ולאחר היכרות לראות עם מתאים להכים עם אותו חבר בית בישראל ולהינשא לו ,כלומר מטרת החברות היא להקים בית בישראל ונישואין ,אין היתר לסיבה אחרת בטח לו בשביל "לנסות" משהו,מה גם שזה יביא רק רע,יצר הרע ותאוות..

כדי להתחתן כבר

באמת מי קבע שחברה לא טוב באמת שזה שכל הרבנים בישיבות אומרים את

זה לא עושה את זה לנכון........ יש כאלה שאומרים הרבה דברים.......

כאילו לא נראה לכם שיש קטע שזה עוזר?????

וואלה לדבר דוגרי עם מישו\י ......

כאילו לכם זה קבוע בתור הלכה  אבל למה??!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t314560#3929043

אם יהיו עוד שאלות נראה לי שהוא מאוד ישמח שתדבר איתו ואתה יכול גם לשאול כאן אבל הוא יכול להסביר את זה טוב.

לחברות בגיל הזה יש גם יתרונות וגם חסרונות... וכן, זה גם תורם המון....

אני לא הסכמתי להקשיב לאחרים, זה היה נשמע לי שטויות... היום אני מצטערת על זה.

עדיף שיהיה לך חבר לשתף אם זאת הבעיה.... חברה לא אמורה להחליף חברים.

אם אתה רוצה עוד פירוט בשמחה אני בצ'אט....

זו ההלכה ,ואנחנו גם מצווים לפי התורה לשמוע לגדולי הדור,אז מה העניין להגיד "זה לא עושה את זה לנכון." ? בוודאי שאנחנו צריכים לפעול לפי דבריהם כי זה מה שמצווה אותנו התורה.

הופך את זה לנכון.

מכיר את המושג "אמונת חכמים"???

נראה לי שכדאי שתלמד קצת.

ולעינינו של דבר.

חברות שהיא סתם כדי לנסות היא בזבוז זמן ואנרגיות.

אין לך שום מטרה אמיתית חוץ מלהיכנס לצרות אז...

לא חבל?!?!

אחותי!

ב"ה שאת רוצה חבר!!

אני כל כך שמחה לשמוע את זה! וזו ממש לא בושה! וזה ממש לא מוזר! להיפך, זה יהיה עצוב אם לא תרצי.

חצי. את חצי, ואף פעם לא תוכלי להיות מושלמת לבד. והרגש הזה שלך, שרוצה חבר- זה הדבר הכי טבעי שיש!

זה חוסר שאף אחד לא יכול למלא. לא חברה. ולא הסברים הגיוניים. ולא אף אחד, חוץ מהאחד היחיד והמיוחד שלך בע"ה.

מה לעשות? אז קודם כל אין לנו מושג בת כמה את? ובאיזה שלב בחיים? אז נצא מנק' הנחה שאת לא בעניין של להתחתן בשנים הקרובות... 

יש פה בפורום מליון ואחד שרשורים על חבר בגיל ההתבגרות. ויש גם המון מאמרים באנטרנט (חברים מקשיבים, שמעת? יש להם מאמרים שפיציים), וספרים על הנושא.

בואי נאמר שבגדול- חבר כשאת עוד לא מעוצבת ויש לך קווי זהות, זה הורס ממש... זה הורס אותך! כי את לא תוכלי לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, כמו שצריך. ממילא קשר שכזה, שבו שני האנשים עדיין לא מגובשים- מביא להמווון בלבול, כאבי לב, והרס בקשרים בעתיד.

אז מה עושים עם הרגש הזה, עם הרצון הזה? לא מדכאים אותו או מתעלמים ממנו, אבל גם לא נכנעים לו עכשיו. (אני רוצה חבר! אבל כשזו תהיה חברות אמיתית ולא סתם חיקוי זול ). מקשיבים לו מדי פעם, שוקעים בו טיפה- ואז עולים וחוסרים לעבודה האישית שלך בינתיים.

יש עוד כמה דברים, אבל המסגרת לא מאפשרת לי להוסיף.. אבל נראה לי שהקווים הכלליים הובנו.

שיהיה המון המון המון בהצלחה

מזה נקרא אצלך חבר?

סתם קשר עם משהו?

או יציאות וכאלה??

תחזירו תשובה

יש אנשים שזה מאוד עוזר להם לבנות את עצמם גם מבחינת רוחנית וגם מבחינה גשמית.. לכן לאותם אנשים באמת יכול להתאים חבר/ חברה. אבל סתם כדי להתנסות אין כ"כ ענין. תתנסי בפינג פונג גם זה כיף

תופעה ידועה כתוצאה מחבר בגיל הבנייה, היא שהרבה פעמים אתה מונע מעצמך לעשות כל מיני דברים [בד"כ לא במודע], ואז אתם בונים את האישיות שלכם בהתאם לבן-הזוג.

אז כן, יש לזה המון יתרונות... ובכל זאת יש לזה חסרונות יותר מידי גדולים וכואבים [לא פירטתי].

ב"ה

ברוך השם שלא היה לי חבר. ברוך השם שלא נכנסתי לקטעים המלוכלכים האלה שהם רק מלוכלכים קצת ולכן אנשים יכולים "להרשות לעצמם" למרות שזה אסור.    

קצת הפחיד אותי:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=48155&cat_id=4050

קצת יותר הרגיע:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=48156&cat_id=4050

אולי זה יפחיד מדי. קחי בחשבון, זה שיעורים לחוזרים בתשובה שלא מכירים את הצורה הזו של החיים כנראה.

ב"ה

- "עם החיים". למה כל הגישה הזו של חבר וחברה, גם אם הם שומרים נגיעה - לא עוברים על אף איסור, זה עדיין לא טוב. זה בסופו של דבר מתנפץ עם בניית בית בישראל. לי האמירה הזו בשיחה עשתה סדר חזק בראש. בניגד לדברים שראיתי. הגישה שזוגות יושבים ביחד כמו לפני החתונה מקוממת מאוד. לי זה נתן תחושה שעושים צחוק מהנישואין ואז נפל לי האסימון שעם החתונה אתה לא משתנה. אתה נשאר אתה. ואם לא גדלת אז נשארת תינוק. ואז מה שעוד מעט יהיו לך ילדים.    

מקווה שיהיה טוב.

רוצה חבר בשביל לנסות? על הכפאק. אבל תדעי,

את תרצי לנסות הכל. תמיד. כל דבר.

ואם זה אפילו לא באלך ממקום של-רוצה אהבה אמיתית, אז למה לך, בעצם.

כדי לסמן וי? של ניסיתי?

זה הגיוני.

אבל תחשבי, את לא שוכחת אח"כ כלום. כל מה שניסית-נחרט. בדוק.

את תשבי אחר כך, לא עוד הרבה מדי זמן,

ותחשבי, תכלס, מה הוא רצה ממני? *צינזור*? זה יגעיל אותך.

ואת תגעלי שאת רצית את זה בעצמך.

אני לא יגיד-אל תנסי.

אבל רק אל תחשבי שזה נגמר שם, כי זה לא.

את תרצי לנסות ה-כ-ל.

לנסות.. את אמרת את המילה הזאת.

נסיון..זה דומה..לא ככה? אפילו בצליל.

וזה בדיוק זה. יש לך נסיון. תעמדי בו-אשריך. לא תעמדי- אמ..את תצטרכי לבלוע את זה אח"כ.

וזה דוחה לבלוע את זה אח"כ.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...