עונש קל מדי...

פלאש 90

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד נעמי גרנות ערעור על מה שמוגדר שם כקולת עונשו של צבי סטרוק, שהורשע כזכור בעבירות של חטיפה לשם חבלה חמורה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה והיזק לבעל חיים.
 
ממשרד המשפטים נמסר כי באישום העיקרי מדובר בתקיפה של נער פלסטיני בן 15, הכאתו בצוותא עם אחר מכות קשות, ובהמשך כפיתתו וחטיפתו. הנער איבד את הכרתו, והתעורר כשראשו מכוסה. בהמשך הוכה פעם נוספת, הופשט מבגדיו וננטש כשהוא עירום, כבול וראשו מכוסה. באישום נוסף הורשע המערער באלימות כלפי המתלונן ונערים נוספים, ובכך שבעט למוות בגדי בן יומו.
 
כזכור, בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
 
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לקבל את הערעור, להחמיר בעונשו של סטרוק באופן משמעותי ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

כאן המקום להזכיר את התמיהות הרבות שהועלו בשבועות האחרונים סביב הכרעת דינו של סטרוק. נזכיר כי בראיון ליומן ערוץ 7 הציגה אורית סטרוק שורת כשלים משפטיים העולים לכאורה מהאופן בו התנהל משפטו של בנה. בין השאר היא גם מציינת ששמו של בנה, סטרוק, לא היה לו לעזר רב, וזאת בלשון המעטה, מול אנשי הפרקליטות וגורמי שמאל שחברו להפללתו בתפירת התיק נגדו.

"היה כאן שילוב מנצח של מוטיבציות מאוד גבוהות מצד ערבים ומי שעזר להם כמו עורך הדין ספרד וגורמים בפרקליטות שאני מייצרת עבורם מוטיבציות גבוהות במיוחד, ולכן תפרו בתפרים גסים את ההרשעה הזו", אמרה סטרוק.

לדבריה על אותם 'תפרים גסים' של המערכת שתפרה את התיק נגד בנה, מציגה סטרוק דוגמאות ואומרת: "כמעט כל העדים אמרו בבית המשפט דברים הפוכים למה שאמרו במשטרה, מה שאמור להיות אינדיקציה מובהקת לעדות שקר, אבל השופט עשה את הלא ייאמן והחליט להעדיף את הגרסה בבית המשפט על פני הגרסה במשטרה ולקבוע שהעד אינו עד שקר".

עוד היא מספרת כי ממצאים הכרחיים רבים נעדרו מהתיק ובהם טביעות אצבעות, סימני דם, עקבות צמיגים ועוד. כל אלה לא היו בתיק.

אם כן כיצד נפצע אותו רועה פלשתיני? "אני לא יודעת", אומרת סטרוק ומיד מוסיפה: "אבל אצלם זו אסטרטגיה של עלילות דם. בכל פעם שערבי נפצע הם מעלילים או על המתיישבים או על חיילים, ואנחנו אוכלים את הלוקש הזה".

סטרוק מוסיפה ומספרת כי שניים מהעדים שהובאו לבית המשפט הינם מחבלים, ואחד מהם אף הובא לדיון כשהוא כבול באזיקים. זאת כיוון שהוא מועמד לדין על זריקת בקבוקי תבערה, "והשופט מעדיף להאמין לו, ומרגע שכך החליט השופט, הפך העקוב למישור וכל הספקות שהעלנו נמחקו".