליח בכך!

אך שיפור המידות והתכונות שיווצרו לו יכולות להיות תכונות הרסניות של רווק.

ואז כבר מאוד קשה להשלים ולקבל עוד נטע זר לא משוכלל כמוך.

לא לחכות יותר מדי! צריכים לגדול ביחד ולעבוד על המידות ביחד!

לא חשבתי על הפסקה השניה..

זה היופי ברווקות, שאתה עדיין לא מושלם במידות, מה שנותן לך את היכולת להתחבר עם אחר שישלים אותך וביחד תבנו. (:

ב. אך מצד שני, לא ענית לי על השאלה.

הבנתי שטוב שאדם יבנה וישכלל את מידותיו ביחד ולא יתקבע לבדו ברווקותו.

אך השאלה שלי האם גם המידות שציינתי לעיל, גם הן נחשבות בגדר מידות שאפשר לתקן ביחד

או שהן מידות שצריכות להיות טבועות וחזקות בך עוד לפני שאתה מתחיל להפגש?

(כי איך אדם יכול להפגש אם הוא לא מסוגל להכיל אדם אחר?/ לבנות בית אם אין לו סבלנות והוא לא שליו בפנים?)

הובנתי?

לא הבנתי אז איזה מידות צריך ואיזה אפשר "להשאיר גם לאח"כ" - כלומר לא חייבים להיות איתן אחרי החתונה...

וזה שאין יכולת הכלה או שיש אבל לא ברמה גבוהה זה לא משהו שנרכש גם אחרי החתונה??כלומר אחרי שאתה גר עם משהו לא מקבלים אותו אח"כ??? 

כלומר זה שלבנ"א יש רצון להשתנות ולהיות יותר טוב באמת והוא מאמין בעצמו מאמין באחר זה לא מספיק??(אני באמת שואלת...)

מבלי להאריך, אני לא חושב שיש פה או בציבור הדתי לאומי בכלל (ואני מכליל בצורה אמיתית) מישהו רע.

גדלנו על אידיאליזם על מסירות נפש לתורה מדינה עם ישראל וכו'

לכן העניין הזה של "עבודת מידות" צריך הרבה פחות להדאיג אותנו.

השאלה המרכזית שאני רואה כאן היא:

האם את\ה באמת רוצים להתחתן?

וזו לא קלישאה ריקה מתוכן- "אם תרצו אין זו אגדה", אם את באמת רוצה ומבינה מה זה להתחתן להיות רעיה ואמא, רוב הסיכויים שאת תצליחי, גם מבלי "לעבוד על המידות", גם בל לשבת ולחשוב מה יש עוד לשבר בי.

מאידך, חייבים לבדוק טוב טוב את הרצון וגם את מידת ההקרבה, לפני שרצים ומתחילים להיפגש- בגלל שכל החברות כבר התחילו.

כך אני סבור, בהצלחה!

לדעתי- עבודת המידות לקראת נישואין- פירושה- ללמוד להיות חבר טוב

ללמד את עצמך לעבודת צוות טובה,

למגורים משותפים נחמדים ונעימים

להיות חבר מקשיב מבין מכיל מעודד מסייע

לדעת לשים כל דבר בחיים בפרופורציות שלו א

ני אתן לדוג משפט שמשעתי לעיתים מכמה כיוונים- של אנשים עם מידות ומודעות מדהימה

"אני פגוע אבל אני לא אומר מה שיש לי בלשון- כי אני אוהב אותה ולא רוצה לפגוע בה"

היכולת הנפשית לעשות את מה שנאמר פה^^- זה עבודת מידות!

איפה זה מתבטא ? מתי בחיים אפשר להתאמן על השריר הזה?

אני אתן כמה דוג' לדעתי-

אמא אומרת "בואי, תזדרזי להסתרק, עוד חמש דקות הדלקת נרות!" האם אני מתעלמת ממנה? אומרת לה" טוב אמא די!" או אומרת לה- תודה על התזכורת- אני באה!

יש כלים בכיור. אני שטפתי אתמול היום תור השותף שלי לחדר\דירה\קרוואן\ לעשות. אבל הוא עמוס עד אימה במבחנים. האם אני אומר- שיעשה בכל זאת? או שניא אומר- יש לי שתי דק' -יש לי פחות לחץ- סבבה אני עוש

כשחבר\חברה (בהתאמה) מתקשר\ת- ואני אין לי כוח- זה למרוח לסנן או איך בדיוק אני מגיבה לזה?

ועוד אלף הזדמנויות

אך נראה לי שכאן אין בינינו חילוקי דעות.

אני מסכים עם כל מה שאמרת, בעניין הפרקטי של אימונים על עזרה והתחשבות בזולת.

מאידך, אני חושב שזה מסוכן לשקוע בבולמוס של, "איך אני יכול\ה לשפר את עצמי?

בעיקר שאת\ה לא רואה בעיה ספציפית בעצמך ורק מנסה להיות יותר טוב.

במידה ויש רצון כנה ולפעמים אפילו אהבה, לרוב הדברים האלו יבואו מאילהם...

לא תמיד זו את... לפעמים הבחור לא רוצה..פתאום הוא חוטף רגלים קרות...או כל מיני סיבות אחרות...

המדריך שלי שבועיים לפני ביטל חתונה!!!! קרי 14 יום לפני...

אך ברוך ה' שנה אחרי זה מצא את אשר אהבה נפשו והתחתן וב"ה חובק 2 ילדים, כן ירבו!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!