גמאני בת ארבע עשרה ורציתי חור שני רק בשביל הופי שלי ולא בשביל אפחד אחר ואבא שלי היה נייורלי ואמא שלי התנגדה ופשוט הסברתי לה את העמדה שלי- שאני חושבת שהחור שני, אם וא רק בשביל עצמי ולא בשביל אחרים ואני חושבת שזה יפה, לא משפיע בכלל על החיים הדתיים שלי... אז הם בלית ברירה הסכימו..=\ ואני עוד מעט חוגגת חצי שנה לחור השני שלי

אתן רוצות לעשות חור שני וההורים לא מרשים, זה כזה משנה ? זה מה שיעשה אותך יפה יותר . 

ויש מקומות שמינהג המקום לא לעשות חור שני,

ואולי ההורים שלכם חושבים שזה לא מכובד !

תנסו להבין גם את הצד שלהם .. 

תכבדו את זה ! תנסו להבין מה המטרה היותר עמוקה של החור הזה . (ובכנות עם עצמכן)

(אני באופן אישי חתמתי לאולפנה שאני לא עושה חור שני אז אולי אין לי זכות דיבור ..)

בת כמה את?!

תחשבי על זה..

היא בת 14 וזה לגיטימי לגמרי שהיא תשאל תהורים שלה..

והיום היא חיה עם זה, והיא אפילו נסעה לעיר וחזרה משם עם 3 עגילים חמודייים לחור השני.

קיצ', אם תלמדי ממני ו"תתפרחחי" [מלשון פרחח! לא פרחה!]-- תעשי ככה. הם פשוט יחיו עם זה...

אה, ובאמת- לפני שאת באה אליהם בבום ואומרת להם שעשית חור- תדברי על זה עם אמא שלך. אם זה רק בגלל שזה מכוער- אינלך חולצה שהיא חושבת שהיא לא יפה, ואת מתה עליה? אינלך איזה שרשרת שאת לא מוכנה להוריד אותה ואמאשלך חושבת שזה שטות ומכוער?

סו וואט? לך ולאמא שלך אין את אותו טעם, וגם אם בד"כ יש- אז בנושא הספציפי הזה לא, ואם זה בגלל יופי ולא בגלל צניעות- תעשי חופשי על הבר.. אם בגלל צניעות זה כבר דיבור אחר עם אמא שלך בנפרד.. תדסקסי איתה על זה..

אני מכיתה ג' חופרת (אמיתי מ ג'..)

והיא אמרה שאני יהיה בת 16..אנלא יחכה עד אז!!

אני יעשה בתחילת שנה הבאה!!

יעשה לה הפתעה אני מכינה אותה לזה..

הים אומרת שזה לא צנוע ככ אבל לא כפת לי!!

אני אוהבת.. טובי למה חתמת שלא תעשי איפה את לומדת??

איזה מוזר..

היא לא נראת בדיוק בטעם שלך. קצת שונה...

זה תלוי בסביבה בה את נמצאת, 

אבל אם זה לא ישנה אותך בעצם כי לפעמים החיצוני משפיע על הפנימי...

אז לדעתי אין בעיה

אבל כמובן לא לפתוח ריב גדול מדי עם אמא ולא לעשות את זה נגדה גם לא מעט במחשבה...

אלא כי את אוהבת את זה, מקוה בשבילך שלא תגיעו לויכוחים יתר על המידה מהנושא המדובר

סתם בדר"א

אני שמעתי על מקרה

שבת (בערך בת גילכן, אפ' יותר גדולה מעט)

שאבא שלה לא מסכים לה לעשות חור (שום חור!!) כי הוא אומר אם בעלך לא יאהב את זה, אז זה סתם מיותר, אחרי שתתחתני אם בעלך יסכים אז תוכלי לעשות עגילים אני שמעתי וחטפתי שוק!

הם חרדים ... אבל עדיין מוזר בטירוף!!

אבא שלי לא הסכים לי לעשות לא שמתי עליו ועשיתי אח"כ עשיתי חור שלישי למורת רוחו.... זה לא עשה לי כלום! ז"א הוא לא עשה לי כלום. הכל בגלל שאבא שלי חושב שאם אני עושה אני נהיית "פריקית"(מהתקופה שלו...) אבל בתכלס היום זה לא ככה ועד כמה שידוע לי לא מתים מזה...

יהיה ממש מגיל מצדי להגיד לך לא לשמוע בקול ההורים שלך...אבל אם לא איך יהיה לך חור שני? מה תסבירי להם? אם הם הורים פתוחים אז למה לא?

ת'כלס זה כ"כ עקרוני לך לעשות חור שני? כ"כ חשוב לך? זתומרת את חושבת שזה יפה, סבבה. אבל בלי חור שני את לא נראית יפה? 
למה שווה לך לריב עם ההורים שלך על זה? תחכי ואם תרצי כשתהיי יותר גדולה תעשי...
אני יכולה להעיד על עצמי שהסיוט הכי גדול שלי זה לריב עם ההורים שלי... סתם חבל להרוס את היחסים ביניכם^^

קטן כזה ליד החור הסטנדרטי...

וגם אני לא יכולה לעשות כזה..אבל בגלל שהסמינר שלי לא מסכים...אז אני פשוט אחכה עד שאני אגמור ללמוד שם בעזרת ה'...

בס"ד

יש לי חור שני, עשיתי אותו בכיתה ט', והלכתי ושאלתי את אמא שלי בנפרד, ואת אבא שלי בנפרד, ואת שניהם ביחד ורק אחרי זה תיכננתי לעשות אותו... הם כמובן הסכימו... 

לעומת זאת, חברה שלי שבאה ביחד איתי לעשות חור שני לא שאלה את ההורים שלה ופשוט באה איתו הביתה... וההורים שלה שרדו את זה...

אני פשוט לא אוהבת לריב עם ההורים שלי...=]=]

מהי המקובלות החברתית.

ניראלי שבמצב שלך הייתי עושה (רוב הזמן אני הולכת עם שיער פזור אז גם עד היום, 3/4 שנה אחרי חברות שלי אומרות לי תתחדשי=] )...

וניראלי שהיה לוקח לאמא שלי כמה חודשים טובים לשים לב...

אבל שאלתי אותה לפני ולא הייתה לי בעיה והיא אפילו חושבת שזה יפה, והיא לא עושה כי יש לה אוזן קטנה.

אבל אני חייבת להודות שגם לי הסכימו, וגם לי יש.

אבל בדקנו טוב את הנושא הזה, והרב אבינר אומר שמותר, אבל קטן וצנוע...

הייתי בטוחה שההורים שלי ממש לא יסכימו -בעיקר אבא שלי, והם הסכימו...די בקלות...

הלכתי, 10 ש"ח, חור שני חדש... [עשיתי אותו בט'ו בשבט]

אבל אני באמת חושבת שלא כדאי לריב-תלכי על השיטה ההלכתית ועל השיטה של "זה מקובל"...וזה לא שיטה לרמות-שיטה איך להראות להם את הצד הטוב, אבל אני בכל אופן משתדלת ללכת רק עם עגיל קטן וצנוע, והרבה פעמים לא רואים אותו ולא שמים לב בכלל..חחח

בהצלחה, וגם אם לא, אז לא נורא.

[יש בנות שלא מסכימים להם בכלל חורים, זה פוגע ביצירת הבריאה-משהו כזה...]

חברה שלי הלכה על השיטה של לעשות חור שני ולחכות שההורים שלה ישימו לב לזה.. ומה שיצא בסוף זה סתם ריבים וצעקות אז זה לא תמיד עצה טובה לעשות בלי לשאול את ההורים אז תעשי מה שאת חושבת לפי ההכרות שלך עם ההורים שלך...

בפעם הראשונה- בגיל 13,אבא שלי לא ממש סימפת את זה ונאלצתי לסתום אותו.

עכשיו , אחרי ששיכנעתי את אבא שלי שזה לא כזאת מחלה ובכלל- לכל האולפניסטיות יש- יש לי סוף סוף עגיל שני, קטן וחמוד. מלפני שבועיים

אמא שלי הסכימה מיד.....

ו

(באמת טוב שאני נזכרת להגיב על דברים.. )

השנה אחותי (15) עשתה חור שני ואני ממש רציתי גם,

ואני בת 13,וההורים שלי אומרים שנדבר כשאני יהיה בגילה..

ואני ממש רוצה!! זה מבאס..

את השני נסעתי עם אחותי שרצתה לעשות ואז התלבטתי אם לעשות ופשוט תוך כדי ההתלבטות המוכרת מחטאת לי את האוזן ואז אמרתי שתעשה והיא פשוט עשתה! והשלישי- נסעתי עם חברות שאחת רצתה לעשות ראשונים והשניה רצתה לעשות שני אז הלכנו לשוק והן עשו, אבל לי נגמרו העגילים, אבל אח"כ עשיתי במקום אחר ובכלל לא שאלתי את אמא שלי ואח"כ נסעתי לאולפנה וישנתי שם ולמחרת כשחזרתי הביתה פגשתי את אמא שלי ברחוב והתחלתי לדבר איתה ואז היא פתאום קלטה שיש לי חור חדש אזה היא סתם צחקה עלי שאני משוגעת...

יש לי חברה שרצתה לבדוק איך אמא שלה תגיב אז היא התקשרה אליה ועבדה עליה שהיא כבר עשתה...

כאילו סבבה והכל אני נהנית ממנו אבל אל תתרגשי אם לא תעשי..

אם יש לעוד בנות בכיתה שלך, אז יש סיכוי שהם יסכימו לך..

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות