אין לי סבלנות.
אבל- סבלנות היא כמו זמן.
מכירים ת'משפט "זמן אף פעם אין. זמן עושים"?!
כנ"ל לסבלנות.
מניסיון. כי אין פתרון אחר...
(אגב, פעם ראשונה שפתחתי שרשור שלא לצורך תהילים. ברכותיי =)
אין לי סבלנות.
אבל- סבלנות היא כמו זמן.
מכירים ת'משפט "זמן אף פעם אין. זמן עושים"?!
כנ"ל לסבלנות.
מניסיון. כי אין פתרון אחר...
(אגב, פעם ראשונה שפתחתי שרשור שלא לצורך תהילים. ברכותיי =)
הבא ליטהר מסייעין בידו ואומרים לו המתן...
סבלנות, סבלנות...
לא קונים בשום חנות.

אם אנחנו נשארים בתודעת חכיון (מלשון לחכות..) אז באמת כנגד זה יש סבלנות
אבל
אם אנחנו בתודעת אמונה שמה שקורה זה לטובה ואולי אפילו לכתחילה כרגע צריך להיות כך וכך - אנחנו חושבים במה זה טוב דווקא עכשיו ואיך זה מקדם אותנו ואפילו ממנף אותנו. למשל אם בזוגיות עסקינן אז להעמיק במשמעות ובמהות כך כשבוא יבוא הרגע תהיה מוכנות טובה יותר.
ואז גם הפלא ופלא - פתאום כשכבר נפסיק לחכות ולהתעסק בסבלנות, אולי גם הדבר שרצינו יגיע בהסח הדעת.
בקיצור: סוד האמונה- המתנה
ו.. ברכות לשרשור
סוג'וק, עכשיו, כשקראתי,
זה היה תזמון מעולה!!
תודה רבה, זה באמת נכון ,
מחזק משהו...
בשורות טובות 
בפתיחת השרשור כתבת כמה פעמים "אין" - אין סבלנות, אין פתרון...
זה קצת מעמיק:
ה"אין" גבוה מה"יש"
ה"אין" אומר שלכאורה 'לא יש' מה שאולי חשבנו אבל יש הרבה יותר מזה ממקום אחר, ממקום נסתר יותר, פנימי יותר, גבוה יותר.
"ותהי שרי עקרה אין לה ולד" - אין לה כמו שחשבנו אבל באמת יש לה , ואפילו בנס.
ה"אין" איננו "לא יש" אלא הוא מעבר אמוני תודעתי לשפע עליון יותר. זה מצריך ענווה והכנעה , להפוך את ה"אני" ל"אין" - "אן" - משמעו היכן: ה"אני" מחפש את הי' מחוצה לו , אבל ב"אין" הי' עוברת פנימה..
"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים - מאין יבוא עזרי" - דוד המלך לא שואל ומסתפק,, או סתם מחפש מחכה או מתמודד בסבלנות, הוא בטוח בעזרו מעם ה'. המעבר התודעתי ל"אין" פותח פתח מעבר למה שנראה כאן ועכשיו, כי פתרון אמיתי לבעיה לא נמצא באותה רמת מודעות שבה היא נוצרה..
ב"הצלחה

הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי להפנים, לרדת לעומק הדברים.
בכל אופן-
הלוואי ואזכה להגיע ל'אין' הזה שאתה מדבר עליו,
בנתיים אני קצת במקום אחר,
מקום שקשה לראות את ה"יש", ואני בחיפושים אחריו, לא מוותרת,
אבל גם עוד לא שלמה עם ה'אין'... ![]()
בע"ה, מאחלת לעצמי, ובכלל למי שגם עדיין לא במקום הזה,
להגיע למה שאתה מדבר עליו, בנתיים אני עוד לא...
שבת שלום!
עשר ? עשרים ?
איך מצליחים לשמור על הסבלנות ולא ליפול לייאוש שקט ?
אני לא דיברתי על הנושא של דייטים,
אבל בכיף אפשר לקשר את זה לכל נושא שעולה בראש,
כי ת'כלס, למה לא צריך סבלנות?!
בכל אופן, לעבוד על מידת הסבלנות זה אף פעם לא קל,
ונראה לי זה די עבודה מתמדת...
אצלי לפחות..
גם בזה וגם בעוד תחומים אחרים.
זה לא לגמרי לא קשור,
כי זה גם.
אבל גם בדברים אחרים..
סבלנות ויאוש - הם על ציר ה"התמודדות" - התמודדות יכולה להיות לחימה, קפאון, בריחה וכו' (FFF למי שמכיר) - כולם מגישה של התמודדות ואפילו השרדות
אבל
מי שקבע שהגישה לכתחילה צריכה להיות על ציר ההתמודדות?!
בשביל זה יש זוגיות אחרת..
עם הקב"ה.
היא לא תחליף, היא עומדת בפני עצמה
אבל כשבני הזוג המיוחלים יגיעו ועדיין לפעמים תהיה הרגשה של בדידות..
החיבור הזה איתו יתברך הוא הדבר היחיד שיחזיק אותנו.
ויש זמנים כאלו... לצערינו.
אחרי הכל!-
אפשר גם לצעוק אליו!!
עד מתי?!
זה לא חטא!!
אפשר גם לדרוש!!!
יש תפילה מקסימה - סוג של דרישה כזו..
(מכירה רק לנשים.. גברים עמכם הסליחה.. צריך להמציא לכם משהו) :
"ריבונו של עולם גלוי מלפניך
שכתבת בתורתך הקדושה ע"י עבדיך הקדושים
כי בחורה שהגיעה לפרקה ולא נשאה-
ישחרר אביה את עבדו וישיאנה לו
אבא! הריני עומדת לפניך
ומדין תורתך הקדושה-
שחרר נא את עבדך והשיאני לו!
שלח לי אותו מהרה ללא עכוב כלל
שיש בו יראת שמים טהורה
עזרני שאהיה ראויה לו
ואעשה לו ולך נחת רוח!
שנהיה אחד לעבדך באמת!
ואל תשיבני ריקם מלפניך
יהיו לרצון וכו'.."
'אהבה' = בגימ' 'אחד'
אהבה פרטית היא ביטוי לאהבה עילאית ומאידך ע"י אהבה פרטית מגיעים לאהבה ה'קוסמית'...
לא סתם בקודש הקודשים יחד עם ארון הברית (ומעליו!) נמצאים הכרובים
ולא סתם שיר השירים , שכולו קודש קודשים עפ"י ר' עקיבא , ממשיל את אהבת קוב"ה וכנסת ישראל והמגמות הא-לוהיות העולמיות (כפירוט הרב קוק במהלך האידאות ולפי ר' יוסף אבן ועקנין - תלמיד הרמבם - על השכל והנשמה) , במשל אהבת הדוד והרעיה. ודרך אגב שלמה כתבו לאחר נישואיו עם בת פרעה ולכן כנראה הדימוי "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי" ובנביא כתוב: "ויאהב שלמה את ה'" מיד וסמוך לאותם נישואים!
לא תמיד "סבלנות" היא מילת המפתח:
ישנם פעמים בהם צריך להיזהר ו"לא לפספס את הרכבת" ואז החושים דרוכים ואין מקום לסבלנות.
נראה לי שיש פעמים שמשתמשים במילה סבלנות כמנטרה וזה ממש לא במקום...
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אנחנו עומדים דום וממתינים בנשימה עצורה לחידושים
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)