(בעקבות שרשור שמישהו פתח, עם קישור לאתר יזכור)
כשאני רואה יצירה, אני פוגש משהו אחר, עוד פְנים של האישיות היוצרת, עוד פנים שלי, עוד תחושה או הרגשה ביקום הרחב שפוגשת ברעותה, ויוצרת מקום ששום דבר ליגע בו, לא הזמן ולא הקיום,
ישנו פרויקט ושמו גוילי אש, יצירות מעזבונות של הנופלים, אני ממליץ לראות, זה יוצר חיבור עמוק ושונה לחללים, לא רק שם, שמות הורים ותאריך נפילה, אתם יודעים, משהו בחיבור הזה שצריך להקשיב בשביל לשמוע אותו,
ראיתי יצירה, של חייל בשם יהודה ויסברג, בשם "דומם". יש כזאת סוגה של יצירות, "טבע דומם", מספר חפצים באי סדר כאילו מקרי שמביעים איזה מקום של האדם, הנפש, אפשר גם להציץ בפסיפס ולמצוא כמה,
אבל הוא בחר חפצים מסויימים לדומם שמאוד עשו לי משהו,
הנה הקישור, ואשמח שאחד מהיוצרים הנפלאים יעלה את התמונה בתגובה, כי אין לי מושג איך עושים את זה:
http://www.izkor.gov.il/Gvil.aspx?cat=8&lvl=2
וציטוט קצר מסיפור חייו:
בשנת תש"ב הצטרף עם אישתו לקיבוץ אשדות יעקב. בשנים 1941-1946 היה חבר פלוגת חי"ש של עמק הירדן, ובמשך כמה שנים שימש סייר בפלוגתו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות גויס לגדוד "ברק" בחטיבת "גולני" והשתתף בפעולת נסר-א- דין ליד טבריה. בפעולה זו נפצע, החלים וחזר לגדודו. הוא השתתף בהתקפה הראשונה על צמח ובהגנת גשר בחודש אפריל. ב-6.5.1948 פשט כוח "גולני" על הכפר ערב א-זבח ליד בית קשת, השתלט עליו ופוצץ חלק מבתיו. התארגנות הכוח לנסיגה השתהתה ותוך כדי כך פתחו הערבים בהתקפת-נגד. בנסיגה הקשה נפלו רבים מלוחמי הכוח. בקרב זה נפל, ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948) והובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בבית קשת. הניח אחריו אישה ושני ילדים.
שנדע רק טוב
וקרבה
