כל אחד כשהוא מרגיש מוכן.

יש לי חברות עם ילד..

ואצלי זה עדיין לא מתאים.

כל אחד בעתו ובזמנו.

יש הרבה דברים שצריך לבחון.

בכל אופן, יש איזושהי תחושה כזאת- שחברים או חברות זה כבר לא זה.

שצריך משהו יותר מזה, הרגשה כזאת של בגרות.

עוד ייקחו אותך ברצינות...

כאילו ממש עכשיו ב17?

לשחק ביחד קלאס?

להיות מדריכים בבני עקיבא?

ללמוד ביחד לבגריות?

נישואין זה דבר רציני, זה קשר מחייב והכי חזק שיכול להיות בעולם.

מי יכול בגיל 17 להתחייב לדבר כזה?

בקושי בגילאים יותר מאוחרים זה אפשרי.

יש כאלה שהם באמת בוגרים!!!

יש כאלה שהמשפחה הכינה אותם לחתונה כבר בגיל צעיר...

זה ממש תלוי!!

יש שלבים מסויימים שאדם חייב לעבור בכדי להתבגר.

ואחד מהם- סיום התיכון.

וגיל 17 לטעמי זה מוקדם מדיי.

דווקא הרבה זוגות צעירים,

בזכות הגדילה המשותפת עם בן הזוג- 

זוכים שהקשר ביניהם הדוק יותר, קרוב יותר..

ואם מישהו מוכן להתחתן בגיל 16 - שיתחתן!!

בגרויות והכל אפשר לסיים תוך כדי..

זה לא מה שימנע את החתונה.. אחרת גם לימודי תואר הם בעייתיים..

השאלה היא עד כמה בני 16 בוגרים כדי לנהל זוגיות נכונה.

אם הם מבינים ויודעים לוותר, להבליג ולתקשר נכון, כבר בגיל הזה -

הכל יהיה מוצלח

ואין מניעה מצד הגיל..

לנהל בית טכנית- כולנו יכולים כבר בגיל 14!

ואני לא מתכוון למבחנים, אני מתכוון לזה שאדם צריך קצת להתאפס.

להבין איפה הוא נמצא, איך העולם מתנהל, לפני שהוא לוקח החלטה כ"כ מכריעה.

את רוצה ליצור לנו כאן עוד גרושים וגרושות?

ולגבי גירושין - בינתיים יש לי שני שליש גנעדן ואף לא שליש גיהנום.. תודה.

הרב אבינר אמר בתגובה לשאלה דומה ש: "כשם שיש מצווה להתחתן כך יש מצווה לא להתגרש".

ילד בן 16 לא יודע להחליט אפילו בין מגמה זו או אחרת בבית ספר.

את באמת מצפה שהוא יידע לבחור את אותה אחת שאיתה יחיה לכל אורך חייו?

מתוק-מחונך-מקסים-חכם ככל שיהיה - זה לא שלב שבו מחליטים החלטות כאלה. (או יותר נכון-שאסור להחליט בו החלטות כאלה.)

כשהוא יהווה סמכות בשבילי - תדע שהמשיח הגיע.

הכרתי בחורים מסויימים מאוד בשישית שיכלו לעשות את הבחירה הזו.

ובאמת עשו אותה בשנה-שנתיים אחרי. 

הלוואי הבגרות שלהם על הבחורים שהיום בגיל 28 אפילו!!

זה תלוי בחינוך מבית ובהכנה לחתונה מגיל מוקדם מאוד.

וכמובן גם באופי הנער/ה.

ומעבר לכל- בעיני זה אידיאל.

זה לא אומר שאחתן כל שישיסט. [ממש לאאא!!!]

אבל זה אומר שהפוטנציאל קיים ואם זה שייך- בכיף.

התחתנו בגיל 15 והזוגיות שלהם (בד"כ) הייתה הרבה יותר טובה מאנשים שמתחנים היום בגיל 26 שאחריי שנה וארבע של נישואין מפרקים את החבילה ומוצאים את עצמם ברבנות ולצערי מדובר ב-% מאד גבוה גם בציבור הדתי

אלירז- לרוב זה לא נכון, רוב השישסטים לא מאופסים ותאמיני לי שעבדתי לא מעט עם הגיל הזה, ואני עדיין קשור לזה.

וגם אם הם נראים מאופסים- הם לא.

ואני לא מכיר אף אחד לפני סיום התיכון, שיכול אפילו לחשוב על נישואין, אצל בנות אולי ממש לקראת הסוף.

ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה, אם נגיד להם להתחיל לחפש בגילאים הללו.

שדרותי- תופעת הגירושין הייתה ותהיה, ורק תדע שפעם נשים פשוט פחדו להתגרש, וזה לא בהכרח שהיה להן יותר טוב.

ולהיפך, היו מתחנים אותן לרוב בעל כרחן פחות או יותר, ככה זה היה ברוב המקומות, ונשים היו סובלות!

והזוגיות שלהן לוותה הרבה פעמים באלימות מילולית ופיזית, תקראו רק שני ספרים- לא יותר מזה.

ובלי לדבר על הפחדים שלהן בגיל 15, אתם חיים בסרט?!

היום המצב טוב פי כמה!

אלא שיש כאלה שיכולים.

הרוב לא אבל מי שכן יכול - למה לא?

(אני לא מכיר מישהו שיכול להתחתן בגיל מוקדם כ"כ אבל תיאורטית זה בודאי יכול להיות

ובני 18 שראויים להתחתן, או אפילו קצת פחות, כמעט כל אחד מכיר)

מי אמר שכול הסבתות סבלו??

אני מכירה דווקא זוגות שהם התחתנו בלי אהבה גדולה לפני החתונה...

ואולי לא היו עננים וורודים ופצפצים כמו היום...

אבל הם למדו לחיות ביחד למדו לוותר אחד לשני על החסרונות והייתה להם אהבה שנבנתה עם השנים...

רוב הזוגות הזקנים אני מקנא בהם!!!

ונכון שאולי היו זוגות שבאמת הם היו צריכים להתגרש ובאמת היה להם רע ובכול זאת הם היו ביחד... אבל זה ממש לא הרוב!!!

אתה יכול להגיד שרוב הגברים פעם היו מכים?! רוב הגברים היו אלימים מילולית?!

אני לא חושבת שזה נכון כלל!! 

איזה ספרים קראת על הערביות בסודן??? ברצינות אנחנו מדברים על יהודים! נכון היו דברים מעולם גם ביהדות...אבל זה לא משהו שדוגלים בזה כמו באיסלם!! 

אם אתה רוצה לשמוע על הסבתות שלך אולי תשאל אותן???

למה אני יודעת על סבתא שלי שהיא אהבה את סבא שלי מאוד והיא התחתנה בגיל 17....

שיש אנשים שמתחתנים מוקדם לפני שהם נפתחים ואז נפתחים ביחד

בנים/בנות בגילאים כאלה יכולים/ות לספר סיפורי סבתא שהם מאוד בוגרים/ות בגילאים כאלה.

בקושי למבחני התיכון יש להם כוח ועוד לא נפלו להם שיני החלב,      אז תגידו לי שהם מוכנים לחיים?

זה יפה מאוד לדבר ולחלום חלומות מתוקים, אבל צריך להיות ריאלים!

לק"י.

מתעצבים ביחד.

זה שאין להם בדיוק הגדרות לחיים או טכנית דברים נוספים זה לא אומר שאין להם רצונות,

אתה לא מושלם, גם לא בגיל +20 ! הדברים נרכשים עם החיים, אתה לא צריך להגיע להיות מושלם ורק אז להתחתן, אחרת אפשר שתימצא בגיל גדול מידי.. ועדיין לא נשוי.. וזה חבל.

הבגרות נמדדת ביכולת ויתור והכלה של מישהי נוספת לצידך, והרבה רצון לבנות ביחד משהו קדוש.

את זה אתה חושב שאין לנערים בני 17 ? אני מסכימה בהחלט שלא אצל כולם, אבל ב"ה יש טובים כאלו. ושיהיה להם הרבה בהצלחה עם זה.

ב"ה

מחילה, אבל יש דברים שהסבים וסבתות שלנו לא הצליחו-

יותר מהדורות שלנו. בארץ ישראל הנשמה דופקת, הכל חי. הרבה דברים פשוט אי אפשר ללמוד מהם. גם בזוגיות המון השתנה. פשוט כאן זה אחרת, חיים בקצב אחר, "אוירא דארץ ישראל מחכים".  

בלי קשר לגיל הנישואין.  

לא הלכו ללמוד בבית ספר עד גיל 18. הסבתא עזרה לאמא שלה לחלוב כבשים/פרות ולבשל ולנקות ולהביא מים מהבאר והסבא היה הולך לעבוד כשהם היו בגיל הזה

אז עם כל הכבוד לגילאי החתונה המוקדמים אז - היום זה לא זה....

כי זה מה שאני עושה

כשאתה כבר פ"ג תוקף

רציני- כשקראתי את זה פעם ראשונה גיחכתי...

לא רק מוכנה, מבחינת בגרות וכו'...

(למרות שבגיל שהוא תלוי חברה בערך מגיל 22++ הייתי ממליצה לחשוב מה קורה)

ביום שבו הלחץ -יהפך לרצון

גיל- לא כמצב פיזי של פזם בעולם- אלא מצב נפשי

רוב המגיבים פה לפי מה שהבנתי (ותקנו אותי אם אני טועה..) לא נשואים בכלל..

אני גם.. כך שכמה זכות ויכולת יש לנו להגיב על שאלה כזו?!

אבל אם את בחורה רצינית.. קודם כל אל תלחצי.. לכל אחת יש את האחד שלה הוא לא בורח ב' כל תתיעצי עם מישהי נשואה!! זה כ"כ מועיל!!

אני מדברת כל הזמן עם אחותי הגדולה (נשואה ב"ה) והיא מראה לי את הדברים בפרספקטיבה אחרת..

זה חשוב..

בכלאופן... רק הוסיף משהו.. שכולם דיברו על בגרות.. בד"כ קשה לאדם להעיד על עצמו "אני בוגר" 

לכן נראה לי לפרש בגרות לחתונה הכוונה לרגע שבו את מרגישה שאת יכולה להכיל עוד מישהו אבל באמת להכיל, לקבל אותו, לתת לו מעצמך הרבה.. אז בעיניי את בוגרת "מספיק" אם אפשר לראות את זה ככה..

אדם יכול לור על עצמו- אני לא בוגר מספיק למשימה X זה מרגיש גדול עלי..

אמאל'ה מה אני אהיה אחראי לכל זה??

כל אחד במקומו- יודע מה מתאים לו כרגע ומה לא

חוצמזה- רווקים יודעים המון על  הדרך לנישואין אל תמעיטי בערכם

צעירה מזה,

מותר מותר ומותר להילחץ,

לכי על זה בשמחה ותתחילי לחיות!

בהצלחה!

ואני פה באישי

בל"חית לשעבר

המחשב שאתם משתמשים בו עכשיו - עשוי מפלסטיק, מתכות, סיליקון ועוד המון סוגים של חומרים..

השולחן - הלוחת עשויים מעץ והמסמרים ממתכת.

רק שאת הלוחות ייצרו במקום אחד - במפעל עצים, והמסמרים יוצרו במקום אחר לגמרי. את שני התוצרים לוקחים ומחברים.

אפשר לייצר אותם ביחד? אפשר לייצר מחשב ממפעל אחד?

לא, שחומרי גלם - מחוברים ביחד רק אחרי שהם גמורים, רק אחרי שיצאו מפס הייצור.

בגיל 16 אף אחד עוד לא סיים פס ייצור.

אתה לא יכול לקחת ברזל גולמי, קרשים, לחבר אותם ואז ליצור מהם שולחן, אי אפשר!

בני הזוג צריכים להתבגר בנפרד, כי הם משתנים, האדם שאני בגיל 16 שונה לגמרי מאני גרסת 17.

פשוט נרקבים על המסוע..

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).