בדרך כלל הפחד הוא זה שעוצר בשלב הזה

הדרך היא להיעזר באחרים כדי להתמלא בטחון

בנוסף לכך כדאי מאד לדבר ביחד על המצב הזה

וכן לעשות דברים חוויתיים

לפעמים אחד הצדדים לא מש סגור אם  להמשיך או לא או שמשהו מסוים מפריע לו והוא לא בטוחעדיין בקשר אז הוא חוסם מלהתקדם. אז קודם לשאול תצד השני

ואם זה לא זה אז לנסות לעשות דברים שונים וחויתים זה יכול לשחרר ולפתוח חסימות

בהצלחה ולא לוותר

אבל אני מדמיינת את עצמי בסיטואציה

ואומרת

יא'באלה -לחתוך!

אם הצלחנו לשעמם ת'עצמנו אחד עם השני בשלב כזה מוקדם

מה יהיה בהמשך?!

אמנם יש פעמים שתחושת התקיעות וחוסר ההתקדמות הוא באמת אינדקציה שהקשר לא מתאים. אבל קביעה כזאתי אי אפשר לעשות בלי בדיקה קודם.  
לא כתבת כמה זמן אתם יוצאים, אבל בדקו איפה אתם מבחינה רגשית, כמה אתם רוצים בקשר, האם דיברתם כבר "שיחת קשרינו לאן"? אני חושבת שברגע שברור לאן הקשר מוביל אז א. זה יוצר קרבה ועניין. ב. ברור שגם אם מרגישים קצת תקועים אז עובדים על זה ולא ישר חותכים.
רעיונות, מלבד מה שאמרתי על דיבור יותר כנה ויותר פנימי על עצמכם ועל הקשר.לא יודעת מה היה עד עכשיו אבל אם רוב פגישותיכם היו פגישות ספסל. אני ממליצה 
ללכת למקומות שבהם העיסוק היחיד הוא לא הדיבור שלכם, אלא שיש גם חוויה משותפת. לדוגמא, גבעת התחמושת, שמעתי שממש נוגה ונחמד שם. הגנים למיניהם בירושלים או היכן שאתם גרים, מוזיאונים. טיול משותף כמו שאמרת.
נשמע שאת הכללים את מכירה, אלא שאת מנסה למצוא איך את נמצאת בתוכם ואיך הם יהיו טובים לך.
ועוד דבר שיכול לעזור, נסי לדמין אתכם נפרדים? מה את מרגישה? יכול להיות שעוד לא היה לכם זמן לברר כמה אתם חשובים אחד לשני. יכול להיות אפילו אחרי שניסתם להכניס קצת ענין ולא הולך אז לקחת שבוע הפסקה או משהו בסגנון. הנקודה היא לראות כמה אתם חשובים אחד לשני, הפרידה היא אמצעי להבין זאת.
אבל, בכל אופן דברו על זה יחד!
אני ממש זורקת פה השערות האפילה כי אני לא מכירה לא אותך ולא את מבנה הקשר. אבל אמרת שנפגשת בהרבה מקרים כאלה. הגדירי מה הם אותם מקרים שבהם נפגשת, ד״ר איזה דפוסים מוכרים את רואה? ונסי לחשוב למה.. אולי כמו שאוריאל אמר זה. איזשהו. פחד שלך, וכו׳. 
זהו נראה לי סיימתי, יום טוב! ב''הצלחה רבה!

בדרך כלל כאשר משתעמממים כבר בשלב כ"כ מוקדם, זה עשוי לא להתאים- בסופו של דבר.

בכל אופן כל העצות שניתנו לך כאן- מאוד נכונות.

ולמרות שחייבים להסתייג ולומר- שאני לא יודע מה טיב הקשר שלכם.

אני מאוד מחזיק "מקליק" בין בני הזוג, הקליק הזה לא תמיד בא בהתחלה, נכון!

אבל אם הקליק הזה מגיע, כבר מאוד קשה "להשתעמם"...

תבחן לעומק את הקשר מבחינה רגשית, ולא רק מבחינה שכלית.

ברור שאם נמרחים יותר מידי, ומנסים לחוש את הקשר, ולחוות אותו, וכו' וכו'..

מתישהו זה ישעמם..

או שמתישהו יהיה מריבה.

זה כמו להתכונן לטיסה לחלל, בלי בכלל לדעת מה יהיה שם, ואם אני מתאים לזה ואם היא מתאימה..

אין יותר מידי מה לחפור.

כל הספקנות היא נכונה, זה החלטה חשובה בחיים.

אבל אין שום דרך לברר איך יהיה עד שיהיה.

אז אין טעם להתמרח בקשר, זה סתם שוחק ת'נפש.

יש מצב שלא הייתי קשור..

לפעמים בקשרים מהסוג הזה, יש לנו מין מטרה כל הזמן מול העיניים- מה,יצאנו שובעיים, שלושה, חודש רחמנא ליצלן! ושום דבר  לא מתקדם??

שמענו את החברה, הדודה, והשכנה ממול, שישר על הדייט הראשון הכל זרם, האהבה פרחה ולבבות התעופפו באויר...אז זהו שלא. לא תמיד.

אני מאושרת בשביל כל מי שזה כן קרה להם, אבל לרוב זו  פגישה של שני עולמות שונים.  מאוד טבעי לדעתי שמרגישים "תקועים". בודאי ובודאי בנים ובנות "דוסים" שפשוט לא רגילים להיות עם בנים/בנות (תתאימו את עצמכם)

המלצה שלי- לסגור תסטופר. אן לאן לרוץ, וזמן (לא בהגזמה כמובן) יעשה רק טוב לשני הצדדים. אפשר גם לקבוע מן "דד ליין" שאם עד אז משו לא "זז" שווה לפחות לעשות הפסקה, אם לא לחתוך..

חוצמיזה כמו שאמרת- תמיד אפשר לטייל, להיפגש עם חברים, ולנסות לבלות זמן ארוך יותר ביחד ככדי להכיר מזוית אחרת לגמרי.

מלא בהצלחה!

כי החוויות המעשיות תמיד יכולות להגמר..

לכן בשלב כזה עולים לרבדים אחרים (ויתכנו פחדים, זה טבעי - צריך רק להפוך את הפחד לדחף)

המלצה להתחלה מעשית לרובד יותר "פנימי" זה ללמוד משהו יחד בקביעות - כך יש את מימד הקביעות המעשית ויש את האתגר החוויתי ויש את ההעמקה יחד ומה יותר טוב מזה למיידי ולטווח ארוך גם יחד..

מסכימה עם הרעיונות של החבר'ה לנסות לעשות דברים מעניינים וכו' כדי לקדם.

אבל,

צריך לשים לב לא להתקע על זה.

אני יצאתי עם בחור, והרגשנו שהקשר תקוע.

דיברנו על זה בפתיחות,

ידענו מה המטרה,

ושנינו מאד השתדלנו.

אבל פשוט לא!

זה היה קצת מטעה כי הייתה תחושה שאם שנינו מודעים ומשתדלים

(ניסינו לעשות טיול וכל מיני דברים מקוריים לגיוון)

האמנו שיקרה משהו.

(בעיקר הוא..)

קיצור, בסוף נאלצתי לחתוך, לאכזבתו..

חפרתי עד כה רק כדי להגיד שצריך להיות עם אצבע ענל הדופק,

ולא להמרח יחד סתם..

ב"הצלחה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.