פעם שאל מישהו את חבר שלו -
אחי, כמה עולה החפץ הזה?
- זה? 100 ש"ח. לא זול ולא יקר, נורמלי.
- למה, כמה בחנויות אחרות?
- היקרות - 200 ש"ח. הזולות, גם באיכות - 20 ש"ח.

האיש היקר (...) שלנו, בא לחנות שמוכרת במחיר 'רגיל'.
שם 21 ש"ח על הדלפק, לקח את החפץ ו...
"בואנה, זה עולה 100, אתה צריך להוסיף", אמר המוכר.
- הא? עזוב אותך, אתה הרי לא מוכר יקר. גם לא זול,
אבל בשביל זה נתתי לך יותר מ - 20 ש"ח,
איך אומרים? התפשרנו, בין זול, ליקר...

====

יוצא לנו לשמוע לפעמים טענה שאומרת כך:
נו באמת, ההלכה לא 'פאנטית'. אל תגזימו, אנחנו לא קיצוניים...
לפעמים אפילו, אנחנו 'קצת' נוטים להסכים עם הטענה הזו.
כאילו, אם נגיד אלוקים היה רוצה שלא נדבר לשון הרע בכלל,
הוא היה בורא אותנו בלי פה. או משהו בנושא אחר -
אם אלוקים היה רוצה שלא נסתובב (הבנים) עם בנות,
הוא היה בורא אותנו עם "מחיצה", אנחנו הרי לא נוצרים שמתנזרים...
אלא - מזה שהוא לא ברא אותנו ככה, משמע שאנחנו לא צריכים להיות 
פאנטים דוסים קיצוניים, אלא - יהדות ברוגע? ברוגע. ב - "סבבה", מה שנקרא.

ואת ההשקפה הזו, באתי עתה לעקור מהלב.
אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם מאוד, עד הסוף. 
אז רגע, למחוק את צמד המילים "לא קיצוניים" מהמילון שלנו? 
התשובה - לא! ממש לא. אז מה כן? ככה, הנה נגדיר:
ה-ה-ל-כ-ה לא קיצונית בחיים. היא מצווה לדבר, מצווה להקים משפחה,
מצווה לשמוח, מצוות להנות בחיים, מצווה להיות 'לא קיצוניים' בחיים.
אבל, ב-ת-ו-ך ההלכה? א-נ-ח-נ-ו קיצוניים = מדייקים, בהחלט.

הנה לנו ביאור קטן שיסביר יותר:
(התנזרות) |------------------------ אמצע -----------------------| (מתירנות)

נגיד שככה נראים החיים שלנו. 
ההלכה - באמצע. לא מתנזרת, אבל מצד שני לא מתירנית.
אבל א-נ-ח-נ-ו, שצריכים לקיים את ההלכה = את האמצע? צריכים ללכת ב-ת-ו-כ-ה,
באמצע בדיוק - עד הסוף. אין כזה דבר "סטלה דקדושה", או "נעגל פינות", אלא
לקיים אותה עד הסוף כמו שהיא דורשת בלי שום פשרות = אני קיצוני, בתוכה.

מממ, דוגמא? הנה משהו שאולי אפילו קצת 'יצבוט' לנו בלב.
בחורה (וברור שבחור..) שרואה תוכניות טלויזיה או סדרות, האממ..
הטענה שלה? "אנחנו לא קיצוניים", אנחנו לא נגד תרבות.
נכון, היא צודקת שאנחנו לא נגד תרבות וכדו',
אבל מצד שני, היא לא צודקת, כי אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם בתוך ההלכה.
ההלכה אומרת = לא טלויזיה או סדרות. אנחנו = לא טלויזיה או סדרות,
עד הסוף. קיצוניים ב-ת-ו-ך ההלכה.

בדיוק כמו ש - "מחיר רגיל" = 100 ש"ח, ואם נשלם 90 או אפילו 95,
פשוט לא ימכרו לנו את החפץ, ככה גם בדיוק בתוך ההלכה.
אם נעשה ב-ד-י-ו-ק (בקיצוניות, בלי להתפשר) מה שהיא אומרת = אנחנו ב-ח-י-י-ם? לא קיצוניים,
כי הרי ההלכה בחיים לא קיצונית = לא מתירנית ולא מתנזרת. אבל אנחנו בתוך הלכה? קיצוניים.
אם לא נעשה בדיוק מה שהיא אומרת, אלא 'נעגל פינות', נתפשר,
פשוט לא קיימו את ההלכה כמו שצריך...

עוד דוגמא לבנים שבנינו - לימוד תורה. בחור יושב בסדר הלימוד, 
מסתכל בתמונות של נוף בפלאפון. הטענה שלו? פשוטה -
"ההלכה לא קיצונית, מותר להנות מהעולם הזה, מנוף נחמד"...
נכון, הוא צודק שאנחנו לא מתנזרים מההנאה בעולם הזה,
אבל מצד שני, הוא לא צודק, כי אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם בתוך ההלכה.
ההלכה אומרת = לא נוף באמצע סדר. אנחנו = לא נוף באמצע סדר.
עד הסוף. קיצוניים ב-ת-ו-ך ההלכה.


ככה, בעצם בנויים כל החיים שלנו.
חיי תורה - שהתורה עצמה לא קיצונית - בלי שום פשרות.
עד הסוף, קיצוניים בתוך התורה, בלי לעגל פינות. לקיים ממש את ההלכה.

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!