אני גר רחוק

לא מאמינים בהפגנות..

במיוחד אחרי שראינו מה קרה בוש קטיף... 

עושים רושם של אנשים עושים, לא רק מדברים,

אבל הנה מגיעה הזדמנות לבקש דבר כ"כ נדרש- עונש מוות לרוצחי משפחת פוגל,

ולזה- דווקא לזה- לא מתכוונים להגיע?!

די עם התירוצים של "לא עוזר". לצאת להפגנה זה תמיד עדיף מלהתעצבן מול המסך על העוולות שקורות בארץ.

ודרך אגב- שום הפגנה לא הולכת לאיבוד. כל הפגנה היא אמירה, כל הפגנה היא שמירה בשבילנו על הערכים שלנו. שאנחנו מאמינים בהם.

חבל. פשוט חבל.

נוותר על ההזדמנות להיות מפגרים ולהפגין עם ליצנים ולעשות מעצמינו צחוק

של עצלני פייסבוק.

לא עמדנו וצעקנו, אלא הפגנה מעשית.

ניסינו לחזור לקבר יוסף. לשוב לשכם העיר היהודית הנטושה, המחוללת בידי ערלים.

הבוקעת מעומק הלב היהודי.

התכנסות המונים אינה רק מחאה-

היא גם תפילה לקב"ה

הבוחר בציון ושוכן בירושלים"

(הרב נריה זצ"ל)

זה הכל חוץ מזעקה ותפילה. בעיקר זה צילומים קבוצתיים על כל רקע אפשרי

בס"ד

א. כמו שליאור הביא בשם הרב נריה זצ"ל ההפגנה יכולה להיות תפילת ציבור, וזה הכי חשוב.

ב. יש אנשים שלצערנו לא יגיעו לכניסה לילית לקבר יוסף, אבל להפגנה הם כן יבואו. וזה מחבר אותם למאבק ונותן להם הרגשה של שותפות והזדהות עם הערכים שעליהם נאבקים. (ככל שהאדם עושה יותר הוא מתחבר נפשית יותר)

ג. זה בכל זאת משפיע קצת על הציבור הכללי.. אדם שהולך ברחוב ורואה את ההפגנה- כמה שהיא יותר גדולה זה יותר משפיע עליו.. (ואם זה מגיע לתשקורת- אז בכלל..)

בס"ד! הרב כהנא צדק! 
לא הפגנות של ניסים פדידה ושות'...

בס"ד

מסתבר שאין כאן שום לוגיקה אלא בנין ילדים סתירה. 
לפני 20 שנה בתקופת אוסלו כבר הבנו מה עושות הפגנות ארוכות טווח. 
אנגדוטה, נדמה לי שסיפרתי אותה כבר: 
מי שזוכר את עיר האוהלים בקיץ 93 ברחבה שכיום שוכן בה מוזיאון המדע 
בירושלים. קיץ שלם עשו תורנות בין הישובים, ושהו מול משרד ראש הממשלה. 
נורא הרגיזו את רעבין, אבל לא היינו בבית ישננו באוהלים, עם התינוקות 
הגענו לעבודה מאובקים ומיוזעים, הפגנה של 24X60 יום.הרגשנו חדוות עשיה 
בהתאם למאמץ. 
היינו בטוחים ששיניו את העולם. 
פעם יצא לי לנסוע באוטובוס בציר הזה. לפני ישבו שתי נשים ירושלמיות 
ופטפטו. לפתע אחת הרימה את העינים ושאלה: מזה ההפגנה הזאת הפעם? והשניה, 
בלי להתבלבל :אני יודעת? כנראה רוסים חסרי דיור..." 
קבלתי את בום בפרצוף וירד לי האסימון. מי שלא נסע איתי באוטובוס (הייתי 
לבד) הבין מהמשך האירועים מה היתה ההשפעה של ההפגנת חודשיים. רבין התרגז, 
ודעת קהל - 0. אני חושב שכל סטיקר הכי קטן על האוטו עשה יותר עבודה. 
ולמי ששכח ולמי לנולד מאוחר יותר, עברנו את זה שוב לפני 5 שנים. 

(נכתב ע"י גדי כהן)

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...